חיים ולדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים ולדר
Chaim Walder.jpg
תאריך לידה 1969 (בן 45 בערך)
מקום לידה חיפה, ישראל
עיסוק סופר, מחנך
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות ילדים מספרים על עצמם, אנשים מספרים על עצמם
פרסים פרס ראש הממשלה "מגן לילד" מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד
חיים ולדר

חיים וַלדֶר (נולד ב-1969) הוא סופר ילדים, נוער ומבוגרים חרדי ישראלי , מורה ופעיל לרווחת הילד בחברה החרדית. חתן פרס ראש הממשלה "מגן הילד" מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדר נולד וגדל בשכונת הדר הכרמל בחיפה למשפחה חרדית. למד בישיבה קטנה משכן יעקב, וישיבות קול תורה וכנסת חזקיהו. לאחר שנישא שירת כמורה חייל. לאחר שחרורו המשיך לעבוד כמחנך, ותוך כדי כך פתח בקריירה ספרותית. בשנת 1997 היה בין מקימי "המרכז לילד ולמשפחה" בבני ברק והוא משמש בו מנהל חינוכי.

משנת 1990 משמש ולדר כפובליציסט בעיתון יתד נאמן, שם הוא מפרסם טור בשם "מול המראה" ובו מעלה סוגיות שונות מן העולם החרדי ועניינים פוליטיים. כמו כן הוא שידר תוכנית רדיו אישית תחת השם "עצות מהחיים" ברדיו קול ברמה, ובתחילת 2014 עבר להגיש את התוכנית ברדיו קול חי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים מספרים על עצמם

ילדים מספרים על עצמם: הסיפורים בסדרה זו עוסקים בדילמות מציאותיות הלקוחות מעולם הילדים ובאופן שבו הצליחו להתמודד עמן. ספרו הראשון של ולדר, בסדרה זו, יצא לאור ב-1993 תחת שם העט ח. יערי. הספר זכה להצלחה והוא פרסם אותו מחדש תחת שמו המלא. עד כה הופיעו בסדרה 7 כרכים.

ילדים בעקבות העבר: הסיפורים בסדרה זו עוסקים בחיבור בין ילדים בני זמננו לאנשים גדולים שחיו בעבר. כל סיפור מורכב משני חלקים כאשר בחלק הראשון מסופר על ילד שעושה מעשה גבורה הירואי, או מתמודד בהצלחה עם אתגר גדול, ולאחר מכן מתברר כי אחד מגדולי העבר התמודד כמותו ואף פעל באותה צורה. למשל ילד שמסייע למתקן האופניים הזקן שילדי השכונה מתעללים בו מושווה לחפץ חיים שסייע לשואב המים שילדי העיירה נהגו להפריע לו ולמלא את דלייו במים כדי שיקפאו. הסיפורים מיועדים לחנך למידות טובות ולחיבור הילדים לעולם המבוגרים. עד כה יצאו לאור בסדרה שני כרכים.

עצות מהחיים: ספר בן שני כרכים שהוא מעין "אנציקלופדיה חינוכית" שנכתבה על ידי ולדר במשך 15 שנה. הספר מכיל עצות מהחיים בנושא חינוכיים רבים שהורים עשויים להיתקל בהם, כגון סמכות הורית, חוצפה, ביקור סדיר, סגירות ולחץ אצל הילדים ועוד.

אנשים מספרים על עצמם: סדרה למבוגרים, מקבילה לסדרת "ילדים מספרים על עצמם". עד כה הופיעו בסדרה חמשה כרכים.

שאר ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מאחורי המסיכה"
  • "יש דברים נסתרים"
  • "שימו לב אל הנשמה"
  • "אל תוך עצמך"
  • "אנשים ללא מסכות"
  • "סיפורים מהחיים"

ספרים אלו הם פרי דמיונו, ובהם סיפורים קצרים מקוריים העוסקים בתופעות אנושיות. בספרים אלה עושה ולדר שימוש בסגנונו של דיימון ראניון, העמוס בדימויים וכינויים. ולדר אף מקדיש אחד מסיפוריו (האיש שבקיר) לסופר האמריקאי הנודע.

  • "סיפורים מתוך הלב של אורי" (ביחד עם אהובה רענן) (2004) - ספר העוסק בעולם הרגשות של הילד, ומנסה להקנות לילד מושגים רגשיים. הספר תורגם ל-5 שפות.
  • "סיפורים מתוך הלב של אמא" (ביחד עם אהובה רענן) - ספר המציג לילדים את עולם הרגשות מן הפרספקטיבה של המבוגר.
  • "סיפורים מתוך הלב של תמי" (ביחד עם אהובה רענן) - ספר העוסק בעולם הרגשות של ילדים קטנים ומנסה להקנות לילד מושגים רגשיים.
  • סדרת "ילדים כותבים על עצמם".
  • "קוראים לי צביקי גרין"

עד היום כתב ולדר 30 ספרים, שחלקם תורגמו לשפות שונות. הספרים מתפרשים על פני קשת גילאים רחבה, מספרי פעוטות דרך ספרי ילדים, נוער וגם ספרות למבוגרים.

עמדותיו וגישתו החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996 העביר ולדר ביקורת חריפה כנגד בית המשפט העליון, ונשיאו אהרן ברק שנטל לדבריו את מושכות השלטון במדינה באמצעות שיטת "האקטיביזם השיפוטי". בראיונות שמסר לאחר מכן הסביר שכוונתו הייתה להבהיר שלציבור החרדי יש זכות לחיות את חייו מבלי שינסו להתערב בתכנים ובדרך החינוך הייחודית שלו. מאידך גיסא, ולדר תומך במציאת דרכים של הידברות וקירוב. כך למשל, כתב ולדר כנגד מי שאינם עומדים בצפירה בימי הזיכרון, כהתגרות בציבור החילוני. במאמר שכתב ביתד נאמן הסביר שעל אף שאינו רואה ערך עצמי בעמידה בצפירה, בכל זאת יש לעמוד "למען כבודם של החיים", והשווה זאת לנסיעה של חילונים בשבת בתוך רחוב חרדי.

למרות שספריו קוראים לפתיחות רגשית ואישית, ולדר מתבטא בשמרנות בכל הנוגע להשקפת הציבור החרדי. הוא קורא להישארות של אברכים בכוללים, להימנעות משימוש בטלפונים סלולריים בקרב ילדים ונוער ודחיית מנהגם של צעירים חרדיים להוציא רישיון נהיגה לפני הנישואין.

ולדר מצביע על תהליך התדרדרות הילדים והנוער בארץ ובעולם, כתוצאה מפריצת גבולות וסמכויות בקרב ההורים והמחנכים. מאידך גיסא הוא מצביע על סגירות רגשית, וחוסר יכולת הבעה, כסיבה עיקרית לנשירת ילדים. בסדרת ספריו "עצות מהחיים" הוא מציע להורים לעודד פתיחות רגשית אצל ילדיהם ולתת לגיטימציה להבעת רגשות ואף לדעות שונות ולחשיבה מקורית, ומאידך לשמור על מעמדם של ההורים והמורים כמובילי דרך וכבעלי סמכות.

במאי 2013 פרסם מאמר ביתד נאמן, המתריע על ההסתה המתנהלת כנגד הציבור החרדי. בין השאר הציג השוואה בין דבריו של יאיר לפיד על הציבור החרדי לנאום מפורסם של אדולף היטלר על היהודים‏[1].

פעילותו למען הילד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדר הקים רשת קייטנות לילדים תחת השם "ילדים מספרים על עצמם" שפעלה במשך מספר שנים בבני ברק ובירושלים.

בשנת 1997 הצטרף ולדר ל"מרכז לילד ולמשפחה" שמפעיל האגף לשירותים חברתיים של עיריית בני ברק. מאז הוא פועל לצדה של מנהלת המרכז, עובדת סוציאלית במקצועה, בנושאי משפחה, נוער וילדים במצוקה.

על פעילותו למען ילדים ונוער במגזר הדתי זכה חיים ולדר בפרס ראש הממשלה "מגן לילד" לשנת 2003 של המועצה הלאומית לשלום הילד. מתוך נימוקי ועדת השופטים להעניק לו את פרס "מגן הילד":

Cquote2.svg

על פעילותו של חיים ולדר בקידום מעמד הילד, על היוזמה, היצירתיות, הגישה האנושית, הדאגה הכנה, המסירות והאמונה ביכולת לשנות ולשפר את מצב הילד בקהילה; על היותו חלוץ חינוכי ומנהיג חברתי; ועל הפעילות המסורה הנעשית מתוך כבוד והכרה ברגשותיהם ובעולמם של ילדים והורים, תוך שמירה מלאה על הערכים והמסורת של הקהילה. על כל אלה החליטה ועדת השופטים להעניק למר חיים ולדר את פרס "מגן הילד" לשנת תשס"ג.

Cquote3.svg

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו של ולדר נתקלה בהתנגדות של מספר רבנים חרדיים ובהם הרב משה מרדכי שולזינגר. לדבריהם, רעיונותיו מושפעים ממקורות הזרים לחברה החרדית ולכן אינו יכול לשמש מקור סמכות והשראה לבני נוער חרדיים. הביקורת כללה גם פרסומים שבהם הובאו דוגמאות לרעיונות העולים מספריו אשר לטענת המפרסמים נוגדים את ההשקפה החרדית‏[2]. ולדר נאלץ לגנוז מהדורה של אחד מספריו בעקבות פשקווילים שמחו על שהספר כלל תיאור של ילד שהוא חכם יותר מאביו‏[3]. עם זאת, ניסיונות להדירו מכתיבה ביומון יתד נאמן לא צלחו. מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הוא מקפיד להוציא את ספריו עם חותמת כשרות של הוועדה לביקורת ספרים הפועלת מטעם בית הדין של הרב נסים קרליץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שנאת נפש בלי חשבון באתר בחדרי חרדים
  2. ^ אחת החוברות יצאה תחת השם: "ונער קטון נוהג בם"
  3. ^ תמר רותם, קולם של הילדים השותקים, באתר הארץ, 3 בינואר 2002