חלה (מתנות כהונה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הטקסט נכתב בשפה הלכתית. יש לפשט את האמור כאן כך שקורא חילוני יוכל להבין על מה מדובר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
חלה (מתנות כהונה)
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר במדבר פרק טו, ספר נחמיה פרק י
משנה מסכת חלה
משנה תורה לרמב"ם סדר זרעים הלכות תרומות
שולחן ערוך יורה דעה סימן שלג
ספרי מניין המצוות רמב"ם ספר המצוות, ספר החינוך מצווה שפ"ה
שריפת בצק שהופרש לחלה

במונח התורה וההלכה תרומת חלה (או נתינת ראשית העריסה או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצוות עשה שמחייבת את בעל עיסה להפריש ("להרים") חלק מראש עיסתו ולתתו לכהן חינם משום תשלום או קבלת הנאה. מצווה זו נמנית במניין המצוות‏[1] ונחשבת לאחת מכ"ד מתנות כהונה.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המצווה מופיע בחומש במדבר, כמצווה הניתנת טרם כניסת בני ישראל לארץ ישראל;

Cquote2.svg

בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ..וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה' רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם

Cquote3.svg
– במדבר טו יח-כא

עם שיבת ציון של בית שני מופיע בספר נחמיה כריתת אמנה וברית שבתוכה מוזכר מצוות נתינת תרומת חלה אל הכהנים; "אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ...בָאִים בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה לָלֶכֶת בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִתְּנָה בְּיַד מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים וְלִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' אֲדֹנֵינוּ ..וְאֶת רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵינוּ..נָבִיא לַכֹּהֲנִים" (נחמיה י א-לח)

המועד בו ניתנה המצווה וטעמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהמובא בתלמוד ירושלמי מובן שמצוות חלה ניתנה לבני ישראל אחר חטא המרגלים[2]. הספורנו מנמק כי לאחר חטא המרגלים זיכה הקדוש ברוך הוא את בני ישראל במצווה זו על מנת לנגד החטא ויוחל ברכה בביתם ובעיסתם‏[3]. הכלי יקר מבאר כי ארץ ישראל מבורך על ידי השקאת מי גשמים -שלא עמלים להשיגה- לעומת מי נילוס של ארץ מצרים שהיו מוכרחים לטרוח להשקות שדותיהם. בכך שבארץ מצרים שורת הדין נתונה למנוע מתן ממי שלא עמל בשדה. מטעם זה, חייבים למסור חלק מראש העיסה אל הכהן להודות לקדוש ברוך הוא שמוריד גשמים בחסדו‏[4]. כמו כן, הרבי מליובאוויטש מגדיר את מצוות חלה כפריעת חוב לקדוש ברוך הוא‏[5].

המצווה נחשבת כחשובה עד כדי שמחייבת התורה נתינתה גם בשנת השביעית (שמיטה)‏[6] ואף עני המלקט פאה - אף על פי שפטור מלתת מעשר - חייב להרים תרומת חלה מעיסת לקיטתו, וגם עיסת מעשר שני בירושלים חייב בתרומת חלה‏[7].

יש מנמקים כי המצווה היא אחת מהמצוות התלויות בארץ, והיא מבטאת את הקדושה של ארץ ישראל ואילו לדעתו של הרב אלעזר מגרמיזא המצווה נוהגת אף בחוצה לארץ מכיוון שכתוב "לדורותיכם"‏[8].

מדאורייתא או מדרבנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד בבלי‏[9] יש מחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש אם המצוות -ובתוכן מצוות תרומת חלה- היום בארץ ישראל היא מדאורייתא או מדרבנן. לדעת ריש לקיש‏[10] היא מדרבנן, ואילו לדעת רבי יוחנן היא מן התורה‏[11].

כיום, מאחר שאין דיני טומאה וטהרה נוהגים כיום בארץ ישראל, החלה המופרשת אינה ניתנת לכהן אלא נשרפת. אולם, יש דעות שעדיף לתת את החלה אל כהן על מנת שיאכילו לבהמתו של כהן, ובכך מונעים האיסור של בל תשחית[12].

דיני המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיוב תרומת החלה היא מקצה הראשונה והיפה שבעיסה/ות העשויה מאחד מחמשת מיני דגן בלבד; חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל[13]. כמות הקמח שממנו מפרישים היא עשירית האיפה, דבר הנלמד מהפסוק "ראשית עריסותיכם". מכן למדו חז"ל, שרק מי שאופה כמות בגודל של "עיסת מדבר" -שנחשב כעיסה חשובה- חייב בחלה. הכמות "עשירית האיפה" היא כ-1,600 גרם, ומי שאופה כמות קטנה מזו, צריך להפריש ולא לברך. לווים -עם שיש דעות שהם פטורים ממתנת הזרוע לחיים וקיבה, חייבים לתת תרומת מחלתם‏[14]

חלקי המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוסס על דברי רבי יונתן המובאים בספרי, סובר הרמב"ן שמצוות תרומת חלה כולל בתוכה שתי חלקים, אחת "הפרשת" חלקו של כהן ואחת "נתינתה" לכהן‏[15]. אף התוספות רי"ד -בפירושו לתלמוד- סובר כך‏[16]. בין האחרונים, הנודע ביהודה הסביר שבין שני חלקי המצווה, נתינת החלה אל הכהן נחשבת כעיקר המצווה‏[17].

עת ההפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מחלוקת תנאים מתי נקבע החוב להפריש חלקת התרומה, לדעת רבי עקיבא חייבים להפריש חלק התרומה אחר האפייה (מש"יקרום" הלחם בתנור), ואילו לדעת רבי יוחנן בן נורי חייבים להפריש את מתנת החלה מן העיסה עוד טרם אפייתה ולאפותו ורק בדיעבד ניתן להפריש החלה אחר גמר האפייה. אם זאת, לשתי הדעות יש לתת לכהן לחם אפוי ולא בצק, ואילו להלכה נפסק כרבי יוחנן בן נורי‏[18].

מצוות הפרשת חלה היא אחת משלוש המצוות שנמסרו לנשים (חלה, נידה והדלקת הנר), למרות שהגברים חייבים במצווה זו כמו הנשים. קיים איסור ליהנות מהעיסה או מהחלה לפני שהופרשה ממנה התרומה.

שיעורי ההפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיטת הרב מרדכי אליהו לא מפרישים על כמות הפחותה מ-1,666 גרם, ומפרישים בלא ברכה מכמות זו ועד כמות של 2,400 גרם. על פי החזון איש, לא מברכים על קמח בכמות פחותה מ-2,250 גרם, ולשיטתו שימוש בפחות מ-1,200 גרם קמח פוטר מהפרשת חלה בכלל.

שיעור ההפרשה לא מצוין בפירוש בתורה, אלא נאמר - "ראשית עריסותיכם", ללא שיעור מדויק. על כן מן התורה כל כמות מותרת להפרשה. אמנם, חז"ל קבעו שני שיעורי הפרשה - אחת לבעל בית ואחת לבעל מאפייה:

  • לבעל בית - אחת מעשרים וארבעה מן העיסה (1/24).
  • לנחתום (אופה) - אחת מארבעים ושמונה מן העיסה (1/48).
  • בזמננו מפרישים, רק כלשהו, בלי כל שיעור, מפני שהכהנים טמאים ולא ניתן לתת להם המופרש.
  • בנוסף קבעו חז"ל כי אין להפריש חלה שלמה בלא להותיר חלק ממנה למאכל: 'העושה כל עיסתו חלה להפרשה, לא עשה כלום עד שישאיר קצת'.

בחוצה לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשת חלה ממצה שמורה במאפיית "בארא פארק שמורה מצה" בברוקלין, ההפרשה נעשית על ידי "צירוף סל" ומותרת לאכילה על ידי כהן

מדרבנן, בחוצה לארץ מותר הכהן לאכול את תרומת החלה, על אף שהוא והחלה טמאים. אולם, הרשות לאכילה נתונה רק בתנאי שהכהן טבל במקוה[19]. בחוצה לארץ על הכהן לברך על מין החטה ואחר כך לברך " ברוך את ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצוונו לאכול תרומה"[20]. באפיית מצות לפסח בחוצה לארץ, יש מקפידים שמעיסת הבצק עבור מצה שמורה של ליל הסדר יותן חלה לאכילה (ולא לשריפה) על ידי כהן‏[21].

הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניחים את העיסה בקערה ומוציאים ממנה חתיכה להפרשה. יש נוהגים לומר לפני הברכה - "הרי זו חלה" ואז לברך על ההפרשה. נוסח ברכת הפרשת חלה: לספרדים: "להפריש חלה תרומה", לאשכנזים: "להפריש חלה". לאחר ההפרשה יש נוהגים לומר תפילה מיוחדת זו -

התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שמצוות הפרשת חלה תחשב לי כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה ותחשב הרמת החלה שאני מרימה כמו הקורבן שהוקרב על גבי המזבח ותתקבל ברצון. וכמו בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה החלה נתונה לכהן והייתה זו לכפרת עוונות, כך תהיה הפרשה זו לכפרת עוונותיי ואז אהיה כאילו נולדתי מחדש נקייה מחטא ועוון ואוכל לקיים מצוות שבת קודש והימים הטובים עם בעלי (וילדינו), להיות ניזונים מקדושת הימים האלה. ובזכות מצוות חלה יהיו ילדינו ניזונים תמיד מידיו של הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו וברוב אהבה. ותקבל מצוות חלה כאילו נתתי מעשר. וכשם שהנני מקיימת מצוות חלה בכל לבי, כך יתעוררו רחמיו של הקדוש ברוך הוא לשמרני מצער וממכאובים כל הימים. אמן כן יהי רצון"[22]

הלכות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין מפרישים חלה בלא רשות בעל העיסה, כמו שהתורם שלא ברשות - אינה תרומה. לכתחילה עדיף להפריש חלה מן הבצק, אך אם שכח, אפשר להפריש מן הלחם האפוי.

סגולה למקיימיה ועונש למבטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות שחלה נחשבת כתרומה, היא נכללת תוך הברכה המובא בספר מלאכי "ובחנוני נא בזאת..והריקותי לכם ברכה עד בלי די" (מלאכי). גם הנביא יחזקאל מזכיר ברכות מיוחדות למקיימים מצווה זו; "וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל מִכֹּל תְּרוּמוֹתֵיכֶם לַכֹּהֲנִים יִהְיֶה וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ " (יחזקאל מד ל)[23]. במדרש מבואר שמצוות חלה מיוחדת בזו שדוד המלך השיג כפרה על מעשיו עם אוריה החתי על ידי קיום מצווה זו‏[24]. בתלמוד בבלי מובא שמן השמים עונשים על ביטולה על ידי שמונעים ברכה "במכונס", ומארה משתלחת בשעורים, ובעלי השדות זורעים זרע וזרים באים ונהנים מיבולם בלי תשלום לבעלים‏[25].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המצווה ה-שפ"ה מתוך תרי"ג מצוות לפי מניין בעל ספר החינוך.
  2. ^ בתלמוד ירושלמי מבואר שהמרגלים -בחזרתם למחנה ישראל- ליעגו על משה ואהרן ועסקיהם בתורת חלה למרות שאינם נכנסים ארצה -תענית כג:
  3. ^ ספורנו לבמדבר טו כ
  4. ^ כל"י במדבר כו סד
  5. ^ שיחת קודש תשל"ו 9-26 29:00
  6. ^ תלמוד בבלי מסכת בכורות דף יב
  7. ^ ספרי לספר במדבר טו כא
  8. ^ רוקח לחומש (דפוס יואל קלוגמאן ובנו) במדבר פרשת חלה
  9. ^ מסכת יבמות דף פא עמוד א
  10. ^ וכמוהו סברו הרמב"ם (תרומות א,כו) ורבי יוסף קארו (בית יוסף בטור יורה דעה סימן של"א)
  11. ^ וכך סברו השל"ה (שלה א שמט) שמצטט את דברי ספר החרידים; "הראב"ד ורש"י ובעלי תוספות ורבינו שמשון פסקו כרבי יוחנן וכן..יוסף טוב עלם ו..ר' מתתיה ו..בעל העזר ו..אליעזר טהור קודש"
  12. ^ של"ה חלק א דף שנ"ד ; בכך גם עומדים על קיום דברי המשנה שלא ישתכח תורת חלה מישראל -מסכת חלה ד:ז
  13. ^ משניות מסכת חלה א א | ספרי במדבר טו:כא
  14. ^ ספרי במדבר טו יט סק כ"ד (דפוס "התורה והמצווה")
  15. ^ בא ללמד שההרמה וההרמה הם שתי מצות שלא נאמר שדי בהרמה לבד..לכן אמר בכאן "תרימו" ושם (דברים יח) "תתן לו" -רמב"ן השגות למניין המצוות שרש י"ב כפי שהובא בפירוש "התורה והמצווה" לספרי במדבר טו יט סעיף קטן כד
  16. ^ תוספות רי"ד למסכת קידושין סוף פרק ב, דף נ"ח עמוד ב
  17. ^ כך כפי ביטוי הכתוב "נתינה" [שו"ת נוב"י מהד"ת סי' רא http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14662&st=&pgnum=214]
  18. ^ ספרי במדבר טו כא סעיף קטן כה
  19. ^ וגם אין טומאה יוצא מגופו בעת האכילה -שולחן ערוך הרב סימן תנז סעיף כ
  20. ^ רמב"ם סוף הלכות תרומה הובא בהגהת הרמ"א לשולחן ערוך יורה דעה סימן שכב:ה
  21. ^ באר היטב לשולחן ערוך יורה דעה סימן שכב סעיף קטן ז
  22. ^ ראה אתר הפרשת חלה http://www.ychallah.co.il/html/tfilat_hafrashat_challah.html
  23. ^ שיחת קודש מהאדמו"ר מליובוויטש ו' ניסן תשל"ד וכו' סיון תשל"ו
  24. ^ "בהאי ג"ם אתכפר דוד והאי איהו שיעורא דחלה מ"ג ביצים ותוספת חומש ביצה רמיז וחמישיתו יוסף עליו" -השמטות לספר זהר %96 מהתחלת הטקסט
  25. ^ מסכת שבת דף לב עמוד ב

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.