יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (669)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל יחידת 669
מסוק מחלץ מהים במהלך תימרון.
סיכת לוחם חילוץ
מקור הסמל: יורם שחר ואבנר אילנאי שעמדו בראש צוות ההקמה של היחידה, נתקלו בתמונת החתול עם העיניים הירוקות והיא שבתה את לבם. הגרפיקאי אלי צרפתי עיצב את הסמל וכל שנותר היה למצוא הסבר מלומד לקשר שבין החתול ללוחם החילוץ. המספר שניתן ליחידה, 669, נבחר מתוך מאגר מספרים פנויים משום שדמה ל-269, שהיה מספרה של סיירת מטכ"ל באותה עת.

יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (יחידה 669) היא יחידת החילוץ של חיל האוויר הישראלי, ונחשבת לאחת מהיחידות המיוחדות של צה"ל. היחידה כפופה למפקדת כוחות אוויר מיוחדים (מכא"ם) בחיל האוויר. בסיס הקבע של היחידה הוא תל נוף. סמל היחידה הינו חתול בעל עיניים ירוקות ולעתים לוחמי החילוץ מכונים בשל כך "חתולים".

היחידה שומרת על כשירות מבצעית גבוהה ועל יכולת טכנית ורפואית כתוצאה מביצוע מתמיד של חילוצי אזרחים ממצבים מורכבים, מצבי אמת כוללים טיפול חרום בפצועים חילוצם והסקתם לבתי חולים. הכשרה ואימונים רבים באים לידי ביטוי בפעילות אמת המוסיפה לנסיון חיילי היחידה ושמירה על כשירותם המבצעית.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

היחידה הוקמה בשנת 1974, בעקבות תאונת טיסה קטלנית שארעה כשנתיים קודם לכן. שני מטוסי F-4 פנטום ("קורנס") התנגשו באוויר בעת טיסת אימונים מעל הים. שלושה אנשי צוות ניצלו ואילו הרביעי, סגן אהרן-נעם (עמי) ארנון, טבע בעת נסיונות החילוץ וגופתו לא נמצאה עד היום.

ועדת חקירה שהוקמה בעקבות האירוע, המליצה להקים גוף שיתמחה בחילוץ אנשי צוות אוויר שנטשו את מטוסם, באימונם בטכניקות נטישה, מילוט והישרדות, ובפיתוח תורת לחימה ואמצעי לחימה ייעודיים לתחומים אלה. המטה הכללי הציע לשפר את הנוהל הקיים לפיו האחריות על צוות החילוץ המצוות למסוק מבוזרת בין חטיבת הצנחנים (במקרים של חילוץ יבשתי) לחיל הים (במקרים של חילוץ מהים). מפקד חיל האוויר, בני פלד, התעקש על הקמת יחידה מיוחדת במסגרת חיל האוויר. בעקבות מלחמת יום הכיפורים קיבלה דרישתו משנה תוקף ובינואר 1974 החלו תהליכי הקמת יחידת חילוץ ומילוט 669 (המספר נבחר משום שהוא היה מספר היחידה הפנוי הדומה ביותר למספר היחידה של סיירת מטכ"ל) . צוות ההקמה כלל את המפקד יורם שחר ואת סגנו אבנר אילנאי אשר התמחה בנושאים אלה וטיפל בהקמת היחידה עוד לפני המלחמה. באפריל 1974 התייצבה בבסיס חיל האוויר תל נוף קבוצת החיילים הראשונה, רובם יוצאי חוליית חוף של חיל הים, והקורס הראשון בפיקודו של אבנר אילנאי החל את אימוניו. בדצמבר 1974 הוכרזה היחידה כמבצעית. באותה עת כללה היחידה כתריסר לוחמים בלבד.

בסוף 1978 צורפה ליחידה 669 יחידת הפינוי בהיטס ירפ"א 386 אשר כללה רופאים וחובשים בהיטס ושמה של היחידה הוסב ל"יחידת חילוץ ופינוי בהטס 669". החל משנת 2004 הורחבה אחריות היחידה גם למשימות של איתור הנעדרים, והחל משנת 2006 שונה שמה ליחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס. היחידה קיבלה ציון לשבח יחידתי ממפקד חיל האוויר על פעילות במלחמת לבנון השנייה בה השתתפה בין היתר בחילוץ לוחמי שייטת 13 מן הפשיטה שביצעו לוחמי הקומנדו הימי בעיר צור[1]. במבצע במבצע "שבו בנים לגבולם"[2] חילץ צוות של היחידה, בשיתוף פעולה עם יחידת שלדג, את גופתה של קרן טנדלר, מכונאית מוטסת מצוות מסוק היסעור שהופל בעומק שטח לבנון ב-12 באוגוסט[3].

ליחידה קרו שתי תקלות שיצרו הד ציבורי, האחת היא אסון הכבל משנת 1992 והשנייה קרתה ב-11 במרץ 2009 עת הוקפץ כוח מוטס של היחידה לחלץ מטייל, עלא אחמד סלאח אגבריה, שעלה על מוקש ונפצע קשה בסמוך למושב שדי תרומות שבשטח מועצה אזורית עמק המעיינות. כוחות של היחידה הגיעו למקום והחלו להעלות את הפצוע למסוק אולם ברגע שניסו להכניסו לבטן המסוק נשמט הפצוע מסיבות לא ברורות ונפל לקרקע ומת במקום.

[עריכה] משימות

הדגמת חילוץ מוסק של היחידה בטקס סיום קורס טיס, עם מסוק יסעור

הגם שייעודה המקורי היה חילוץ טייסים שנטשו בשטח אויב, היא מתפקדת כיחידת החילוץ המוסק (חילוץ באמצעות מסוקים) של צה"ל, והיא משמשת לחילוץ כוחות לוחמים ופינוי פצועים משדה הקרב, חילוץ מטיילים שנפצעו, חילוץ צוותים ימיים, פינוי בהטס של פצועים לבתי חולים וביצוע סריקות אוויריות וקרקעיות לאיתור נעדרים. בנוסף מאמנת היחידה אנשי צוות אוויר בטכניקות נטישה, מילוט וחילוץ. היחידה עושה שימוש במסוקי הסער של החיל - UH-60 בלק הוק ("ינשוף") ו-CH-53 סי סטאליון ("יסעור").

כ-70% מפעילות היחידה הם בתחום האזרחי, והשאר - בתחום הצבאי. בשנת 2008 חילצה היחידה כ-400 אזרחים[4].

[עריכה] מבנה

היחידה מורכבת מגף חילוץ הכולל לוחמי חילוץ, גף פינוי הכולל צוות עזר אוויר במערך הרפואה בו לוקחים חלק רופאים, פראמדיקים וחובשים מוטסים, גף טכני העוסק בפיתוח ציוד ותחזוקתו, גף רפואי העוסק באימון הלוחמים, ובהזמנת ציוד רפואי למחסן סדיר לשימוש שוטף וציוד למחסן חירום. בית ספר המכשיר לוחמי חילוץ ומאמן אנשי צוות אוויר, וגף אית"ן (איתור נעדרים) המורכב מסיירים ואנשי שטח מיומנים.

[עריכה] הכשרה

מסלול הכשרת הלוחם ביחידה אורך כשנה ושישה חודשים. הוא כולל טירונות בבא"ח צנחנים, קורס חובשים קרביים, טירונות יחידה, קורס מ"כים, ושלב ייעודי - שכולל קורסי צניחה, צלילה, מילוט, אימוני מסוקים, ואימוני חילוץ מכל תנאי שטח ומזג אוויר - יבשה, ים, קניון, צוקים, כלי שיט, חילוץ מכלי טיס ורכב ועוד. בוגרי המסלול נדרשים לשירות קבע של 16 חודשים.

צוותי הרפואה והפינוי המוטסים ממוינים ומאומנים, בהתאם לדרישות הצוות, המתארים השונים וסביבת העבודה בקרקע ובהיטס.

[עריכה] מפקדי היחידה

שם תקופת כהונה כמפקד היחידה הערות
יורם שחר 1974-1975  
חנוך פטישי 1975-1976  
אבנר אילנאי 1976-1978  
אפרים סנה 1978-1980  
יואל סייפן 1980-1981  
רמי כהן 1981-1983 מפקד היחידה במהלך מלחמת לבנון
צבי טל 1983-1985  
ברוך מרגנית 1985-1987  
נחשון קנולר 1987-1989  
שמעון בן נר 1989-1991  
טוביה קסטנבוים 1991-1992  
עמית וינר 1992-1995  
דני ששון 1995-1998  
משה אדרי[דרוש מקור] 1998-2001  
גולן יאירי[דרוש מקור] 2001-2004  
בועז הרשקוביץ[דרוש מקור] 2004-2006  
מתן שגיא[דרוש מקור] 2006-2008  
אבינועם הלוי [דרוש מקור] 2008  

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ עמיר רפפורט, מהר יותר, רחוק יותר מהר יותר, רחוק יותר, מתוך אתר "ישראל דיפנס", ‏ 21.10.2011.
  2. ^ שנה למלחמת לבנון השנייה, מתוך אתר חיל האוויר, ‏ 12.08.2007.
  3. ^ הצילום האחרון של קרן טנדלר, nrg, ‏ 09.01.2007.
  4. ^ ליאת שלזינגר,אין לנו זמן לכתמים, מוספחג של "מעריב", 14 באפריל 2009
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא