כאברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אל-כאברי
الكابري
Jexiamcomboio003 (1).jpg
בית הקברות של הכפר הערבי כברי ממנו הותקפה שיירת יחיעם. עד היום ניתן לראות קברים שהערבים חפרו בהם והשתמשו בהם כעמדות ירי על השיירה שעברה במרחק מטרים ספורים מהם
מחוז מחוז הגליל
נפה נפת עכו
שנת הקמה לפני 1283
אוכלוסייה נכון ל-1931 728‏[1]
שפה ערבית
דת מוסלמים סונים
סיבת עזיבה מבצע בן עמי
תאריך עזיבה 21 במאי 1948
יישובים יורשים קיבוץ כברי
מיקום כאברי
כאברי
כאברי

קואורדינטות: 33°00′56″N 35°09′03″E / 33.015478°N 35.150881°E / 33.015478; 35.150881 כאברי (או אל־כאברי, בערבית: الكابري) היה כפר ערבי בגליל המערבי, בסמוך לקיבוץ כברי של ימינו. נכבש ונהרס במהלך מלחמת העצמאות. ההשערה היא, ששם זה שימר את השם "כבריתא" או "כבריתה"‏[2] הנזכר כיישוב גבול צפוני בימי שיבת ציון[3] ובתוספתא ובתלמוד הירושלמי.‏[4]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר שכן במורדות הגליל המערבי, דרומית-מערבית למיקומו של קיבוץ כברי, במרחק של כ־6 ק"מ מחוף הים, ובגובה של כ־100 מ' מעל פני הים, כ־12.5 ק"מ צפונית-מזרחית לעכו. בסמוך למקום מספר מעיינות גדולים (עין אל-מפשוח, עין אל-פוואר, עין אל-באשה, ועין אל עסל, כיום קרויים בהתאמה עין שפע, עין גיח, עין השיירה ועין צוף) ששימשו כמקור מים לתושבי הסביבה, ואף לעכו המרוחקת, באמצעות אמת עכו, שהינה למעשה מספר אמות מתקופות שונות. המעיינות הינם מקור המים הגדול ביותר באזור עכו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תל כברי

סביב הכפר שרידים מתקופות קדומות. במקום נערכו מספר חפירות אריכאולוגיות, ובמקום נתגלו שרידים מלפני כ־10,000 שנים. בתקופות שונות היה התל מיושב באופן נרחב, על פני מאות דונמים, (כאשר עין שפע במרכז היישוב) ובמקום נתגלו שרידי חומה וביצורים. באתר נמצא ממצא ייחודי של התרבות המינואית.

ישנם מספר אזכורים של הכפר מהמאה ה-12. בסוף המאה ה-19 כלל הכפר כמה מאות תושבים, שפרנסתם נסמכה על חקלאות פרימיטיבית. במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1931 נמנו בכפר 173 בתים מיושבים ו-728 תושבים.‏[5]

בסקר הכפרים משנת 1945 הוערך מספר תושבי הכפר ביחד עם תושבי תרשיחא בכ־5,360 תושבים, כולם מוסלמים.‏[6]. בסקר הכפרים צוין שטח הכפר ביחד עם תרשיחא כ-47,428 דונם טורקי, מתוכם 90 דונם בבעלות יהודית, ו-10,030 דונם בבעלות ציבורית.‏[7] הדרך נהריה - תרשיחא (נמשכה מאוחר יותר עד סאסא וצפת, כיום כביש 89) נסללה בשנות ה־30 של המאה ה־20 מדרום לכפר (כעבור שנים נסלל התוואי מחדש מצפון לחורבות הכפר). בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עכו.

הכפר השתתף באופן פעיל במרד הערבי הגדול, והושת עליו קנס קיבוצי בן 220 לא"י עקב ניתוק חוזר של קווי טלפון בסמוך לכפר‏[8]. כעבור זמן קצר הוטל על הכפר קנס נוסף של 80 לא"י‏[9].

במלחמת העצמאות שלט הכפר על הדרך בין נהריה וקיבוץ יחיעם המבודד, ושיירות ליחיעם הותקפו בסמוך לכפר. ב־20 בינואר 1948 נערכה התקפה גדולה על יחיעם בידי צבא ההצלה. כח גדול הוצב בדרך ליחיעם, על מנת למנוע החשת תגבורות ליחיעם מנהריה. שיירת נוטרים שגרתית שיצאה מנהריה לכיוון יחיעם נתקלה בחסימה על הכביש בפאתים המזרחים של הכפר, ששולב יחד עם מארב ירי בסמוך, אך הצליחה לפרוץ את המחסום (בהמשך נהרגו 6 נוטרים מהשיירה בקרב שנערך עם כוחות צבא ההצלה כמה ק"מ מזרחית לכפר, באזור 'גבעת המשוריין', הקרויה על שם המשוריין מאירוע זה)‏[10].

בראשית פברואר 1948 נערכה פשיטה על הכפר, ומספר בתים בכפר פוצצו‏[11]. שיירת יחיעם נקלעה למארב ונלכדה בסמוך לכפר, ובקרב נפלו 47 לוחמים.

הכפר נכבש יחד עם הכפרים הסמוכים לו במהלך מבצע בן עמי, ב־21 במאי 1948. בהתאם לפקודה שהוצאה בידי מח"ט חטיבת כרמלי, בתי הכפר פוצצו לאחר כיבושו. על פי עדויות שונות, מספר מתושבי הכפר נרצחו לאחר כיבוש הכפר כנקמה על הרג אנשי שיירת יחיעם.[דרוש מקור]

כיום אזור הכפר הינו שטח חקלאי של קיבוץ כברי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בסקר הכפרים נאמדה האוכלוסייה בכאברי ובתרשיחא יחדיו ב-5,360 תושבים
  2. ^ אתר תנועת העבודה הישראלית
  3. ^ כל מקום ואתר, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1980, ע"מ 243
  4. ^ אנציקלופדיה אריאל, עמ' 3513. תוספתא שביעית ד, יא. ירושלמי, שביעית ו
  5. ^ זאב וילנאי, "כאברי", אנציקלופדיה אריאל, עמ' 3483
  6. ^ מספר תושבי תרשיחא במפקד אוכלוסין של שנת 1931 היה 2,522
  7. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  8. ^ 'עונש קיבוצי על כפר', דבר, 4.6.1936
  9. ^ הודעות הממשלה, דבר, 27.6.1936
  10. ^ זכרונות דן כהן, באתר בני קריית חיים
  11. ^ נהרס קן כנופיות בגליל המערבי, דבר, 2.2.1948