קלמן ליבסקינד – הבדלי גרסאות

קלמן ליבסקינד
לידה	1970 (בן 54 בערך); ניר גלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום מגורים	נחושה, ישראל
תקופת הפעילות	מ-1997
מקצוע	עיתונאי
מעסיק	מעריב השבוע
בת זוג	אילנה ליבסקינד

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:23, 17 בפברואר 2017

קלמן ליבסקינד (נולד ב-1970) הוא עיתונאי חוקר, פובליציסט ואיש תקשורת ישראלי. בעל טור שבועי בעיתון מעריב סופהשבוע ותוכנית אקטואליה יומית ברשת ב'.

ביוגרפיה

תחילת דרכו ומשפחה

ליבסקינד נולד במושב ניר גלים להורים ניצולי שואה מזרם הציונות הדתית. התייתם מאביו צבי בגיל צעיר. למד במסגרות חינוך דתיות לאומיות בקבוצת יבנה ובישיבת אור עציון. הוא התגייס לצה"ל לחטיבת גולני ולאחר זמן קצר עבר לחיל המודיעין. לאחר שחרורו היה פעיל בתנועת התחיה ועבד כחוקר פרטי במשרד חקירות בתל אביב.

ליבסקינד סיים לימודי משפטים.

ליבסקינד נשוי לאילנה, אחות במקצועה, ואב לחמישה. בעבר גרו בגמזו. בשנת 2015 עברו למושב נחושה.

קריירה בתקשורת

בשנת 1997 הצטרף למקור ראשון והוא שימש כתחקירן שהביא סקופים רבים. בשנת 2002 הזמין אותו עורך מעריב, אמנון דנקנר, ובברכת מייקל כריש, הבעלים של מקור ראשון באותה עת, עבר ליבסקינד ל"מעריב". הוא כותב ב"מעריב השבוע" ובעל טור שבועי במוסף הפוליטי של "מעריב סופהשבוע".

בין השנים 2011–2016 הגיש תוכנית רדיו יומית בגלי ישראל. באוקטובר 2016 עבר להגיש תוכנית אקטואליה יומית ברשת ב'. הוא גם ומשתתף קבוע בתוכנית הפאנליסטים "הפטריוטים" בערוץ 20 בטלוויזיה.

עבודתו העיתונאית

תחקירים בולטים

בשנת 1999 פרסם סדרת כתבות על פרשת עמותות ברק.
בשנת 2002 פורסמה בעיתון "מעריב" כתבת תחקיר של קלמן ליבסקינד אודות האשמות של שתי נשים כנגד הרב שלמה אבינר, שעל פי הכתבה עברו "מעשי הטרדה מינית לכאורה" כשבאו לייעוץ אצלו. מאות רבנים הביעו אמון פומבי ברב אבינר. היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את תיק החקירה מחוסר אשמה. בורר שמונה בפרשה מטעם עורך "מעריב" ומקורבי הרב אבינר, הפסיכיאטר פרופ' נתנאל לאור, קבע "שהמאפיין המרכזי בעניין היה ליקויי תקשורת הנובעים מהעדר ליווי מקצועי צמוד בתחום הנפש" "ושאין להאשימו בהטרדה מינית, אלא לבקרו על כך שנכנס לשדה המקצועי ללא גיבוי"^[1]. אחת המתלוננות פנתה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים באומרה שבוצע נגדה מסע הכפשה. בית הדין הרבני האזורי פסק כי "אין ממש בתביעה, והיא בנויה כולה על דמיונות של התובעת". ערעור שהוגש לבית הדין הרבני הגדול נדחה והוא אישר את פסיקת בין הדין האזורי^[2].
ב-2008 החל בסדרת תחקירים על התנהלותו של האלוף יואב גלנט בנושא שימוש לא מורשה בקרקעות ציבוריות^[3] וחשף שהוא השתלט לכאורה על עשרות דונמים במושב עמיקם^[4]. בעקבות החשיפה קיבלו מפקדיו של ליבסקינד הנחיה שלא לזמנו לשירות מילואים ביחידתו, המשתייכת לפיקוד הדרום^[5]. ב-2010, לאחר ששר הביטחון אהוד ברק וממשלת נתניהו החליטו למנות את גלנט לרמטכ"ל, ביקש השר מיכאל איתן ממבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לבדוק את הפרשה, ובמקביל עתרה התנועה הירוקה לבג"ץ נגד המינוי, על רקע הפרשה. בדיקת המבקר הסתיימה בתחילת 2011, כשבועיים לפני שהמינוי אמור היה להיכנס לתוקף. בעקבות דו"ח המבקר הודיע היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לבג"ץ שקיימים קשיים משפטיים משמעותיים באשר לסבירות ההחלטה למנות את גלנט, ושיש לשקול את המינוי מחדש. כתוצאה מכך הודיעו נתניהו וברק על ביטול המינוי^[6].
בשנת 2011 פרסם כתבת תחקיר, המציגה את התנהלותו של השופט ורדי זיילר כאדם פרטי במסגרת תביעה של קרובי משפחתו נגד קבלן. בתחקיר מוצג זיילר כמי שעושה שימוש פסול בתפקידו ובקשריו במערכת המשפט, עד כדי שיבוש הליכי משפט לכאורה^[7].
בשנת 2013 פרסם תחקיר על אי-סדרים כספיים ובזבוזים רבים באגף הגבייה של רשות השידור^[8]
בנובמבר 2014 חשף ליבסקינד הקלטות שמוכיחות שמשטרת ישראל ידעה שיש איומים ברצח כנגד יהודה גליק, שנורה בידי מחבל פלסטיני ב-29 באוקטובר^[9].

ביקורת כלפי התקשורת

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא פירוט יתר, לא ברורה החשיבות של קטעי הביקורת הספציפיים.

ליבסקינד מרבה לבקר חלק מעמיתיו העיתונאים ולהציג מקרים שבהם הם מטעים את הציבור. בשתי כתבות בשנת 2002 הוא טען שמרדכי גילת האשים באופן בלתי מבוסס אישי ציבור, בהם נציב שירות המדינה, דאז, שמואל הולנדר. על כתבות אלה זכה ליבסקינד באותה שנה ל"פרס האגודה לזכות הציבור לדעת". במקרה אחר טען שעקיבא אלדר הציג את העובדות באופן מגמתי במאמר שכתב כנגד מועמדותו של השופט נעם סולברג לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה^[10]. בנובמבר 2011 ביקר שוב את עיתון הארץ על שהוא מנהל קמפיין, ובו הטעיות וסילופים, לפסילת מינויו של נעם סולברג לשופט בית המשפט העליון, מאחר שסולברג הוא מתנחל מגוש עציון ואף פסק נגד עקיבא אלדר בתביעת לשון הרע שהוגשה נגדו^[11].

ליבסקינד כותב גם נגד הטיות פוליטיות בתקשורת ועיתונאים המערבים את עמדתם הפוליטית בכתבות ובראיונות עיתונאים. כך, למשל, כתב^[12] נגד עודד בן-עמי ויעל דן שתקפו את הזמר עמיר בניון בראיונות עמו בעקבות שירו "אני אחיך", המוחה נגד ארגוני שמאל ישראליים שהגישו תביעות בחו"ל כנגד קציני צה"ל באשמת פשעי מלחמה^[13]. בפברואר 2014, בעקבות פרשת אקו"ם ואריאל זילבר, ביקר ליבסקינד את התקשורת על כך שבעוד שלזילבר היא התייחסה כאל גזען כהניסט קיצוני, היא הייתה הרבה יותר סלחנית כלפי התבטאויות קיצוניות ומסיתות של אנשי שמאל דוגמת שולמית אלוני, שלמה גזית, יגאל תומרקין וזאב שטרנהל^[14]. ביקורת דומה מתח ליבסקינד על תגובת התקשורת כלפי שיר נוסף של עמיר בניון שנכתב בעקבות הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה, ועל יחס סלחני שלה ושל מערכת המשפט להתבטאויות מסיתות וגזעניות של שולמית אלוני, עמוס עוז, יצחק לאור ומוקי (דני ניב) נגד ימנים, דתיים ומתנחלים^[15]

במאי 2014 ביקר ליבסקינד בחריפות את התקשורת על כך שהיא מתעלמת מפשעי שנאה (הכוללים ונדליזם וריסוס צלבי קרס על רכוש יהודי) ו"טרור עממי" (הכולל יידוי אבנים ובקת"בים) שמבצעים ערבים ישראליים ופלסטינים כנגד יהודים^[16]. בנובמבר 2014 ביקר ליבסקינד את היחס הסלחני לכאורה של השמאל והתקשורת לאלימות הערבית והמהומות של ערביי ישראל והסביר זאת בגזענות של ציפיות נמוכות: "יש משהו מקומם גם בהתייחסות הסלחנית של השמאל אל ערביי ישראל, סלחנות שנובעת קודם כל מתפיסת עולם גזענית. [...] הן התקשורת והן השמאל לא יקבלו אף פעם התפרעות קולקטיבית שכזו אצל יהודים, לא ביצהר, ולא בבאר שבע. הם יקבלו אותה אצל הערבים מתוך ראייה גזענית שרואה בערבי יצור נחות ואלים, שאי אפשר לצפות ממנו להתנהגות אנושית סבירה ושקולה."^[17]

באפריל 2015, על רקע אי שידור מערכון של "הכל שפיט" המבקר את היחס לנשים במגזר הערבי, ביקר ליבסקינד את התקשורת על היעדר פלורליזם וחופש ביטוי, ועל כך שהיא סותמת פיות לתכנים ימניים לעומת מתן ביטוי לתכנים מקבילים או דומים מהצד השמאלי. כמו כן ביקר את מדור ביקורת הטלוויזיה של "הארץ" על התנכרותו לסמליים לאומיים ויהודיים^[18].

ב-5 בפברואר 2016, בעקבות תחקיר עד כאן על עזרא נאווי וארגוני שמאל רדיקלי ומנגד קמפיין ה"שתולים" של אם תרצו, מתח ליבסקינד ביקורת על התקשורת, על כך שהיא משתמשת בהאשמה ב"הסתה" כדי להשתיק כל ביקורת פוליטית מצד ארגוני ימין בישראל, לעומת יחס סלחני שלה להתבטאויות מסיתות ופוגעניות יותר מצד השמאל. הוא אפיין סיקור זה של האירועים כמוטה ושקרי^[19]. ב-19 בפברואר 2016 ביקר בחריפות את התקשורת והשמאל על התגייסותם להתנגד לתת לאראל סג"ל לשדר בגלי צה"ל, שעה אחת במקום רזי ברקאי^[20].

פרסים

קישורים חיצוניים

קלמן ליבסקינד, ברשת החברתית פייסבוק
קלמן ליבסקינד, ארכיון טורים ומאמרים באתר מעריב אונליין של מעריב השבוע/מעריב סופהשבוע
הבלוג של קלמן ליבסקינד באתר nrg, בימים שהיה שייך למעריב
זאב גלילי, העיתונאי שהציל את כבוד התקשורת, 7 בדצמבר 2008
לי-אור אברבך, ‏קלמן ליבסקינד: "חוסר הפרגון בתקשורת הפך לבעיה אסטרטגית", באתר גלובס, 2 בפברואר 2011
תבנית:בשבע
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אביטל אינדיג, ליבסקינד מדבר: מה עובר על חושף שחיתויות?, באתר nrg‏, 2 בינואר 2015
קלמן ליבסקינד, ‏לא נשתוק עוד: הימין כבר לא מפחד. רוצים עימות? נתעמת, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2015
קלמן ליבסקינד משיב לאמנון אברמוביץ, שי גולדן ושרון כידון, "מייבשים את הביצה", רדיו תל אביב, יום שישי, 27 בנובמבר 2015

הערות שוליים

^ מעריב, 20 ביוני 2003 עמ' 5 "לא יצר הרע"
^ עידן יוסף, בית הדין הגדול: הרב אבינר לא הטריד מינית, אתר news1‏, 6 באוקטובר 2010
^ קלמן ליבסקינד, התחקיר הראשון: כך פלש האלוף יואב גלנט לשטח שכניו, 27 בדצמבר 2008
^ קלמן ליבסקינד, לא יוצא מהשטחים: גלנט משתלט על עמיקם, nrg מעריב, 14 באוגוסט 2010
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ערן סויסה, בצבא מודים: הדחנו את חושף פרשת גלנט, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2011
^ עמוס הראל, מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל ה-20 בוטל, באתר הארץ, 1 בפברואר 2011
^ שופט עליון: מלחמתו האגרסיבית של השופט זילר בקבלן מהקריות, nrg,‏ 6 באוגוסט 2011
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קלמן ליבסקינד, הפקרות: לאן נעלמת האגרה שאתם משלמים לרשות השידור?, באתר nrg‏, 27 בדצמבר 2013
^ ההקלטות מעידות: במשטרה ידעו שגליק מאוים, ערוץ 7, 3 בנובמבר 2014
^ ‫עקיבא אלדר - עיתונאי קטן, מניפולטור גדול‬
^ קלמן ליבסקינד, שיטת חיסול השופטים של 'הארץ' - דעה, ערוץ 7, פורסם במקור במעריב
^ קלמן ליבסקינד, צה"ל, הנאצים ו"הארץ", nrg (פורסם במקור ב"מוספשבת" מעריב, 7 באוגוסט 2010)
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אבי שושן, אני אחיך, אתה אויב, באתר ynet, 18 באפריל 2010
^ קלמן ליבסקינד, הסלקטורים של מועדון הדעות, פרשת זילבר כמשל, nrg מעריב (פורסם במקור ב"מוספשבת"), 7 בפברואר 2014
^ קלמן ליבסקינד, ‏הם ואנחנו: איפה באמת כדאי לחפש את ההסתה והגזענות בישראל, באתר מעריב אונליין, 29 בנובמבר 2014
^ קלמן ליבסקינד, "מעריב סופהשבוע", 9 במאי 2014
^ קלמן ליבסקינד, ‏הערבים מעולם לא הזדקקו להצדקות כדי לרצוח יהודים, באתר מעריב השבוע, 15 בנובמבר 2014
^ קלמן ליבסקינד, ‏מסך הברזל: מדוע שלטון הטרור של משטרת המחשבות נזהר עם הציבור הערבי?, באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2015
^ קלמן ליבסקינד, ‏ימים של שקר וכזב: סותמי הפיות הכי גדולים ממשיכים להיחשב "המחנה הדמוקרטי", באתר מעריב אונליין, 6 בפברואר 2016
^ קלמן ליבסקינד, ‏תקשורת שלא מוכנה לוותר על ההגמוניה, אפילו לא על שעת שידור אחת, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2016
^ ‫ליבסקינד יקבל את הפרס למרות הלחצים, באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2002‬
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אסף כרמל, אורלי וילנאי-פדרבוש, קלמן ליבסקינד ומיכאל מירו זכו באות אומ"ץ, באתר הארץ, 22 ביולי 2007

[1] מעריב, 20 ביוני 2003 עמ' 5 "לא יצר הרע"

[2] עידן יוסף, בית הדין הגדול: הרב אבינר לא הטריד מינית, אתר news1‏, 6 באוקטובר 2010

[3] קלמן ליבסקינד, התחקיר הראשון: כך פלש האלוף יואב גלנט לשטח שכניו, 27 בדצמבר 2008

[4] קלמן ליבסקינד, לא יוצא מהשטחים: גלנט משתלט על עמיקם, nrg מעריב, 14 באוגוסט 2010

[5] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ערן סויסה, בצבא מודים: הדחנו את חושף פרשת גלנט, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2011

[6] עמוס הראל, מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל ה-20 בוטל, באתר הארץ, 1 בפברואר 2011

[7] שופט עליון: מלחמתו האגרסיבית של השופט זילר בקבלן מהקריות, nrg,‏ 6 באוגוסט 2011

[8] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קלמן ליבסקינד, הפקרות: לאן נעלמת האגרה שאתם משלמים לרשות השידור?, באתר nrg‏, 27 בדצמבר 2013

[9] ההקלטות מעידות: במשטרה ידעו שגליק מאוים, ערוץ 7, 3 בנובמבר 2014

[10] ‫עקיבא אלדר - עיתונאי קטן, מניפולטור גדול‬

[11] קלמן ליבסקינד, שיטת חיסול השופטים של 'הארץ' - דעה, ערוץ 7, פורסם במקור במעריב

[קלמן-7-במאי-12] קלמן ליבסקינד, צה"ל, הנאצים ו"הארץ", nrg (פורסם במקור ב"מוספשבת" מעריב, 7 באוגוסט 2010)

[13] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אבי שושן, אני אחיך, אתה אויב, באתר ynet, 18 באפריל 2010

[14] קלמן ליבסקינד, הסלקטורים של מועדון הדעות, פרשת זילבר כמשל, nrg מעריב (פורסם במקור ב"מוספשבת"), 7 בפברואר 2014

[15] קלמן ליבסקינד, ‏הם ואנחנו: איפה באמת כדאי לחפש את ההסתה והגזענות בישראל, באתר מעריב אונליין, 29 בנובמבר 2014

[16] קלמן ליבסקינד, "מעריב סופהשבוע", 9 במאי 2014

[17] קלמן ליבסקינד, ‏הערבים מעולם לא הזדקקו להצדקות כדי לרצוח יהודים, באתר מעריב השבוע, 15 בנובמבר 2014

[18] קלמן ליבסקינד, ‏מסך הברזל: מדוע שלטון הטרור של משטרת המחשבות נזהר עם הציבור הערבי?, באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2015

[19] קלמן ליבסקינד, ‏ימים של שקר וכזב: סותמי הפיות הכי גדולים ממשיכים להיחשב "המחנה הדמוקרטי", באתר מעריב אונליין, 6 בפברואר 2016

[20] קלמן ליבסקינד, ‏תקשורת שלא מוכנה לוותר על ההגמוניה, אפילו לא על שעת שידור אחת, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2016

[21] ‫ליבסקינד יקבל את הפרס למרות הלחצים, באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2002‬

[22] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אסף כרמל, אורלי וילנאי-פדרבוש, קלמן ליבסקינד ומיכאל מירו זכו באות אומ"ץ, באתר הארץ, 22 ביולי 2007

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 |שם=קלמן ליבסקינד
 |תאריך לידה=1970
+|תמונה=
-|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=למרכז}}
 |מקום לידה={{דגל|ישראל}} [[ניר גלים]], [[ישראל]]
 |מקום מגורים=[[נחושה]], ישראל

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: קלמן ליבסקינד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קלמן ליבסקינד