אוטיזם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏טיפול: הערות שוליים
מחקתי חלק מההערה שטוענת שבעלי המקצוע אינם יודעים הרבה בתחום זה. זה אינו מדויק. יש צורך במקורות מהימנים כמו בכל ערך אחר
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|חומר רב הנכתב פה, נכון לכל [[הקשת האוטיסטית]], ואחר נכון רק ל[[תסמונת אספרגר]] או [[אוטיזם בתפקוד גבוה]]. לכן, יש או לפצל מכאן את כל התוכן שלא מתאים ספציפית לאוטיזם קלאסי ל 3 הערכים הנ"ל, או לאחד את הערך הזה יחד עם 3 הערכים הנ"ל. בנוסף, רמת הידיעות של אנשי המקצוע על אודות הנושא לוקה בחסר רב ולכן יש להסתמך, בכתיבת הערך, על מקורות מהימנים יותר מהמקובל בערכים אחרים ומעודכנים יותר מהמקובל בערכים אחרים.|נושא=בריאות}}
{{עריכה|חומר רב הנכתב פה, נכון לכל [[הקשת האוטיסטית]], ואחר נכון רק ל[[תסמונת אספרגר]] או [[אוטיזם בתפקוד גבוה]]. לכן, יש או לפצל מכאן את כל התוכן שלא מתאים ספציפית לאוטיזם קלאסי ל 3 הערכים הנ"ל, או לאחד את הערך הזה יחד עם 3 הערכים הנ"ל. בנוסף, יש להסתמך בכתיבת הערך על מקורות מהימנים ומעודכנים.|נושא=בריאות}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=תסמונת הקלאסית (כלומר - "אוטיזם קלאסי")|אחר=תסמונות אחרות על הספקטרום האוטיסטי|ראו=[[הספקטרום האוטיסטי]] או [[אוטיזם בתפקוד גבוה]] או [[תסמונת אספרגר]] או [[PDD-NOS]] או [[תסמונת רט]] או [[הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=תסמונת הקלאסית (כלומר - "אוטיזם קלאסי")|אחר=תסמונות אחרות על הספקטרום האוטיסטי|ראו=[[הספקטרום האוטיסטי]] או [[אוטיזם בתפקוד גבוה]] או [[תסמונת אספרגר]] או [[PDD-NOS]] או [[תסמונת רט]] או [[הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית]]}}
{{מחלה
{{מחלה

גרסה מ־18:35, 13 באוגוסט 2021

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: חומר רב הנכתב פה, נכון לכל הקשת האוטיסטית, ואחר נכון רק לתסמונת אספרגר או אוטיזם בתפקוד גבוה. לכן, יש או לפצל מכאן את כל התוכן שלא מתאים ספציפית לאוטיזם קלאסי ל 3 הערכים הנ"ל, או לאחד את הערך הזה יחד עם 3 הערכים הנ"ל. בנוסף, יש להסתמך בכתיבת הערך על מקורות מהימנים ומעודכנים..
פירוש נוסף ערך זה עוסק בתסמונת הקלאסית (כלומר - "אוטיזם קלאסי"). אם התכוונתם לתסמונות אחרות על הספקטרום האוטיסטי, ראו הספקטרום האוטיסטי או אוטיזם בתפקוד גבוה או תסמונת אספרגר או PDD-NOS או תסמונת רט או הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית.


שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ שם בלועזית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אוטיזם
תחום פסיכולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם לא ידוע, אך ייתכנו מספר גורמים אפשריים. ראו בהמשך הערך.
תסמינים מלטדאון אוטיסטי, תחום עניין אוטיסטי, הליכה על קצות האצבעות, הפרעת תקשורת חברתית, autistic rage, חשחוש, מיקוד יתר, אקולליה, שאטדאון אוטיסטי, הפרעה לעיבוד התחושתי, ליקוי בתפקודים הניהוליים, הפרעת שינה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/912781 
DiseasesDB 1142
MeSH D001321
MedlinePlus 001526
OMIM 209850
סיווגים
DSM-5 299.00
ICD-10 F84.0
ICD-11 6A02 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוטיזם היא הפרעה התפתחותית נוירולוגית[1][2] הנגרמת משילוב של גורמים סביבתיים, גורם תורשתי וגורם גנטי[3] זוהי תסמונת קלינית, שמתאפיינת בלקויות שונות בתחום הקשרים הבין-אישיים, בתחום החברתי, השפתי והתקשורתי. מאפיינים נוספים המעידים על אוטיזם הם: התנהגות סטראוטיפית ורפיטטיבית (חזרתית) וכן הפרעה בכישורים החברתיים. האוטיזם (המכונה גם "אוטיזם קלאסי") נכלל בספקטרום האוטיסטי.

נהוג לחלק תסמינים של אוטיזם לשלוש קבוצות נפרדות:

  1. תסמיני תקשורת לא מילולית, כגון קושי ביצירת קשרים בין-אישיים, קשיים בהתפתחות הרגשית, בהבעת רגשות, בהבעת הבעות פנים ובמחוות גופניות (היעדר שימוש בהצבעה).
  2. תסמיני הפרעה בדיבור כבר בגיל הרך, למשל שגיאות דקדוק גסות, אוצר מילים קטן, הימנעות משימוש בדיבור (כגון קושי בהחלפת חוויות או בשאילת שאלות) עבור חלק מהמטרות בהן רוב האנשים משתמשים בדיבור ובמקרים קיצוניים אי שימוש מוחלט ביכולת הדיבור.
  3. תסמיני התנהגות חזרתית (כגון נדנוד חוזר של הגוף, תנועות ידיים שונות, כיבוי והדלקת אורות שוב ושוב). כיום מקובל לחשוב שחלק מן התסמינים הקשורים בהתנהגויות חזרתיות נובעות ממגבלה בתכנון רצף תנועות (תכנון מוטורי), ושמגבלה זו גורמת גם למגבלה בקואורדינציית הידיים שקיימת אצל רבים מהנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.

בעשור האחרון של המאה העשרים, התברר שלתסמונת הזו יש קבוצות תסמינים נוספות כמו בעיות ויסות חושי[4](כגון עודף רגישות למגע וחוסר רגישות יחסי לכאב) ובעיות קואורדינציה.

תסמיני האוטיזם הופכים לברורים בדרך כלל במהלך שלוש שנות החיים הראשונות. הופעת התסמינים מתחלקת לשתי קבוצות: ישנם ילדים החווים התדרדרות תפקודית (נסיגה אוטיסטית) בין הגילים שנה וחצי עד שנתיים וחצי ומנגד, לחלקם יש תסמיני אוטיזם אופיינים שמתגלים אפילו עוד לפני גיל שנה.

בעקבות אבחונים וגילוי מוקדם של ילדים על רצף האוטיזם, שכיחותו זינקה פי שלושה בעשור השני של המאה ה-21. על פי ארגון הבריאות העולמי, השכיחות של אוטיזם בעולם כיום מוערכת בכ–1 ל-160 לידות. מעריכים ששכיחות האוטיזם אצל בנים גדולה משכיחות האוטיזם אצל בנות פי ארבעה. בישראל, לפי מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות, בעשור האחרון חלה עלייה של 169% באבחון אוטיזם בילדים בישראל, וב–2018 אובחן עם אוטיזם אחד מכל 78 ילדים בישראל, אחד מכל 48 בנים ואחת מכל 222 בנות.[5][6]

תסמינים

תיאור סימפטומים המעלים חשד ראשוני באוטיזם אצל פעוט

במרבית המקרים עד לאירוע הנסיגה, הפעוט פחות מפותח תקשורתית מבני גילו, ויש אנשים המבחינים כי הפעוט אינו מתפתח כראוי (במרבית המקרים, הוריו של הילד). תסמיני האוטיזם שעשויים להופיע בפעוט הם:

  • עיכוב התפתחותי במערכת המוטורית[3].[7] (לדוגמה, בגיל 3 חודשים התינוק לא מוכן לגעת באובייקטים או נוגע בהם בצורה הלא נראית הגיונית למרבית האנשים.)[8]
  • עיכוב התפתחותי בדיבור. ברוב המקרים, אוטיסטים לא מתחילים לדבר עד גילאי 12–18 חודשים, תלוי בתפקודו.[8]
  • חוסר במילים מגוונות או תיבת מילים מצומצמת.
  • קושי בחיבור משפטים עם למעלה משלושה מילים.
  • אדישות רבה כלפי כאב פיזי ורגשי וקושי בהבעת רגשות.[8]
  • חוסר תגובתיות מצד האוטיסט לאחר קריאה בשמו.
  • חוסר שימוש בשפת גוף, כגון שימוש בהבעות פנים וקשר עין בגיל 6 חודשים.[8]
  • חוסר יכולת להשתמש במחוות בגיל 13 חודשים.[8]
  • קושי בהבנת שפה וכישורי שפה.
  • סידור צעצועים או חפצים אחרים במידה רבה.[3]
  • חוסר מתמשך באינטראקציות חברתיות.[3]
  • ספיגת בריונות עקב חוסר היכולת להבין את סביבתו[3]
  • חווה עודף רגישות לאחר התקרבות פיזית לאנשים (יכול להתבטא בצרחות ובבכי).
  • תפקוד לקוי של מערכת שיווי המשקל.[3]

תסמיני תקשורת לא מילולית

תינוקות המתפתחים באופן טיפוסי הם יצורים חברתיים מלכתחילה. כבר בשלבים מוקדמים הם בוהים באנשים, פונים לעבר קולות, אוחזים באצבעות ואף מחייכים.

לעומתם, ילדים הלוקים באוטיזם מעדיפים חפצים על-פני פנים, ונדמה שיש להם קושי אדיר ללמוד להשתלב בקח-ותן של מגע אנושי יום-יומי. אפילו בחודשים הראשונים לחייהם, רבים מהם לא מגיבים לסביבתם ונמנעים מקשר עין. נדמה כי הם אדישים לאנשים אחרים, ולעיתים קרובות נראה כי הם מעדיפים להיות לבד. הם עשויים להתנגד לתשומת-לב, או לקבל חיבוקים וליטופים באופן פסיבי. מאוחר יותר, רק לעיתים נדירות הם מחפשים נחמה אצל הוריהם, או מגיבים לגילויי כעס או חיבה באופן טיפוסי. מחקרים מרמזים כי אף על פי שילדים אוטיסטים נקשרים להוריהם, קשר זה מובע בדרך-כלל באופן לא שגרתי שקשה "לקרוא" אותו. להורים הדבר עשוי להראות כאילו הילד אינו נמשך אליהם כלל. הורים שציפו להנאה שבחיבוק וליטוף ילדם ובמשחק עמו עשויים לחוות אכזבה קשה בשל העדר משיכה הדדית טיפוסית מצד הילד.

לילדים הלוקים באוטיזם נדרש זמן רב יותר ללמוד לפרש מה אחרים חושבים ומרגישים. סימנים חברתיים עדינים כגון חיוך, קריצה או העווית הפנים - עשויים להיות חסרי משמעות בעיניהם. לילד המפספס סימנים אלה, לקריאה "בוא הנה" יש תמיד את אותה המשמעות, בין אם הדובר מחייך ומושיט את ידיו לחיבוק ובין אם הוא זועף וידיו מאוגרפות על מותניו. ללא היכולת לפרש מחוות והבעות פנים, העולם החברתי עשוי להיות מבלבל מאוד. אנשים הלוקים באוטיזם גם מתקשים לראות דברים מנקודת מבטם של אחרים, מה שעוד יותר מסבך את הדברים. ילדים רגילים (המונח "רגיל" מופיע כאן במובן "neurotypical") בגיל 5 מבינים שלאנשים אחרים יש מידע שונה, הרגשות שונות ומטרות שונות מאלו שלהם. מי שסובל מאוטיזם עשוי שלא להבין זאת. חוסר הבנה זה מותיר אותם ללא יכולת לחזות או להבין את התנהגותם של אחרים.

לעיתים קרובות (אם כי לא תמיד), הלוקים באוטיזם מתקשים גם לשלוט ברגשותיהם. הדבר עשוי להתבטא בהתנהגות "ילדותית" כגון בכי בכיתה, או התפרצויות מילוליות שנראות כבלתי-הולמות לסובבים אותם. בנוסף, הלוקים באוטיזם עשויים לעיתים להתנהג בתוקפנות פיזית, מה שמקשה עוד יותר על קשרים חברתיים. יש להם נטייה "לאבד שליטה", בעיקר כשהם בסביבה מוזרה או מפחידה, או כשהם כועסים או מתוסכלים. הם עשויים לעיתים לשבור דברים, לתקוף אחרים, או לפגוע בעצמם. בתסכולם, חלקם מטיחים את ראשם, מושכים בשערותיהם, או נושכים את זרועותיהם.

בנוסף, לאוטיסטים יש קשיים עם יכולת המכונת התאוריה של התודעה. המשמעות של זה היא שלעומת נוירוטיפיקלים (אנשים לא אוטיסטים) מקבוצת השווים שלהם, היכולת של האוטיסטים להבין בעת סיטואציות חברתיות את ה "mind" - כלומר, את המחשבות והרגשות של אנשים באותם סיטואציות חברתיות - נחותה משמעותית מזו של נוירוטיפיקלים.[3][9][10]

קשיי תקשורת מילולית

עד הגיעם לגיל 3, ילדים רגילים עוברים כמה ציוני-דרך בדרך ללימוד השפה; אחד הציונים המוקדמים הוא מלמולים. עד ליום הולדתו הראשון, פעוט טיפוסי אומר מילים, פונה כשהוא שומע את שמו, וכשמציעים לו משהו לא רצוי, מבהיר כי התשובה היא "לא".

התפתחות הדיבור אצל הלוקים באוטיזם מתרחשת על מסלול שונה. חלקם נותרים אילמים לכל ימי חייהם, אף על פי שהם מגלים אוריינות ויכולת מלאה לתקשר בדרכים אחרות - תמונות, שפת הסימנים, והקלדה הן שיטות טבעיות בהרבה עבורם. ישנם תינוקות המגלים סימני אוטיזם בשלבים מאוחרים יותר; הם הומים וממלמלים בחודשי חייהם הראשונים, אך חדלים מכך עד מהרה. אחרים מתעכבים, ומפתחים יכולות שפה בגיל מאוחר, לעיתים אף בשנות העשרה לחייהם. ועדיין, חוסר היכולת לדבר לא מעיד על חוסר תבונה או חוסר מודעות בקרב אוטיסטים, ממש כפי שהוא לא מעיד על בעיות אלה אצל ילד רגיל שפיו סגור בסרט הדבקה. בהינתן הסדרים מתאימים, אוטיסטים רבים "ידברו" בשמחה במשך שעות, ולעיתים קרובות ניתן למצוא אותם בחדרי שיחה ברשת, באתרים שונים, וכו'.

אלו מהם שכן מדברים עושים זאת לעיתים קרובות בדרכים לא שגרתיות, ושומרים עד לגיל מאוחר (או לכל מהלך חייהם) על דפוסי דיבור האופייניים לשלבים מוקדמים ברכישת השפה. חלקם מדברים רק במילים בודדות, ואחרים חוזרים על אותה אמירה שוב ושוב; חלקם חוזרים על מה שהם שומעים, הפרעה המכונה אקולאליה. חזרות שיריות הן פעילות מרגיעה שאוטיסטים בוגרים רבים שמחים לעסוק בה. לאוטיסטים רבים יש חוש מפותח לצלילים, ולעיתים קרובות הם מבינים טוב יותר את מה שנאמר להם אם המילים נאמרות כשיר.

ילדים מסוימים סובלים מעיכוב קל בלבד בלימוד השפה, או אף רוכשים את השפה בקצב גבוה ונהנים מאוצר מילים עשיר, אולם הם מתקשים מאוד לנהל שיחה כמו ילדים רגילים. הם מתקשים ב"קח-ותן" של שיחה רגילה, אף על פי שלעיתים קרובות הם מסוגלים לנהל מונולוגים על נושא אהוב, מבלי לתת לאף אחד אפשרות להעיר על הדברים. כשמתאפשר להם לדבר עם אוטיסטים אחרים, הם מנהלים בקלות "מונולוגים מקבילים". ממש כפי שאנשים רגילים לא מסוגלים להבין את שפת הגוף, הטונים הקוליים, ובחירת המילים של האוטיסט, כך גם האוטיסטים מתקשים בנקודות אלה בהבנת הרגילים. בפרט, יכולות השפה של האוטיסטים נדמות כמילוליות ביותר; אנשים רגילים משייכים לעיתים, בטעות, "משמעויות" נסתרות לדבריהם של אוטיסטים, או שהם מצפים מאוטיסטים להבין משמעויות מרומזות בדיבורם-הם.

שפת-הגוף של אוטיסטים מכוונת כלפי אוטיסטים אחרים, לפיכך אנשים רגילים עשויים להתקשות להבינה. הבעות פנים, תנועות ומחוות מובנות בקלות על ידי אוטיסטים אחרים, אך אינן תואמות לאלה שאנשים רגילים עושים בהן שימוש. בנוסף, לטון קולם יש שינויי גוון עדינים המעידים על הרגשתם, ולעיתים קרובות מערכת השמיעה של אדם רגיל לא יכולה לחוש בתנודות אלה. במקרים רבים קולם נדמה לאדם רגיל כקול גבוה, שירי, או מונוטוני ו"רובוטי". חלק מהילדים הלוקים באוטיזם שיש להם כישורי שפה טובים מדברים כמו מבוגרים קטנים, ולא ב"שפת הילדים" בה משתמשים בני-גילם הרגילים.

היות שאנשים רגילים מסרבים בדרך כלל ללמוד את שפת-הגוף של האוטיסטים, ובהתחשב בכך שכישורי השפה של האוטיסטים לא נוטים בדרך כלל לעבר השפה המדוברת, אוטיסטים רבים נדרשים למאמץ רב כדי להסביר לאחרים את רצונותיהם. כתוצאה מכך, הם עשויים להגיב כפי שכל אחד אחר היה מגיב במצב שכזה: לצעוק בתסכול, או לקחת בכוח את החפץ שהם מעוניינים בו. במהלך התבגרותם של אנשים הלוקים באוטיזם, הצטברות של יחס לא ראוי, דחייה מצד אנשים רגילים שחושבים כי ההבדלים הם משהו שיש "לרפא", ואי-ההבנות התכופות מצידם של אנשים רגילים המסרבים לנסות ולגשר על הפער הנוירולוגי, גורמת להם להפוך, באופן מובן, לאנשים מודאגים או מדוכאים.

סגנון הדיבור של אוטיסטים עשוי להיות "פורמלי" ואנטי-סרקסטי (כלומר הם נוטים לדבר ולחשוב ברצינות)[3].

עקב טבעם הרוטיני, אוטיסטים עשויים לנהל לוח זמנים פחות טוב, ולהתקשות בקריאה וכתיבה והבנת הנקרא (עקב קשיים בשפה המילולית והתבטאויות מילוליות שתוארו כנ"ל). עם זאת, הם כן עשויים לדעת לדייק ברמת סימני הפיסוק וכו', עקב יכולתם היוצאת דופן לשים לב לפרטים קטנים[3].

נמצא שהם נוטים לזכור נוסחאות מתמטיות טוב, אבל מתקשים להבין את מהותם[3].

אוטיסטים נוטים להבין רק משפטים חד-משמעיים ומתקשים בהבנת משפטים המכילים עמימות[3].

תבניות התנהגות חוזרות

אף על פי שילדים הלוקים באוטיזם נראים בדרך כלל רגילים מבחינה פיזית ויש להם שליטה טובה על גופם, תנועות חוזרות בלתי-רגילות עשויות להוביל לדחייתם בידי ילדים אחרים. התנהגויות אלה עשויות להיות קיצוניות ובולטות מאוד, או עדינות יחסית. חלק מהילדים, וגם המבוגרים, מבלים זמן רב כשהם מנפנפים בזרועותיהם, או הולכים על קצות האצבעות. אחרים קופאים לפתע על עומדם.

כילדים, הם עשויים לבלות שעות בסידור של מכוניות ורכבות הצעצוע שלהם בסדר מסוים, במקום לשחק איתן כילדים רגילים. אם מישהו מזיז בטעות את אחד הצעצועים, הילד עשוי להתרגז מאוד. לעיתים קרובות, ילדים הלוקים באוטיזם צריכים - ואף דורשים - עקביות מוחלטת בסביבתם. שינוי קל בכל שגרה - בשעות הארוחה, בלבוש, התקלחות, הליכה לבית-הספר בזמן מסוים ובאותה הדרך בדיוק - יכול להפריע להם מאוד. אולי סדר ותבניות קבועות עוזרים להכניס קצת יציבות בעולמם המבלבל.

לעיתים התנהגויות חוזרות מופיעות כעניין עמוק ועקבי בנושא מסוים. למשל, הילד עשוי לגלות אובססיה ללמוד הכול אודות שואבי אבק, מעליות, לוח הזמנים של הרכבת, או מגדלורים. לעיתים קרובות קיים עניין גדול במספרים, סמלים, או נושאים מדעיים.

יתרונות

לצד הקשיים הרבים שאנשים אוטיסטים מגלמים, נכון לשנת 2020, ישנם ממצאים ממחקרים מסוימים המעידים על כך שאוטיסטים עשויים לתפקד יותר טוב מנוירוטיפיקלים (אנשים ללא אוטיזם) בתחומים מסוימים. תחומים אלה כוללים:

  1. זיכרון עבודה - לאוטיסטים, באופן ממוצע, יש זיכרון עבודה גבוה מהממוצע[3].

אבחון

אין בדיקה גנטית שיכולה לאבחן אוטיזם. האבחנה של רוב תסמונות הקשת האוטיסטית והאוטיזם הקלאסי בפרט, היא התנהגותית. היא מורכבת מבחינת ביצועיו של הנבדק בתחומי ההתנהגות החברתית והתקשורתית, בהתנהגות במשחק ובדמיון[3]. כמו כן, נלקחת בחשבון ההיסטוריה הקלינית שלו[3].

אבחון האוטיזם מבוסס על התנהגות הילד[3], תיאור התנהגות ומאפיינים על ידי המשפחה[3], תצפיות על הילד[3], שימוש במבחנים פסיכולוגיים, ובניית כרונולוגיה של מהלך ההפרעה מתחילתה.

לא בהכרח מספיק עיכוב התפתחותי אחד בתקשורת (מילולית או לא מילולית) כדי לקבל אבחון על רצף האוטיזם, שכן ישנן תסמונות שאינן על הספקטרום האוטיסטי, שאף הן עשויות להתאפיין, בין היתר, בעיכוב התפתחותי-תקשורתי.[3] למשל:

  1. אנשים עם חרדה חברתית מתמשכת
  2. אנשים עם דימוי עצמי נמוך
  3. אנשים שעברו לאורך ילדותם התעללות ממשפחתם
  4. אנשים הסובלים מכל מחלה אפשרית שיכולה להשפיע על יכולת התקשורת - בין אם נפשית או דברים אחרים.

אלו דוגמות לאוכלוסיות שגם הם מפגינות סימפטומים מסוימים של לקות בתקשורת, על אף שנכון ל-2020, התסמונות שלהם אינן על הספקטרום האוטיסטי. עם זאת, אין סתירה בין להיות בעל הלקויות הנ"ל לבין להיות על הספקטרום האוטיסטי - אפשר להיות גם וגם.

עד לאחרונה אובחנה ההפרעה החל מגיל שלוש, אולם כיום ניתן לאבחן אותה כבר החל מגיל תשעה חודשים. ישנם מקרים בהם אנשים מאובחנים עם אוטיזם רק בגיל מאוחר יותר.

בנוסף, ניתן לאבחן אוטיזם גם אצל מבוגרים (מעל גיל 18). ישנם אפילו מקרים של הורים שאובחנו בעצמם כאוטיסטים (לאחר שכבר נהיו הורים), כאשר בחלק מאותם מקרים גם אחד או יותר מהילדים של ההורה האוטיסט אובחן כאוטיסט.[11][12]

קיימות מספר אפשרויות מחקר לפיהן נקבעים המאפיינים אותם ניתן לחזות באבחון אוטיזם: מחקרים רטרוספקטיביים, הכוללים ניתוח של סרטי וידאו מהשנה הראשונה לחיים של ילדים שקיבלו לאחר מכן הבחנה של אוטיזם; ומחקרים פרוספקטיביים, הכוללים מעקב אחר תינוקות.

תהליך האבחון מתבצע באמצעות שאלונים, ראיונות מובנים, וכלים אינטראקטיביים. הבוחן בודק את הילד באופן בו הוא משתדל לתמוך בילד, לאפשר לו ליזום אינטראקציות, לשמור עליהן ובאותו זמן להגיב על יוזמתו של הילד. האבחון וההערכה מתרחשים בסיטואציה שאינה מוכרת לילד, ולכן תפקודו יכול להיות ירוד ולא לשקף את מצבו האמיתי. כתוצאה מכך ישנם קשיים בקביעת אבחנת האוטיזם בגיל הרך, כי חלק מהתופעות ההתנהגותיות אינן מופיעות בגיל מוקדם.

כלים המשמשים כיום לאיתור וזיהוי אוטיזם:

  • Autism Observational Scale for Infants - AOSI - תצפית קצרה בתינוק על ידי איש מקצוע, שבסיומה הוא ממלא שאלון בו מופיעות 18 התנהגויות ספציפיות לאוטיזם.
  • First Year Inventor - FYI - שאלון הממולא על ידי הורים או מטפלים בתינוקות בני שנה. בשאלון 63 שאלות לגבי התנהגות חברתית ותקשורתית, והתנהגויות חושיות (סנסוריות).
  • Early Screening for Autistic Traits questionnaire - ESAT - שאלון דו שלבי הממולא על ידי ההורים, מטפלים ואנשי מקצוע. השאלון מכיל 14 שאלות למטרת סינון ואיתור מוקדם של תינוקות מהאוכלוסייה הכללית. מתוכם 4 פריטים זוהו כבעלי יכולת להבחנת האוטיזם, על פי מחקר שנערך על מדגם גדול של תינוקות שהגיעו לבדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה שמילא את השאלון - במחקר זה, תינוקות שקיבלו ציונים חיוביים ב-4 פריטים אלו, עברו לשלב השני של המחקר, שהועבר על ידי אנשי מקצוע וכלל שאלון יותר מפורט, בדיקה התפתחותית מקיפה, ומעקב בגיל מאוחר.
  • Communication and Symbolic Behavior Scale- Developmental Profile - CSBS-DP - כולל שלושה מדדים נפרדים: שאלון איתור מקוצר הממולא על ידי ההורים; שאלון מורחב להורה; תצפית מובנית למחצה על התנהגות הילד במהלך אינטראקציה עמו.
  • Autism Diagnostic Interview- Revised - ADI-R - מבחן מקובל לאבחון האוטיזם, שמועבר כריאיון להורים ולמטפלים, וכולל שאלות המתייחסות להתנהגות הילד בהווה ובעבר. מבחן זה משמש בעיקר ככלי מחקר.
  • Autism Diagnostics Observation Schedule - ADOS - כלי שנחשב יעיל, המועבר לילדים ומבוגרים, ומאפשר לצפות בהתנהגויות האינטראקטיביות, באמצעות משחק, צעצועים מסקרנים ועוד.
  • כלי חשוב נוסף התורם לאיתור ואבחון האוטיזם, הוא בטריית המבחנים הפסיכולוגים הקלאסיים, שכוללת מבחנים סטנדרטים לאוטיזם, מבחני אינטליגנציה (בעיקר מבחן וקסלר לילדים או מבחן קאופמן), מבחנים התפתחותיים, והערכה של כישורי חיים יומיומיים. מבחנים אחרים המספקים מידע לגבי התפקוד הקוגניטיבי של הילד ומנסים לבדוק עד כמה התפתחותו מתאימה לנורמה של ילדים בגילו, הם מבחן ביילי ומבחן מאלן. (גמליאל וירמיה, 2008).
  • Autism-spectrum quotient - ASQ - שאלון שהומצא ופותח על ידי סיימון ברון-כהן ואחרים. השאלון כולל בתוכו 50 היגדים, כאשר כל אחת מהם מתייחסת, במידה מסוימת, לתסמינים של האוטיזם הקלאסי. ממלא השאלון צריך לסמן משבצת (תגובה) המסמנת באיזה מידה הוא מזדהה עם כל היגד. כאשר ממלא השאלון (שיכול להיות המאובחן הפוטנציאלי, אם כי ישנם גם מקרים בהם הורים לאוטיסט ממלאים את השאלון לגביו עבורו) מסיים למלא את השאלון, הוא מקבל ניקוד מסוים, כאשר הניקוד תלוי במשבצת שהממלא סימן עבור כל היגד. ההנחה היא שככל שהניקוד גבוה יותר, כך זה מגדיל את הסיכוי שהאדם עבורו השאלון ממולא הוא על הספקטרום האוטיסטי. כל מי שמעוניין למלא את השאלון ויש לו חיבור לרשת, יכול למלא אותו לבד אונליין.[13] ישנם עדויות לכך שהשאלון ממלא את מטרתו ברמה מרשימה - למשל, כאשר ביצעו ניסוי בו היו 2 קבוצות - קבוצה של אנשים על הספקטרום לעומת קבוצת אנשים עם מאפיינים דומים שאינם מאובחנים על הספקטרום (כקבוצת הביקורת של הניסוי), 80% מהאנשים המאובחנים על הספקטרום שהשתתפו בניסוי קיבלו ניקוד מעל 32, לעומת 2% אצל קבוצת הביקורת.[14]

חוקרים מנסים למצוא עדויות ביולוגיות לאוטיזם. צוות חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון טען שמצא הבדלים בסריקת מוח בעת פעולות חברתיות בין אוטיסטים לבין ילדים שאינם אוטיסטים,[15] אולם הדרך לנצל ממצאים אלו באבחון אוטיזם רחוקה.

גורמים הקשורים באוטיזם

סיבות תורשתיות

אוטיזם מופיע בדרך כלל במהלך שלוש השנים הראשונות. מעריכים כי ההפרעה היא נפוצה בערך פי 3 יותר אצל בנים מאשר אצל בנות. אוטיזם נחשב להפרעה בעלת מרכיב גנטי משמעותי, וזאת משום שהשכיחות בקרב אחים ביולוגיים גדולה פי כמה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. סיכון החזרה במשפחה שבה ילד אחד עם אוטיזם הוא כ-5% בכל היריון.[16][17] כ-80-90% מהתאומים הזהים, כאשר לתאום אחד יש אוטיזם, גם התאום השני מאובחן כבעל אוטיזם.

קיים מתאם גבוה בין שכיחות האוטיזם הקלאסי ובין קשר משפחתי, ועל כן משערים שהגורם התורשתי משמעותי מאוד. אולם, אין עדיין הבנה גנטית שמסבירה את מקור ההפרעה, והגנים המעורבים לא זוהו. עדיין אי אפשר לאבחן אוטיזם קלאסי בבדיקה גנטית. זאת בניגוד לחלק קטן מהתסמונות האחרות בקשת האוטיסטית, כמו תסמונת רט.

מוטציות בגנים

קיימות גישות שונות לזיהוי גנים שמוטציות בהם גורמים לאוטיזם. דרך אחת היא לחפש גנים מועמדים באותם אזורים שכבר נקשרו באוטיזם, השאיפה היא למצוא גנים אשר ידועים כמעורבים.

מערכת העיכול ותזונה

לאנשים רבים בקשת האוטיסטית יש תפריט דל באופן משמעותי מזה של בני חברתם שאינם בקשת האוטיסטית. ייתכן שהצורך של אנשי הספקטרום האוטיסטי לדבוק במוכר מפריע להם להכיר מאכלים חדשים. ייתכן גם שעודף הרגישות למגע שיש לרובם מונע מהם להכניס לפה מאכלים עם מרקמים מגוונים. אולם, בעיקרון, קיימת גם אפשרות שהבעיה בתזונה מחמירה את האוטיזם או אפילו גורמת לו.

ישנם אנשים שמאמינים שלחלק מהאנשים בספקטרום נמצאו בעיות של עיכול וסילוק רעלים (detoxification, או בקיצור detox). הם מכנים בעיה זו בשם תסמונת המעי הדליף[דרוש מקור]. לדעתם המעיים אינם מתפקדים כראוי בפירוק המזון. כתוצאה מכך לא נקלטים בגוף חומרי מזון חיוניים, ומתאפשר מעבר של "רעלים" לדם. בנוסף, הכבד אינו מפרק רעלים כראוי וגורם יותר נזק מאשר תועלת.

אצל ילדים רבים על הרצף האוטיסטי נצפה מחסור באבץ ובברזל העלול לגרום להפרעת אכילה המכונה בשם פיקה (PICA). מחלה זו מאופיינת בהתנהגות הכוללת ניסיון להכניס לפה ולנסות לאכול חומרים בלתי אכילים כאכילת חול ולכלוך (גאופגיה), אכילת אבנים (ליטופגיה), אכילת צואה (קופגיה) ואכילת שיער (טריכופגיה). אכילת חומרים נוספים כנייר, חרקים, גפרורים ומתכות אף היא נצפית כאשר סיבוכים נפוצים להפרעה עלולים להיות הרעלת עופרת, חסימת מעיים, ניקוב המעי וזיהומים במערכת העיכול.

במחקר שנערך על ידי Paul Shattock ו-Professor Paul Whiteley, חוקרי היחידה למחקר אוטיזם באוניברסיטת Sunderland עלתה תאוריית עודף אופיואידים בקרב ילדים המאובחנים על הרצף כתוצאה מצריכת חלבונים אשר לא עוכלו במלואם במערכת העיכול כדוגמת גלוטן וקזאין. פועל מכך התגלתה הפרשת יתר של פפטידים אופייטים בהשוואה לילדים שאינם מאובחנים על הספקטרום.[18] ​טיפולים שונים להפחתת תסמיני אוטיזם עושים שימוש בבדיקות מעבדה מתקדמות לאיתור רגישות מוגברת למזון באמצעות איתור קיומם של נוגדני IgG למזונות שונים (בשונה מבדיקת אלרגיה למזון) ​כדי לאשר או לשלול רגישות מוגברת לגלוטן, קזאין או פרוטאומורפינים. בהתאמה לתוצאות בדיקות המעבדה מתקבלת החלטה ביחס להמשך צריכת רכיבים כגלוטן, קזאין או חלבונים אחרים העלולים לגרום להחמרה בתסמיני אוטיזם שונים כהתקפי זעם, בעיות במערכת העיכול ובעיות קשב וריכוז.

ניתוח קיסרי בהרדמה מלאה

מחקר ישראלי משנת 2018 מצא שהרדמה מלאה בניתוח קיסרי מעלה ב-60% את הסיכון לאוטיזם, וכי הסיכון ללידה של ילד עם אוטיזם ברמת תפקוד נמוכה היה גבוה פי 2.5 בעקבות לידה בניתוח קיסרי בהרדמה כללית.[19] המחקר נערך על ידי בית הספר לבריאות הציבור בשיתוף עם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון.

טענות לא מבוססות לקשר בין חיסונים ואוטיזם

בעקבות מחקר פגום שזכה לתהודה רבה באמצעי התקשורת, רבים בעולם מחזיקים בהשערה השגויה והבלתי מבוססת, שאוטיזם נגרם (או מושפע) מקבלת חיסון.[20] עם זאת, מחקרים בתחום, שעברו ביקורת עמיתים, לא מצאו כל קשר בין החיסון לאוטיזם.[21][22][23][24][25]

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית[26] האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית,[27] ושירות הבריאות הלאומי של בריטניה[28] הסיקו כי אין כל ראיה לקשר בין החיסון המשולש לאוטיזם. סקירה מערכתית של ספריית קוקרן מצאה כי אין קשר אמין בין החיסון לאוטיזם, ושהחיסון מונע מחלות בעלות סיכון משמעותי לסיבוכים ומוות. לפי הסקירה, הפגיעה באמון הציבור ביחס לחיסון המשולש פגעה בבריאותו.

ב-2 בפברואר 2010 מחק כתב העת Lancet מהארכיון את מאמרו של אנדרו וייקפילד, רופא בריטי שפרסם ב-1998 כי יש קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. הגורם למחיקה היו ממצאים שהראו כי המחקר מכיל הטעיות, והטענה כי מחקרים מאוחרים לא הצליחו לחזור על תוצאותיו.[29] לעומתם, מחקרים אחרים בתחום כן הצליחו לחזור על חלק מתוצאותיו של וייקפילד, אך לא על אלו הקשורות בחיסונים.[30] במאי 2010 רישיון הרופא של וייקפילד נשלל ממנו, ונאסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה.

ב-5 בינואר 2011 פרסם כתב העת British Medical Journal סדרת כתבות מאת העיתונאי בריאן דיר, אשר מאשימות את וייקפילד בהונאה ורמאות ביצירת המחקר הטוען שישנו קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. על פי הכתבה, חלק מהילדים שהוצגו במחקר כסובלים מאוטיזם רגרסיבי (התדרדרות לאחר התפתחות תקינה) סבלו דווקא מאוטיזם קלאסי וחלקם מעולם לא אובחנו באמת כאוטיסטים.[31][32]

גם בשנים שלאחר מכן, לצד הקונצנזוס הרחב במחקר לפיו אין קשר בין חיסונים ואוטיזם, ממשיכים חוקרים שונים לבדוק את הנושא באופן פרטני, ותוצאותיהם המצטברות של המחקרים השונים מחזקים את העדויות לחוסר הקשר בין החיסונים הנבדקים לאוטיזם.[33]

טיפול

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אוטיזם ניתן לטיפול, אך לא לריפוי. מכיוון שאוטיזם אינו מחלה, אלא לקות, הטיפולים ממוקדים בהפחתת תסמיניו ולא בביטולו כליל. ככל שתסמיני האוטיזם פוחתים כך עולה רמת התפקוד של הפרט, ואיכות חייו משתפרת. גילוי והתערבות מוקדמים חיוניים להתפתחות הילד הלוקה באוטיזם קלאסי ותסמונות אחרות מהקשת.

מגוון הגישות הטיפוליות באוטיזם כולל:

  • פסיכואנליזה - טיפול אשר היה נפוץ במאה העשרים, משנות הארבעים ועד לשנות השישים. כיום משתמשים בו לעיתים רחוקות לטיפול בלוקים באוטיזם. בשנים בהן הטיפול היה נפוץ, הדעה הרווחת הייתה שהאם אשמה באוטיזם של בנה, ועל כן הטיפול החל בהפרדת הילד מאמו למסגרת חוץ ביתית חמה, תומכת ואוהבת, בעיקר במקרים בהם ישנן בעיות התנהגותיות.
  • תקשורת מסוייעת - בשיטה זו המטפל או ההורה מסייעים לילד להצביע על אותיות או מילים כתובות באמצעות נגיעה בידו או בזרועו של הילד, וזאת כדי לסייע לילד לתקשר. שיטה זו נובעת מהטיפול באנשים בעלי הפרעות נוירו-מוטוריות, כגון: שיתוק מוחין. שיטת התערבות זו יושמה בילדים אוטיסטים בתחילת שנות 90 במאה ה-20 והיא עוררה ויכוחים רבים. התומכים בשיטת הסיוע הסבירו ששיטה זו מאפשרת לילדים האוטיסטים לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם. אך בקהילה המדעית ישנה הסכמה נרחבת לכך שביטויי התקשורת נוצרו על ידי המטפלים עצמם, ביודעין או באופן לא מודע[34][35][36]. ניתן לראות הדגמה של השיטה בכתבה של אורית נבון במסגרת סדרת הרשת הדוקומנטרית "כאן מקשיבים"[37].
  • אימון שמיעתי-Auditory training –שיטה שפותחה על ידי רופא בשם גי בראר, על-פי השיטה האודיוגרמה מזהה את התדרים הקוליים שלילד יש כלפיהם רגישות יתר. בזמן הטיפול מאזין הילד בעזרת אוזניות לקלטות שמהן נמחקים התדרים להם גילה רגישות יתר. הטיפול באימון שמיעתי כולל עשרה מפגשים בני 60 דקות במשך שבועיים. במחקרים רבים מייעצים להורים למנוע כל התערבות אחרת עד לסיום הטיפולים. שיטת האימון השמיעתי צברה פופולריות בתחילת שנות התשעים, אך בכל זאת לא נמצאו ראיות לכך שרגישות יתר בשמיעה גורמת להתנהגויות לא מסתגלות אצל הילד. ולא נמצאו ראיות לכך שהאזנה למוזיקה יכולה לשנות רגישות יתר שמיעתית.
  • אינטגרציה סנסורית (איזון חושי)- טיפול האיזון החושי ניתן בדרך כלל על ידי מרפא בעיסוק. שיטה זו מקובלת מעל לעשרים וחמש שנים ומיושמת בעיקר בילדים בעלי תגובה חריגה לגירויים חושיים, כגון: תנועות תיפוף כפייתיות או הנעת הגוף מצד לצד. בטיפול הילד מקבל גירוי חושי כגון נדנוד באוויר בערסל הקבוע בתקרה, תוך כדי יצירת תקשורת איתו, או גירויי תחושתי עורי, כמו עיסוי ידיים ורגליים בידי המטפל. פעילויות אלה גורמות לילד להפיק הנאה וגורמות להרפיה מידית של המתח. תוצאות הטיפול מוערכות באורח סובייקטיבי ולא נמצאו הערכות אובייקטיביות להתקדמות הילדים שטופלו בשיטה זו. ולא נמצאו ראיות לכך שטיפול זה משפיע על אופן עיבוד הגירויים החושיים במוח.
  • טיפול בהחזקה או אחיזה טיפולית מרסנת (Holding)- טיפול זה התפרסם בשנות ה-80 על ידי פסיכולוגית בניו-יורק וניתן לראות בו שרידים של הגישה הפסיכיאטרית הטוענת שהגורם לאוטיזם הוא ההורים. בשיטת טיפול זו ההורים אוחזים את הילד תוך מאבק גופני איתו עד אשר הילד מגיע לרגיעה בת מספר דקות. בזמן האחיזה ההורה עומד מול הילד פנים מול פנים, ואף רצוי שהוא יבטא בצעקה את רגשותיו כלפי הילד. לפי שיטה זו לאחר טיפולים רבים, הילד יוצא אהוב ומשוחרר. בדרך כלל אם השיטה לא מצליחה האשמה תופנה כלפי ההורים בטענה שהם אינם מתייחסים לסיבה ההפרעה של בנם. אין הוכחות מדעיות לכך ששיטת החזקה גורמת להגברת ההשתלבות בחברה או כל מיומנות אחרות.
  • שיטת Customized Autism Treatment) C.A.T) - שיטת טיפול ייחודית מתחום הרפואה המשלימה העוסקת בהפחתת תסמיני אוטיזם באמצעות איתור ותיקון תהליכים מטבוליים לקויים לרבות איתור קיומן של בעיות עיכול וסילוק רעלים (Detoxification), עומס מחמצן הנובע מרעילות ממתכות כבדות ותהליכי מתילציה וסולפציה לקויים. איתור הבעיות המטבוליות מתבצע באמצעות בדיקות מעבדה מקיפות כבדיקת חומצות אורגניות בשתן (לאיתור תהליכים מטבוליים לקויים, עומס מחמצן גבוה וחוסר איזון תזונתי), בדיקת רגישות למזונות, בדיקת צואה מקיפה לאיתור תהליכי דלקת, היסטמינוזיס, שגשוג יתר של פטריות מזיקות וחיידקים מזיקים ובדיקת הצטברות רעלים ומתכות כבדות ברקמות.
  • שיטת אופשן (Option)- מפתחי הטיפול בשיטה זו הם ברי וסמריה קאופמן, והם עשו זאת למען בנם, רון, שאובחן כלוקה באוטיזם חמור בהיותו בן שנה וחצי. התנסותם מתוארת בספר "גידולו של ילד". לפי השיטה הטיפול צריך להיות באזור מוגן ומובדל מעולם החיצון, והיא כוללת: חיקוי תנועות הילד, ביטוי של קבלה רגשית במקום הצבת דרישות וציפיות. הספר מתאר את עבודתם כפורצת דרך שהביאה את בנם לצאת מן האוטיזם. אין מחקר המוכיח שהשיטה אכן יעילה, וגם לא ברור אם אנשי המקצוע היו תמימי דעים לגבי האוטיזם של הילד לפני תחילת תהליך ההתערבות. יכולת החיקוי היא מיומנות חשובה שיכולה במקרה זה לעודד התנהגויות רצויות וכמו כן גם התנהגויות לא רצויות. שיטה זו אינה עוזרת ברכישת מיומנויות חדשות ואף אינה מרחיבה מיומנויות קימות.
  • טיפול באמצעות אמנויות - טיפולים באומנות לסוגיה כדוגמת מוזיקה/ציור ופיסול/מחול ועוד - נמצאו יעילים בילדים ובוגרים בעלי קשיים בתקשורת מילולית. נמצא כי טיפולים אלה עזרו בתיאום תנועות, הביאו את הילדים לרגיעה, התייחסו לבעיות רגשיות ותרמו להפחתת התנהגויות קשות לתקופות זמן קצרות. טיפול באומנויות, לרוב, הוא פסיכואנליזה המשלבת דיבור עם אמצעי הבעה נוספים. טיפול זה נפשי רגשי, ולכן אין בו ערובה להתפתחות מיומנויות חברתיות וקוגניטיביות.
  • למידה (Teach) – מפתחי שיטה זו הם אריק שופלר ועמיתיו בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים. בשיטה זו הדגש מושם על בניית תוכנית אישית לכל ילד מתוך הבנת הלקות כ"תרבות האוטיזם". זאת מתוך הנחה שלא קיימת תופעה הנקראת "התנהגות נורמטיבית" ושאין לראות באפיונים של האוטיזם התנהגות נחותה בהשוואה לכלל האוכלוסייה. התוכנית האישית מתבססת יעל פיתוח תחומי העניין ופיתוח התחומים שהילד חזק בהם מאשר התחומים שהוא חלש בהם. ישנו גם דגש על ארגון והבנייה של הסביבה הפיזית. פיתוח מערכי פעולה על פני רצף ושימוש באמצעים חזותיים. השילוב של טכניקות אלה ואחרות מיושם על פי תפיסת העולם הפילוסופית של גישת ניתוח ההתנהגות היישומית (ABA ) תוך מעקב מדויק אחר התקדמותו של הילד בהתנהגות וברכישת מיומנויות.
  • ניתוח התנהגות יישומי (ABA- Applied Behavior Analysis) שיטה זו מבטאת את התפיסה המקובלת, הטוענת שהגורם לאוטיזם הוא הפרעה נוירולוגית, והיא מתבטאת במגוון התנהגויות. שיטת ה-ABA עוסקת בהתנהגויות של יכולות ושל קשיים, על ידי מניפולציה של הסביבה בצורה שיטתית כדי ללמד ולחזק בעזרתן התנהגויות רצויות. דרך העבודה בשיטת ה-ABA היא לימוד מיומנויות בשלבים קטנים ומדידים, תוך שימוש בעקרונות המדעיים של ניתוח ההתנהגות שהוצעו על ידי ב.פ. סקינר. כל תוכניות ABA מותאמות אישית לצרכיו של כל ילד. מחקרים רבים שנעשו על השימוש ב-ABA בטיפול בילדים על אוטיזם התמקדו לרוב בתחום מוגדר שנמדד, שהוצג על ידי תרשים המבטא את השפעת הטיפול. נמצא כי תרגול וחזרה אינטנסיביים מסייעים בשיפור ההתנהגות ורמת התפקוד הקוגניטיבי של ילדים עם אוטיזם. חלק מבין הילדים שהחלו את הטיפול בגיל צעיר שולבו בכיתות בבתי ספר רגילים.
  • ריפוי בעיסוק - מטפלים מתחום זה יכולים לסייע לאנשים עם אוטיזם ללמוד מיומנויות שימושיות לחיים (למשל בישול) בדרכים שהם יהנו מהם.
  • עבודה סוציאלית - מעבר ליכולתם לסייע לאוטיסטים בהשמתם בדיור מוגן, עובדים סוציאליים יכולים לספק טיפול CBT לאנשים (מבוגרים מאוד) עם אוטיזם קלאסי. טיפול CBT מתאים יותר לאוטיסטים עם אוטיזם בתפקוד גבוה או תסמונת אספרגר.
  • שיטת "מודל דנבר לגיל הרך" (ESDM): מתמקדת בניסיון לעזור להתמודד עם קשיים חברתיים על ידי שימוש בהבעות פנים ומילים. מטרת הטיפול למשוך את תשומת הלב של הילד לכמה שיותר זמן (לאנג' ומק'דוגל, 2014).
  • "קוד האוטיזם" - טכנולוגיה שהומצאה ופותחה על ידי רונית גלפו, ונועדה להפחתת תסמיני אוטיזם[38]. הטכנולוגיה מבוססת על תופעה שרונית גלפו מכנה "הקוד", ואת התופעה הזאת רונית מתארת בהרחבה ב 3 ספרים שכתבה אודות התופעה.[39] במהלך המאה ה-21, עדכנית ל-2020, ישנם אנקדוטות של כמה הורים לאוטיסטים שניסו את "קוד האוטיזם"[40]. חלק מההורים שניסו את "קוד האוטיזם" טענו בעבר כי היא הצליחה להפחית את תסמיני האוטיזם של ילדיהם האוטיסטים[40]. ובהקשר ליעילות הטיפול של "קוד האוטיזם", אמרה נוירולוגית הילדים דיצה צחור ש "לדעתי יש כאן הרבה אפקט של פלצבו. לא ההורים יכולים להחליט אם השתנו הדברים, וצריך להעמיד את זה במבחן של מחקר ולבדוק במדדים מאוד מאוד ברורים אם אכן חל שינוי אובייקטיווי".[40]
  • טיפול VBA (באנגלית: Verbal Behavior Therapy[41]) - טיפול המיועד לאוטיסטים[41][42]. שיטה זו פותחה על ידי ד"ר מארק סונדבארג מארצות הברית[41][42] וגם על ידי וינסט קרבונה וג'יימס פרטינגטון[41]. הטיפול אמור להינתן רק על ידי פסיכולוגים, מנתחי התנהגות, קלינאי תקשורת ומורים המלמדים במוסדות של חינוך מיוחד[41]. היא מבוססת, בדומה ל ABA, על העקרונות המדעיים של ניתוח ההתנהגות שהוצעו על ידי ב.פ. סקינר[41][42], אם כי עם יותר דגש על המחקר שלו בנושא התנהגות מילולית (verbal behavior)[41].[43] אם כי בניגוד ל ABA, טיפול VBA מתרכז רק בשיפורי יכולות התקשורת המילולית של האוטיסט, ולפעמים גם ביכולתו להבין רגשות ורעיונות[41][42]. עוד הבדל שמבדיל טיפול זה מ ABA, הוא שבעוד ABA מתמקד ב "להכריח" את הילד לאמץ את דפוסי ההתנהגות ללא מתן הסבר לכך מצד המטפל, בטיפול VBA המטפל אמור גם לשים דגש על איך להשתמש במילים ולמה להשתמש במילים שהילד האוטיסט לומד כחלק אינטגרלי מהטיפול[41][42]. בשיטה זו ניתן לעבוד עם הילד גם על יצירת קשר עין[42]. במסגרת הטיפול, השפה לארבעה סוגי "אופרנטים": "Mand" (דרישה), "tact" (הפנית תשומת לב), "Intraverbal" (תשובה לשאלה), "Echoic" (חזרה על מילה), כאשר "Mand" הוא ה "אופרנט" הבסיסי מבין הארבעה[41]. כדי ללמד את האוטיסט את כל ה - "אופרנטים" הנ"ל, המטפל ישתמש בהם מול האוטיסט באופן מכוון, וימתין שהאוטיסט יחקה את המטפל[41]. בנוסף, במסגרת הטיפול משתמשים בטכניקה שנקראת "Errorless Learning", במסגרתה המטפל ימשיך לחזור על התנהגות מסוימת ולא יפסיק עד שהאוטיסט יחקה אותה[41]. כמו ABA, הטיפול יכול להינתן לפחות לכמה שעות בשבוע[41]. ישנו ארגון בשם "the Association for Behavior Analysis International" שמפרסם מאז 1982 מחקרים על VBA (בין היתר), בכתב העת "The Analysis of Verbal Behavior"[41].[44] בנוסף, בדצמבר 2006 פורסם מאמר אקדמאי המהווה סקירת ספרות של כ - 60 מחקרים שנעשו בנושא תיאוריות ה "verbal behaviour" של סקינר כנ"ל[41][45], שמצא כי בעוד הטיפול יכול לעזור עקב הרבה ביסוס מדעי לתיאוריות של סקינר[41][45], אין ממש ראיות ליכולת ההכללה של ילדים שלומדים תקשורת באופן הזה[41][45]. כלומר, המשמעות של זה היא שגם אם הילד האוטיסט יפתח יכולות שפה ורבליות בזכות טיפול VBA, אין כמעט מחקרים שבכלל ניסו לבדוק האם ילד שכזה יצליח לאחר הטיפול להכליל את כישורי התקשורת שלמד מהטיפול גם לתחומים אחרים בחייו, שהמטפל לא עבד איתם עליהם במהלך טיפול ה VBA. כמו כן, ושוב בדומה ל ABA, טיפול זה עובד על מיומנויות תקשורת בסיסיות ביותר[41][42], ולכן הוא נוטה להתאים בעיקר לבעלי אוטיזם קלאסי (כלומר אוטיזם יחסית חמור מאוד), ולא לבעלי תסמונת אספרגר ו אוטיזם בתפקוד גבוה.

הטיפול הניתן לאוטיסטים תלוי, בין היתר, ב"רמת התפקוד" בהם הם מסווגים, התלויה בגורמים רבים. משרד הרווחה מסווג את האוטיסטים ל-4 רמות תפקוד כתלות בגורמים רבים ומורכבים, ומספק שירותים בהתאם לכך[46]. הסיוע כולל, בין היתר: פיתוח מרכזי אבחון ברמה ארצית, תוכנית מיוחדת לקידום ילדים שנמצאים בשילוב אישי בגנים רגילים, הוספת מיטות אשפוז, תוספת קייטנות עירוניות לילדים המשולבים במסגרות רגילות, תוספת קייטנות ייעודיות לילדים נוספים, תוספת נופשונים לילדים נוספים, קלט חירום לילדים, תוספת שעות סמך, הרחבת שירותי ייעוץ והנחיה במרכז למשפחה, הרחבת שירותי טיפול על ידי עובד סוציאלי בקהילה.[46]

בהיעדר תרופה לאוטיזם[47][48][49] ובהיעדר טיפולים מוכחים מחקרית לריפוי אוטיזם[40],[50] ישנם שרלטנים,[51] המציעים שיטות טיפול שאינן מבוססות בקנה מידה מדעי[52]. חלק משיטות הטיפול מבוססות על ניו-אייג', רפואה אלטרנטיבית, תיאוריות קונספירציה למיניהם, ופסאודו-מדע.[52]

היסטוריה

לאו קנר


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 1943, ד"ר לאו קנר מבית-החולים "ג'ונס הופקינס" במרילנד חקר קבוצה של 11 ילדים וטבע את המונח "אוטיזם בילדות מוקדמת" (early infantile autism). לילדים אלה היה כנראה אוטיזם קלאסי. באותה תקופה, מדען גרמני בשם ד"ר האנס אספרגר תיאר תופעה דומה לאוטיזם קלאסי שנודעה בשם תסמונת אספרגר. אלו שתי הצורות המתועדות הראשונות של תסמונות הקשת האוטסטית.

דעות קדומות וסיבתן ההיסטורית

בעבר סברו כי מרבית הלוקים בתסמונות הקשת האוטיסטית אינם מודעים לסביבתם או שלפחות אינם מודעים לאנשים שבסביבתם. לכן התפתחו מושגים כגון אומנות אוטיסטית או "נהיגה אוטיסטית" כדי לתאר פעולות שנעשות תוך התעלמות מהמתרחש סביב. כיום סוברים המומחים שאנשים בעלי תסמונות מתחום הקשת האוטיסטית כן מודעים לסביבתם אולם מתקשים לתקשר עם הסביבה ולהראות לסובבים אותם כי הם מודעים לקיומם.

אוטיזם קלאסי מול שאר הקשת


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בלבול המושגים "קשת אוטיסטית" ו-"אוטיזם קלאסי" נובע מהעובדה שאוטיזם קלאסי היה סוג האוטיזם הראשון שנתגלה ומהעובדה שההבדלים בין סוגי האוטיזם השונים לא ברורים דיים גם למומחים עצמם וזאת מסיבות מגוונות. ראשית, המנגנון הפתולוגי של תסמונות הקשת האוטיסטית השונות אינו מובן, זאת למרות הידיעה שעודף דנדריטים במוח הוא מכנה משותף של רבות מתסמונות אלה. שנית, דרך ההורשה של רוב תסמונות הקשת האוטיסטית אינה מובנת, אם כי פרטים על הגנטיקה של תסמונות הקשת הולכים ונחשפים. שלישית, יש הרבה סימפטומים משותפים לתסמונות הקשת האוטיסטית וישנם מצבים רבים בהם ברור שאדם הוא בעל הפרעה אוטיסטית אך לא ברור איזו מהן. רביעית, אבחונו הרשמי של אדם כבעל הפרעה אוטיסטית אחת ולא אחרת נובע דחופות גם משיקולים פרקטיים כגון הצורך להימנע מהליך אבחון ממושך.

אף על פי שהאוטיזם הקלאסי היה התסמונת הראשונה שהתגלתה מתחום הקשת האוטיסטית, כיום מעריכים כי הפרעות אחרות מהקשת נפוצות יותר. כלל תסמונות הקשת מופיעות כיום אצל 0.2 עד 0.6 אחוזים מהאוכלוסייה. כלל הפרעות הקשת האוטיסטית מופיעות בממוצע אצל גברים פי 4.3 יותר מאשר אצל נשים וגם אוטיזם קלאסי נפוץ יותר בגברים.

  • באוטיזם קלאסי יש סימפטומים חמורים מתחום התקשורת הכללית, התקשורת המילולית והתכנון המוטורי. זאת בניגוד ל-PDD-NOS בה ההתנהגות החזרתית הרבה פחות חמורה ובניגוד לתסמונת אספרגר שבה הן ההתנהגות החזרתית והן ההפרעה לשפה המילולית חמורות פחות.
  • מספר המאובחנים באוטיזם קלאסי אינו גדל במהירות. זאת בניגוד למספר המאובחנים ב- PDD-NOS ובתסמונת אספרגר.
  • קשה מאוד לערוך בחינת IQ לאנשים עם אוטיזם קלאסי בשל ההתנהגות החזרתית והכפייתית שלהם אולם מומחים מעריכים שאין קשר בין מנת המשכל לבין הלקות באוטיזם קלאסי. זאת אומרת שהתפלגות הIQ באוכלוסייה הכללית די דומה להתפלגות הIQ באוכלוסיית הלוקים באוטיזם קלאסי. זאת בניגוד לחלק מהלקויות האחרות שבספקטרום האוטיסטי שללוקים בהן יש מנת משכל נמוכה כמו תסמונת רט, תסמונת ווסט ותסמונת ה-X השביר (רק 75% מלוקי הX השביר הם בספקטרום האוטיסטי).
  • בעיות קואורדינציית הידיים בתסמונת רט חמורות יותר, על פי רוב, מאלה שבאוטיזם קלאסי.
  • ללוקים באוטיזם קלאסי אין סיכוי גבוה יותר מזה של האוכלוסייה הכללית ללקות גם באפילפסיה כמו לוקי תסמונת רט או בתיאבון יתר כמו לוקי ה-X השביר.
  • בין הלוקים באוטיזם קלאסי יש אחוז גבוה יותר של אנשים בעלי יכולות זיכרון ויכולות חישוב מפתיעות מאשר באוכלוסייה הכללית ומאשר בשאר אוכלוסיית בעלי תסמונות הקשת האוטיסטית. יכולות חישוב וזיכרון כאלה הודגמו בסרט איש הגשם שבו הגיבור זכר את כל ספר הטלפונים בעל פה לאחר קריאה אחת וחישב את מיקומם של כל הקלפים בחפיסה. בעלי חלק מהתסמונות האחרות בקשת נוטים לחשב, לאיית ולזכור טוב יותר דברים מאשר האוכלוסייה הכללית, אולם הם אינם מגיעים ליכולות כה קיצוניות כמו בעלי האוטיזם הקלאסי.

השפעת המעבר החוץ ביתי של ילדים בעלי אוטיזם על הורי הילד ומשפחתו


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ההחלטה של הורים לבוגרים עם אוטיזם לחפש מסגרת חיים חוץ ביתית לילדם לאחר סיום לימודיו במסגרות החינוך היא החלטה קשה, כואבת ומורכבת לחלק מהורי האוטיסטים. החשיבה על המעבר היא הצעד הראשון בתהליך חשוב ומורכב, לו יתרונות וחסרונות בחייהם של ההורים וילדיהם, ממשיך בכוונה לבצעה וקבלת החלטה על עצם הצורך במסגרת חוץ ביתית ומסתיים במעבר עצמו לחלק מהאוטיסטים. מעבר זה מחייב תכנון, הכנה וחשיבה ממושכת. התכנון הקפדני צריך לבוא לידי ביטוי בקבלת החלטות שקולות אודות המסגרות המאושרות על ידי היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם וביצירת קשר קבוע עם מסגרת זו. בנוסף לכך, על מנת להקל על הילד ועל משפחתו, הכנה זו מתבצעת בסביבתו הטבעית של הילד ובשיתוף פעולה עם המסגרת הטיפולית החדשה. למרות הקשיים בתהליך המעבר הדורש מצד המשפחה והילד הסתגלות למסגרת חדשה, יש שטוענים[דרוש מקור: מי?] כי התהליך הוא טבעי, חיובי וחשוב בחייהם של ההורים וילדיהם, ויש החולקים עליהם.

ההחלטה על המעבר החוץ ביתי כוללת יתרונות וחסרונות על פי מחקר[דרוש מקור: איזה?] המצביע על כך: היתרונות כוללים תוספת טיפולים לילד ברמה מקצועית, שיפור בתחושות ורגשות הילד. יתרונות נוספים המתייחסים למשפחתו של הילד באים לידי ביטוי בהפחתת העומס והתפקוד היום יומי של ההורים אשר יכלו להתפנות למילוי תפקידים נוספים בחייהם ובנוסף ישנה השפעה לטובה על הסתגלות האחים האחרים.

אין להתעלם מן החסרונות במעבר החוץ ביתי: חוסר יכולתם של ההורים לפקח באופן ישיר על ילדם, מסגרות בהן יש בעיות כוח אדם והכשרה מספקת לטיפול בחוסים, ופרידה רגשית מהקשר העמוק והטבעי בין הילד למשפחתו.

שילוב הלוקים באוטיזם קלאסי בחברה


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

באופן כללי, ניתן לשלב אוטיסטים בחברה הן דרך המודל הרפואי והן דרך המודל החברתי.

ניתן לראות גורמים המצדדים בשילוב לוקים באוטיזם בחברה ובמסגרות רגילות, לטענתם שילוב זה מאפשר לילד לחוות חוויות מעצימות ולפתח אותו כשווה בין הילדים ויתרום לו להתפתחות בכך שידמה את הסביבה שבה יתפקד כבוגר. נוסף על כך, שילוב ילדים אוטיסטים בכיתות רגילות מספק להם את ההזדמנות ליצור קשרים חברתיים עם ילדים "רגילים", ולא רק עם אנשים עם מוגבלויות בלבד. מספר מחקרים[דרוש מקור: איזה?] הראו כי הכללה מוקדמת של ילדים אלו בכיתות רגילות, מסייעת להם לשפר ציוני IQ וכישורים חברתיים. תומכי הגישה מציינים אף שמגעים חברתיים של ילדים אוטיסטים עם בני גילם חיוניים לצמיחתם.

לעומתם יש גורמים[דרוש מקור: מי?] שטוענים כי בעת שילוב ילד הלוקה באוטיזם בסביבה רגילה הוא יחווה ניכור, התעללות, נידוי חברתי ויסבול מעמד חברתי נמוך מה שעשוי לפגום בהתפתחותו.

על מנת לשלב ילד עם אוטיזם בסביבה רגילה צריך לזכור שזוהי משימה לטווח ארוך שמשתנה בהתאם לשלבים שונים בהתפתחות הילד ובהתאם להשתלבות והיא דורשת הרתמות של הצוות המחנך בית הספר ואף של הילדים הרגילים בכיתה.

גורמים נוספים שצריכים להילקח בחשבון בשקלול האם לשלב ילד עם אוטיזם במסגרת רגילה היא רמת ההשקעה של הסביבה הקרובה של הילד הן בהיבט הכלכלי והן בהרתמות פיזית ונפשית להליך מאחר שבאופן טבעי יווצרו קשיים שונים שיהיה עליהם להתמודד איתם במהלך השנים.

גישות התמודדות בקרב הורים לילדים אוטיסטים כיום:

  1. דרך אחת היא שליטה, בדרך זו ההורים יעשו ככל יכולתם "לתקן"/"לרפא" את הילד. לעיתים ההורים אפילו יגרמו לילדיהם לחץ בלתי סביר בצורה לא מודעת.
  2. דרך נוספת להתמודד היא ניתוק או התרחקות. הורים שנוקטים בדרך זו מקבלים את האבחנה בתור איום ופגיעה אישית ואף מתקשים לקבל עזרה מאנשי מקצוע שהמפגש איתם הוא חוויה לא פשוטה. עצם העובדה כי הילד אינו ילד רגיל והוא אינו מתקשר עם הסביבה באופן תקין גורמת להתרחקות פיזית ורגשית בין ההורה לילד.
  3. דרך שלישית להתמודדות היא מעורבות יתר. הורים שנוקטים בדרך זו מתקשים להפעיל שיקול דעת ולחפש פתרונות גמישים ויצירתיים. הם חושבים שהילד בסכנת חיים ממשית, מה שמצמצם את חופש הפעילות של ההורה, שגם חושש להיתפס כהורה לא טוב.

העלאת המודעות לאוטיזם דרך התקשורת

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: הסדרות הרשומות ברשימה מטה כוללות דמויות בעלות אבחנות שונות על הספקטרום (חלק עם אוטיזם קלאסי, חלק עם אספרגר, וכו'). לכן, יש לעשות אחד מ 2 אופציות: א. להביא את כל התכנים המצוינים בסדרות מערכים אחרים על אוטיזם לתחת הכותרת כאן, או ב. להעביר את הסדרות שאין בהם דמויות עם אוטיזם קלאסי לערכים אחרים על אוטיזם כמו תסמונת אספרגר או אוטיזם בתפקוד גבוה. .

אחת הדרכים בהן המודעות לאוטיזם בחברה עלתה בשנים האחרונות, היא דרך התקשורת. מגוון תוכניות טלוויזיה ורדיו בעברית עסקו בשנים האחרונות (נכון ל-2020) בנושא האוטיזם:

  1. סליחה על השאלה - במסגרת תחילתה של העונה השנייה של סדרה זו, זומנו אוטיסטים כדי להשתתף בפרק בסדרה שעוסק כולו באנקדוטות של אוטיסטים מבוגרים.[53]
  2. על הספקטרום - סדרה דרמה-קומית, בה שלוש הדמויות הראשיות הן על הספקטרום האוטיסטי.
  3. אחד ממאה[54] - סדרה בת ארבעה פרקים שראיינה מגוון אוטיסטים מפורסמים בקהילה האוטיסטית.
  4. הרופא הטוב - סדרת דרמה רפואית אמריקאית, שהדמות הראשית שלה היא רופא אוטיסט, דוקטור שון מרפי.
  5. פלפלים צהובים - סדרה בה אחת הדמויות - ילד בשם עומרי אוחיון - היא ילד אוטיסט.

ישנם מספר אוטיסטים בלוגרים (כותבי בלוגים), שכתבו ביקורות וניתוחים לחלק מהסדרות הנ"ל.[55][56][57][58][59][60]

העלאת המודעות לאוטיזם דרך המדיה (ספרים)

גוון ספרים התייחסו לנושא אוטיזם - גם עיון וגם שאינם עיוניים. חלקם תורגמו לעברית. בהקשר זה ניתן לציין "פרויקט רוזי", "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" ו-"ילד הסוסים"

חוקר המוח ד"ר יואב מה טוב, מתח ביקורת חריפה על הספר "פרויקט רוזי"[61], בו הדמות הראשית מוצגת כבעלת תסמונת אספרגר. באותה הביקורת, מתח ביקורת חיובית על הספר "המקרה המוזר של הכלב בשעת הלילה", שגם בו הדמות הראשית היא אדם המאובחן על הספקטרום האוטיסטי.[61]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Cheri Florance. A Boy Beyond Reach. Simon & Schuster, ISBN 0743221079
  • Donna Williams. Autism: an inside-out approach. ISBN 1853023876
  • Elisabeth Hughes. Asperger-Syndrom. Fluch oder Chance. Autorenpower Verlag, Ludwigshafen am Rhein, 2006. Language German. ISBN 978-3-86743-179-8
  • Karyn Seroussi. Unraveling the Mystery of Autism and Pervasive Developmental Disorder: A Mother's Story of Research and Recovery. Simon & Schuster, ISBN 0684831643

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטיזם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר אביטל-מגן, "אוטיזם: תשובות להרבה שאלות", באתר מהאתר של קופת החולים "כללית", ‏10.4.2018
  2. ^ מתנדבי עמותת אלו"ט, "מהו אוטיזם", באתר מהאתר של עמותת אלו"ט, ‏תאריך לא ידוע
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 Patricia Schetter, "Autism Spectrum Disorder", מהאתר קורסרה, ‏תאריך לא ידוע
  4. ^ PLoS One. 2011;6(8):e24196. Epub 2011 Aug 24. Multisensory integration and attention in autism spectrum disorder: evidence from event-related potentials. Magnée MJ, de Gelder B, van Engeland H, Kemner C.
  5. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, אחד מכל 48 בנים מאובחן: שיעור המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל ב-170% בעשור, באתר הארץ, 22 ביולי 2019
  6. ^ ענבר טויזר, תוך עשור: זינוק של 169% באבחון ילדים אוטיסטים , באתר ynet, 22 ביולי 2019
  7. ^ לא ידוע, "מונחים בפסיכולוגיה: שלב סנסורי-מוטורי (פיאז'ה)", באתר מהאתר "טקטסטולוגיה", ‏תאריך לא ידוע
  8. ^ 1 2 3 4 5 מאמר מאת הפסיכולוגית אורית גודקאר, "סולם ההתפתחות של גרינשפן מתורגם לעברית", באתר מהאתר "פסיכולוגיה עברית", ‏4.6.2003
  9. ^ Simon Baron-Cohen, Alan M.Leslie, UtaFrith, "Does the autistic child have a “theory of mind” ?", מאמר אקדמי מהאתר "sciencedirect", ‏מאוקטובר 1985
  10. ^ Brittany N. Thompson, Theory of Mind: Understanding Others in a Social World", בלוג מהאתר psychology today, ‏3.7.2017
  11. ^ שחר סמוחה, "הורים על הספקטרום: מה עובר על הורים שמגלים באמצע החיים שהילד אוטיסט וגם הם בעצם על הרצף", באתר מהאתר "גלובס", ‏24.8.2019
  12. ^ רותי שילוני, "בעקבות אבחון הילדים: ההורים גילו אוטיזם", באתר מהאתר "מאקו", ‏10.5.2014
  13. ^ כותבי האתר psychology-tools, "Autism Spectrum Quotient", מהאתר Psychology-tools, ‏תאריך לא ידוע
  14. ^ Simon Baron-Cohen, Sally Wheelwright, Richard Skinner, Joanne Martin, and Emma Clubley, [http://docs.autismresearchcentre.com/papers/2001_BCetal_AQ.pdf The Autism-Spectrum Quotient (AQ): Evidence from Asperger Syndrome/High-Functioning Autism, Males and Females, Scientists and Mathematicians], Journal of Autism and Developmental Disorders, 2001 doi: 10.1023/A:1005653411471
  15. ^ ד"ר איתי גל, פריצת דרך: חוקרים הצליחו לזהות אוטיזם ב-MRI, באתר ynet, 3 בדצמבר 2014
  16. ^ Autism risk estimated at 3 to 5% for children whose parents have a sibling with autism, NIH
  17. ^ ד"ר איתי גל, מחקר ענק מוכיח שוב: החיסונים לא גורמים לאוטיזם, באתר ynet, 6 במרץ 2019
  18. ^ Paul Whiteley, Paul Shattock, Biochemical aspects in autism spectrum disorders: updating the opioid-excess theory and presenting new opportunities for biomedical intervention, Expert Opinion on Therapeutic Targets 6, 2002-04, עמ' 175–183 doi: 10.1517/14728222.6.2.175
  19. ^ מיטל יסעור בית-אור, ניתוח קיסרי בהרדמה מלאה מעלה..., באתר ישראל היום, 3 יוני 2018
  20. ^ כותבי האתר, "אוטיזם וחיסונים: יותר ממחצית הבריטים הצרפתים והאיטלקים עדיין חושבים שאולי יש קשר", באתר מהאתר "הידען", ‏30.8.2018
  21. ^ National Health Service(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019) (2004). "MMR: myths and truths". אורכב מ-המקור ב-2008-09-13. נבדק ב-2009-12-26.
  22. ^ כותב לא ידוע, "אין קשר בין חיסונים לאוטיזם", באתר מהאתר של משרד הבריאות, ‏בין 1998 ל-2020
  23. ^ כתבו מתנדבי עמותת מדעת, "חיסונים ואוטיזם – המיתוס והמציאות", באתר מהאתר של עמותת "מדעת", ‏תאריך לא ידוע
  24. ^ ד"ר ארז גרטי, "19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם", באתר מהאתר של מכון דוידסון למדע, ‏28.2.2017
  25. ^ גלעד דיאמנט, "המדענים השמרנים האלה לא מפסיקים לשנות את דעתם!", באתר מהבלוג "חשיבה חדה", ‏6.9.2012
  26. ^ Autism and Vaccines Theory, from the U.S. Centers for Disease Control.
  27. ^ Immunization Safety Review: Vaccines and Autism. From the Institute of Medicine of the United States National Academy of Sciences 17/05/2004(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019)
  28. ^ MMR Fact Sheet, from the United Kingdom National Health Service(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019)
  29. ^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4/2/10
  30. ^ Peer Reviewed Papers Support Findings - AGE OF AUTISM
  31. ^ Brian Deer (2011). "How the case against the MMR vaccine was fixed".
  32. ^ ד"ר ארז גרטי, המאמר הקטלני, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 בפברואר 2017
  33. ^ Anders Hviid, DrMedSci, Jørgen Vinsløv Hansen, PhD, Morten Frisch, DrMedSci, Mads Melbye, DrMedSci, Measles, Mumps, Rubella Vaccination and AutismFREE, acpjournals, ‏April 16, 2019
  34. ^ Ralf W. Schlosser, Susan Balandin, Bronwyn Hemsley, Teresa Iacono, Facilitated Communication and Authorship: A Systematic Review, Augmentative and Alternative Communication 30, 2014-12, עמ' 359–368 doi: 10.3109/07434618.2014.971490
  35. ^ Jason C. Travers, Matt J. Tincani, Russell Lang, Facilitated Communication Denies People With Disabilities Their Voice, Research and Practice for Persons with Severe Disabilities 39, 2014-09, עמ' 195–202 doi: 10.1177/1540796914556778
  36. ^ Bronwyn Hemsley, Lucy Bryant, Ralf W Schlosser, Howard C Shane, Systematic review of facilitated communication 2014–2018 finds no new evidence that messages delivered using facilitated communication are authored by the person with disability, Autism & Developmental Language Impairments 3, 2018-01, עמ' 239694151882157 doi: 10.1177/2396941518821570
  37. ^ איך נשמעות המחשבות בראש של ילדה אוטיסטית שלא מדברת? | כאן מקשיבים - ללא מילים, נבדק ב-2021-08-13
  38. ^ רונית גלפו, מדף הסופר של רונית גלפו, באתר מהאתר "סימניה", ‏תאריך לא ידוע
  39. ^ רונית גלפו, "הקוד-המדריך המלא", באתר מהאתר "סימניה", ‏2011
  40. ^ 1 2 3 4 אסתי אהרונוביץ ואורי בלאו, "מיהי הגורו רונית גלפו שמציעה לשקם אוטיסטים ב-60 אלף שקל?", באתר מהאתר של העיתון "הארץ", ‏עדכני ל 2.9.2011
  41. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 אנונימי, "What is Verbal Behavior Therapy?", מהאתר הידוע "autism speaks", ‏תאריך לא ידוע
  42. ^ 1 2 3 4 5 6 7 ענת טסלר מסיקה, "שיטת VBA לטיפול בילדים אוטיסטים", באתר מהאתר של אליעד כהן, ‏תאריך לא ידוע
  43. ^ מאמר מאת B. F. Skinner, "VERBAL BEHAVIOR", אתר לא ידוע(הקישור אינו פעיל)
  44. ^ אנונימי, "The Analysis of Verbal Behavior", מהאתר של הארגון "the Association for Behavior Analysis International", ‏1982 עד היום
  45. ^ 1 2 3 Rachael A Sautter and Linda A LeBlanc, "Empirical Applications of Skinner's Analysis of Verbal Behavior with Humans", Anal Verbal Behav, דצמבר 2006, עמ' 35–48 doi: 10.1007/BF03393025
  46. ^ 1 2 ח"כ מאיר כהן, מר מנחם וגשל, גב' גלית גבע, ד"ר הראל גורן, [https://www.molsa.gov.il/About/OfficePolicy/Documents/דוח%20אוטיסטים.pdf "דין וחשבון הצוות הבין-משרדי לאסדרת הטיפול באוכלוסיית האנשים עם אוטיזם"], באתר מהאתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. המידע הרלוונטי בעמוד 28, ‏23.6.2013
  47. ^ ד"ר איילת אביטל־מגן, אוטיזם: תשובות להרבה שאלות, באתר האתר של קופת חולים כללית, ‏10.4.2018
  48. ^ לא ידוע, טיפול באוטיזם, באתר האתר autism.org.il, ‏תאריך לא ידוע
  49. ^ לא ידוע, "ניסויים קליניים", באתר הסבר על תהליך יציאת התרופות לשוק, מהאתר של עמותת מדעת, ‏תאריך לא ידוע
  50. ^ הוכחה שדיצה צחור היא אכן נוירולוגית ילדים מוסמכת, "רופאים בעלי רשיון ותחומי מומחיותם", באתר מהאתר של משרד הבריאות, ‏תאריך לא ידוע
  51. ^ ד"ר אילן דינשטיין, "אם מדענים הצליחו לגרום לחמוס לראות באמצעות מערכת השמיעה, מה נוכל ללמד בני-אדם? ואם נבין בדיוק מה מייחד מוח אוטיסטי, האם נוכל להחזיר את הגלגל אחורה ולאפשר לו ללמוד מחדש?", באתר מהאתר "אלכסון", ‏תאריך לא ידוע
  52. ^ 1 2 אנונימי, טיפולים פסאודו-מדעיים לאוטיסטים, באתר מהאתר RationalWiki, ‏תאריך לא ידוע
  53. ^ מאת ערוץ כאן 11, "סליחה על השאלה עונה 2 ❓ | אוטיסטים - שידור בכורה ביוטיוב!", באתר הפרק מהאתר יוטיוב, ‏שודר בתאריך 1.9.2019
  54. ^ ממפיקי ערוץ כאן 11, "על הרצף | החיים עם אוטיזם" - פליליסט של סרטונים על אוטיזם, שחלקם מהווים כל הפרקים המלאים של הסדרה "אחד ממאה", באתר מיוטיוב, ‏נכון ל 2.7.2020
  55. ^ ליאם לויד, "מה עומד מאחורי הבחירות של הדמויות בסדרה ׳על הספקטרום׳?", באתר מהאתר "ג'אנגל לייף", ‏23.8.2018
  56. ^ ליאם לויד, ״רגיל״ זה לא ברור מאליו – ׳על הספקטרום׳, באתר מהאתר "ג'אנגל לייף", ‏18.6.2018
  57. ^ ליאם לויד, "ניתוח הדמויות מהסדרה ׳על הספקטרום׳", באתר מהאתר "ג'אנגל לייף", ‏23.5.2018
  58. ^ ליאם לויד, "להבין את הייחודיות של אנשים עם אוטיזם דרך הסדרה ׳הרופא הטוב׳", באתר מהאתר "ג'אנגל לייף", ‏31.5.2018
  59. ^ אודי הלר, "זה לא כאן 11 שממחזרת, זה האוטיסטים שממחזרים. על הסדרה "אחד ממאה" ואריאנה מלמד", באתר מהבלוג "אוטיסט בחזית", ‏11.1.2020
  60. ^ אודי הלר, "למה החלטתי לדרוש שימחקו אותי מ"סליחה על השאלה"?", באתר מהאתר "אוטיסט בחזית", ‏4.8.2019
  61. ^ 1 2 יואב מה טוב, "למה אני לא אוהב את "פרויקט רוזי"?", באתר מהאתר "brainstour" של יואב מה טוב, ‏11.6.2018

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוטיזם&oldid=31984398"