משתמש:Amitmore1974/שייקה פייקוב

**Amitmore1974/שייקה פייקוב**
	שייקה פייקוב
	שייקה פייקוב
לידה	5 ביולי 1937 (גיל: 86); תל אביב, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	1954–2013 (כ־59 שנים)
עיסוק	מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח, פזמונאי ומשורר.
סוגה	זמר עברי
שפה מועדפת	עברית
כלי נגינה	חליל, קלרינט, מנדולינה, אקורדיון ופסנתר.
פרסים והוקרה	פרס אמ"י; פרס אקו"ם (דירקטוריון); אות הוקרה מאוניברסיטת בר-אילן;

שייקה (במקור ישעיהו) פייקוב (נולד ב-5 ביולי 1937, כ״ו בתמוז ה׳תרצ״ז) הוא מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח, פזמונאי ומשורר. פייקוב התבלט בשירי ארץ ישראל שכתב והלחין, בשירי מסורת וחג, בשירי ילדים, במוזיקה ושירים לסרטים ובשיריו שהשתתפו בפסטיבלים ובתחרויות זמר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב נולד בתל אביב לצ'רנה שעלתה לישראל מפולין ולסנדר (אלכסנדר) פייקוב אשר הפסיק את לימודי החזנות כשהצטרף לתנועת ״החלוץ״ ועלה מאוקראינה בשנת 1931.

בילדותו המוקדמת התגוררה המשפחה במקווה ישראל. בהיותו בן שש וחצי נפטרה אמו ובשנת 1945 עבר עם אביו לקיבוץ אשדות יעקב. אביו נישא בשנית ומנישואין אלו נולדו שני אחיו.

פייקוב סיים ב-1951 את ביה״ס היסודי באשדות יעקב, וב-1955 השלים את לימודיו בתיכון בית ירח, בעמק הירדן. באשדות יעקב למד לנגן במנדולינה וצורף לתזמורת המנדולינות של הקיבוץ, ובהמשך למד לנגן באקורדיון וניגן באירועים, בחגים ובמועדים. בגיל 14 הלחין את שני שיריו הראשונים ״הורה עמק הירדן״ ו״שיר הלוחם״ למילותיו של בן כיתתו מנחם פונדק. השירים פורסמו בחוברת ״במעלה״ בשנת 1951.

בשנת 1955 התגייס פייקוב לצה״ל, לנח"ל ולאחר טירונות במחנה 80 וקורס מ"כים בבית דראס חזר לשרת במחנה 80 כמ״כ. בזכות היכרות קודמת עם חלק מחברי צוות הווי נח״ל הוא צורף ע״י ארי הרצברג לצוות, תפקידו היה ללוות בנגינה וללמד את צוותי ההווי שירים חדשים שהולחנו, בין היתר, ע״י מרדכי זעירא ומשה וילנסקי ולהפיצם בבסיסי צה"ל. בהמשך התמנה למפקד הצוותים. במהלך שירות המילואים שרת פייקוב בתור צפן בחטיבת שריון צפונית בחפ״ק והשתתף כלוחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. חלק מחוויותיו מאותן מלחמות קיבלו ביטוי בשירים שכתב או הלחין, בהם ״הבחורים חזרו הביתה״ למילותיו של חנן שדמי בביצוע אבי טולדנו, ״על כן שירי עצובים״ (מילים ולחן) בביצוע אופירה גלוסקא, ״תקוות ימי״^[1] (מילים ולחן) בביצוע אלכסנדרה (זמרת).

לאחר שחרורו מצה״ל עבד כמכונאי במוסך באשדות יעקב, והמשיך לנגן כתחביב בשבתות ובחגים ולהפיק אירועי תרבות בקיבוץ ובהתיישבות העובדת. במהלך תקופה זו כתב מוזיקה לריקודים לכוריאוגראפית לאה ברגשטיין אשר עבדה עם להקות המחול הקיבוציות. קודמו בתפקיד זה היה נחום היימן (נחצ'ה) אשר עודד וכיוון אותו ללימודי מוזיקה.

פייקוב הוא בוגר מכללת אורנים למוזיקה ובעל תעודת מורה מוסמך למוזיקה מטעם משרד החינוך. הוא עסק משך 16 שנה בהוראת מוזיקה ונגינה במגוון כלים בבתי ספר ובמוסדות חינוך. המלחין, הפרופסור למוזיקולוגיה אבל ארליך היה המורה אשר השפיע עליו ביותר והפך אותו למוזיקאי מקצועי ופייקוב המשיך והשתלם אצלו באופן פרטי בקומפוזיציה.

יצירתו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירו הראשון שהוקלט והושמע ברדיו ב-1958 היה ״נורית״ שהולחן למילותיו של מנחם פונדק ובוצע ע״י עליזה קשי. פעילותו המוזיקלית כוללת יותר מ-700 שירים, לרוב שיריו המולחנים עשה את העיבודים וכתב בעצמו את המילים. שיריו עוסקים במגוון רחב של נושאים: שירי א״י, שירי ירושלים, שירים חסידיים ושירי קודש, שירי חגים, שירי מלחמה וימי זיכרון, שירי משוררים, שירי ילדים ושירי אהבה. הוא כתב ו/או הלחין שירים לסרטים ולהצגות, שירים בלועזית, טקסטים עבריים לשירים לועזייים, שירי פסטיבלים ומשיריו יצרו ריקודים ומחולות. סיגנונו המוזיקלי של פייקוב הושפע בעיקר מהמוזיקה הקלאסית האירופאית על גווניה אך הוא כתב גם מוזיקה חסידית, הושפע מהשאנסון הצרפתי, כתב מוזיקה לטינית (סמבות) ומוזיקה מזרחית. במהלך השנים ניצח על מקהלות א-קאפלה, כתב ולימד יצירות קלאסיות ומודרניות, ניהל מוזיקלית גופים ישראלים להופעות בארץ ובחו״ל והשתתף בפסטיבלים רבים.

פייקוב כתב שירי א״י רבים בהם ״ארץ ישראל יפה״ (לחן למילים של דודו ברק ) השיר נכתב לתוכניתה של להקת פיקוד הדרום ״מדרום תיפתח הטובה״ (1972). ״חייכי לי בשירים״ (מילים ולחן) הוא שיר תקווה ועידוד שנכתב לאחר מלחמת יום הכיפורים ובוצע ע״י דודו זכאי (1974). השיר ״ארץ״ (מילים, לחן ועיבוד) הוקלט לראשונה ע״י אילנית לאלבומה ״שירים נבחרים״ (1976). ״נפגשנו שוב״ (מילים ולחן) בביצוע דודו זכאי, הוא שיר שהובטח לחבריו הלוחמים ממלחמת ששת הימים (1976) אשר נפגשו שוב במלחמת יום הכיפורים (1973). ״אחי גיבורי התהילה״ (לחן למילים של דודו ברק) בביצוע אילנית, השיר הוקדש לזכרו של חיימקה חוצב מגבעת השלושה. ״תבורכי ארצי״, לו כתב מילים ולחן, הוקלט במקור לאלבומה של אילנית ״רגשות מעורבים״ (1977). ״לארצי יש יום הולדת״ (מילים ולחן) אשר בוצע ע״י אלי גורנשטיין בפסטיבל לשירי ילדים מס׳ 8 וזכה במקום השלישי (1977). ״לחוף ירדן״ (מילים ולחן) מתאר את נופי ילדותו בעמק הירדן, בביצוע של דודו זכאי (1978). השיר ״הארץ עוד תשקוט״ (מילים ולחן) נכתב לאחר מלחמת יום הכיפורים (1973) אך נמסר והוקלט לשנת ה-40 למדינה לשושנה דמארי לאלבומה ״אור״ (1988). ״עוד יהיה טוב בארץ ישראל״ (מילים ולחן) בביצועו של דודו זכאי בפסטיבל לשירי ילדים מס 10 השיר זכה במקום השלישי (1979).

שני אלבומיו הראשונים הם ״ארץ ישראל יפה״ שיצא בשנת 1975 ו ״ארץ ישראל יפה ב׳״ בשנת 1978.

מבין שירי ירושלים כתב פייקוב והלחין את ״תפילה לירושלים״ בביצוע מלי ברונשטיין (1974). לפסטיבל שירי ירושלים הלחין למילים מן המקורות את ״למען ציון לא אחשה״ בביצוע גיתית שובל (1980). ל״ארבע הערים״ כתב מילים ולחן, השיר בוצע ע״י שלישיית הכול עובר חביבי.

לזכרו של ארז תמיר כתב והלחין את השיר ״פרח נדיר״ בביצועו של הזמר אדם (1989). ״געגועים לבועז״ בביצוע הזמרת רחלי דויטש הוא שיר שהלחין למילותיה של פנינה מלך אשר נכתבו לזכרו של בנה שנפל במהלך השירות הצבאי (1992), השיר נכלל באלבום ״הם היו״ (אוסף שירים עבריים למזכרת).

בשנות ה-70 וה-80 כתב פייקוב ללהקות הצבאיות בהן מקהלת הרבנות הראשית, להקת פיקוד דרום ולהקת גייסות השריון, שירים ובהם ״אולי אולי מחר״ לו כתב מילים ולחן בביצוע ישראלה קריבושי ולהקת פיקוד דרום (1988). ״אל האור״ הולחן ע״י פייקוב לתוכנית דיסקוטנק למילותיו של דודו ברק, השיר בוצע ע״י כרמלה גזית ולהקת גייסות השריון (1971).

בשנות ה-70 ה-80 וה-90 כתב ו/או הלחין שירים בעלי זיקה לדת ובהם שירי חג ומועד, שירי שבת ושירים חסידיים. את השיר ״בראש השנה״ הלחין למילותיו של דודו ברק, השיר בוצע ע״י אילנית (1972). ״בשמחת תורה״ הולחן למילים מן המקורות בביצוע להקת עפיפון והשתתף בפסטיבל הזמר החסידי מס' 12 (1980). ל ״סוכת השלום״ אשר בוצע ע״י להקת מעורב ישראלי, כתב מילים, לחן ועיבוד. לכבוד השבת כתב והלחין את ״שיר שבת״ אשר הוקלט לראשונה ע״י אילן ואילנית (1970) ובהמשך הוקלט השיר ע״י שמיניית ווקאל (1992) בשירת א-קפלה. ״ויכולו השמים״ הולחן למילים מן המקורות, השיר בוצע ע״י עוזי מאירי (1979).

בנוסף לשירים חסידיים שהשתתפו בפסטיבלי הזמר החסידי הלחין פייקוב לזמר איתן מסורי שירים חסידיים רבים בהם ״אתה בקעת״, ״קומי אורי״, ״אשא עיני״ ,״שאו שערים״ (1996).

ריקודים רבים נוצרו משיריו ובהם ״אוהבת סמבה״ (מילים ולחן) בביצוע של ריקי גל. ״בואי נשוב אל הטנגו״ (מילים יורם טהרלב, לחן: פייקוב) בביצוע יהורם גאון. ״ציפור קטנה מחפשת קן״ (מילים: דודו ברק, לחן: פייקוב) בביצוע של מיכל טל. ב-1984 כתב פייקוב ללהקת כרמון בהתאם לבקשתו של יונתן כרמון מילים ולחנים לשירי ירקות ויצר מופע של ריקוד לכל ירק, המופע הוצג בפסטיבל מחול כרמיאל ובאולם אולימפיה (פריז). לאחר שנים שוחזר הריקוד ״שירו לפלפל״ לו כתב מילים ולחן ע״י הכוריאוגרפית שוקי הופמן, מחולה (בית ספר למחול).

בשנות ה-70–80 כתב והלחין שירים רבים להתיישבות העובדת. בשנת 1975 כתב מוזיקה ולחנים למופע היובל של קיבוץ מעברות, בין שירי המופע התבלט השיר ״שבחי לילה״ אותו הלחין למילותיו של אברהם תורן״ ואשר הוקלט ב-1977 ע״י מיכל טל. ב-1977 הוקלט ״נאום הבנאי״ אשר הולחן ע״י פייקוב למילותיו של אלי נצר והושר ע״י פייקוב וידידיו האומנים (אפרת וייל עמית, מישה בר-אילן ודוד הראל) ביום פתיחת חדר האוכל של קיבוץ העוגן. ב-1977 הלחין פייקוב לחג המשק של קיבוץ יפעת את השיר ״בחזרה לעמק״ למילותיו של עמי השרוני בביצוע שלישיית יפעת (בני אדר, יובל דורי, חגי מרום). ב-1979 הלחין לחג המשק בעין החורש את ״אותו חלום אותו השיר״ למילותיו של שמואל בנשלום בביצוע חבורת שירים בעין החורש. ב-1988 הלחין ליובל קיבוץ חניתה את השיר ״ונעלה בהר״ למילותיו של איזי מן, בביצוע הזמרת דפנה צור שהוקלט ברשת ב׳ ושוחזר בשנת 2020. ב-2001 בחג המשק ובמלאת 77 שנים לקיבוץ אשדות יעקב כתב, הלחין ועיבד את ״בזכותם של אנשים כאלה״ בביצועם של דודו זכאי ואפרת וייל עמית.

פייקוב השתתף ביותר מארבעים פסטיבלים ותחרויות זמר. פסטיבלים למבוגרים, לילדים, חסידיים, פסטיבל שירי ירושלים, בקדם אירוויזיון ובאירוויזיון. ב-1971 זכו שיריו במקום הראשון בכל הפסטיבלים שנערכו באותה שנה. בפסטיבל הזמר המזרחי “בואו ונשיר אחים” (מילים ולחן) בביצועו של ששי קשת, בפסטיבל הזמר החסידי “שישו ושמחו” (לחן) בביצוע ששי קשת ובפסטיבל שירי הילדים “אן דן די נו” (מילים ולחן) בביצועה של יפה ירקוני וחבורת ילדים.8

שירי ילדים רבים נכתבו והולחנו ע״י פייקוב ומהם השתתפו בפסטיבלים. ב-1970 השתתף לראשונה בפסטיבל והלחין את ״למה ככה״^[2] למילותיו של דודו ברק בביצוע של אבי טולדנו ועירית ענבי שזכה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים הראשון. ב-1974 הלחין את ״חגיגת אביב״ למילותיו של דודו ברק בביצוע שוקולד מנטה מסטיק אשר זכה במקום השני בפסטיבל שירי הילדים הרביעי. ב-1981 זכה ״אמא״^[3] (מילים ולחן) בביצועם של שולה חן ורונן בהונקר במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים ה-12, השיר נכתב בהשראת הקשר המיוחד בין רונן בהונקר לאמו.

השיר ״אותך״^[4] אותו כתב והלחין לאילנה אביטל, אשר נחשפה לראשונה באותו ערב בפסטיבל, הגיע למקום השלישי (1977).

ב-1969 הלחין את ״הנה לא ינום״ לפסטיבל הזמר החסידי הראשון שבוצע ע״י יגאל בשן וזכה במקום השני (הוקלט כעבור שנה גם ע״י אילן ואילנית). פייקוב הלחין שני לחנים שונים למילים מן המקורות ״ולירושלים עירך״, (ב־1970 ״ולירושלים עירך״ בביצוע שלישיית המעפיל, לפסטיבל הזמר החסידי השני וב-1975 ״ולירושלים עירך״ בביצוע גלי עטרי וצמד רעים, לפסטיבל הזמר החסידי השביעי ואשר זכה במקום השני). ב-1973 הלחין את ״לשנה הבאה בירושלים״ בביצוע שוקולד מנטה מסטיק וזכה במקום שני. ב-1984 השתתף בפסטיבל הזמר החסידי העולמי עם השיר ״שמע ישראל״ אותו הלחין ואשר בוצע ע״י להקת הפסטיבל.

״Mashke״ (למילים של M.M. Shafir) הולחן לפסטיבל ובוצע ע״י דליה עמיהוד (1974), את ״Harbst" הלחין למילותיו של איציק מאנגר בביצועה של אלכסנדרה (זמרת), (1975).

הקדם אירוויזיון והאירוויזיון: ב-1989 השתתף פייקוב לראשונה בקדם האירוויזיון וזכה במקום הראשון עם ״דרך המלך״ לו כתב את המילים, הלחן והעיבוד בביצועם של גילי נתנאל וגלית בורג והגיע למקום ה-12 באירוויזיון שהתקיים בשווייץ. ב-1992 שב לתחרות עם ״ירושלם״ לו כתב את המילים הלחן והעיבוד, בביצועו של רונן בהונקר וזכה במקום השלישי. ב-1993 זכה במקום הראשון בקדם ארוויזיון עם ״שירו״ אותו הלחין למילותיו של יורם טהרלב בביצועה של להקת שירו עם שרה׳לה שרון. והגיע למקום ה-24 בתחרות האירוויזיון שנערכה באירלנד.

פייקוב השתתף עם שיריו ב-14 פסטיבלים בינלאומיים (כולל האירוויזיון), מהם פעמיים ביפן (טוקיו), מלטה, סיאול/קוריאה הדרומית, שווייץ, דרום אמריקה (6 פעמים), באירלנד, ברומניה. ב-1976 השתתף בפעם הראשונה בפסטיבל השירים הבינלאומי בויניה דל מאר צ׳ילה עם ״שיר הבוקר״ למילותיה של אלישבע (משוררת) בביצועה (בעברית) של נאווה ברוכין. ב-1990 בצ׳ילה/ויניה דל מאר עם ״Morning Love״ (מילים ולחן) אשר בוצע ע״י הזמרת שלומית אהרון וזיכה אותו בפרס הפסטיבל ה-Gaviota״ (השחף). ב-1982 בפסטיבל שירים בטוקיו עם ״Of all my love song" (מילים ולחן) בביצועו של רונן בהונקר אשר זכה להיות השיר המצטיין בפסטיבל. ב-1982 זכה ״Mother״ בביצוע רונן בהונקר בפרס הבילבורד היוקרתי בסיאול/קוריאה הדרומית.

מוזיקה ושירים לסרטים, בבימויו של ג׳ור׳ג׳ עובדיה נכתבו והולחנו ע״י פייקוב, בהם: ב-1972 הלחין לסרט ״נורית״ את ״קרוב ורחוק״ ו״שיר לכנרת״ (שבע שנים) למילותיו של דודו ברק בביצוע ששי קשת ונירה גל, ״אנשים יש בעולם״ למילותיו של דודו ברק בביצוע של נירה גל וטובה קצב. ב-1973 כתב את המוזיקה לסרט ״קוראים לי שמיל״^[5]. ב-1976 כתב את פסקול הסרט ״רחוב 60״^[6] ובין השירים כתב והלחין ״להיות איתך״ בביצוע עדנה גורן וששי קשת. ב-1979 כתב לסרט ״נערת הפרוורים״ את העיבודים, התזמור והניצוח וכתב והלחין את ״כמו ציפור״ ו״אמרו היכן הם ידידי״, אותם ביצעה עפרה חזה. ב-1983 הלחין או כתב שירים לסרט ״נורית 2״^[7] בהם ״לחיות מחדש״ למילותיו של דודו ברק, והשיר ״הביתה״ שבוצע ע״י איתן מסורי (מילים ולחן).

להצגות הלחין שירים בהם להצגה ״תפוס כפי יכולתך״ את שיר הנושא (למילים של דן אלמגור) בביצוע לילית נגר וז׳אק כהן (1970). להצגה בתיאטרון בית לסין ״כל הסיפורים מתחילים בכפר קטן״ את ״לפעמים״ למילותיו של דן אלמגור בביצועם של אריק לביא ועליזה רז (1981). למופע של הצמד צחי נוי ואלי גורנשטיין (חומה ומגדל) את ״התאומים״ למילותיו של דן אלמגור (1990).

משנות השבעים ועד שנות התשעים הופיע פייקוב עם שני הרכבים מוזיקליים במופע משירי ארץ ישראל שהוצג לאורך השנים. המלחין והלהקות, שלישיית זמרים וחמישה נגנים הגישו בשירה ובנגינה משיריו באולמות אירועים, בהיכלי תרבות, בבנייני האומה בירושלים, בערים, בקיבוצים ובמושבים ברחבי הארץ. לרגל חגיגות היובל של העדה הלובית כתב פייקוב הפקה מיוחדת, מוזיקה ועיבודים ל-24 קטעים ומחרוזות, אחד השירים הוא ״השילוב האזורי״ (מילים, לחן ועיבוד) בביצוע של דלית כהנא, בני נדלר ועינת ארליך. ב-1988 נתבקש לכתוב שיר לכבוד אירוע מטכ״ל לרגל שנתה ה-40 של מדינת ישראל. פייקוב כתב, הלחין, עיבד ושר את ״אלפיים בשירים״. ב-1990 ניהל מוזיקלית, ניגן, שר, ערך והנחה את תוכנית הטלוויזיה ״אולפן זמר עם שייקה פייקוב״ בערוץ הראשון. ב-1991 תכננה גאולה כהן, בהיותה סגנית שר המדע, להפיק מחזמר בנושא השיבה לארץ וביקשה מפייקוב לכתוב את השירים, פייקוב כתב והלחין כדוגמה את ״לשוב אל הארץ״ אשר בוצע ע״י ״להקת מעורב ישראלי״. השיר מסתיים במשפט חוזר בעברית, אנגלית, אמהרית ורוסית. ב-1999 הלחין, עיבד ושר עם דלית כהנא את ״כל העניינים גשרים״ למילותיו של אורי צבי גרינברג בערב הפתיחה של בית אורי צבי בירושלים.ich

בהופעותיו נהג לשיר ולנגן עם להקותיו וכן הקליט שירים בביצועו בהם ״ביקור בברזיל״ (מילים, לחן ועיבוד) השיר הוא סיפור אמיתי על ביקורו בקרנבל בריו דה ז׳נרו, והשיר ״לפעמים אני נשבר״ (מילים, לחן ועיבוד).

פייקוב הביא לגילויים ולטיפוחם המוזיקלי של זמרים צעירים ולא מוכרים, כתב להם שירים ואלבומים והם ייצגו את ישראל בתחרויות זמר בארץ ובחו״ל. רונן בהונקר היה בן 11 כשהחל לעבוד עם פייקוב והצטרף אליו לתחרות שירים בינלאומיים בטוקיו ובסיאול. גילי נתנאל היה בן 10 כשהחל לעבוד עם פייקוב והצטרף אליו לאירוויזיון בשווייץ ולתחרות שירים בינלאומית בצ׳ילה. אילנה אביטל הייתה בת 16 כשהחלה לעבוד אתו, היא נחשפה לציבור והתפרסמה בפסטיבל הזמר והפזמון ובהמשך הצטרפה אל פייקוב לתחרות שירים בצ׳ילה. הוא שיתף פעולה עם אמנים רבים, ביניהם: יהורם גאון, אילנית, דודו זכאי, ששי קשת, עפרה חזה, ריקי גל, גלי עטרי, שושנה דמארי, יגאל בשן, אלי גורנשטיין, חני נחמיאס ולהקות צה״ל.

הוא נהג לכתוב גם לזמרים פחות מוכרים בהם: ליואב שאול כתב הלחין ועיבד את ״כמה טוב לשיר״, לירון אפשטיין כתב, הלחין ועיבד את ״רק השיר יודע את הדרך״.

שיתופי פעולה ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאילנית כתב או הלחין שירים רבים, בהם: ״חמסין של ניסן״ למילותיה של לאה גולדברג (1980), ״לאורך השדרה שאין בה איש״ למילותיו של יהודה עמיחי (1972), ״עד הלום״ למילים של אברהם שלונסקי (1980), ו״מעבר להרים״ מילים ולחן של פייקוב (1970).

דודו זכאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדודו זכאי כתב שירים לאורך השנים (1973–2013) בהם ״שירי לי״, מילים, לחן ועיבוד (1974), באותה שנה הלחין את ״תן חיוך״ למילותיה של תלמה אליגון ובעיבודו של מרטין מוסקוביץ. לשיר ״אל תאבדו את התקווה״ כתב את המילים, הלחן והעיבוד. לשיר ״כבר מזמן לא כתבתי לך״ כתב מילים ולחן בעיבוד של אורי קריב (2013)

שירי משוררים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירי משוררים רבים הולחנו ע״י פייקוב, בהם: ״תחת ערש בני״ למילים של נפתלי הרץ אימבר בביצוע שולי נתן (1968). ״רוח בהרים״ הולחן למילותיה של לאה גולדברג בביצוע שלישיית צבע טרי (1972). את ״גבעה אחת״ הלחין פייקוב למילים של נתן יונתן בביצועה של דורית ראובני (1978).

אלישבע (משוררת)[עריכת קוד מקור | עריכה]

משירי אלישבע ביחובסקי הלחין שבעה שירים ובהם ״נפשי כלתה לחרוזים״ בביצוע של אלכסנדרה (זמרת) (1978). ״לי נשאר חליל השיר״ בביצוע של אילנה אביטל (1978).

דודו ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוף הפעולה בין דודו ברק אשר כתב לבין פייקוב שהלחין הניב שירים רבים ובהם:

״בפרוט נבל ועוגב״ בעיבודו של אלברט פיאמנטה, אשר נכתב לזכרו של בן קיבוץ עמיר, סגן מודי סגל מסיירת שקד שרכבו עלה על מוקש באזור תעלת סואץ לאחר מלחמת ההתשה ובוצע ע״י אילנית באלבומה הראשון (1972). ״דרך ישנה״ הולחן לסוזן ופרן והוקלט לאלבום הראשון של הצמד (1973). “חג יובל” בוצע ע״י אבי טולדנו והשתתף בפסטיבל שירי ילדים מס׳ 3 (1972).

.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב היה נשוי שלוש פעמים. הוא גרוש, מתגורר בקיבוץ משמר השרון ולו שתי בנות ושלושה נכדים. פעילותו המוסיקלית נפסקה במהלך שנת 2014 עקב מגבלה רפואית.

ספרי שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

1970 - ״ותבוא עליכם הברכה״ הוצאת המוזיקה אור תו.
1974 - ״משיריו של שייקה פייקוב״ הוצאת המוזיקה אור תו.
1983 - ״ארץ״ משיריו היפים של שייקה פייקוב, ישרא-תו הוצאה לאור.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1975 - ארץ ישראל יפה, חלק א׳
1978- ארץ ישראל יפה, חלק ב׳
1975 - אן דן די נו
1977 - שייקה פייקוב שר שייקה עם ידידיו האומנים
1991 - חייכי לי בשירים
1998 - לארצי יש יום הולדת
1999 - ארץ שנאהב/אלבום כפול
2001 - חגי ישראל
2005- אן דן די נו מיטב שירי הילדים של שייקה פייקוב

אלבומים שכתב או הלחין לזמרים:

1975 - שירת הנוער (משירי תנועת הנוער) - עיבודים כליים וקוליים, עריכה והפקה לזמרים דודו זכאי, אופירה גלוסקה, גלי עטרי ועוזי מאירי.
1978 - לאהוב אותך – (מילים, לחנים ועיבוד) לאילנה אביטל.
1984 - מכל שירי אהבתי – (מילים ולחנים ) לרונן בהונקר.
1989 - ימים יפים - (מילים, לחנים ועיבודים) לגילי נתנאל.
1994 - שם נפגשות האהבות – (מילים עבריות לכל השירים ) לאילן טל ולאהרון סייקס /להיטי שנות השישים בגרסה עברית.
1997 - משיח - (לחנים לשירים חסידיים) לאיתן מסורי.
1999 - פנטזיה - (טקסטים עבריים) לסמיר שוקרי.
1999 - בשירי ארץ ישראל חלק א׳ - (מילים, לחנים ועיבודים) לצביה בר.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב הוא יקיר אקו״ם.
2017 - פרס אמ״י על תרומה יוצאת דופן לתרבות הישראלית.
2017 - אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי מאוניברסיטת בר-אילן על מפעל חיים.
2018 - פרס אקו״ם (דירקטוריון) על מכלול יצירתו ועל תרומתו רבת השנים להעשרת הזמר העברי.
באנציקלופדיה "Who's who in Music" מטעם אוניברסיטת קיימברידג׳ מוזכרת לתעודה תרומתו המוסיקלית של פייקוב.

פרסים משמעותיים בחו״ל:

1982 - פרס השיר המצטיין בפסטיבל שירים בינלאומי בטוקיו (“Of all my love song”– רונן בהונקר).
1982 - פרס הבילבורד Billboard בפסטיבל שירים בינלאומי בסיאול / (״Mother״– רונן בהונקר).
1991 - פרס הגביוטה (השחף) בפסטיבל שירים בינלאומי (״Morning love״ שלומית אהרון).