נחש הנחושת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "נחושתן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נחושתן (פירושונים).
משה מרפא חולים באמצעות נחש הנחושת. פרט מתוך תקרת הקפלה הסיסטינית, מיכלאנג'לו
פסל נחש הנחושת על הר נבו בירדן

על פי התנ"ך, נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת (במקרא: "נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת") הוא צורת נחש שהכין משה מנחושת, על פי הוראת ה', על מנת להפסיק הרג בעם ישראל בעקבות מכת נחשים. כל מי שהוכש על ידי נחש, הסתכל על נחש הנחושת ונרפא. יש האומרים שהנחש היה על מטהו של משה. במהלך השנים הפך הנחש למושא פולחן, וחזקיהו המלך קצץ אותו בשל כך.

בספר במדבר מסופר, כי במהלך הדרך שעבר העם במדבר קצרה נפשו, ואנשים מתוכו באו בטענות כלפי משה וה': "לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר?" (כ"א, ט). כתגובה, שילח ה' בעם את הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, שהפילו בנשיכתם חללים רבים. העם הודה שחטא, וביקש ממשה שיתפלל ויעצור את המכה. לאחר שהתפלל קיבל משה מה' את הפקודה "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְשִׂים אֹתוֹ עַל-נֵס; וְהָיָה, כָּל-הַנָּשׁוּךְ --- וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי"" (שם, ח).

חז"ל מתייחסים למקרה זה נמצאת במשנה, במסכת ראש השנה (ג', ח): "'עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי' - וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא, בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים - היו מתרפאין, ואם לאו - היו נימוקים".המשנה מפריכה טענה מוטעית שיכולה להיות מובנית מהפסוק- שהנחש עצמו הוא זה שיכול להמית ולהחיות והוא שגרם לכך שהנגפים המביטים בו יחיו. הסבר המשנה לפסוק הוא שמכיוון שנחש הנחושת היה על נס (מקום גבוה) כאשר בני ישראל הסתכלו לכיוונו למעשה הם הסתכלו לשמיים ושיעבדו לבם לה' ולכן נרפאו ומי שרק הסתכל על הנחש ללא שיעבוד ליבו אל ה'- לא נרפא.

נחש הנחושת השתמר במשך דורות רבים והגיע לבית המקדש, עד ימיו של חזקיהו. הוא השמידו, בין שאר העבודה זרה שהשמיד, כי הנחש הפך לחפץ שאותו עבדו. ככל הנראה בני ישראל באופן מוטעה (כפי שניתן לראות מהמשנה) ייחסו לנחש הנחושת בעקבות הנס תכונות אלוהיות. כך מסופר (על חזקיה): "וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה, כִּי עַד-הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ; וַיִּקְרָא-לוֹ נְחֻשְׁתָּן" (מלכים ב' י"ח, ד). בפסוק זה נזכר הנחש ביחד עם האשרה, הבמות והמצבות, ויש שהסיקו מכאן, שמקומו, לפחות בימי חזקיהו, היה בחצר בית המקדש. במסכת ברכות (י', ב) מסופר כי חכמי דורו של חזקיה הסכימו עם מעשהו זה: "תנו רבנן: ששה דברים עשה חזקיהו המלך... כתת-נחש הנחשת והודו לו".

גם בתרבויות אחרות נחש מופיע כדמות מיתולוגית וכסמל פולחני. תכונותיו היו בעיקר להבריא חולים, וכן תכונות של פיריון, כוח חיים וחוכמה. מטה אסקלפיוס, אשר סביבו כרוך נחש, סמלו של אל הרפואה היווני, משמש עד היום כסמל הרפואה. בהיפודרום קונסטנטינופול נמצאו עמודי נחושתן, עמודי עקלתון, שבראשם ראשי נחש. מספר ראשי נחש מוצגים במוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.