פרשת חקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה מכה בסלע, ציור מאת ניקולא פוסן

פרשת חֻקַּת היא פרשת השבוע השישית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק י"ט פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ב פסוק א, ויש בה 87 פסוקים.

בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת קוראים את פרשת חוקת ביחד עם פרשת בלק.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה נפתחת בסוגיה הלכתית ארוכה בעניין מצוות פרה אדומה והלכות טומאת מת. לאחר מכן מתחילה הפרשה לתאר את קורות בני ישראל במדבר סיני בשנת הארבעים ליציאת מצרים (בניגוד לפרשות הקודמות בחומש, שתיארו את האירועים בשנה השנייה):

  • פרשת מי מריבה: מרים הנביאה מתה, והעם מתלונן על מחסור במים. ה' מצווה את משה רבנו לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים. משה, בכעסו על בני ישראל, מכה את הסלע ומוציא מים. ה' קובע שמשה ואהרון חטאו בפרשה זו, ולכן לא ייכנסו לארץ ישראל: "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל - לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (כ', יב).
  • משה מבקש ממלך אדום לעבור דרך ארצו; מלך אדום מסרב ועם ישראל עוקף את ארץ אדום.
  • מות אהרון הכהן; אלעזר בנו יורש את תפקיד הכהן הגדול.
  • "הכנעני מלך ערד" נלחם בישראל; ישראל מנצחים ומחרימים את הערים שכבשו.
  • פרשת נחש הנחושת: נפשו של העם קצרה מטורח הדרך והם מתלוננים על מחסור במים ועל מאכלם המורכב ממן. ה' שולח נחשים המכישים את העם. כדי להתגבר על הנחשים מצווה ה' את משה לעשות נחש מנחושת, "ושים אֹתו על נס; והיה כל הנשוך וראה אתו וחי" (כ"א, ח).
  • העם ממשיך במסע ומגיע לגבול ארץ מואב, ושר שם את שירת הבאר.
  • עם ישראל נלחם בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן ומנצח אותם.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפטרה היא בספר שופטים, פרק י"א פסוקים א-לג (התימנים מסיימים בפסוק מ). בהפטרה מתואר סיפורו של יפתח הגלעדי ומלחמתו בבני עמון. לפני המלחמה נותן יפתח סקירה היסטורית, הכוללת גם את המלחמה נגד סיחון ועוג המתוארת בפרשה.

בשנים מסוג השג פרשת חקת נקראת בראש חודש תמוז היוצא בשבת וביום ראשון ועל כן נהוג לקרוא את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה של פרשת חקת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בחקת[עריכת קוד מקור | עריכה]