פרשת מטות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פָּרָשַׁת מַטּוֹת היא פרשת השבוע התשיעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ל' פסוק ב ומסתיימת בפרק ל"ב פסוק מב.

בדרך כלל קוראים את פרשת מטות ביחד עם הפרשה שאחריה, פרשת מסעי, רק בשנים מעוברות, (בשנים מסוג בשז וגכז (רק בארץ ישראל), ובשנים השג והחא (גם בחוץ לארץ)), הן נפרדות. ‏[1] בחוץ לארץ זוהי תופעה נדירה. החשבון מכוון לכך שפרשת דברים תיקרא בשבת שלפני תשעה באב.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרשת נדרים: פרשה הלכתית קצרה העוסקת בדיני נדרים והפרתם.
  • מלחמת מדין: בני ישראל יוצאים למלחמה מול מדין כדי לנקום את חטאי מדין כנגד ישראל. לאחר תיאור המלחמה מפורטת באריכות חלוקת השלל והקדשת חלק ממנו לה'. כאן בא גם הציווי על טבילת כלים והגעלתם, על מנת להכשיר אותם.
  • פרשת בני גד ובני ראובן: בני שבט גד ובני שבט ראובן מבקשים ממשה לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי ולא בארץ ישראל שממערב לירדן. למרות הסתייגות ראשונית מקבל משה את בקשתם לאחר שהם מתחייבים להשתתף במלחמת כיבוש ארץ ישראל מידי עמי כנען ומצרף אליהם את חצי שבט מנשה.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם קוראים את פרשת מטות בפני עצמה אז היא נקראת בשבת הראשונה של תלת דפורענותא, ולכן מפטירים בספר ירמיהו, מפרק א' פסוק א עד פרק ב' פסוק ג. זו נבואת ההקדשה של ירמיהו, ובה נאמר לו שהוא עתיד לנבא על חורבן בית המקדש ועל חטאי ירושלים.

אם קוראים את פרשת מטות ביחד עם פרשת מסעי אז מפטירים בהפטרת פרשת מסעי, שהיא הפטרה השנייה של תלת דפורענותא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים במטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתי קוראים שתי פרשיות בשבת אחת?, הרב ד"ר חיים סיימונס, אלול תשנ"ה