על נהרות בבל

ערך זה עוסק במזמור קל"ז בתהלים. אם התכוונתם לשיר של להקת בוני אם, ראו על נהרות בבל (שיר).

תהלים קל"ז עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל
א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר. ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.

על נהרות בבל הוא שמו של מזמור קל"ז בתהלים. המזמור קרוי כך על-פי הפסוק הפותח אותו:

	עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.

המזמור הוא קינה של בני ממלכת יהודה שהוגלו לבבל עם חורבנם של בית המקדש הראשון וממלכתם.

תוכן המזמור

במזמור תשעה פסוקים, הנלקים לשלושה חלקים:

• פסוקים א-ד: קינה על גורלם של הגולים לבבל.
• פסוקים ה-ו: שבועה שלא לשכוח את ירושלים
• פסוקים ז-ט: קריאה לאל לנקמה באדום ובבבל.

זמן כתיבתו

ישנם כמה דעות לגבי זמן כתיבתו, לדעה הראשונה כיון שהוא מתאר את הגלות משמע שהוא נכתב בזמן חורבן הבית, כנגד אהרן קמינקא כותב:"זמן המזמור אינו בתקופת העלייה מבבל, אז לא שרו עוד יותר שירים כאלה, והסגנון העברי היה כבר עכור ומשובש ומשפע מארמית".מצוטט הבפרו של יששכר יעקבסון,

המזמור בתרבות

כתובת על גבי בית ברובע היהודי של קהילת ווריה בפאתי סלוניקי

הכתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" והמילה "ציון" באריחי קרמיקה בצלאל בבית הספר לבנים, ברחוב אחד העם בתל אביב

קודם לשבירת הכוס תחת החופה נהוג לומר את הפסוקים החמישי והשישי,

	אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

ישנו מנהג לומר את המזמור כולו כהקדמה לברכת המזון בימים שבהם אומרים תחנון, אבל בימים שבהם אין אומרים תחנון מחליפים אותו בשיר המעלות (מזמור קכ"ו).

עדות המזרח אומרים בבכי את המזמור מב' באב ועד ח' באב לאחר תפילת ערבית.^{[דרוש מקור]} בליל תשעה באב פותח המזמור את תפילת ערבית.

מזמור זה הוא התשיעי מבין עשרת המזמורים של התיקון הכללי שהנהיג רבי נחמן מברסלב לומר כתיקון לפגם הברית.

באופרה "נבוקו" מאת ג'וספה ורדי עורגים היהודים למולדתם. שירת העבדים העבריים באופרה (Va pensiero, sull'ali dorate - "עופי מחשבה על כנפי זהב") מזכירה פרק זה בתהילים.

המזמור נכלל בתפילות הבוקר הנאמרות מידי יום שישי בנצרות האורתודוקסית.

קישורים חיצוניים

• האזנה למזמור בלחן נוגה בנוסח עדות המזרח לתשעה באב ולתשעת הימים שבין ראש חודש אב לבין תשעה באב.
• האזנה למזמור בלחן בבלי (עיראק) לחודש אב ולתשעה באב מפי החזן חיים סלמן באתר יוטיוב.
• ברוך קפלינסקי, ‏על נהרות בבל, באתר "מקראנט"