על נהרות בבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תהלים קל"ז
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר.
ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.

על נהרות בבל הוא שמו של מזמור קל"ז בתהליםתרגום השבעים מספרו קל"ו). המזמור קרוי כך על-פי הפסוק הפותח אותו:

Cquote2.svg

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.

Cquote3.svg

המזמור הוא קינה של בני ממלכת יהודה שהוגלו לבבל עם חורבנם של בית המקדש הראשון וממלכתם.

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במזמור תשעה פסוקים, הנחלקים לשלושה חלקים:

זהות הכותב, זמן כתיבתו ומקום כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן כמה דעות לגבי זהותו של כותב המזמור וזמן כתיבתו:

  • דוד המלך - על פי המסורת היהודית, דוד המלך כתב את רוב ספר תהילים, כך שהוא כתב גם את מזמור זה. אבן עזרא, בהקדמה שלו לספר תהילים [דרוש מקור], מתאר כי יש מחלוקת בין הפרשנים האם דוד המלך, שחי יותר מ-400 שנה לפני גלות בבל, כתב גם את מזמור זה שעוסק בגלות בבל ואלו שטוענים שכן אומרים שדוד המלך היה נביא ולכן התנבא מראש על גלות בבל). זהו מזמור יתום (בתחילת המזמור אין ייחוס שלו לדויד), אבל בתרגום השבעים כן מופיע בראש המזמור יחוס "לדוד ירמיהו" (Τῷ Δαυΐδ ῾Ιερεμίου).
  • יהודי שגלה לבבל, בזמן השהות בבבל - המזמור מתאר את בכיים של היהודים הגולים בבבל, ואת געגועייהם לירושלים, ולכן מן הסתם הוא נכתב בזמן הגלות בבבל [דרוש מקור].
  • יהודי שחזר לישראל לאחר גלות בבל - מהניסוח הלשוני של המזמור לא סביר שהוא נכתב בבבל, הן בשל לשון העבר שבה משתמשים בפסוקים 1 עד 3 ("בכינו", "תלינו" וכו') והן בשל ההתייחסות הגאוגרפית למקום אחר (המילה "שם" במשפט "על נהרות בבל שם ישבנו") [דרוש מקור].
  • דעה נוספת היא של אהרן קמינקא שכותב:"זמן המזמור אינו בתקופת העלייה מבבל, אז לא שרו עוד יותר שירים כאלה, והסגנון העברי היה כבר עכור ומשובש ומושפע מארמית".מצוטט מספרו של יששכר יעקבסון, ‏[1]

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת על גבי בית ברובע היהודי של קהילת ווריה בפאתי סלוניקי
הכתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" והמילה "ציון" באריחי קרמיקה בצלאל בבית הספר לבנים, ברחוב אחד העם בתל אביב

קודם לשבירת הכוס תחת החופה נהוג לומר את הפסוקים החמישי והשישי,

Cquote2.svg

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם,
תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי,
אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי,
אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

Cquote3.svg

ישנו מנהג לומר את המזמור כולו כהקדמה לברכת המזון בימים שבהם אומרים תחנון, אבל בימים שבהם אין אומרים תחנון מחליפים אותו בשיר המעלות (מזמור קכ"ו).

עדות המזרח אומרים את המזמור מב' באב ועד ח' באב לאחר תפילת ערבית.[דרוש מקור] בליל תשעה באב פותח המזמור את תפילת ערבית.

מזמור זה הוא התשיעי מבין עשרת המזמורים של התיקון הכללי שהנהיג רבי נחמן מברסלב לומר כתיקון לפגם הברית.

באופרה "נבוקו" מאת ג'וספה ורדי עורגים היהודים למולדתם. שירת העבדים העבריים באופרה (Va pensiero, sull'ali dorate - "עופי מחשבה על כנפי זהב") מזכירה פרק זה בתהילים.

המזמור נכלל בתפילות הבוקר הנאמרות מידי יום שישי בנצרות האורתודוקסית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]