צ'סטר נימיץ
| צ'סטר ויליאם נימיץ | |
|---|---|
 |
|
| נולד | 24 בפברואר 1885 |
| נפטר | 20 בפברואר 1966 |
| השתייכות |  הצי האמריקני |
| תקופת שירות | 1905-1947 |
| דרגה | [[קובץ:תבנית:דרגה/אדמירל צי (צי ארצות הברית)|אדמירל צי (צי ארצות הברית)|50px]] אדמירל צי |
| תפקידים צבאיים | |
| מלחמות וקרבות | |
| עיטורים |
|
| הנצחה |
נושאת המטוסים נימיץ, הראשונה מנושאות המטוסים מסדרת נימיץ, קרחון באנטארקטיקה, מספר כבישים מהירים והספרייה המרכזית של אקדמיית הצי האמריקאי |
.svg){kind=small}
צ'סטר ויליאם נימיץ (באנגלית: Chester William Nimitz; 24 בפברואר 1885 - 20 בפברואר 1966), היה מפקד הכוחות האמריקאיים ובני בריתם בחזית האוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה.
תוכן עניינים |
ילדותו [עריכה]
נימיץ נולד לצ'סטר ברנרד ואנה נימיץ בפרדריקסבורג, טקסס. הוא נשלח לאקדמיית הצי מטעם מחוזו בשנת 1901 וסיים את האקדמיה בהצטיינות בינואר 1905. הוא התקדם במהירות בשורות הצי ופיקד על צי הצוללות האטלנטי.
מלחמת העולם השנייה [עריכה]
זירת האוקיינוס השקט [עריכה]
עשרה ימים לאחר המתקפה על פרל הארבור, ב-17 בדצמבר 1941, הוא מונה למפקד בפועל של הצי הפסיפי האמריקאי, בדרגת אדמירל. למרות מצבם העגום של כוחותיו הוא הצליח לארגנם במהירות ולעצור את ההתקדמות של האימפריה היפנית. מיד כשתנאי האספקה אפשרו זאת, הוא עבר למתקפה ונחל ניצחונות חשובים בקרב ים האלמוגים, קרב מידוויי והמערכה באיי שלמה.
בשלבים מאוחרים יותר של המלחמה הוא פיקד על הפלישה לסייפאן ואיי מריאנה, גואם והפיליפינים וכן הקרב המכריע במפרץ לייטה (24-26 באוקטובר 1944). הוא הביא לשיא את האסטרטגיה שלו בפלישה אמפיבית מוצלחת באיוו-ג'ימה ואוקינאווה.
כניעת יפן [עריכה]
ב-2 בספטמבר 1945 קיבל גנרל דאגלס מקארתור את כניעתה של יפן בתור המפקד העליון של כוחות הברית, על סיפון אוניית המערכה מיזורי שעגנה במפרץ טוקיו. לאחר מכן חתם נימיץ בשם ארצות הברית על כתב כניעתה של יפן,[1] ואחריו נציגי יתר בעלות הברית.
משפטי נירנברג [עריכה]
במהלך משפטי נירנברג הוא שלח תצהיר שתמך בקרל דניץ, תוך שהוא מציין שגם כוחות ארצות הברית ניהלו מלחמת צוללות בלתי מוגבלת כטקטיקה במלחמתה נגד האימפריה היפנית באוקיינוס השקט, ושצוללות אמריקניות לא הצילו ניצולים מספינות שהוטבעו על ידיהן במקרה בו היו בסכנה.
חיים אזרחיים [עריכה]
לאחר המלחמה הוא פרש מהשרות הצבאי, ועבר להתגורר באזור סן פרנסיסקו. שם עבד כעוזר מיוחד למזכירות הצי וטרח רבות לשיקום היחסים בין ארצות הברית ויפן. בין היתר פעל לגיוס תרומות לשיקומה של אוניית המערכה מיקאסה, אוניית הדגל של האדמירל היאצ'ירו טוגו בקרב צושימה (1905).
נימיץ נפטר ב-1966 ונקבר בבית הקברות הלאומי שער הזהב בקליפורניה.
הנצחתו [עריכה]
על שמו נקראים נושאת המטוסים נימיץ, הראשונה מנושאות המטוסים מסדרת נימיץ הגדולות בעולם, בעלות הינע גרעיני, וכן קרחון באנטארקטיקה, מספר כבישים מהירים, והספרייה המרכזית של אקדמיית הצי האמריקאי.
הערות שוליים [עריכה]
