תל עבדון
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופת הברונזה, תקופת הברזל, התקופה הרומית בארץ ישראל  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 33°02′52″N 35°09′43″E / 33.04769°N 35.16192°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   תל עבדון | |
  | |
תל עבדון הוא אחד התלים החשובים בגליל המערבי. במיקומו של התל, הנמצא ממערב למושב עבדון, בקצהו המערבי של נחל כזיב, שכנה "עבדון", עיר הלויים של שבט אשר. בחפירות שהתקיימו באתר, נתגלו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה, מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, מתקופת הברזל, מן התקופה ההלניסטית, מן התקופה הרומית, מן התקופה הביזנטית ומן התקופה המוסלמית המוקדמת. התל הוא גבעה מלאכותית שעליה שרידי חומה, שרידי מבנים, מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית ובית בד[1].
עבדון במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו הערבי של התל הוא - ח'רבת עבדה[2], והוא משמר בתוכו כמשוער את שמה של עַבְדּוֹן המקראית.
עבדון מוזכרת בספר יהושע, כאשר יהושע ואלעזר הכהן מקיימים את ציוויו של ה' למשה לתת ערים ומגרשים ללויים, ”וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר, אֶת-מִשְׁאָל וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ; אֶת-עַבְדּוֹן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ. לא אֶת-חֶלְקָת, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-רְחֹב, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, אַרְבַּע”[3]. עבדון נזכרת בצורה דומה גם בפרק המקביל שבספר דברי הימים[4]. ברשימת ערי אָשֵׁר מוקדם יותר בספר יהושע נזכרת עֶבְרֹן במקום עַבְדּוֹן[5], וההשערה המקובלת היא שמדובר באותה העיר, ושחלה ההחלפה הנפוצה במקרא בין האותיות הדומות ר' ו-ד'[6].
מסעי ויקטור גרן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרו על מסעיו בארץ ישראל מתאר ויקטור גרן את ביקורו בח'רבת עבדה. הוא מספר כיצד טיפס בשיפוליה הטרשיים של גבעה. שיפולים משובשים בשיחים, וסבך של אלות מסטיק, אלונים, אלות וקטלבים. הגבעה הייתה מוקפת במדרגות בצורת מעגלים, אשר גדלו בהן חיטה. על פי תיאורו כאשר הוא הגיע אל ראש הגבעה המתנשאת לרום של כמאה וחמישים מטר מעל פני הים, התגלה לעיניו כל עמק עכו. שם הוא צפה בשרידי מתחם שאורכו חמישים צעד, רוחבו ארבעים ושישה, וחומתו בנויה מאבנים עתיקות. המתחם נחלק בפנים לכמה מדורים, ובפינתו הצפונית מזרחית שרידי קפלה קטנה, ואפסיס בקצה המרוחק יותר.
מסקנתו של גרן הייתה כי אכן מדובר באופן סביר ביותר בעבדון המקראית. הן בגלל השם המקורי שהשתמר בשם הערבי, והן מבחינת מיקומה של הגבעה, מקורות המים הסמוכים לה, והגאיות המקיפים אותה מכל עבר ומשמשים אמצעי הגנה כנגד פולשים, היוצרים כולם יחד סבירות גבוהה לקיומה של עיר קדמונית במקום[7].
את הגליל העליון חצתה בימי קדם דרך עתיקה ממזרח למערב, כאשר תחילתה בקדש[8] שבהרי נפתלי במזרח, המשכה ביראון, באיקרית ובתל עבדון, וסיומה כ-5.6 ק"מ ממערב לתל בעיר הנמל של אכזיב (אשר נזכרת גם היא ברשימת ערי שבט אָשֵׁר)[9][10].
חפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2010, לקראת חפירת מאגר מי קולחין במקום, התקיימו חפירות, מטעם רשות העתיקות, במורדות הצפוניים של תל עבדון. נחפרו שמונה שטחים ונחשפו בהם מחצבות אבן עתיקות, קבר ארגז, מערות קבורה ופיר חצוב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תל עבדון, באתר - רשות העתיקות
- תל עבדון, באתר - BibleWalks
- תל עבדון, באתר - עמוד ענן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תל עבדון - מידע לציבור, באתר - רשות העתיקות
- ^ אין להתבלבל בין תל עבדון לחירבת עבדה הנמצאת כ-3 קילומטרים מערבית לעמאן
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל'
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק נ"ט
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ח
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 24.
- ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שביעי : הגליל (ב), מכון יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1987, עמוד 20
- ^ תל קדש - מערי הלויים שבנחלת נפתלי
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ט
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, מכון יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1987, עמוד 48