הבחירות לכנסת התשע עשרה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פירוט בדף השיחה
שורה 107: שורה 107:


====אריה דרעי====
====אריה דרעי====
[[אריה דרעי]], יו"ר ש"ס ושר הפנים לשעבר, נחשב לדמות כריזמטית במיוחד וכמי שהפך את ש"ס לאחת המפלגות הגדולות בישראל.
[[אריה דרעי]], יו"ר ש"ס ושר הפנים לשעבר, נחשב לדמות כריזמטית וכמי שהפך את ש"ס לאחת המפלגות הגדולות בישראל.


דרעי הורשע בפלילים וישב במאסר ממנו השתחרר ביולי 2002. הוא ניסה להתמודד בבחירות לראשות [[עיריית ירושלים]] שהתקיימו בנובמבר 2008 בהתאם לחוק שהתיר התמודדות כזו 6 שנים אחרי תום תקופת המאסר, אך החוק שונה מאוחר יותר והוארך ל-7 שנים. עתירתו של דרעי לבית המשפט לפיה מדובר ב[[חקיקה למפרע]] נדחתה ונמנעה ממנו ההתמודדות בבחירות המקומיות<ref>‏[http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/587D549871A34893422574D60065C496/$FILE/17B5745E044E0FFA422574D6001EDD2A.html?OpenElement עתמ 8774/08 אריה דרעי נגד מנהל הבחירות לעיריית ירושלים], ניתן ב-2.10.2008‏</ref>.
הוא הורשע בפלילים וישב במאסר ממנו השתחרר ביולי 2002. לקראת הבחירות המקומיות לראשות [[עיריית ירושלים]] בנובמבר 2008, ביקש דרעי מ[[וועדת הבחירות המרכזית]] לאשר עבורו כי משך [[קלון|קלונו]] הוא 6 שנים, כפי שהיה החוק בעת כניסתו למאסר, ולא 7 שנים כפי ששונה החוק לאחר מכן וכי הוא למעשה ראשי לקחת חלק בהתמודדות על ראשות העיר. בקשתו נדחתה וכתוצאה מכך פנה דרעי אל [[בית המשפט המחוזי]] בירושלים אך שם עתירתו של דרעי לפיה המדובר היה ב[[חקיקה למפרע]] נדחתה ובכך נמנעה ממנו ההתמודדות בבחירות המקומיות<ref>‏[http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/587D549871A34893422574D60065C496/$FILE/17B5745E044E0FFA422574D6001EDD2A.html?OpenElement עתמ 8774/08 אריה דרעי נגד מנהל הבחירות לעיריית ירושלים], ניתן ב-2.10.2008‏</ref>.


מאוחר יותר הודיע דרעי על הקמת תנועה פוליטית חדשה בשם "תיקון" במסגרת [[ועידת הנשיא]] בקיץ 2011<ref>[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99-34.html אריה דרעי הכריז: "בבחירות הבאות אעמוד בראש מפלגה"], ישראל כהן, אתר "כיכר השבת".</ref>. סקרים רבים שפורסמו לאחר מכן הציגו תמונת מצב בה זוכה מפלגתו לקרוב ל-5 מנדטים.
מאוחר יותר הודיע דרעי על הקמת תנועה פוליטית חדשה בשם "תיקון" במסגרת [[ועידת הנשיא]] בקיץ 2011<ref>[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99-34.html אריה דרעי הכריז: "בבחירות הבאות אעמוד בראש מפלגה"], ישראל כהן, אתר "כיכר השבת".</ref>. סקרים רבים שפורסמו לאחר מכן הציגו תמונת מצב בה זוכה מפלגתו לקרוב ל-5 מנדטים.


====חיים אמסלם====
====חיים אמסלם====
הרב [[חיים]] אמסלם נבחר לכנסת מטעם ש"ס ל[[הכנסת השבע עשרה|כנסות ה-17]] וה-18 כנציגו של הרב [[מאיר מאזוז]], ראש [[ישיבת כסא רחמים]]. במהלך הכנסת ה-18 החל אמסלם להשמיע עמדות עצמאיות בסוגיות כגון עמדה מקלה בנושא [[גיור]], עידוד השתלבות החרדים במעגל העבודה, [[מעמד האישה בישראל]] ועוד. עמדות אלו גרמו לקרע בינו לש"ס ואף דרישה מטעם [[מועצת חכמי התורה]] להתפטרותו, ולהתקפות נגדו מגופים נוספים בציבור החרדים. מנגד הוא זכה לתמיכה בציבור הכללי ואף זכה בתואר [[אות אביר איכות השלטון]] לשנת 2011.
[[חיים אמסלם]] נבחר לכנסת מטעם ש"ס ל[[הכנסת השבע עשרה|כנסות ה-17]] וה-18 כנציגו של הרב [[מאיר מאזוז]], ראש [[ישיבת כסא רחמים]]. במהלך הכנסת ה-18 החל אמסלם להשמיע עמדות עצמאיות בסוגיות כגון עמדה מקלה בנושא [[גיור]], עידוד השתלבות החרדים במעגל העבודה, [[מעמד האישה בישראל]] ועוד. עמדות אלו גרמו לקרע בינו לש"ס ואף דרישה מטעם [[מועצת חכמי התורה]] להתפטרותו, ולהתקפות נגדו מגופים נוספים בציבור החרדים. מנגד הוא זכה לתמיכה בציבור הכללי ואף זכה בתואר [[אות אביר איכות השלטון]] לשנת 2011.


בעקבות הפרישה בפועל מש"ס (רשמית הוא נותר חבר ה[[סיעה]]) הקים אמסלם תנועה פוליטית חדשה בשם "עם שלם" והודיע שבכוונתו לרוץ עימה לבחירות הכלליות באופן עצמאי<ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/174/863.html המפלגה החדשה של ח"כ חיים אמסלם], שלום ירושלמי, אתר "nrgמעריב".</ref>.
בעקבות הפרישה בפועל מש"ס (באופן רשמי הוא נותר חבר ה[[סיעה]]) הקים אמסלם תנועה פוליטית חדשה בשם "עם שלם" והודיע שבכוונתו לרוץ עימה לבחירות הכלליות באופן עצמאי<ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/174/863.html המפלגה החדשה של ח"כ חיים אמסלם], שלום ירושלמי, אתר "nrgמעריב".</ref>.

== סקרי דעת קהל ==
להלן סקרי בחירות חודשיים שנערכו על ידי [[מכון סמית]] באופן שוטף לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה. הסקרים נערכו בקרב 500 בני-אדם, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית מדינת ישראל, בסופו של כל חודש אליו הם התייחסו. טווח הטעות הסטטיסטית עומד בסקרים אלו על 4.5%.

יש להבהיר כי סקרי דעת הקהל משקפים את המצב בזמן בו הם נערכו. לאור זאת, ולאור טווח הטעות הסטטיסטית, הרי שהסקרים הללו אינם יכולים לזהות את תוצאות האמת ביום הבחירות עצמו, אך הם בהחלט יכולים להצביע על מגמה כללית - בעיקר מפני שהסקרים נערכו תחת אותם תנאים באופן עקבי מדי חודש בחודשו.

'''מודגש''' - המפלגה בעלת מספר המנדטים הגדול ביותר.

{| class="wikitable collapsible collapsed" width="100%"
|-
! colspan="18" | סקרי דעת קהל חודשיים
|-
! width="11%" rowspan="2" | !! width="6%" rowspan="2" | [[קדימה]] !! width="6%" rowspan="2" | [[הליכוד]] !! width="6%" rowspan="2" | [[ישראל ביתנו]] !! width="12%" colspan="3" | מפלגות ערביות !! width="6%" rowspan="2" | [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] !! width="6%" rowspan="2" | [[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]] !! width="6%" rowspan="2" | [[יהדות התורה]] !! width="6%" rowspan="2" | [[מפלגת העצמאות (2011)|העצמאות]] !! width="6%" rowspan="2" | [[האיחוד הלאומי]] !! width="6%" rowspan="2" | [[מרצ]] !! width="6%" rowspan="2" | [[הבית היהודי]] !! width="12%" colspan="3" | מתמודדים אחרים !! width="5%" rowspan="2" |
|-
! width="4%" | <small>[[רע"מ-תע"ל|רע"מ תע"ל]]</small> !! width="4%" | <small>[[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון|חד"ש]]</small> !! width="4%" | <small>[[ברית לאומית דמוקרטית|בל"ד]]</small> !! width="4%" | <small>[[יאיר לפיד|לפיד]]</small> !! width="4%" | <small>[[אריה דרעי|דרעי]]</small> !! width="4%" | <small>[[מפלגת הירוקים|ירוקים]]</small>
|- bgcolor="#F2F2F2" align="center"
| '''[[הכנסת השמונה עשרה|הכנסת ה-18]]''' || 28 || 27 || 15 || 4 || 4 || 3 || 11 || 8 || 5 || 5 || 4 || 3 || 3 || --- || --- || --- || [http://www.knesset.gov.il/elections18/heb/results/main_Results.aspx תוצאות]
|- style="border-top:2.5px solid #999; font-size: 10px;" align="center"
| 03 - 2011 || 27 || '''29''' || 16 || 3 || 4 || 3 || 11 || 7 || 6 || --- || 6 || 5 || 3 || --- || --- || --- || [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000635144 מקור]
|- align="center" style="font-size: 10px;"
| 04 - 2011 || 26 || '''29''' || 18 || colspan="3" | 10 || 11 || 8 || 6 || --- || 5 || 4 || 3 || --- || --- || --- || [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000641839 מקור]
|- align="center" style="font-size: 10px;"
| 05 - 2011 || 27 || '''30''' || 17 || colspan="3" | 10 || 10 || 8 || 5 || --- || 5 || 5 || 3 || --- || --- || --- || [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000659499 מקור]
|- align="center" style="font-size: 10px;"
| 06 - 2011 || 27 || '''29''' || 16 || colspan="3" | 11 || 10 || 9 || 6 || --- || 5 || 4 || 3 || --- || --- || --- || [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000659499 מקור]
|- align="center" style="font-size: 10px;"
| 07 - 2011 || || || || colspan="3" | || || || || || || || || colspan="3" | ||
|- align="center" style="font-size: 10px;"
| 08 - 2011 || 25 || '''26''' || 15 || colspan="3" | 11 || 12 || 11 || 6 || --- || 5 || 4 || 3 || --- || --- || 2 || [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000693006 מקור]
|- align="center" style="font-size: 10px;"
| 09 - 2011 || || || || colspan="3" | || || || || || || || || colspan="3" | ||
|- align="center" style="font-size: 10px;"
| 10 - 2011 || 17 || '''33''' || 14 || 3 || 4 || 3 || 10 || 20 || 6 || --- || 4 || 3 || 3 || --- || --- || --- || [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000693006 מקור]
|- align="center" style="font-size: 10px;"
| 11 - 2011 || 20 || '''33''' || 13 || colspan="3" | 10 || 10 || 18 || 6 || --- || 4 || 3 || 3 || --- || --- || --- || [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000711030 מקור]
|- align="center" style="font-size: 10px;"
| 12 - 2011 || 19 || '''31''' || 14 || 3 || 4 || 3 || 11 || 18 || 6 || --- || 4 || 4 || 3 || --- || --- || --- || [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000711030 מקור]
|- align="center" style="font-size: 10px;"
| 01 - 2012 || 13 || '''30''' || 14 || 3 || 4 || 3 || 10 || 15 || 6 || --- || 5 || 3 || 3 || 11 || --- || --- || [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000719386 מקור]
|}


== לוח הזמנים ==
== לוח הזמנים ==

גרסה מ־22:05, 28 בינואר 2012

‹ 2009 2017 ›
הבחירות לכנסת התשע עשרה
22 באוקטובר 2013

בנימין נתניהו ?
רה"מ היוצא
בנימין נתניהו
הליכוד
רה"מ הנכנס
- - -
- -

הבחירות לכנסת התשע עשרה הן הבחירות הכלליות הבאות שייערכו בישראל ויביאו לכינונה של הכנסת התשע עשרה לאחר תום כהונתה של הכנסת השמונה עשרה.

הבחירות מיועדות להתקיים ביום שלישי, ה-22 באוקטובר 2013, כמצווה בחוק, בכפוף לאפשרות הקדמה או אף דחייה של תאריך היעד בהתאם לנסיבות.

תאריך הבחירות

סעיפיו הראשונים של "חוק יסוד: הכנסת" עוסקים בהסדרת זמן כהונתה של כל כנסת ובמועד הבחירות:

8. תקופת כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה.
9. הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשוון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת.

עם זאת, סעיף 36 לחוק קובע שבמידה וכהונת הכנסת הופסקה מבעוד מועד, כהונת הכנסת שלאחריה תימשך ארבע שנים בתוספת זמן נוסף עד לתאריך הבחירות המוזכר לעיל:

36. [במידה ו]החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשוון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה.

מפני שכהונת הכנסת השבע עשרה הסתיימה בטרם עת[1], עתידה הכנסת השמונה עשרה לכהן ממועד היבחרה בחודש שבט תשס"ט (פברואר 2009) ארבע שנים מלאות בתוספת כשמונה חודשים נוספים עד לחודש חשוון הקרוב. כתוצאה מכך, תאריך הבחירות המדויק יחול ב-י"ח בחשוון תשע"ד, ה-22 באוקטובר 2013.

תאריך זה תלוי באפשרות של הקדמת הבחירות כתוצאה ממספר סיבות אפשריות: חקיקת חוק ייעודי לפיזור הכנסת, פרסום צו מטעם ראש הממשלה ובהסכמת הנשיא להקדמת הבחירות, או כתוצאה מאי חקיקת חוק תקציב המדינה לפני תום המועד הקבוע בחוק - דבר המביא לפיזור הכנסת.

תאריך זה תלוי גם באפשרות של דחיית הבחירות כתוצאה מאירועים ביטחוניים שלא יאפשרו את קיום הבחירות כסדרן, אם כי אפשרות שכזו קטנה במידה רבה ובכל היסטוריית המדינה נדחו הבחירות רק בפעם אחת בלבד מסיבה זו - בתקופת מלחמת יום הכיפורים כאשר הבחירות לכנסת השמינית נדחו בכחודשיים ממועדם המקורי.

הבחירות לרשויות המקומיות

תאריך הבחירות לכנסת התשע עשרה הוא גם התאריך הקבוע בחוק לקיום הבחירות לרשויות המקומיות.

אין מניעה לקיים את שני האירועים במקביל, והחוק אף מתייחס לאפשרות שכזו וקובע הוראות מיוחדות למצב מעין זה. עם זאת, בפעם האחרונה שהבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות היו אמורות להיערך באותו היום, בשנת 1988, העדיפה הכנסת לדחות את הבחירות לרשויות המקומיות בשלושה חודשים. זאת, בשל החשש שאצל בוחרים רבים תיווצר זיקה בין הצבעותיהם.

כיום, כשהפוליטיקה העירונית כמעט ואינה מושפעת מהפוליטיקה הארצית, עשוי להיווצר מצב ובו לא יידחו הבחירות העירוניות - ובפעם הראשונה מאז הבחירות לכנסת השביעית יתקיימו שני המועדים יחדיו.

רקע

ערך מורחב – הכנסת השמונה עשרה

לאחר תוצאות הבחירות לכנסת השמונה עשרה בהן זכה גוש הימין-דתיים ב-65 מנדטים ובכך נסללה דרכו של יו"ר האופוזיציה דאז בנימין נתניהו להקמת הממשלה, הקים הלה ממשלה רחבה יחסית שכללה את מפלגות הימין (הליכוד, ישראל ביתנו), המפלגות החרדיות והדתיות (ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי) ואת מפלגת העבודה מהצד השמאלי הפוליטי.

למרות שסעים אפשריים רבים בין מפלגות הקואליציה בנושאי ביטחון ושלום, דת ומדינה, פוליטיקה ודמוקרטיה, נהנתה ממשלת נתניהו מיציבות רבה למדי והצליחה לצלוח משברים פוליטיים וביטחוניים ללא איום ממשי מן האופוזיציה. יציבותה של הממשלה והקואליציה אף גברה לאחר הפיצול במפלגת העבודה ופרישתם של חמישה מחבריה והקמת מפלגת העצמאות[2]. פיצול זה אמנם הותיר את הקואליציה עם 66 חברים בלבד, לאחר שבתחילתה הכילה 74 חברים, אך הוא חיזק את שורות הקואליציה ומנע נפילה אפשרית של הממשלה לאור חוסר שביעות רצונם של אנשי מפלגת העבודה מישיבה בממשלת הימין[3] ולאור האפשרות לפרישת המפלגה כולה מן הקואליציה כתוצאה מכך.

גם מעמדו של ראש הממשלה נתניהו בקרב הציבור, בדומה לממשלתו, היה יציב ואף עלה במידת מה לאחר נאומו המדיני באוניברסיטת בר-אילן כחצי שנה לאחר כניסתו לתפקיד[4]. עלייה זו התפוגגה בהמשך ומסתיו 2009 החלה ירידה בשיעורי התמיכה בו, בין היתר על רקע הסכמת הממשלה להקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, מבסיסיהן של מפלגות הימין שהתנגדו למהלך[5], ועל רקע התחושה הציבורית הכללית שבין ישראל לארה"ב שוררים יחסית דיפלומטיים עכורים[6]. שיעורי התמיכה בנתניהו המשיכו לרדת למשך מספר חודשים עד לאירוע המשט לעזה שהביא להתלכדות ציבורית סביב ראש הממשלה[7]. ואולם, גם עלייה זו התפוגגה בחודשים שלאחר מכן עד לפריצת השריפה בהר הכרמל בדצמבר 2010 שהביאה לעלייה מחודשת בתמיכה הציבורית בנתניהו[8]. בהמשך הדרך הגיעה הפופולריות בראש הממשלה בקרב מצביעיו לשיא לאחר פגישתו עם נשיא ארה"ב ברק אובמה ונאומו בקונגרס האמריקני באביב 2011[9].

גלעד שליט מצדיע לנתניהו עם שובו לישראל.

לשפל חסר תקדים בכהונתו הגיעה תמיכת הציבור בראש הממשלה ובממשלה כולה בקיץ 2011, עם התפרצותם של אירועי המחאה חברתית וההפגנות ההמוניות שחרטו על דגלן את "המאבק ביוקר המחיה"[10], אך השפל חלף במהרה עם נאומו של נתניהו באו"ם בספטמבר באותה השנה על רקע בקשתם של הפלסטינים לקבלת מעמד של מדינה[11] ועם מתקפת הטרור בסמוך לאילת שסימנה יותר מכל את היחלשות בטחונה של ישראל למול גל המחאות בעולם הערבי. גם החתימה על עסקת שליט ושחרורו של החייל החטוף לאחר חמש שנים בשבי ברצועת עזה הביאו לתמיכה גבוהה בנתניהו. האירועים הללו הביאו לו למעשה את התמיכה הרחבה ביותר לה זכה מאז תחילת כהונתו[12].

כתוצאה מגל התמיכה הגבוה בראש הממשלה, החליט זה להודיע על הקדמת הבחירות המקדימות בליכוד, הודעה שהפתיעה במקצת את המערכת הפוליטית ואף הובילה לספקולציות רבות בדבר האפשרות להקדמת הבחירות הכלליות בידי ראש הממשלה[13], וזאת לאור מעמדו הגבוה בעיני הציבור.

ההכנות לבחירות

החלטתו של נתניהו להקדים את הפריימריז על ראשות מפלגתו הובילה לסחרור המערכת הפוליטית וחיזקה את החשש הלא מוצק מפני הקדמת הבחירות הכלליות. בסביבתו של ראש הממשלה העריכו כי אין בכוונתו של רה"מ להקדים את הבחירות[14] וכי אלה יתקיימו במועדן בשנת 2013[15].

גם מבחינה מעשית, אפשרות של הקדמת הבחירות נראית רחוקה למדי. הקדמת בחירות בישראל נעשית רק בדרך חקיקת חוק לפיזור הכנסת או בדרך של פרסום צו להקדמת הבחירות בהסכמת הנשיא. חקיקת חוק לפיזור הכנסת מצריכה תמיכה של 61 ח"כים ונראית כלא מציאותית לאור ניגודי הדעות למהלך שכזה, ואילו צו להקדמת הבחירות יכול להיות מפורסם בידי ראש הממשלה רק במידה והוא "נוכח כי קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה, ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה" (סעיף 29, חוק יסוד: הממשלה) - אפשרות שנראית כהפוכה מהמציאות לאור יציבותה של ממשלת הליכוד[16].

ועם זאת, במערכת הפוליטית ואף מחוצה לה נערכים רבים לקראת הבחירות, על אף מועדם הרחוק. להלן חלק מהשתלשלות העניינים:

מפלגת הליכוד

בתחילת דצמבר 2011 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקדמת הפריימריז על ראשות מפלגת הליכוד[17], הודעה שגם זכתה לתמיכת ואישור מרכז המפלגה בהמשך החודש[18]. בכך נקבע מועד ההתמודדות לתאריך 31 בינואר 2012. יריבו הפוליטי של ראש הממשלה בתוך הליכוד, סילבן שלום, הופתע מן המהלך ואף יצא בהכרזה על אי חוקיותו, אך לבסוף נאלץ לוותר על התמודדותו מול נתניהו[19], תוך שהוא מותיר את התחרות למשה פייגלין בלבד.

מפלגת קדימה

הודעתו של ראש הממשלה בעניין הקדמת הבחירות המקדימות במפלגתו שלו הציתה מחדש את הדיון סביב מועד הפריימריז במפלגת קדימה[20], וזאת לאחר תקופה קצרה שבה יו"ר המפלגה ציפי לבני הצליחה לאשר בהצבעה במפלגתה את דחיית הדיון בנושא לתום כנס החורף של הכנסת[21]. למרות דחיית הדיון בנושא, הוא לא ירד מסדר היום של חברי המפלגה וחכ"ים רבים, בניהם שאול מופז, מאיר שטרית ואבי דיכטר דרשו לקיים בחירות מקדימות מוקדמות[22]. יו"ר המפלגה התקשתה לעמוד מול הבקשות ההולכות ומתרבות ולבסוף הודיעה כי תדון בנושא בפגישה מיוחדת עם מופז[23]. בתחילת ינואר 2012 הכריזה לבני בראיון כי אכן בכוונתה להקדים את הפריימריז במפלגתה, אך סירבה לנקוט בתאריך המדויק לקיומם[24]. מספר ימים לאחר מכן הודיעה על הקדמת הבחירות לתאריך 27 במרץ 2012[25].

הדיונים סביב אפשרות להקדמת הפריימריז במפלגה החלו לצוף על פני המים על רקע ירידת מעמדה של המפלגה אל מול התחזקותה של מפלגת השלטון[26] וגם לאור מעמדה האישי הרעוע של ציפי לבני בציבור לאחר אירועי המחאה החברתית בהם נראה כאילו לבני לא הצליחה לסחוף את אנשי המחאה לכיוונה, על מנת שיהוו נכס אלקטורלי עבור המפלגה. מכה נוספת נפלה על לבני עם בחירתה של שלי יחימוביץ' לראשות מלפגת העבודה, במה שנראה כמבטל היתרון אותו יכולה לבני לנצל לסחיפה ציבורית - מִגדרה.

קובץ:Shelly Yachimovich.jpg
זוכת הפריימריז בעבודה - שלי יחימוביץ'.

מפלגת העבודה

לאחר פיצול מפלגת העבודה ופרישה של 5 מתוך 13 חבריה תוך הקמת "מפלגת העצמאות", נותרה המפלגה ללא מנהיג ואף נחשבה בהלך הרוח הציבורי ובתקשורת כמפלגה בתהליכי גסיסה. ואולם, עזיבתו של אהוד ברק יו"ר המפלגה רק הובילה לעניין גבוה במפלגה, במיוחד לאור העובדה שברשימת המתמודדים על ראשות המפלגה ניצבו 4 חכ"ים - כמחצית מהסיעה[27].

בסיבוב הפריימריז הראשון שנערך ב-11 בספטמבר 2011, הצליחה להגיע חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ל-32% מהקולות לעומת 31% לעמיר פרץ, 25% לבוז'י הרצוג ו-12% בלבד לעמרם מצנע[28]. מכיוון שאף מועמד לא עקף את רף ה-40%, נערך סיבוב נוסף כשבוע לאחר מכן בו הצליחה יחימוביץ' לנצח את פרץ בפער של כ-10%[29].

בחירתה של שלי יחימוביץ', הדוגלת בסוציאל-דמוקרטיה ושמה את הדגש על ערכים חברתיים על פני ביטחוניים, הביאה להתעניינות מחודשת במפלגה על רקע אירועי "המחאה החברתית" וסקרים רבים ניבאו לה קרוב ל-20 מנדטים[30], תוך כדי שהיא הופכת למלפגה השנייה בגודלה אחרי הליכוד על חשבון קדימה. בהמשך הדרך, וביתר שאת לאחר הכרזתו של יאיר לפיד על כניסתו לפוליטיקה, התמתן במעט מעמדה של יחימוביץ' ומעמד המפלגה[31]. ועם זאת, חיזוק תקשורתי למפלגה הגיע בתחילת ינואר 2012 לאחר הכרזתם של נועם שליט, אביו של החייל שנשבה גלעד, ומשה מזרחי, ראש היאחב"ל לשעבר, על כוונתם להתמודד לכנסת במסגרת רשימת התנועה[32][33].

מפלגת העצמאות

מעת הקמת הסיעה והתנועה לא זכתה המפלגה לעדנה בסקרים ומרביתם לא צפו את הצלחת המפלגה לעבור את אחוז החסימה. לאור זאת, נפוצו בכלי התקשורת דיווחים על הסכם בין יו"ר המפלגה אהוד ברק ליו"ר מפלגת הליכוד בנימין נתניהו הכולל לכאורה התחייבות של נתניהו לשריין מקומות עבור ברק וחבריו ברשימת הליכוד לכנסת[34]. ראש הממשלה דחה את הדיווחים במספר הזדמנויות[35][36] כשגם במפלגת העצמאות דחו את הדיווחים[37].

מפלגת מרצ

לאחר כשלון התנועה בבחירות 2009[38], קראו חלק מחברי המפלגה ליו"ר המפלגה, חיים אורון, להתפטר מתפקידו כיושב ראש המפלגה, וכן לפנות את מקומו בכנסת לזהבה גלאון, שמוקמה במקום הרביעי ברשימה ולא נכנסה לכנסת. חיים אורון אכן פרש מהכנסת[39] ובהמשך אף עזב את תפקיד יו"ר המפלגה, מותיר את ההתמודדות על ראשותה בין אילן גלאון לזהבה גלאון. מועד הפריימריז בתנועה נקבע ל-7 בפברואר 2012[40].

מפלגת ישראל ביתנו

אביגדור ליברמן, יושב ראש מפלגת "ישראל ביתנו" היה נתון למעלה מעשור בחקירות פליליות שאיימו על המשך מעמדו בפוליטיקה הישראלית. כתוצאה מכך, ובהתבסס על תקדים אותו יצר אהוד אולמרט, הודיע אביגדור ליברמן כי במידה ויוגש נגדו כתב אישום בפרשות העומדות כנגדו, הוא יתפטר מתפקידו מהממשלה ומהכנסת בכפוך לשימוע[41]. לאחר שהיועמ"ש הודיע לו כי בכוונתו להגיש כנגדו כתב אישום, הודיע השר כי הוא יתפטר מתפקידו רק לאחר השימוע[42]. במפלגתו מיהרו להבהיר שבמידה ואכן יקרה הדבר, מפלגתו תמשיך לכהן בממשלה גם בלעדיו[43].

מפלגת ש"ס

לאחר הודעתו של אריה דרעי על שובו לחיים הפוליטיים, ולאחר מספר פרשות תקשורתיות סביב נושאי דת ומדינה, החל מעמדה של ש"ס להתערער כאשר מרבית הסקרים צפו לה ירידה מסוימת בכוחה. לאור זאת, רמז יו"ר המפלגה אלי ישי לאריה דרעי לחזור אל המפלגה כתחליף לריצה במסגרת תנועה עצמאית[44].

יאיר לפיד.

מועמדים נוספים

יאיר לפיד

במהלך כהונתה של הממשלה ה-32 עלו השערות על אפשרות בה יודיע יאיר לפיד, העיתונאי ומגיש התוכנית אולפן שישי, על פרישתו מתחום העיתונות והצטרפותו לחיים הציבוריים ולפוליטיקה. במהלך שנת 2011 אף עלו שמות של אישים שעשויים להצטרף ללפיד בכדי להקים תנועה חדשה. לפיד ברוב המקרים התייחס בביטול לדיווחים ולהשערות[45][46].

כתוצאה מהתנגשות אתית בין תפקודו כעיתונאי לבין רצונותיו הפוליטיים, הודיע לפיד למנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 כי יחייב את עצמו לפרוש כחצי שנה לפני כניסתו לפוליטיקה[47]. התחייבות זו לא מנעה את ההליכים לחקיקת חוק בכנסת המבקש למנוע הצטרפותם של עיתונאים לכנסת בשנה הראשונה לפרישתם[48].

למרות הכחשותיו של לפיד על כניסתו לפוליטיקה ולאור התחייבויותיו לפרוש זמן מה לפני כן, הודיע לפיד בתחילת חודש ינואר 2012 על פרישתו מ"חברת החדשות" ומהגשת "אולפן שישי" ועל הצטרפותו לחיים הציבוריים[49].

אריה דרעי

אריה דרעי, יו"ר ש"ס ושר הפנים לשעבר, נחשב לדמות כריזמטית וכמי שהפך את ש"ס לאחת המפלגות הגדולות בישראל.

הוא הורשע בפלילים וישב במאסר ממנו השתחרר ביולי 2002. לקראת הבחירות המקומיות לראשות עיריית ירושלים בנובמבר 2008, ביקש דרעי מוועדת הבחירות המרכזית לאשר עבורו כי משך קלונו הוא 6 שנים, כפי שהיה החוק בעת כניסתו למאסר, ולא 7 שנים כפי ששונה החוק לאחר מכן וכי הוא למעשה ראשי לקחת חלק בהתמודדות על ראשות העיר. בקשתו נדחתה וכתוצאה מכך פנה דרעי אל בית המשפט המחוזי בירושלים אך שם עתירתו של דרעי לפיה המדובר היה בחקיקה למפרע נדחתה ובכך נמנעה ממנו ההתמודדות בבחירות המקומיות[50].

מאוחר יותר הודיע דרעי על הקמת תנועה פוליטית חדשה בשם "תיקון" במסגרת ועידת הנשיא בקיץ 2011[51]. סקרים רבים שפורסמו לאחר מכן הציגו תמונת מצב בה זוכה מפלגתו לקרוב ל-5 מנדטים.

חיים אמסלם

חיים אמסלם נבחר לכנסת מטעם ש"ס לכנסות ה-17 וה-18 כנציגו של הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת כסא רחמים. במהלך הכנסת ה-18 החל אמסלם להשמיע עמדות עצמאיות בסוגיות כגון עמדה מקלה בנושא גיור, עידוד השתלבות החרדים במעגל העבודה, מעמד האישה בישראל ועוד. עמדות אלו גרמו לקרע בינו לש"ס ואף דרישה מטעם מועצת חכמי התורה להתפטרותו, ולהתקפות נגדו מגופים נוספים בציבור החרדים. מנגד הוא זכה לתמיכה בציבור הכללי ואף זכה בתואר אות אביר איכות השלטון לשנת 2011.

בעקבות הפרישה בפועל מש"ס (באופן רשמי הוא נותר חבר הסיעה) הקים אמסלם תנועה פוליטית חדשה בשם "עם שלם" והודיע שבכוונתו לרוץ עימה לבחירות הכלליות באופן עצמאי[52].

סקרי דעת קהל

להלן סקרי בחירות חודשיים שנערכו על ידי מכון סמית באופן שוטף לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה. הסקרים נערכו בקרב 500 בני-אדם, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית מדינת ישראל, בסופו של כל חודש אליו הם התייחסו. טווח הטעות הסטטיסטית עומד בסקרים אלו על 4.5%.

יש להבהיר כי סקרי דעת הקהל משקפים את המצב בזמן בו הם נערכו. לאור זאת, ולאור טווח הטעות הסטטיסטית, הרי שהסקרים הללו אינם יכולים לזהות את תוצאות האמת ביום הבחירות עצמו, אך הם בהחלט יכולים להצביע על מגמה כללית - בעיקר מפני שהסקרים נערכו תחת אותם תנאים באופן עקבי מדי חודש בחודשו.

מודגש - המפלגה בעלת מספר המנדטים הגדול ביותר.

לוח הזמנים

פריימריז

להלן לוח זמני הבחירות המקדימות על ראשות המפלגות השונות:

הבחירות המקדימות על הרשימות לכנסת של כל תנועה, נערכות לרוב מספר חודשים לפני הבחירות.

בחירות כלליות

להלן לוח הזמנים לקראת הבחירות לכנסת ה-19, במידה והבחירות לא תוקדמנה או תאוחרנה.

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ לבני נפגשה עם פרס והודיעה: הולכים לבחירות, רוני מלול, אתר "nrgמעריב".
  2. ^ אהוד ברק מתפלג ומקים סיעה, רוני סופר, אתר "ynet".
  3. ^ פעילי העבודה: מו"מ ישיר עם הפלסטינים או פרישה מהממשלה, אטילה שומפלבי, אתר "ynet".
  4. ^ סקר: זינוק בתמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות נאום בר אילן, יוסי ורטר, אתר "הארץ".
  5. ^ X סקר חדשות 10: 46% מהציבור מתנגדים להקפאה לעומת 31% שתומכים, אתר "ערוץ 7".
  6. ^ פגישת ראש הממשלה ונשיא ארה"ב חשפה משבר ביחסי שתי המדינות, אלוף בן, אתר "הארץ".
  7. ^ סקר "דיאלוג": אירועי המשט לעזה היטיבו עם הצמרת הישראלית, יוסי ורטר, אתר "הארץ".
  8. ^ סקר: נתניהו מתחזק בעקבות השריפה בכרמל, אתר "וואלה! חדשות".
  9. ^ עלייה דרמטית של 13% בתמיכה בנתניהו אחרי נאומו בקונגרס, יוסי ורטר, אתר "הארץ".
  10. ^ שפל בפופולריות של נתניהו: רק 29% תומכים בראש הממשלה, רביב דרוקר, אתר "nana10".
  11. ^ סקר: יחימוביץ' עוקפת את לבני. נתניהו מתחזק, יוסי ורטר, אתר "הארץ".
  12. ^ אחרי שחרור שליט: הליכוד מתחזק דרמטית, קדימה מתרסקת, רינה מצליח, אתר "mako".
  13. ^ בסביבתו של ראש הממשלה מכחישים כי גם הבחירות הכלליות יוקדמו, אטילה שומפלבי, אתר "ynet".
  14. ^ הערכה בקואליציה: הבחירות לכנסת לא יוקדמו, אטילה שומפלבי, אתר "ynet".
  15. ^ חה"כ אקוניס: "מי שחושב שהבחירות קרובות, חי בלה לה לנד", גדעון אלון ומתי טוכפלד, אתר "ישראל היום".
  16. ^ הקואליציה של בנימין נתניהו לא הפסידה באף הצבעה במליאה, רביב דרוקר ונדב פרי, אתר "nana10".
  17. ^ נתניהו מפתיע: הקדים את הפריימריז בליכוד ל-31 בינואר 2012, עמרי נחמיאס, אתר "nana10".
  18. ^ מרכז הליכוד אישר יוזמת נתניהו להקדמת הפריימריז, אטילה שומפלבי, אתר "ynet".
  19. ^ סילבן שלום לא יתמודד בפריימריז בליכוד, פנחס וולף, אתר "וואלה! חדשות".
  20. ^ נתניהו יצליח היכן שמופז ודיכטר כשלו?, אתר "יאללה קדימה".
  21. ^ ניצחון ללבני: הפריימריז לא יתקיים לפני תום מושב החורף, עמרי נחמיאס, אתר "nana10".
  22. ^ ח"כים בקדימה: "המפלגה תתפרק אם הפריימריז לא יוקדמו", מתי טוכפלד, אתר "ישראל היום".
  23. ^ לבני הסכימה לדון עם מופז על הקדמת הפריימריס, אתר "יאללה קדימה".
  24. ^ לבני נכנעה ללחץ: הפריימריז בקדימה יוקדמו, אתר "mako".
  25. ^ יו"ר קדימה הודיעה כי הפריימריז לראשות המפלגה יתקיימו ב-27 במרץ, פנחס וולף, אתר "וואלה! חדשות".
  26. ^ אחרי שחרור שליט: הליכוד מתחזק דרמטית, קדימה מתרסקת, רינה מצליח, אתר "mako".
  27. ^ יממה לפני הפריימריז בעבודה: 4 המתמודדים מתכוננים ובטוחים בניצחון, עמרי נחמיאס, אתר "nana10".
  28. ^ פריימריז בעבודה: סיבוב שני ייערך בין יחימוביץ' לפרץ, פנחס וולף, אתר "וואלה! חדשות".
  29. ^ יחימוביץ' ניצחה בפריימריז לעבודה בפער גדול, פנחס וולף, אתר "וואלה! חדשות".
  30. ^ סקר: יחימוביץ' גורפת 22 מנדטים, קדימה יורדת ל-18, אתר "וואלה! חדשות".
  31. ^ סקר חדשות 10: הליכוד מקבל 30 מנדטים, יאיר לפיד שני עם 16, רביב דרוקר, אתר "nana10".
  32. ^ נעם שליט הודיע כי יתמודד על מקום ברשימת העבודה, פנחס וולף, אתר "וואלה! חדשות".
  33. ^ כוכב חדש במפלגת העבודה: ניצב בדימוס משה מזרחי, פנחס וולף, אתר "וואלה! חדשות".
  34. ^ ה"דיל" של נתניהו: הרחבת הרשימה תביא לשריון ברק?, פנחס וולף, אתר "וואלה! חדשות".
  35. ^ נתניהו: "בהן צדק, מעולם לא הבטחתי לברק שריון", פנחס וולף, אתר "וואלה! חדשות".
  36. ^ נתניהו לסיעה: ברק לא שוריין וגם לא יוצנח לליכוד, אטילה שומפלבי, אתר "ynet".
  37. ^ במפלגת עצמאות מכחישים שריון: "רוצים להתמודד בנפרד", אופיר בר-זוהר, אתר "הארץ".
  38. ^ זהבה גלאון: זה בוקר קשה עבורי, אתר "mako".
  39. ^ פרידה בדמעות מג`ומס: ”אחד הפרלמנטרים הבולטים שעיצבו את הכנסת”, הודעת הכנסת, "אתר הכנסת".
  40. ^ פריימריז במרצ: גילאון מול גלאון בהתמודדות על ראשות המפלגה, גיל לנדאו, אתר "עניין מרכזי".
  41. ^ ליברמן: "אם היועמ"ש יחליט להעמיד אותי לדין אתפטר מתפקידי", פנחס וולף, אתר "וואלה! חדשות".
  42. ^ ליברמן בדרך לאישום: "לא יתפטר לפני השימוע", אביעד גליקמן ואטילה שומפלבי, אתר "ynet".
  43. ^ "לא נפרוש מהקואליציה אם יוגש כתב אישום נגד ליברמן", עמית סגל, אתר "mako".
  44. ^ אלי ישי: "ש"ס היא ביתו הטבעי של אריה דרעי, קורא לו לחזור", יוני גבאי, אתר "כיכר השבת".
  45. ^ יאיר לפיד: "אני בדרך לפוליטיקה? זו שטות מוחלטת", אתר "גלובס".
  46. ^ האם מתגבשת רשימה של יאיר לפיד לכנסת?, אמילי גרינצוויג, אתר "וואלה! חדשות".
  47. ^ לפיד לחדשות 2: "אני מחיל על עצמי את חוק הצינון", אמילי גרינצוויג, אתר "וואלה! ברנז'ה".
  48. ^ ניסיון להשיב את "חוק לפיד" להליך החקיקה, אופיר בר-זוהר, אתר "הארץ".
  49. ^ יאיר לפיד בדרך לפוליטיקה: פורש מחדשות 2, רז שכניק, אתר "ynet".
  50. ^ עתמ 8774/08 אריה דרעי נגד מנהל הבחירות לעיריית ירושלים, ניתן ב-2.10.2008‏
  51. ^ אריה דרעי הכריז: "בבחירות הבאות אעמוד בראש מפלגה", ישראל כהן, אתר "כיכר השבת".
  52. ^ המפלגה החדשה של ח"כ חיים אמסלם, שלום ירושלמי, אתר "nrgמעריב".