רומניה

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת סמל, שמות מנהיגים, מנהיגים, תמונת דגל, מפה מתבנית, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רומניה
România

המנון לאומי	התעורר, רומני! המנון
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש מדינה	נשיא רומניה
נשיא רומניה	קלאוס יוהאניס
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת רומניה
ראש ממשלת רומניה	מרצ'ל צ'ולאקו
שפה רשמית	רומנית
עיר בירה	בוקרשט 44°25′N 26°06′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	הפרלמנט של רומניה
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי	238,391 קמ"ר (84 בעולם)
אחוז שטח המים	3.0%
אזור זמן	UTC +2
היסטוריה
הקמה	איחוד של נסיכות ולאכיה עם נסיכות מולדובה
- הכרזה - הכרה בקונגרס ברלין	24 בינואר 1859 13 ביולי 1878
ישות קודמת	הנסיכויות הרומניות המאוחדות, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 ביוני 2024)	19,639,005 נפש (66 בעולם)
צפיפות	82.38 נפש לקמ"ר (129 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 14.12% גילאי 15 - 24 10.31% גילאי 25 - 54 46.26% גילאי 55 - 64 11.73% גילאי 65 ומעלה 17.58%
כלכלה
תמ"ג (2022)	301,262 מיליון $ (45 בעולם)
תמ"ג לנפש	15,340$ (77 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.827 (53 בעולם)
מדד ג'יני	34.8 (נכון ל־2019)
מטבע	לאו רומני‏ (RON)
בנק מרכזי	הבנק הלאומי של רומניה
שונות
סיומת אינטרנט	ro
קידומת בין־לאומית	40
www.guv.ro

רומניה (ברומנית: ‏România^ⓘ‏^?‏) היא רפובליקה בצפון-מזרח חצי האי הבלקני, הנמצא בדרום-מזרח אירופה. המדינה גובלת עם אוקראינה בצפון וגם בדלתת הדנובה בדרום; עם רפובליקת מולדובה במזרח, עם הונגריה במערב, ועם סרביה ובולגריה בדרום לאורך נהר הדנובה. כמו כן, בדרום מזרח הארץ יש לרומניה רצועת חוף לאורך הים השחור.

מקור השם

מקור השם "רומניה" (România) בשפה הלטינית, והוא נגזר משם התואר הלטיני Romanus שפירושו רומאי. שכן, הרומאים כבשו את דאקיה -- ארצם של אבות הרומנים, בשנת 106 לספירה, ובמשך 165 שנה היא הייתה פרובינקיה רומית. המסמך הראשון אשר נמצא בכתב בשפה הרומנית הוא מכתב שהופנה לראש עיריית בראשוב והזהיר אותו מהתקפה הולכת וקרבה בידי חיילים טורקים ב-1521. המכתב זוכה לכבוד נוסף, בהיותו המסמך הראשון המספר על מאורע ברומניה, ו-ולאכיה מוזכרת בו תחת השם "צארה רומניאסקה" (Ţeara Rumânească). במאות הבאות, מסמכים ברומנית נחתמו רשמית בשם "רומניה" בשתי גרסאות:משם המקור Român, ומשם המקור Rumân. רק במאה ה-19, עם התעוררות הלאומיות באירופה, צורת ההגייה של הלאום והשפה נבחרה להיות Român כאות הוקרה למורשתה של האימפריה הרומית.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של רומניה

בעת העתיקה התגוררו בחלק מהאזור שבו שוכנת כיום רומניה שבטים דאקים שונים. במאה הראשונה לפנה"ס התפתחו שבטים אלה לכדי מבנה מדיני שלם וכוננו ממלכה רבת עוצמה שאיימה על האינטרסים של הרומאים באזור. כתוצאה מכך, התנגשות בין שני הכוחות התרחשה בראשית המאה ה-2 לספירה ודאקיה נכבשה. פרובינקיה רומית בשם דאקיה נוסדה במקום הממלכה הדאקית העתיקה.

בימי הביניים קמו בחלקה המזרחי והדרומי של רומניה שתי נסיכויות: במזרח נסיכות מולדובה Moldova (בשפות אחרות "מולדביה") ובדרום מונטניה הקרויה גם "הארץ הרומנית" (Ţara Românească וכן גם ולאכיה, Vlahia או Valachia). האזור המערבי טרנסילבניה Transilvania, המוכר גם כארדיאל (Ardeal - מהשם ההונגרי "Erdely") נשלט במשך כאלף שנים על ידי ההונגרים, תחילה כחלק מהממלכה ההונגרית, ואחרי כיבוש הונגריה על ידי הטורקים במסגרת נסיכות אוטונומית: נסיכות טרנסילבניה שהפכה במאה ה-18 לחלק מהאימפריה האוסטרית של בית האבסבורג ומאוחר יותר לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית.

בשנת 1812, בעקבות מלחמות עם האימפריה העות'מאנית, סיפחה רוסיה את האזור המזרחי של מולדובה וכמה אזורים סמוכים הכלולים ב בסרביה. ב-1859 התאחדו שתי הנסיכויות הרומניות - נסיכות מולדובה Moldova ומונטניה Muntenia (ולאכיה Valahia) למדינה אחת שנקראה תחילה "הנסיכויות המאוחדות" ומשנת 1866 "רומניה".

בשנת 1878 הוכרה עצמאות רומניה על ידי רוב מדינות העולם בקונגרס ברלין. במלחמת העולם הראשונה הצטרפה רומניה לצד מדינות ההסכמה בשנת 1916, אך לאחר קרבות בשנים 1917-1918 אדמתה נכבשה בידי מעצמות המרכז. לאחר המלחמה, עקב היותה חברה נאמנה של מדינות ההסכמה המנצחות, קיבלה שטח קטן מבולגריה, את בסרביה מרוסיה ואת בוקובינה וטרנסילבניה מאוסטרו-הונגריה. בדרך זו השיגה רומניה את איחוד כל השטחים שהיסטורית היו מאוכלסים ברומנים ונוצרה "רומניה הגדולה".

במלחמת העולם השנייה הצטרפה רומניה למעצמות הציר וצבאה לחם לצד הוורמאכט, בין היתר במבצע "ברברוסה" של הפלישה לברית המועצות ב-1941. לקראת סוף המלחמה, ב-1944, רומניה נכבשה על ידי הצבא האדום תוך כדי מסע דחיקת הנאצים מערבה; עקב כך, ובלחצי הכוחות הסובייטים, באותה שנה היא "החליפה צד" ומתמיכה במדינות הציר עברה רומניה למלחמה נגדן. כך, למרות שאולצה לוותר על בסרביה ועל צפון בוקובינה לטובת ברית המועצות, היא קיבלה בחזרה את טרנסילבניה שסופחה ב-1940 להונגריה של הורטי.

בתום המלחמה נשארה רומניה כבושה בידי כוחות של הסובייטים שעזבו רק בשנות ה-50. החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ניהלו שליטיה, גאורגה גאורגיו-דז' בסוף ימיו וניקולאה צ'אושסקו, יורשו כמנהיג, מדיניות חוץ עצמאית מול ברית המועצות, אך תוך כדי שמירה אדוקה על השיטה הקומוניסטית כלפי פנים. בניגוד לכל מדינות הגוש הקומוניסטי, רומניה לא ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל מעולם. בשנת 1969 עלתה רמת היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לדרג של שגרירים. פגישת מנחם בגין עם צ'אושסקו בשנות ה-70 אף תרמה להכנות לקראת ביקור אנואר סאדאת בישראל.

ב-22 בדצמבר 1989, לאחר מהפכה אנטי-קומוניסטית ומהומות דמים בעיר טימישוארה, הודח צ'אושסקו. לאחר משפט בזק שערכו לו בבסיס צבאי הוא הוצא להורג עם אשתו, שלושה ימים לאחר שנתפס. המשפט עצמו ארך כשעה בלבד, ולא הוצגו בו עדויות. כך בא לקיצו המשטר הקומוניסטי ברומניה בתום 45 שנה.

בשנת 2007 הצטרפה רומניה לאיחוד האירופי ומשנת 2014 מהווה חברה מלאה באיחוד.

יחסי ישראל-רומניה

ערך מורחב – יחסי ישראל-רומניה

בין מדינת ישראל ורומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1948. חרף התקררות היחסים במהלך המלחמה הקרה, רומניה הייתה המדינה הקומוניסטית היחידה שלא ניתקה לחלוטין את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים.

בעקבות סופה של המלחמה הקרה, התחממו היחסים שבין שתי המדינות, בד בבד עם עלייה משמעותית בהיקף הסחר ההדדי ותיירות החוץ. ממשלת רומניה הבהירה, כי היא מגדירה עצמה כאחת מידידותיה הקרובות של מדינת ישראל, ותומכת בעקביות בשדרוג מעמדה של ישראל במגעיה למול האיחוד האירופי. כמו כן הכריזה ממשלת רומניה כי היא מכירה באחריותה לשואת יהודי רומניה, ופועלת בהתמדה להנצחת זיכרון השואה בקרב אזרחיה.

כיום רומניה היא היעד תיירותי מרכזי מקרב ישראלים דווח בשנת 2013 מעל מחצי מיליון ישראלים ביקרו, הרשויות דיווחו כי בקרב עלייה תיירותי ברומניה עלייה כ-145 מיליון אירו בעקבות הדיווח נחתם הסכם תיירותי בין שני מדינות.

היום ב-2015 כיותר ממיליון ישראלים ביקרו ברומניה בניהם אנשי עסקים רומניה יהודים שעשו עלייה לישראל כל פעם בשנה עושים עסקה ברומניה באישורה של רומניה.

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של רומניה

מרכז העיר סיביו

רומניה היא רפובליקה דמוקרטית. הרשות המחוקקת של הממשל הרומני מורכבת משני בתים: הסנאט, שבו יש 176 חברים (נכון לשנת 2012), וה"קאמרה דפוטצילור" ("בית הנבחרים") שבו יש 334 חברים (נכון לשנת 2012). מדי ארבע שנים נערכות בחירות לשני הבתים. חוקת הרפובליקה מבוססת על חוקת הרפובליקה הצרפתית החמישית (חוקת צרפת הנוכחית).

הנשיא, ראש הרשות המבצעת, נבחר כל חמש שנים. הוא ממנה ראש ממשלה, שמרכיב לאחר מכן את חברי ממשלתו. ממשלה זו צריכה לקבל את אישור הפרלמנט.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת רומניה

עד מלחמת העולם השנייה התבססה הכלכלה הרומנית בעיקר על חקלאות ותעשיית עץ אשר היו כמחצית הכנסות המדינה. בתקופת השלטון הקומוניסטי נעשו מאמצים להפוך את רומניה למדינה תעשייתית מודרנית. בהיותה מדינה המשופעת באוצרות קרקע, עלתה רומניה לשורה הראשונה של המדינות המתועשות במזרח אירופה. כאשר עיקר התעשייה ביצור פלדה ונפט. כמו כן התעשייה הכימית התפתחה במהירות.

אולם בשנת 1976 פקד משבר את הכלכלה הרומנית אשר הידרדרה במהירות. מ-1999 רוב החברות הופרטו ונמצאות בידיים פרטיות. בשנות ה-2000 חוותה המדינה שנים של צמיחה כלכלית גבוהה והשקעות חוץ רבות, אך המשבר הכלכלי העולמי פגע קשות בכלכלת המדינה ועצר את הצמיחה המהירה. רומניה צורפה לאיחוד האירופי ב-1 בינואר 2007.

המטבע הרומני הוא הלאו הרומני (Leu, סימנו RON), המחולק ל־100 באני (Bani). בשנת 2014 הייתה צפויה רומניה לאמץ את מטבע היורו, אך לא עשתה כן.

גאוגרפיה

מרבית נהרות רומניה

רומניה נמצאת באירופה והיא גובלת בדרום עם בולגריה וסרביה במערב, עם הונגריה בצפון, עם אוקראינה ובמזרח עם אוקראינה ורפובליקה מולדובה. שטחה של רומניה 237,500 קמ"ר ואורך גבולותיה 3,200 קילומטר. היא מחלוקת ל-41 מחוזות.

מבחינה טופוגרפית קיימים הבדלי גובה גדולים בין האזורים ההררים בצפון המדינה בהם נמצאים הרי הקרפטים, המקיפים את רמת טרנסילבניה למישור המאפיין את הדרום. רכסי הרים אלה משתרעים לאורך של 900 קילומטר בצורת חצי סהר וגובהם מגיע עד 2,500 מטר במקומות מסוימים. מדרום וממזרח לרכסי הרים אלה משתרעים שטחי גבעות וסמוך להן המישור הרחב של הדנובה. כשליש מהמדינה מישורים ושני שליש הם אזורי גבעות או אזורים הררים.

שלושה רבעים משטחה של רומניה מכוסים ביערות.

מהרי הקרפטים נובעים זרמי מים שופעים שמרביתם מוצאים את דרכם לכיוון הדנובה ודרכה לים השחור. נהרות העיקריים הם :Prut פרוט (953 ק"מ), Mureş מורש (766 ק"מ), Siret סירט (706 ק"מ), Olt אולט (615 ק"מ), Someş סומש (435 ק"מ), Ialomiţa יאלומיצה (417 ק"מ), Argeş ארג'ש (350 ק"מ), Timiş טימיש (340 ק"מ), Jiu ז'יו (331 ק"מ), Jijia ז'יז'יה (307 ק"מ), Buzău בוזאו (302 ק"מ), Bistriţa ביסטריצה (283 ק"מ), Dâmboviţa דמבוביצה (258), Bega בגה (255), Târnava טרנבה (249 ק"מ), Vedea ודיה (244 ק"מ), Moldova מולדובה (216 ק"מ), Bârlad ברלאד (207 ק"מ). לשם השוואה - נהר הירדן הוא באורך 250 ק"מ.

חלוקה אדמיניסטרטיבית

ערך מורחב – מחוזות רומניה

רומניה מחולקת ל־41 מחוזות. התחום המוניצפאלי של בוקורשט מהווה יחידה נפרדת. בנוסף יש בה כמה חבלי ארץ היסטוריים.

• מולדובה (חבל ארץ) Moldova
• מונטניה Muntenia
• אולטניה Oltenia
• טרנסילבניה (ארדאל) Transilvania, Ardeal שהיום כלולים בה חבלי ארץ שהיו בעבר נפרדים: באנאט Banat, מרמורש Maramureş, וקרישאנה
• בוקובינה Bucovina
• דוברוג'ה Dobrogea

דמוגרפיה

ערך מורחב – רומנים

הרומנים אשר מהווים 89 אחוז מאוכלוסיית רומניה הם צאצאיהם של תושבי דאקיה הקדומה בחבלי ולאכיה/מונטניה, מולדובה וטרנסילבניה של היום.

המיעוט הגדול ביותר הוא המיעוט ההונגרי, המהווה בין 3 ל־5 אחוז מאוכלוסיית המדינה. מיעוט זה יושב בעיקר באזור טרנסילבניה ובעיקר באזור הארגיטה וקובסנה. מיעוטים בולטים אחרים הם המיעוט הצועני והמיעוט הגרמני.

קבוצות אתניות

על פי מפקד משנת 2002, הרכבה האתני של האוכלוסייה ברומניה הוא:

• רומנים – 90.0%
• הונגרים – 4.0%
• צוענים – 3.0%
• גרמנים – 2.0%
• אוקראינים – 0.3%
• רוסים – 0.2%
• טורקים וטאטארים – 0.2%
• אחרים – 0.3%

55.5% מתושבי רומניה גרים בערים (ראו ערך: ערי רומניה לפי מספר התושבים).

קבוצות דתיות

על פי מפקד משנת 2002, הכריזו על עצמם:

• 18,806,428 נוצרים אורתודוקסים, המהווים 86.8% מהאוכלוסייה.
• 1,028,401 נוצרים קתולים, המהווים 4.5% מהאוכלוסייה.
• 698,550 נוצרים רפורמים, המהווים 3.7% מהאוכלוסייה.
• 330,486 נוצרים פנטיקוסטלים, המהווים 1.5% מהאוכלוסייה.
• 195,481 נוצרים יוונים־קתוליים, המהווים 0.9% מהאוכלוסייה.
• 129,937 נוצרים בפטיסטים, המהווים % 0.6
• 97,041 נוצרים אדוונטיסים של יום השביעי המהווים 0.4%
• 67,566 מוסלמים סונים המהווים 0.3%
• 66,846 נוצרים יוניטרייאנים המהווים 0.3%
• 46,029 נוצרים לפי האוונגליון ("האחים מפלימות'") המהווים 0.2%
• 39,485 נוצרים לפי הפולחן הישן המהווים 0.2%
• 26,194 נוצרים אוונגלים לותרנים סינודו-פרסביטרייאנים המהווים 0.1%
• 11,204 נוצרים אוונגלים אוגוסטנים המהווים 0.1%
• 6,179 יהודים

יהדות רומניה

ערך מורחב – יהדות רומניה

שפות

השפה הרשמית של רומניה היא השפה רומנית, שפה לטינית הקשורה ל- איטלקית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, ושפות אחרות. רומנית מדוברת כשפת אם על ידי 91% מהאוכלוסייה. הונגרית ורומאני (שפת הצוענים) הן שפות המיעוט החשובות ביותר, המדוברות על ידי 6.7% ו 1.1% מכלל האוכלוסייה, בהתאמה. עד תחילת 1990, היו גם מספר לא מבוטל של דוברי גרמנית סקסונית בטרנסילבניה, אך לאחר שאלה היגרו לגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, נשארו רק 45,000 דוברי גרמנית ילידי רומניה. ברומניה ישנם גם כ -32,000 דוברי טורקית. אנגלית וצרפתית הן השפות הזרות העיקריות הנלמדות בבתי הספר. השפה האנגלית שגורה בפי 5 מיליון רומנים, צרפתית מדוברת על ידי 4-5 מיליון, גרמנית, איטלקית וספרדית מדוברות על ידי 1-2 מיליון כל אחת.

צבא וביטחון

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של רומניה

צבא רומניה הוא הארגון המרכזי לשמירת ביטחונה של מדינת רומניה. צבא זה כולל 3 זרועות עיקריות: צבא היבשה של רומניה, הצי הרומני וחיל האוויר הרומני.

רומניה הצטרפה לנאט"ו ב-29 במרץ 2004.

תיירות

התיירות לרומניה מתמקדת בעיקר ביופיו של הטבע ובעושר ההיסטורי של המדינה. אחרי המסחר, ענף התיירות הוא מגזר השירותים הגדול במדינה, והוא הענף הגדל בקצב הגבוה ביותר. טרנסילבניה מהווה יעד תיירותי מוביל, עם הערים בראשוב, סיביו, סיגישוארה, קלוז' נאפוקה, סינאיה ועוד, ואתר הסקי הגדול ברומניה פויאנה בראשוב. התיירות מבוססת במידה רבה על הפולקלור והמסורת המקומיים. ברומניה 7 אתרים שהוכרו אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

ראו גם

• שואת יהודי רומניה
• המטבח הרומני
• אופינקה

קישורים חיצוניים

• מידע פוליטי-חברתי מקיף על רומניה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• השואה ברומניה, בסרביה, בוקובינה וטרנסניסטריה - בית הספר המרכזי להוראת השואה יד ושם
• מידע וטיפים לטיול ברומניה, כתבה באתר GOTRAVEL
• גלעד תלם, ‏מנהרת הזמן: טיול ג'יפים ברומניה, באתר GoTravel
• רומניה - הבדלים תרבותיים ואזוריים (באנגלית)
• הלבוש הרומני (באנגלית)
• התרבות הרומנית (באנגלית)