איימליאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איימליאנוס
Aemilian.jpg
לידה 207
ג'רבה, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 253 (בגיל 46 בערך)
ספולטו, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרומית
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מַרְקוּס אֵיימֶלִיוּס אֵיימֶלִיָאנוּסלטינית: Marcus Aemilius Aemilianus‏; 207253) היה קיסר של רומא לתקופה של שלושה חודשים לערך בשנת 253.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם עלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

איימיליאנוס נולד למשפחה שמוצאה לא ברור בפרובינקיה אפריקה הרומית, פרטים נוספים על תחילת חייו לא ידועים, חוץ מהעובדה שהיה נשוי לאישה בשם קרוניליה סופרה.

בשנת 251, לאחר הפיכתו של המושל של פרובינציית מואסיה העלית, טרבוניאנוס גלוס לקיסר הרומי החדש נשלח איימיליאנוס להחליפו. הוא שימש בנוסף למושל של מואסיה העלית, גם למושלה של מואסיה התחתית ופרובניצית פאנוניה. תפקידו העיקריים היו לאבטח את הגבול הדנובי של האימפריה מפני השבטים הגותים.

גלוס הצליח לייצב את השלטון, והגביל את המגפה שפשטה בעיר רומא, אולם הוא לא הצליח לצבור תמיכה ואהדה בצבא הרומי, וההסכמים שחתם עם הגותים בשנת 251 ופלישת פרס לסוריה הגבירו את מרירות הצבא ואת הרגשתו שהוא מוריד את כבוד האימפריה הרומית לאשפתות. איימליאנוס היה אחד ממנהיגי הצבא שהובילו את ההתמרמרות הזו וכתגובה סירב לשלם את המס למלך הגותי בשנת 253 שהקיסר התחייב אליו.

כתגובה פלשו הגותים, אל מעבר לדנובה, אולם איימיליאנוס הצליח להביסם בתחילת הקיץ. הצבא שראה באיימיליאנוס מחזיר הכבוד האבוד שלו, הכריז עליו כאימפרטור לאחר הניצחון. איימיליאנוס נטש את הפרובינצה שלו וצעד בראש צבא לעבר איטליה, בעוד גלוס ובנו ושותפו לקיסרות גייסו צבא משלהם, שתוגבר מכוחת מנהר הריין והתכוננו למאבק על השלטון.

תקופת שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב בין הקיסר והגנרל המורד מעולם לא התרחש, גלוס ובנו נרצחו על ידי חייליהם, שחששו מתבוסה בלתי נמנעת, ומיד לאחר מכן הוכר איימיליאנוס כקיסר החדש.

הסנאט הרומי מיהר לקבל את הקיסר החדש ואישר את תוארו כאוגוסטוס ואת תואר אשתו כאוגוסטה.

שלטונו של איימיליאנוס לא החזיק מעמד יותר ממספר חודשים, המפקד של הצבאות על גבול הריין, ומושל הפרובינציות הגרמניות, ולרינוס צעד לרומא בראשות צבאו. כאשר הצבאות נפגשו בערך בחודש ספטמבר של שנת 253, נרצח איימיליאנוס על ידי חייליו שלו שמיהרו להכריז על ולרניוס כקיסרם החדש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה עמיתתולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002
  • אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
  •   The Cambridge Ancient History Volume 12: The Crisis of Empire, AD 193-337, 2nd editionEdited by Alan Bowman, University of Cambridge 2005 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]