הרניוס אטרוסקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרניוס אטרוסקוס
Herennius Etruscus
מטבע ססטרטיוס  נושא את דיוקנו של הרניוס אטרוסקוס
לידה 227
סרמסקה מיטרוביצה, סרביה.
פטירה 251 (בגיל 24 בערך)
ראזגרד, בולגריה.
שם מלא קווינטוס הרניוס אטרוסקוס מסיוס דקיוס אגוסטוס.
מדינה האימפריה הרומית
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת
אב דקיוס
אם הרניה קופרסניה אטרוסקילה
הקיסר ה35 של האימפריה הרומית, ביחד עם אביו הקיסר דקיוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מטבע של איליה קפיטולינה (ירושלים הרומאית) עם ראשו של הרניוס אטרוסקוס, מצד אחד ומהצד השני זאבה מניקה את רמוס ורומולוס
קטע מתבליט על ארון קבורה רומאי משנת 251 המתאר סצנה ובה ככל הנראה הרניוס אטרוסקוס בעת קרב עם לוחמים גרמאניים

קְוִוינְטוּס הֶרֶנִיוּס אֶטְרוּסְקוּס מֶסִיוּס דֶקִיוּס לטינית: Herennius Etruscus Messius Decius; תאריך לידה משוער: 227–251) היה קיסר רומא במשותף עם אביו הקיסר דקיוס במהלך שנת 251.

הרניוס אטרוסקוס נולד למצביא הצבאי הרומי גאיוס מסיוס קווינטוס דקיוס ואשתו האצילה הרומאית הרניה קופרסניה אטרוסקילה. הוא נולד כלל הידוע בשנת 227 או בסמוך לכך בעיר סִירְמִיוּם, בירת הפרובינציה הרומית פאנוניה.(סרמסקה מיטרוביצה, סרביה). הוא היה קרוב מאד לאביו וליווה אותו במשימות והמסעות הצבאיים.

בשנת 251 מינה הקיסר דקיוס את הרניוס אטרוסקוס כאוגוסטוס ושניהם ישבו על כס המלוכה של האימפריה כקיסרים. מצב האימפריה הרומית היה בכי רע, ומפקדי צבא רומאיים מפרובינציות שונות מרדו כנגד השלטון המרכזי בתקווה לתפוס את כיסא הקיסרות או לקרוע נתחים מגוף האימפריה.

תקופת שלטונם הקצרה של דקיוס והרניוס אטרוסקוס נחשבת לשיא של משבר המאה ה-3 במהלכו התחלפו 25 קיסרים על כס השלטון, והקיסרות חוותה משברים צבאיים, מדיניים וכלכליים חמורים. בנוסף, בשנת 251 פרצה מגפת סיפריאן - ככל הנראה אבעבועות שחורות, שגרמה לתמותה גבוהה ופגעה בכוח האדם שעבד בחקלאות, אך בעיקר ביכולתה של הקיסרות לגייס חיילים לצבאה ולהגן על עצמה. השבטים הגרמניים שחשו את חולשת האימפריה החלו בסדרת פלישות נועזות אל מעבר לגבולות שחייבו את דקיוס לצאת לסדרת מערכות על מנת להדוף את הפולשים, בתקופה זו החלו הגותים את סדרת התקפותיהם על האימפריה הרומית, אחת ההתקפות המתועדות הראשונות הייתה בתקופת שלטונם של דקיוס והרניוס אטרוסקוס, כנגד תראקיה. הצבא הרומאי הצליח להפתיע את הפושטים בסמוך לעיר ניקופול (בולגריה). הגותים החלו בנסיגה אך משבשלו התנאים לטובתם הם סבו על עקבותיהם ותקפו את הצבא הרומאי שחנה באתר הסמוך לעיר הבולגרית המודרנית סטארה זאגורה, הרומאים הופתעו מעצם ההתקפה ומעצמתה ונפוצו לכל רוח ובראשם דקיוס, הייתה זו הפעם הראשונה שקיסר רומאי ברח מפני התקפה של "ברברים". הגותים ניצלו את הצלחתם וכבשו את פיליפופוליס.

דקיוס שצבאו לא הושמד, הצליח לאסוף את כוחותיו ולהגיע למגע עם הגותים שבשלב זה היו מותשים מהלחימה והציעו תנאי הפסקת אש שעיקרם נסיגה תמורת מעבר חופשי ובטוח, דקיוס סירב והצבאות נפגשו ב-25 ביוני 251 בקרב אבריטוס המכריע. הקרב נערך בפרובינציית מואסיה בסמוך לעיר הבולגרית המודרנית ראזגרד, על פי היסטוריונים ביזנטיים מאוחרים, בנו של דקיוס הרניוס אטרוסקוס נהרג מיד בתחילת הקרב ועל כך אמר הקיסר "אין מקום לקינה, מות חייל אחד איננו איבדה גדולה לאימפריה". הצבא הרומאי נלכד בביצות שבשדה הקרב והושמד לחלוטין, הקיסר דקיוס עצמו היה בין הנספים וביחד עם הרניוס אטרוסקוס נרשם בספרי ההיסטוריה כקיסרים הרומאים הראשונים שנהרג במלחמה כנגד אויב זר.

עם מותם בחר הצבא הרומי את טרבוניאנוס גאלוס כקיסר, בעוד יורש העצר של דקיוס, בנו הצעיר הוסטיליאנוס יושב ברומא. בצעד יוצא דופן הכריז טרבוניאנוס גאלוס על הוסטיליאן כשותף לו בתפקיד הקיסר כדי למנוע מלחמת אזרחים. באותה שנה מת הוסטיליאן ממגפה שפרצה ברומא, וגאלוס מינה את בנו וולוסיאנוס כקיסר-שותף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרניוס אטרוסקוס בוויקישיתוף