טרבוניאנוס גאלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרבוניאנוס גאלוס
Trebonianus Gallus
מטבע עם דיקנו של טרבוניאנוס גאלוס
שם מלא גאיוס ויביוס טרבוניאנוס גאלוס
מדינה האימפריה הרומית
תאריך לידה 206
מקום לידה איטליה.
תאריך פטירה 253 (בגיל 47 בערך)
מקום פטירה העיר טרני, איטליה.
עיסוק פוליטיקאי
דת דת רומי העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג אפיניה גמינה בבינייה
הקיסר ה36 של האימפריה הרומית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאיוס ויביוס טרבוניאנוס גאלוס (Gaius Vibius Trebonianus Gallus ‏206 - אוגוסט 253) היה קיסר רומא בין השנים 251 לספירה עם גורדיאנוס השלישי ולאחר מכן, בשלטון משותף עם בנו ולוסיאנוס עד לשנת 253.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאלוס נולד באיטליה, במשפחה בעלת רקע בסנאט. היו לו שני ילדים בנישואיו עם אפיניה גמינה בבינייה: הקיסר לימים גיוס ויביוס וולוסיאנוס, וילדה בשם ויביה גלה. גאלוס עסק בתפקידים צבאיים ומדיניים. הוא היה קונסול ובשנת 250 מונה למושל הפרובינציה הרומית של מואסיה על ידי הקיסר הרומי דקיוס. במואסיה, גאלוס היה דמות מפתח בהדיפת הפלישות התכופות של השבטים הגותים של הדנובה, והוא הפך להיות פופולרי בצבא.

ב-1 ביולי 251, דקיוס והקיסר השותף לו, בנו הרניוס אטרוסקוס, נהרגו בקרב אבריטוס בעת שניסו להעניש את השבטים הגותים על פלישתם. בעת שנודע על כך לצבא, החיילים מינו את גאלוס לקיסר, אף על פי שבנו של דקיוס הוסטיליאנוס היה אמור לירוש את העצר. גאלוס הכריז על הוסטיליאנוס כשותף לו בתפקיד הקיסר כדי למנוע מלחמת אזרחים. באותה שנה מת הוסטיליאנוס ממגפה שפרצה ברומא, וגאלוס מינה את בנו וולוסיאנוס כשותף לו בתפקיד הקיסר.

גאלוס, שהיה להוט להיות פופולרי בקרב אזרחיו, פעל בזריזות נגד המגפה וקבר את הקרבנות. גאלוס הואשם שהוציא להורג נוצרים, אך אין לכך הוכחות למעט כליאתו של האפיפיור קורנליוס ב-252.

כמו אצל קודמיו, שלטונו של גאלוס לא התנהל בקלות. במזרח, שבור הראשון מפרס פלש לסוריה וכבש אותה, בלי תגובה מרומא. בדנובה, שבטים גותיים מרדו ברומא בשנית למרות הסכם שלום שנחתם בשנת 251. הצבא התנגד לקיסר וכאשר איימליאנוס, מושל מואסיה ופנוניה, החליט לצאת לקרב נגד הגותים והביס אותם, החיילים מינו אותו לקיסר. גאלוס אשר התכונן לקרב נגד הצבא ואיימליאנוס, הכין מספר לגיונים וקרא לתגבורות לשוב לרומא מקצוות האימפריה. למרות זאת, לגאלוס לא נותר סיכוי להיפגש עם איימליאנוס בקרב, לאחר שהוא נהרג על ידי צבאו שלו באוגוסט 253.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרבוניאנוס גאלוס בוויקישיתוף