נומריאנוס
| לידה |
253 ניקומדיה, רומא העתיקה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
נובמבר 284 (בגיל 31 בערך) ניקומדיה, רומא העתיקה | ||||||
| מדינה |
רומא העתיקה | ||||||
| תארים |
אוגוסטוס | ||||||
| השקפה דתית |
דת רומא העתיקה | ||||||
| בת זוג |
Arria Flavia | ||||||
| |||||||

מַרְקוּס אָוּרֶלְיוּס נוּמֶרִיוּס נוּמֶרִיָאנוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Numerius Numerianus; 253 – נובמבר 284)[1] היה קיסר רומא בין קיץ 283 ועד הירצחו בנובמבר 284 ושלט על האימפריה הרומית לצד אחיו הבכור, קארינוס. בחלוקת הסמכויות בין השניים, היה נומריאנוס אחראי על הפרובינקיות המזרחיות.
קארינוס ונומריאנוס היו בניו של קארוס, גאלי שהפך למפקד המשמר הפרטוריאני תחת שלטונו של פרובוס. בין השנים 260–275, אמצעיו הכלכליים של קארוס אפשרו לנומריאנוס לקבל השכלה רטורית.[2]
המקורות ההיסטוריים על חיי נומריאנוס בעייתיים ומסתמכים על המידע (השגוי בחלקו) בהיסטוריה אוגוסטה. נומריאנוס וקארינוס עלו לשלטון במהלך משבר המאה ה-3 באימפריה הרומית, לאחר מרד שיזמו לגיונות רומיים שהיו מוצבים במעלה הדנובה, ברייטיה ובנוריקום, נגד הקיסר הרומי פרובוס. כוחותיו של הקיסר שהיו מוצבים בסירמיום (כיום סרמסקה מיטרוביקה בסרביה) שינו את נאמנותם ורצחו את פרובוס. קארוס, שהיה כבר בן שישים, החליט להכתיר את בניו לקיסרים, על מנת לייסד שושלת. בנובמבר 282 העלה קארוס את שני בניו למעלת "קיסר", ותוארו המלא של נומריאנוס היה: Marcus Aurelius Numerianus Nobilis Caesar Princeps Iuventutis.[2] באביב 283, לקראת יציאת קארוס מזרחה למלחמה בפרסים, כונה נומריאנוס בתואר "אימפרטור" (Imperator) וגם בתואר "פרוקונסול" (Proconsul).[2] נומריאנוס ואביו פנו להילחם באימפריה הסאסאנית בעוד שקארינוס לקח על עצמו את ניהול ענייני החלקים המערביים של האימפריה בתור אוגוסטוס. בקיץ 283 הועלה נומריאנוס למעלת אוגוסטוס, ותוארו המלא היה מעתה: Imperator Caesar Marcus Aurelius Numerianus Pius Fidelis, Pontifex, Maximus Pater Patriae, Proconsul".[2]
לפי חתימתו של נומריאנוס על צווים ב-18 במרץ 284, ידוע כי שהה באמסה בדרכו חזרה מן המערכה נגד הפרסים.[2]
בסתיו 284, במהלך מלחמותיו נגד הסאסאנים במזרח, נמצא נומריאנוס מתבוסס בדמו. מפקד המשמר הפרטוריאני שלו וחותנו, קצין בשם אפֶר (Aper), הואשם במותו, אם כי נסיבות הירצחו אינן ברורות. ייתכן שמת ממחלה וייתכן שנרצח.[2] מחקרים היסטוריים של העת החדשה מעלים השערה[3] כי הרוצח היה למעשה עושה דברם של קושרים ובראשם אחד משרי צבאו של נומריאנוס, דיוקלטיאנוס. לאחר שדיוקלטיאנוס הוציא להורג את אפר הוא הכריז על עצמו כקיסר לצד ולמעשה כנגד קארינוס, למורת רוחו של זה האחרון. הדבר הוביל למאבקי כוח נוספים באימפריה הרומית, מהם יצא הקיסר החדש, דיוקלטיאנוס, כשידו על העליונה.
לאחר מותו ל נומריאנוס, הועלה זכרו למעלה של אל (Divus).[2]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014. "נומריאנוס", עמ' 406–410.
- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002
- אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
- The Cambridge Ancient History, Volume 12: The Crisis of Empire, AD 193–337, 2nd edition. Edited by Alan Bowman, University of Cambridge 2005
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נומריאנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
