קלאודיוס השני גותיקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלאודיוס השני "גותיקוס"
Marcus Aurelius Valerius Claudius Augustus
CLAUDIUS II GOTHICUS RIC V 247-73000984.jpg
מטבע עם הטבעת דיקנו של קלאודיוס השני
שם מלא מרקוס אאורליוס ולריוס קלאודיוס אוגוסטוס
מדינה האימפריה הרומית
תאריך לידה 10 במאי 210
מקום לידה סִירְמִיוּם
תאריך פטירה ינואר 270 (בגיל 59)
מקום פטירה סִירְמִיוּם
מקום קבורה לא ידוע.
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת דת רומי העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת
אב לא ידוע
הקיסר ה42 של האימפריה הרומית.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס קְלָאוּדִיוּס אוֹגוּסְטוּסלטינית: Marcus Aurelius Valerius Claudius Augustus; חי 10 במאי 210 - ינואר 270), הידוע גם בשם קְלָאוּדִיוּס גוֹתִיקוּסגותי) היה קיסר רומא משנת 268 עד לשנת 270, תקופת שלטונו הייתה חלק מתקופה הידוע כמשבר המאה השלישית שבו תהליכים של התפוררות כאוס ולחצים מבחוץ הביאו את האימפריה הרומית אל סף החידלון. בתקופת שלטונו הוא נלחם בהצלחה מול פלישות של שבטים גרמאניים אך מת ממחלה - ככל הנראה ממגפת הדבר בטרם הצליח לייצב את האימפריה ולבסס את שלטונו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משבר המאה ה-3

קלאודיוס השני נולד ופעל בתקופה הידוע בהיסטוריה בשם משבר המאה ה-3, במהלכו התחלפו 25 קיסרים על כס השלטון, והקיסרות חוותה משברים צבאיים, מדיניים וכלכליים חמורים. בנוסף, בשנת 251 פרצה מגפת סיפריאן - ככל הנראה אבעבועות שחורות, שגרמה לתמותה גבוהה ופגעה בכוח האדם שעבד בחקלאות, אך בעיקר ביכולתה של הקיסרות לגייס חיילים לצבאה ולהגן על עצמה. השבטים הגרמניים שחשו את חולשת האימפריה החלו בסדרת פלישות נועזות אל מעבר לגבולות שחייבו את הקיסרים הרומאיים לצאת לסדרת מערכות על מנת להדוף את הפולשים, בתקופה זו החלו הגותים ושבטים ברברים אחרים את סדרת התקפותיהם על האימפריה הרומית, חלק מעימותים שנמשכו לאורך המאות עד לנפילת האימפריה הרומית המערבית.

במהלך העשור השביעי של המאה השלישית, ולמעשה עם עלייתו לשלטון של קלאודיוס הגיע המשבר לנקודת שפל עבור האימפריה הרומית שהתחלקה הלכה למעשה ל 3 ישויות נפרדות ובעלות אינטרסים מנוגדים. מול האימפריה הרומית שנותרה רק עם הפרובינציות שהרכיבו את לב ליבה של האימפריה עמדה ממערב האימפריה הגאלית, תחת שלטונו של המורד פוסטמוס שהצליח לשמור על עצמאותו למרות לחץ רומי מחד ופלישות של שבטים גרמאניים וממזרח ניצל ספטימיוס אודינטוס את העלמות יריביו הפרסים מהזירה והתפוררות הסמכות הרומית לאחר קרב אדסה על מנת לבסס את מעמדו כשליט עצמאי תחילה חסות הקיסר ולאחר מכן כיישות עצמאית שנקראה האימפריה התדמורית.

עד לעלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלאודיוס היה ממוצא אילירי, הוא נולד בעירב סירמיום (Sirmium) בירת הפרובינציה פאנוניה ביום ה 10 במאי 210. הוא שירת כחייל בצבא הרומאי במשך כל ימי חיו, במסגרת זו הוא טיפס בסולם הדרגות עד שהקיסר גליאנוס מינה אותו למפקד יחידת פרשי העילית של הצבא הרומאי ולאחר מכן מינה אותו כמשנה לקיסר. בשנת 268 הוא התמנה כטְרִיבּוּן צבאי. במהלך תקופה זו רכש לעצמו קלאודיוס מוניטין של אדם בעל חוסן פיזי אגדתי, לפי אחד הסיפורים הוא הצליח לשבור במכת אגרוף שיניים של סוס משתולל, סיפור דומה נשזר סביב מעשיו בזירת ההאבקות בה הוא שבר את שיניו של מתאבק שניסה להכניע אותו בתכסיס שפל.

חלקים גדולים מההיסטוריה של האימפריה הרומית בתקופת משבר המאה השלישית נותרו לוטים תחת ערפל, מקורות מאוחרים וכיסוי חלקי מונעים אפשרות של תיעוד היסטורי רציף ומוסכם תקופת שלטונו של גליאנוס לא יוצאת דופן מבחינה זו אך השלב האחרון לשלטונו לוטה בערפל כבד. אי הוודאות גדולה במיוחד לגבי הלחימה מול השבטים הגותיים ולגבי קרב נאיסוס שאירע בסמוך למותו של גליאנוס והניצחון בו מיוחס במקורות היסטוריים אחדים גם לו אך במקורות היסטוריים אחרים גם לקלאודיוס השני. ידוע כי שבטים גותיים ערכו סדרת פשיטות שתיארוכן לא ידוע במדויק ככל הנראה בין 267 עד 269, המקורות הרומאיים מוסרים מידע סותר על היקף הפלישות האזורים שנפגעו והשבטים הפולשים וייתכן ומדובר בפלישה אחת של מספר גדול של ברברים ששטפו את האימפריה או שתי פלישות בתאריכים נפרדים. הפעימה הראשונה של הפלישה הגותית החלה בשנת 267, לוחמים משבט ההרולי (לטינית: Heruli) יצאו מנמלים בצפון הים השחור על סיפון של צי גדול יחסית - המקורות הרומאיים נוקבים במספר של 500 ספינות, הם פשטו על החופים הדרומים של הים השחור ומשם ביצעו פשיטות כושלות על העיר ביזנטיון, הפושטים המשיכו אל הים האגאי ופשטו על איים וערים לאורך החוף בהם אתונה וספרטה. הפושטים הגותים נמנעו מלהיכנס לעימותים עם חילות המצב והמילציות המקומיות ומשנתקלו בהתנגדות פנו צפונה. צבא רומאי ככל הנראה בהנהגת גליאנוס הצליח להגיע למגע עם הפושטים ייתכן והקרב אירע על גדות נהר נסטוס על גבול מקדוניה ותרקיה, בקרבות נהרגו אלפים מספר מקרב הברברים, מנהיג הפושטים משבט ההרולי הגיע להסכם עם הרומאים והפשיטה נעצרה. המחקר ההיסטורי עדיין חלוק בנוגע לשאלה האם הקרב בנסטוס וקרב נאיסוס הם שתי קרבות נפרדים או שני שמות לקרב אחד, המחלוקת ממשכה גם לגבי המשקל ההיסטורי של קרבות אלו שבסופם הוכרעו הגותים ופרובינציות הבלקן זכו בשקט לדורות.

משהוכרע הקרב יצא גליאנוס אל צפון איטליה, שם הכריז הקצין הנאמן לשעבר אאורלוס על מרד כנגד הקיסר תוך שהוא מביע את תמיכתו בקיסר המורד ושליט האימפריה הגאלית פוסטמוס. הכוחות נפגשו בקרב בסמוך למילאנו ואאורלוס נדחק אל בין חומות העיר, משהוברר לו כי מצבו נואש וכי פוסטמוס לא יבוא לעזרתו הוא הכריז על עצמו כקיסר. בשלב זה החליטו הקצינים הבכירים בצבאו של גליאנוס למרוד כנגדו, המקורות ההיסטוריים אינם מסבירים את הסיבה אך ככל הנראה מדובר במאבקי כוח על כס השלטון שגליאנוס לא הצליח, למרות מאמציו, להבטיח. הם הצליחו בתואנת שווא לפגוש בו ללא ההגנה של שומרי ראשו ורצחו אותו. המקורות חלוקים על זהות הרוצחים ועל חלקו של קלאודיוס השני ברצח עצמו. ונראה שהמקורות מנסים להרחיק אותו מההפיכה והרצח. עם מותו של גליאנוס הוא נבחר על ידי חיילי הלגיונות להיות הקיסר של האימפריה הרומית. על פי ההיסטוריונים הרומאיים על פי מצוות הסנאט רומי הוצאו בני משפחתו של גליאנוס להורג, למרות בקשתו לכאורה של קלאודיוס השני.

קלאודיוס, במהלך שנועד להבטיח את שלטונו מאיום של מורדים ומתחרים איחד את הצבא תחת פיקודו על ידי הבטחת דונטיביום (לטינית: Donativum) שמשמעותו תשלום כספי לחיילים הנאמנים לו, המשיך במצור על מילאנו וסיים את העימות על ידי הבטחת שביתת נשק לאאורלוס והוצאתו להורג עם חתימת ההסכם.

תקופת שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה המחולקת בשנת 271 לספירה. בצהוב ממלכת תדמור, בירוק האימפריה הגאלית, באדום האימפריה הרומית
מפת הפלישות של השבטים הגותיים והעימותים העיקריים עם צבא האימפריה הרומית בתחילת שלטונו של קלאודיוס השני

שיא הישגיו של קלאודיוס הגיע מיד עם הכתרתו והוא ניצחונו בקרב נאיסוס בו הובס צבא גותי ואיתו נהדפה פלישה של שבטים ברבריים אל תוך ליבה של האימפריה, כתוצאה מהקרב ירד הלחץ המאסיבי של השבטים הגרמאניים על גבולות הדאנובה של האיפריה והם נמנעו מלתקוף את הגבולות למשך כמאה שנה לאחר התבוסה. במקביל תקפו פושטים משבט האלמאנים את שטחי האימפריה לאחר שחצו את האלפים אך קלאודיוס הצליח להפתיע אותם ולהביס אותם בקרב אגם בנאכוס (Benacus) שנערך בשנת 268 קלאודיוס זכה לתהילת-עולם ולכינוי "גותיקוס" (Gothicus) שפירושו "מכניע הגותים" ולתואר גרמניקוס מקסימוס. לאחר שקלאודיוס הצליח לייצב את גבולות האימפריה מולהפולשים הגרמאניים הוא הפנה את תשומת לבו לאימפריה הגאלית ובסדרת מהלכים צבאיים מוצלחים הצליח להחזיר את איבריה (ספרד) ועמק נהר הרון לשליטה רומאית. שנה לאחר מכן חזר קלאודוס השני אל גבול הדנובה במטרה להכין מערכה צבאית כנגד שבטי הונדלים אך נפטרממחלה במפקדתו שבעיר סִירְמִיוּם.

אחיו קווינטילוס תפס את השלטון ל17 יום לכאורה, פעולתו הראשונה כקיסר הייתה להכריז על קלאודיוס השני כאל (Divus Claudius Gothicus). במקביל הוכרז אורליאנוס לקיסר על ידי הלגיונות וקווינטילוס שהבין כי אפסו סיכוייו התאבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה עמיתתולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002
  • אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.

{{ltr|

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]