קלאודיוס השני גותיקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קלאודיוס השני גותיקוס, הידוע גם כמרקוס אורליוס קלאודיוס (השני) גותיקוס, היה קיסר רומא בשנים 270-268 לספירה.

קלאודיוס נולד ב-10 במאי 213 לספירה בדרדניה שבפרובינקיה מואסיה העילית, פרובינקיה זרה של רומא. לפי שמו האמצעי ניתן לשער שמשפחתו קיבלה אזרחות רומית עם התקנה של הקיסר קרקלה. כחלק מתפקידיו הקודמים שימש כמפקד חיל הפרשים, והאיש השני באימפריה אחרי הקיסר. קלאודיוס השתתף במלחמות נגד האלמנים בצפון איטליה. לאחר הניצחון על האלמנים הוא קיבל את התואר 'גרמניקוס מקסימוס', ובעקבות רציחתו של הקיסר גליאנוס הוכרז כקיסר על ידי הסנאט. ספרד ודרום גאליה הכירו בסמכותו. בשנת 269 נלחם קלאודיוס בגותים, ובקרב שנערך ליד העיר נאיסוס שבמואסיה העילית הובסו הגותים ונסוגו, הניצחון המוחלט העניק לקלאודיוס את התואר 'גותיקוס מקסימוס'. בחורף שנת 268 מרדה תדמור בהנהגת המלכה זנוביה באימפריה הרומית, הכוחות התדמורים כבשו את סוריה ומצרים ופלשו לאסיה הקטנה. קלאודיוס שלח את המצביא אורליאנוס לדכא את המרד. פלישות הברברים נמשכו, והגיעו ידיעות על פלישה של שבט היותונגים והונדלים, בזמן ההכנות לעצירת הפלישות חלה קלאודיוס במחלת הדבר ומת בינואר 270 לספירה[1][2], אחרי ששלט במשך עשרים ואחד חודשים. קלאודיוס הועלה ביוזמת הסנאט לדרגת אל, והסנאט העמיד לזכרו באולם הישיבות מגן זהב שעליו נחרתו דיוקנו ועלילותיו, ופסל זהב הוצב בגבעת הקפיטול.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.