גורדיאנוס הראשון
 | |||||||
| לידה |
159 פריגיה, האימפריה הרומית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| התאבד |
12 באפריל 238 (בגיל 79 בערך) קרתגו, האימפריה הרומית | ||||||
| מדינה |
רומא העתיקה | ||||||
| תארים |
קיסר רומא | ||||||
| השקפה דתית |
דת רומא העתיקה | ||||||
| בת זוג |
Fabia Orestilla | ||||||
| ילדים |
גורדיאנוס השני, Maecia Faustina | ||||||
| |||||||
  | |||||||
מַרְקוּס אַנְטוֹנְיוּס גוֹרְדִיָאנוּס סֶמְפְּרוֹנִיָאנוּס רוֹמָנוּס אַפְרִיקָנוּס או גורדיאנוס הראשון (בלטינית: Marcus Antonius Gordianus Sempronianus Romanus Africanus; סביבות 159 – 12 באפריל 238), קיסר רומא בשנת 238, תקופה סוערת הידועה בהיסטוריה כשנת ששת הקיסרים (אנג'). הוא נשא בתואר קיסר רומא ביחד עם בנו, גורדיאנוס השני, למשך חודש ימים בלבד, עד שנפל בשבי הצבא הנאמן לקיסר מקסימינוס התראקי והתאבד.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעט מאוד ידוע על תולדות חייו של גורדיאנוס הראשון עד שהפך למתמודד על כס הקיסר.
ילדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורדיאנוס נולד בשנת 158 או 159.[1] ידוע כי הוא היה בן למשפחה ממעמד הפרשים (לטינית: ordo equester), שהיה אחד משני המעמדות העליונים ברפובליקה הרומית ובראשית ימי האימפריה הרומית. תחילית שמו "מרקוס אנטוניוס" מעידה כי משפחתו קיבלה מעמד של אזרחות רומית על ידי מרקוס אנטוניוס או מי מהמקורבים לו ושמו מעיד כי מוצא משפחתו היה מאנטוליה ייתכן כי מקפדוקיה. על פי ההיסטוריה אוגוסטה, הוא נולד לאזרחית רומית בשם אולפיה גורדיאנה (Ulpia Gordiana) ולסנטור מייקיוס מרולוס (Maecius Marullus). אולם היסטוריונים מאוחרים קבעו כי פרטים ביוגרפיים אלו אינם נכונים.
עד לתפיסת כס הקיסר
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ההיסטוריה אוגוסטה היה גורדיאנוס הראשון נשוי לאישה אזרחית רומא בשם פביה אורסטילה (Fabia Orestilla). ההיסטוריונים הרומים מתארים את אילן היוחסין שלה כצאצאית של הקיסרים אנטונינוס פיוס ומרקוס אורליוס, אך גם מידע זה נפסל כלא נכון על ידי היסטוריונים מאוחרים. היא נפטרה לפני שנת 238. ככל הידוע נולדו לגורדיאנוס הראשון ואשתו שני צאצאים לפחות: בן שנשא את שם אביו מרקוס אנטוניוס גורדיאנוס סמפרוניאנוס רומנוס אפריקנוס אוגוסטוס (Marcus Antonius Gordianus Sempronianus Romanus Africanus Augustus) ונולד ככל הנראה בשנת 192, ובת בשם אנטוניה גורדיאנה (אמו של הקיסר גורדיאנוס השלישי), שנולדה ככל הנראה בשנת 201.
גורדיאנוס הראשון נשא במספר תפקידים רשמיים. הוא החל בקריירה הציבורית עוד בימי הקיסר מרקוס אורליוס (161–180). תחילה שימש כקוואיסטור ולאחר מכן כאיידיל,[1] מגיסטראט שהיה אחראי על ענייניה המוניציפליים של העיר רומא וזכה לפופולריות בזכות משחקים ומופעים פומביים שיזם וערך. בימי הקיסר ספטימיוס סוורוס (193–211) שימש פראיטור.[2] אורח חייו הצנוע והמסוגר הגן עליו מתשומת לבו וקנאתו של הקיסר קרקלה (211–217) ונאמנותו לקיסר הופגנה בפומבי בפואמה בשם "Antoninias", שכתב לכבודו. בשנת 216 קיבל מינוי של שליח האוגוסטוס בדרגה כמו של פראיטור בפרובינקיה פרובינקיה בריטניה התחתונה (Legatus Augusti propraetore provinciae Britanniae inferioris).[2] שמו נמחק מכתובות מתקופת שלטונו שנמצאו בבריטניה, עובדה העשויה להצביע על אי שביעות רצונו של הקיסר ממעשיו של גורדיאנוס. בשנת 220 כיהן כמושל בדרגת פרוקונסול באכייאה.[2] בשנת 222 מונה למושל פרובינקיה סוריה (Legatus Augusti Propraetore provinciae Syriae).[2] הוא פיקד על הלגיון הרביעי סקיתיקה, ששימש חיל מצב בפרובינקיה. בשנת 229 לערך מונה לקונסול מוסף (consul suffectus).[2]
גישתו העניינית וחוסר העניין בתככים פוליטיים איפשר לו לשמור על מעמדו החברתי והפוליטי ולשמור על רכושו במהלך השלטון הכאוטי של השושלת הסוורית. איש הרוח היווני-רומי פילוסטרטוס הקדיש את חיבורו "חיי הסופיסטים" לגורדיאנוס.
בשנת 237, זכה גורדיאנוס במשרת מושל הפרובינקיה אפריקה בדרגה של פרוקונסול (Legatus Augusti proconsule provinciae Africae).[2]
עלייתו לשלטון ומותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכתרתו עם גורדיאנוס השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקסימינוס היה שליט לא פופולרי ובשנת 238 פרץ מרד בפרובינקיה אפריקה, שתחילה כוון כנגד המושל מטעמו של מקסימינוס ועם מותו של הלה פנו בני האצולה המקומית ודרשו שייקח על עצמו את משרת הקיסר. הללו הכריזו על גורדיאנוס כעל קיסר בתחילת ינואר 238 בעיר תיסדרוס (Thysdrus) שבפרובינקיה.[2] באמצע ינואר הוא הוכר כקיסר על ידי הסנאט.[2] גורדיאנוס סירב תחילה בטענה שהוא זקן מדי' אך ביום 22 במרץ הוא נטל על עצמו את המשרה המסוכנת של קיסר רומא בתנאי שבנו מרקוס אנטוניוס גורדיאנוס ימשול לצידו בשם גורדיאנוס השני. ימים מספר לאחר מכן הוא נכנס בשערי העיר קרתגו וזכה מיידית לתמיכה גורפת של האוכלוסייה וההנהגה המקומית.
גורדיאנוס שלח משלחת בראשות פובליוס ליקיניוס ולריאנוס (לימים הקיסר ולריאנוס) לסנאט ברומא וביום 2 באפריל הוא ובנו הוכרזו כקיסרים וזכו לתואר אַוּגוּסְטוּס (בלטינית: "הנשגב" או "הנעלה"). תוארו המלא היה: Imperator Caesar Marcus Antonius Gordianus Sempronianus Romanus Africanus Pius Felix Invictus Augustus Tribunicia Potestate Pontifex Maximus Pater Patriae.[2] מקסימינוס שהה באותה עת עם הלגיונות הנאמנים לו בסִירְמִיוּם, אסף את חילו והחל לעלות על רומא במטרה להחזיר לידיו את השלטון.
קרב קרתגו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורדיאנוס שהחזיק בתואר היה חסר צבא שיעמוד לצידו ונשען על כוחן של מיליציות מקומיות. הלגיון היחיד באפריקה הלגיון השלישי "אוגוסטה", היה תחת פיקודו של מושל נומידיה שתמך במקסימינוס בעיקר בגלל עוינות ארוכת שנים לגורדיאנוס, ובחר לנצל את ההזדמנות ולהתעמת עם הקיסרים לבית גורדיאנוס. הצבאות נפגשו בסמוך לעיר קרתגו. הלגיון הרומי הביס ללא תנאי את צבא של מיליציות לא מאומנות ולא מצוידות של תושבים מקומיים בפיקודו של גורדיאנוס השני שעמד מולו. בתום יום הקרב נהרג גורדיאנוס השני ואביו גורדיאנוס הראשון התאבד בתליה לאחר שקיבל את החדשות המרות. הוא מת לאחר עשרים ימי שלטון בלבד.[2]
הסנאט הרומי, שקשר את גורלו עם גורל הקיסרים גורדיאנוס ומול מקסימינוס, שעתה היה בתנועה עם צבא אל רומא, מינה את פופיאנוס ובלבינוס כקיסרים בתקווה שהם יצליחו להכריע את הכף. למרות זאת, בסוף שנת 238 היה נכדו של גורדיאנוס הראשון – גורדיאנוס השלישי, הקיסר הנבחר.
בימי שלטונו של מקסימינוס תראקס, הכריזו דיראון על זכרו (damnatio memoriae) של גורדיאנוס. אולם עם חלוף שלטונו בשנת 238 הועלה גורדיאנוס למעלת אל (Divus).[2]
וילה גורדיאני
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחוזת המשפחה, שהייתה ידועה בעושרה שימשה כביתם של שלושת הקיסרים לבית המשפחה. על השטח הגדול נבנו מספר מבנים על ידי בעליו השונים. שרידיו של בית המידות של משפחת גורדיאנוס נמצא עד היום בפארק אך הוא ברובו מכוסה ולא נחפר. האחוזה הידועה כ"וילה גורדיאני" (Villa Gordiani) שוכנת ברומא לצד הדרך הרומאית ויה פרנסטינה (Via Praenestina) באתר נמצאים מספר שרידים מתקופות שונות ובהם פורטיקו - מבנה שער מקורה הנישא על ידי 200 עמודים, בזיליקות ומרחצאות. בשנות ה-60 של המאה העשרים שוקם האתר והוא משמש כפארק ארכאולוגי.
המבנה הידוע בשם מאוזולאום.
שני שרידים "המבנה המתומן" "ומגדל העבדים".
פינה נוספת בגן.
מגדל העבדים (Tor de 'Schiavi). מבנה מהמאה ה-13 מעל מבנה הכניסה המקורי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014. מבוא: הגורדיאנים, עמ' 21–24; גורדיאנוס הזקן, עמ' 97–114.
- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002 (הספר בקטלוג ULI)
- אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גורדיאנוס הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |