פרובוס

פרובוס
Marcus Aurelius Probus Augustus

לידה	19 באוגוסט 232 סירמיום, האימפריה הרומית
נרצח	ספטמבר 282 (בגיל 50) סירמיום, האימפריה הרומית
מדינה	רומא העתיקה
השקפה דתית	דת רומא העתיקה
ילדים	הדריאנוס
קיסר רומא יוני 276 – ספטמבר 282 (כ־6 שנים ו־3 חודשים) → פלוריאנוס קארוס ←

פרובוס על מטבע

מַרְקוּס אָוּרֶלְיוּס פְּרובּוּס אָוּגוּסְטוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Probus Augustus;‏ 19 באוגוסט 232 – סתיו 282) היה קיסר רומא משנת 276 ועד למותו. בתקופתו המשיך הלחץ של השבטים הגרמאניים על הגבולות המערביים של האימפריה וכתוצאה מכך הסיגו הרומאים את קווי ההגנה והגבולות אל נהרות הריין והדנובה.

קורות חייו

רקע

ערך מורחב – משבר המאה ה-3

פרובוס נולד ופעל בתקופה הידועה בהיסטוריה בשם משבר המאה ה-3, שבה היו לפחות עשרים ושישה תובעים לתואר הקיסר, בעיקר גנרלים בולטים בצבא הרומי, שהצליחו להשתלט על תפקיד הקיסר. עשרים ושישה אנשים התקבלו באופן רשמי על ידי הסנאט הרומי כקיסרים במהלך תקופה זו, ובכך הפכו לקיסרים לגיטימיים.

הקיסרות חוותה משברים צבאיים, מדיניים וכלכליים חמורים. בנוסף, בשנת 251 פרצה מגפת קיפריאנוס – ככל הנראה אבעבועות שחורות, שגרמה לתמותה גבוהה ופגעה בכוח האדם שעבד בחקלאות, אך בעיקר ביכולתה של הקיסרות לגייס חיילים לצבאה ולהגן על עצמה. השבטים הגרמאניים, שחשו בחולשת האימפריה, פתחו בסדרת פלישות נועזות אל מעבר לגבולות שחייבו את הקיסרים הרומאיים לצאת לסדרת מערכות על מנת להדוף את הפולשים. בתקופה זו החלו הגותים ושבטים ברברים אחרים את סדרת התקפותיהם על האימפריה הרומית, מעימותים שנמשכו לאורך המאות עד לנפילת האימפריה הרומית המערבית. המשבר הביא לשינויים עמוקים במוסדות האימפריה, בחברה, בחיים הכלכליים, ובסופו של דבר, בדת. התקופה נתפסת, בעיני רוב ההיסטוריונים, כתקופת המעבר בין העת העתיקה הקלאסית לבין שלהי העת העתיקה.

לפני תפיסת השלטון

תאריך לידתו של פרובוס איננו ידוע. ההשערה היא כי נולד בין 230 לשנת 235. ידוע כי הוא נולד לאדם בשם דלמטיוס בעיר סירמיום , בירת הפרובינקיה פאנוניה התחתית. אמו הייתה בעלת ייחוס.

פרובוס הצטרף לצבא האימפריה הרומית עם הגיעו לבגרות, בתחילת המחצית הראשונה של המאה השלישית. נראה כי שירת בלגיונות שחנו על הדנובה. הוא זכה להצלחה והערכה, ומונה לטריבון צבאי (tribunus militum) על ידי הקיסר ולריאנוס. הוא זכה לקידום תחת כל אחד מהקיסרים שירשו את כס הקיסרות. בתחילת שנת 276 מינה אותו האחרון שבהם, טקיטוס, לתפקיד המושל של הפרובינקיות המזרחיות. עם מותו של טקיטוס בקיץ אותה שנה, הכריז פרובוס, בתמיכת הלגיונות שתחת פיקודו על עצמו כקיסר.

במקביל הכתיר עצמו לקיסר גם פלוריאנוס, אחיו למחצה של הקיסר המנוח, באוגוסט 276. הוא נהנה מתמיכת הלגיונות שהיו תחת פיקודו ובעיקרם הלגיונות שהיו מוצבים בחלק המערבי של האימפריה, אך לא ביקש ולא זכה לתמיכת הסנאט. פלוריאנוס לא הספיק להגיע לרומא על מנת לבסס את תביעתו לכס הקיסרות בטרם הכריזו הלגיונות של החלק המזרחי של הקונסוליה על פרובוס כקיסר, ונאלץ להצעיד את צבאו על מנת להכניע את המרידה. הצבאות נפגשו בסמוך לעיר טרסוס בטורקיה. צבאו של פלוריאנוס היה גדול יותר אך פרובוס היה מפקד מנוסה, נמנע מעימות ישיר והשתמש בטקטיקות התשה שבשילוב עם תנאי מזג האוויר הקייצי הקשים הביאו להתמרדות בצבאו של פלוריאנוס. לא ברור האם פלוריאנוס נרצח בידי מורדים מתוך צבאו או שמצא את מותו בנסיבות אחרות.

פרובוס יצא לכיוון רומא ובדרך הצליח להדוף פלישה של שבטים גרמאניים ולזכות בתואר "גותיקוס" (מנצח הגותים). בשנת 277 הוא הגיע לרומא וזכה בהכרה בדיעבד של הסנאט במעמדו כקיסר.

תקופת שלטונו

ככל הקיסרים בתקופה זו, אף פרובוס לא יכול היה לנוח על זרי הדפנה או ליהנות ממנעמי השלטון. הוא נאלץ להתמודד עם לחצים בלתי פוסקים מצד שבטים גרמאניים ממערב וצבאות של האימפריות שגבלו בגבול המזרחי של האימפריה.

בשנת 278 ערך פרובוס סדרת מסעות מלחמה מוצלחים בגאליה כנגד שבטי האלמאנים והלונגיונים , שבסדרת פשיטות חדרו אל מעבר לנהר הנקר (במדינת באדן-וירטמברג) אל תוך טריטוריה רומאית בעוד זרוע אחרת של הצבא הדפה פשיטות של השבטים הפרנקיים במטרה לנקות ולהבטיח את גאליה מאיום של פולשים גרמאניים. הצלחתו הביאה לפרובוס את הזכות לשאת את התארים "גותיקוס מקסימוס" (מנצח הגותים הגדול מכולם) ו"גרמניקוס מקסימוס" (מנצח הגרמנים הגדול מכולם). במקביל החל פרובוס בתהליך של יישוב בתי אב של שבטים גרמאניים שהסכימו – מרצון או מכפייה – לקבל את מרות הרומאים, בשטחי פרובינקיות ובעיקר באזורי ספר.

בין השנים 279–280 ניהל פרובוס סדרת קרבות מול שבטי הוונדאלים, מסע מלחמה שהחל בפרובינקיה רייטיה (בלטינית: Raetia) במרכז אירופה שעל הרי האלפים (בשווייץ ובדרום גרמניה). איליריה (לטינית: Illyricum) שלאורך חופיו המזרחיים של הים האדריאטי וליקיה שבדרום-מערבה של אסיה הקטנה. במקביל שלח לגיונות של הצבא הרומאי אל מצרים על מנת לדכא מרד של שבטים נוביים אותם כינו הרומאים בלמיאים (Blemmyae). עם דיכוי המרד שקדו הרומאים על בנייה מחדש של תשתיות חיוניות, כגון דרכים, גשרים ותעלות, מתוך מטרה להבטיח את יציבות הפקת התבואה ושינועה ממצרים לרומא.

במהלך השנים 280–281 עסק פרובוס בדיכוי מרידות כנגד שלטונו מצד שלושה אוזורפטורים בפרובינקיות שונות: יוליוס סטורנינוס, פרוקולוס ובונוסוס . נראה כי לקראת סוף שנת 281 זכה לטריומף ברומא.

באביב 282 יצא פרובוס בראש לגיונות צבא אל גבולותיה המזרחיים של האימפריה, במטרה לייצב את אזורי הגבול שסבלו מלחץ של אויבים מחוץ ומרידות מקומיות מבית. מטרתו הראשונה הייתה עיר מולדתו סירמיום. במהלך החנייה בסמוך לעיר, הגיעה אליו הידיעה שמפקד המשמר הפרייטוריאני שלו, מרקוס אורליוס קארוס, הוכרז על ידי חייליו כקיסר. בחודש ספטמבר או אוקטובר נרצח פרובוס על ידי חייליו בנסיבות לא ידועות.

לקריאה נוספת

• היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014. מבוא: "משוא פנים חיובי לפרובוס", עמ' 14–17, "פרובוס", עמ' 55–56; "חיי פרובוס", עמ' 361–385.
• משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002 (הספר בקטלוג ULI)
• אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרובוס בוויקישיתוף

• פרובוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)