אמילי מואטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמילי מואטי
Emilie Moatti, 2018 (cropped).jpg
לידה 27 ביוני 1980 (בת 39)
נתניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
עיסוק מגישת טלוויזיה, פובליציסטית, פעילה חברתית ופוליטיקאית
קישורים חיצוניים
טוויטר EmilieMoatti
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמילי חיה מואטי (נולדה ב-27 ביוני 1980) היא מגישת טלוויזיה, פובליציסטית, פעילה חברתית בישראל, עסקה חמש שנים בייעוץ תקשורת. מופיעה כפרשנית פוליטית בערוצים שונים בטלוויזיה ומנחה שותפה בתוכנית ברשת ב'[דרוש מקור]. כלת פרס שרת התרבות לספרי ביכורים 2018. הייתה מועמדת לכנסת ה-21 מטעם מפלגת העבודה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מואטי נולדה וגדלה בשכונת אזורים בנתניה והיא בכורה מתוך שישה אחים, בת לאליהו, עולה מתוניס, ומונה, ילידת ישראל. מואטי גדלה בבית דתי, למדה בבית הספר הממלכתי-דתי רמב"ם בנתניה, ובתיכון למדה בהדסה נעורים. מהתיכון נשרה בסוף כיתה י', והחלה לעבוד בקטיף תפוזים וכשוטפת כלים ומפנה שולחנות בבית קפה "המוזה" בנתניה.

בשנת 2003 נסעה לפריז להשלמת לימודיה, שם עבדה בפסטיבל הקולנוע הישראלי והייתה חברה במספר פורומים שעניינם תרבות יהודית והסברה ישראלית, ב-2004 נקראה על ידי אמנות לעם לרכז את אירועי הזיכרון ליצחק רבין בפריפריה. בדצמבר 2004 שבה לפריז.

בסוף שנת 2006 נישאה לבעלה הראשון, צ'ארלי זריהן, יהודי יליד מרוקו. לזוג נולדו שתי בנות. הם התגרשו בשנת 2008. לאחר מכן התחתנה עם דניאל שק, שגריר ישראל בצרפת.

בשנת 2019 התמודדה בבחירות המקדימות במפלגת העבודה, זכתה במקום ה-13 והועמדה במקום ה-18 ברשימה לכנסת.

מתגוררת בתל אביב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 פתחה מואטי משרד יחסי ציבור בשם "המטבחון תקשורת" שעבד עם מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני, עמותת סלעית, עמותת כן, מכון הערבה, האגודה לזכויות האזרח, ארגון ישראל יוזמת, הקונגרס החברתי, שגרירות צרפת בישראל, מספר מועמדים בבחירות המוניציפליות וגופים פוליטיים וחברתיים נוספים.[1] בשנת 2013 יסדה את רשימת "עיר ללא גבולות" שהתמודדה בבחירות למועצת עיריית תל אביב-יפו אך לא עברה את אחוז החסימה והתפזרה לאחר הבחירות. בשנת 2011 התחילה את דרכה כפעילה פוליטית במטה של מי שהייתה יושבת ראש קדימה ציפי לבני איתה עבדה בהמשך כשזו הקימה את מפלגת התנועה (בן זוגה דניאל שק שובץ במקום ה-18), מואטי ניהלה את תחום הדיגיטל במפלגה גם עם כניסתה של יושבת הראש לבני למשרד המשפטים.[2] עשרה חודשים לפני הבחירות לנשיאות ב-2014 שימשה כיועצת התקשורת של המועמד ראובן ריבלין שניצח בהתמודדות על תפקיד נשיא מדינת ישראל. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015 שימשה יועצת תקשורת במטה הבחירות דובר העברית של הרשימה המשותפת.

מואטי משמשת כפרשנית פוליטית בתוכניות שונות בהן יומן הערוץ הראשון, "המטה" בערוץ 10 ופאנליסטית קבועה בתוכנית "שיחת היום" בהגשת לוסי אהריש. ביוני 2016 החלה להגיש בשיתוף עם יהושע מור יוסף את התוכנית "שניים בשתיים" ברשת ב'.[3] מואטי נמנית עם כותבי הטורים הקבועים בעיתון "הארץ" ובעלת טור בירחון "ליברל".[4][5] ב-3 במרץ 2017 הצטרפה למטה הבחירות המקדימות של חבר הכנסת עמר בר לב והצהירה שזהו הקמפיין האחרון שהיא תקח בו חלק כאשת מקצוע.

מואטי מחזיקה בתפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית שמאלית ציונית, מתנגדת למדינה דו-לאומית ולתפיסת מדינת כל אזרחיה ותומכת בתפיסת שתי מדינות לשני עמים, חברה ביוזמת ז'נבה ובארגון ישראל יוזמת ומשנת 2014 חברת הנהלה בעמותת כ"ן שעניינה שילוב נשים מכל הקשת הפוליטית בפוליטיקה הארצית והמוניציפלית, במסגרת העמותה פעלה להקמת מרכזי מנהיגות בכל הארץ, לימדה באחדים מהם והייתה חלק ממשלחת ישראלית לאו"ם במסגרת חודש האישה בשנת 2018. בשנת 2017 לקחה מואטי, במסגרת לימודי הוראה, חלק פעיל בפרויקט "ילדי אסירים" של הרשות לשיקום האסיר במהלכה ליוותה ילדי אסירים בתקופה שלפני שחרור האב מבית הסוהר.

ב-1 במאי 2018 יצא לאור ספרה הראשון "סימנים כחולים" בהוצאת "תכלת". הספר עוסק בצעירה בודדה שמנסה לברוח מהשוליים בהם מתנהלים חייה אך השוליים מתנפלים עליה באשר היא נמצאת. גיבורת הספר איריס נאנסת ורוצחת את האנס ומנקודה זו העלילה מסופרת מבית הסוהר. בהמשך נמכרו זכויות ההסרטה של הספר במטרה להוציאו כסרט קולנוע.[6]

ב-7 ביולי 2018 הודיעה מואטי רשמית בתוכנית "פגוש את העיתונות" על התמודדותה בפריימריז במפלגת העבודה ותמיכתה באבי גבאי. בהתמודדות הביעו תמיכה פומבית אבי גבאי, אהוד ברק, סתיו שפיר, עמר בר-לב ומירב מיכאלי.[7][8] בפריימריז הגיעה למקום ה-18.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]