בני עי"ש

בני עי"ש
Bnei Ayish COA.png
The new council building of Bney Aiysh.jpeg
בניין המועצה המקומית החדש
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
גובה ממוצע[1] ‎75 מטר
תאריך ייסוד 1957
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 6,891 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 210
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.1% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 8,013 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 17
תחום שיפוט[2] 860 דונם
    - דירוג ארצי 248
31°47′24″N 34°45′38″E / 31.7899004407707°N 34.7604533621022°E / 31.7899004407707; 34.7604533621022
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי 120
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3581
    - דירוג ארצי 228
לאום ודת[2]
יהודים: 80.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 19.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.2%
גילאי 5 - 9 6.9%
גילאי 10 - 14 5.6%
גילאי 15 - 19 5.8%
גילאי 20 - 29 13.1%
גילאי 30 - 44 16.4%
גילאי 45 - 59 18.5%
גילאי 60 - 64 6.6%
גילאי 65 ומעלה 19.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 2
תלמידים 357
 –  יסודי 357
מספר כיתות 15
ממוצע תלמידים לכיתה 25.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל בני עי"ש נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
http://www.bney-ayish.muni.il

בְּנֵי עַיִ"שׁ היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל, סמוך לכביש 40 דרומית לגדרה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981. בצפון היא גובלת במועצה מקומית גדרה ובשאר הכיוונים במועצה אזורית באר טוביה, אשר שייכת למחוז הדרום.

מקור השם "בני עי"ש" הוא ראשי תיבות שמו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, רב ומקובל מראשוני הפועלים באופן מעשי לרכישת אדמות ולפיתוח החקלאות בארץ[4]. רב היישוב הוא הרב שלום צדוק.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, הקימו הבריטים בסיוע יחידה פולנית מחנה צבאי בשטח היישוב.

בשטח המחנה הוקמה בראשית שנות ה-50 "מעברת נחל שורק" שנקראה גם "מעברת משמיע שלום" ו"מעברת מסמיה". למעלה ממחצית העולים במעברה היו יוצאי תימן, כרבע יוצאי פרס והשאר יוצאי עיראק ומרוקו. העולים הועסקו במושבים הסמוכים בעבודות חקלאות שונות. התושבים ביקשו שיכון במקום, אולם מוסדות התכנון התנגדו לדרישה[5]. לבסוף, בשנת 1956, הוחלט על הקמת שיכון עבור תושבי המעברה מצפון למעברה, בכניסה לקיבוץ חפץ חיים, והשיכון נקרא בני עי"ש. היישוב הוקם על ידי פועלי אגודת ישראל[6].

העולים התגוררו בצריפים בני שני חדרים בני כשלושים מטר רבוע והשירותים היו בחוץ. לכל צריף היה משק עזר.

ב-7 באוקטובר 1957 הוקם היישוב[7] ובפברואר 1958 נחגגה חנוכת היישוב, שכלל 150 יחידות דיור עם משקי עזר[8]. באותה שנה הוקם הוועד המקומי שפעל בכפוף למועצה אזורית נחל שורק. ב-1962 הועבר שטח היישוב לתחום מועצה אזורית חבל יבנה. לאחר מאבקים רבים בחודש יוני 1981 זכה היישוב למעמד של מועצה מקומית.

בשנות ה-90 הוקמו ביישוב שכונות חדשות שאוכלסו בעיקר על ידי עולים מחבר המדינות. בעקבות כך הפכו העולים לרוב ביישוב וב-1998 נבחר מארק בסין לראש המועצה המקומית הראשון בישראל מיוצאי ברית המועצות[9].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2022 (אומדן), מתגוררים בבני עי"ש 6,891 תושבים (מקום 210 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-1.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 78.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,540 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[10]

מגדלי המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מגדלי המים (בני עי"ש)

צפונית ליישוב בני עי"ש נמצאים שני מגדלי מים, שנבנו בתקופת המנדט הבריטי. המגדלים בנויים מלבני סיליקט, והם הוכרזו כמבנים לשימור. מגדלי המים ממוקמים על גבעה בגובה 85 מטר מעל פני הים, ממנה אפשר לערוך תצפית.

באירוע המרכזי לחגיגות יובל החמישים לבני-עי"ש הוצגה תוכנית בה מתכוונים להפוך את מגדלי המים למוזיאון של העלייה לבני-עי"ש, גם בשנותיה הראשונות וגם בשנות התשעים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבני עי"ש קיימים שני בתי ספר יסודיים "אופק" ובית ספר ממלכתי דתי "אפרתי". תלמידי היישוב העל יסודיים לומדים בתיכונים של יישובים סמוכים.

ביישוב ספריה ציבורית בה תלמידים שמתקשים יכולים לקבל עזרה מתלמידי התיכון של היישוב, ולהעשיר את הידע שלהם בקריאת הספרים. בנוסף פועל במקום מתנ"ס עם מגוון חוגים.

פסל ילדים בבני עייש. הפסל הוא ישראל פרימו

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל המועצה המקומית בני עי"ש
סמל המועצה הרשמי
סמל המועצה הרשמי
פרטים
המחזיק בסמל מועצה מקומית בני עי"ש
תאריך אימוץ ינואר 1986

סמלה הרשמי של המועצה, אומץ בינואר 1986. הסמל עגול, חצי התחתון תחום בצורת גלגל שיניים כתומה עליה רשום שם המועצה. גלגל השיניים מסמל את ערך העבודה. מעליו בית כפרי ממנו יוצאים 11 פסים המהווים תלמים, שניהם במטרה לסמל את אופיו הכפרי של היישוב. מימין לבית סמל מבנה גדול בכחול, ומעל לבית ציור של לוחות הברית, שמסמלים את ערכי היהדות ומעליו שמש אדומה המסמלת חופש ממנה יוצאות 11 קרניים. בשמאל הסמל ענף זית המסמל את הכמיהה לשלום.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
  5. ^ תושבי משמיע שלום תובעים מעמד מועצה, חרות, 22 באפריל 1956
  6. ^ מעברת נחל שורק לשיכון קבע, שערים, 9 באוגוסט 1956
  7. ^ דב גולדשטיין, מעברת מסמיה - העזובה והמיואשת, מעריב, 3 בנובמבר 1957
  8. ^ נחנך יישוב חדש של פא"י בדרום, שערים, 28 בפברואר 1958
    יישוב חדש של פא"י, שערים, 28 בפברואר 1958
  9. ^ דניאל בן סימון, מהפכת 1990, באתר הארץ, 26 ביולי 2002
  10. ^ פרופיל בני עי"ש באתר הלמ"ס
  11. ^ אודותינו, באתר מועצה מקומית בני עי"ש