דוק ווטסון

דוק ווטסון
לידה	3 במרץ 1923; Deep Gap, ארצות הברית
פטירה	29 במאי 2012 (בגיל 89); וינסטון סיילם, ארצות הברית
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1953
סוגה	קאנטרי, מוזיקת פולק, בלוגראס, בלוז, גוספל
סוג קול	בריטון
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	בנג'ו, מפוחית פה, גיטרה
חברת תקליטים	Folkways Records, ונגארד רקורדס, יונייטד ארטיסטס רקורדס
פרסים והוקרה	North Carolina Award for Fine Arts (1986); פרס גראמי למפעל חיים (2004); המדליה הלאומית לאומנויות ;
	www.docsguitar.com
	פרופיל ב-IMDb

ארתל ליין ווטסון (באנגלית: Arthel Lane Watson),(3 במרץ 1923 - 29 במאי 2012) המוכר בכינוייו "דוק ווטסון" (Doc Watson), היה גיטריסט, מחבר שירים וזמר אמריקני, בסגנונות הבלוגראס, פולק, קאנטרי, בלוז וגוספל. זכה בשבעה פרסי גראמי ובנוסף פרס גראמי מיוחד על מפעל חיים. לכישוריו בפריטת פינגר סטייל ובעזרת מפרט הייתה השפעה רבה על נגינה בגיטרה ועל המוזיקה האמריקנית. עיוור כל חייו, ווטסון הופיע, לבדו ובלהקה, וכן במשך 15 שנים עם בנו מרל ווטסון.

ביוגרפיה

ווטסון נולד ב-3 במרץ 1923, וחי את כל חייו, עד מותו ב-29 במאי 2012, באזור הכפרי דיפ גאפ (Deep Gap, North Carolina), ברכס בלו רידג' בהרי האפלצ'ים, סמוך לווינסטון סיילם בקרוליינה הצפונית. היו לו שמונה אחים ואחיות. כתינוק לקה בזיהום בעיניו, והתעוור לחלוטין לפני יום הולדתו השני. הוא למד בבית ספר לילדים עוורים בראלי (קרוליינה הצפונית).

בגיל מוקדם למד לנגן במפוחית פה, בבנג'ו ובגיטרה, והושפע בעיקר ממוזיקאי פולק מהרי האפלצ'ים ומוזיקאי קאנטרי, כמו משפחת קארטר (Carter Family) וג'ימי רודג'רס (Jimmie Rodgers), וכן ממוזיקה עממית אחרת ששמע ברדיו ובתקליטי גרמופון. כנער הופיע ביחד עם אחד מאחיו כנגן רחוב, במוזיקת קאנטרי, ועד בגרותו כבר היה מומחה בנגינה על גיטרה אקוסטית וחשמלית. קיבל את שם הבמה שלו כאשר הופיע בתוכנית רדיו, והמנחה העיר ששמו הפרטי ארתל מוזר, שהוא זקוק לכינוי קל לביטוי, וביקש הצעות מקהל המאזינים באולפן. אחד המאזינים צעק "תקראו לו דוק", ככל הנראה בהתייחסות לדוקטור ווטסון, והכינוי "דוק ווטסון" דבק בו.

בשנת 1947 נשא לאישה את רוזה לי קרלטון, בתו של נגן כינור עממי (fiddle) ידוע בקרוליינה הצפונית גייתר קרלטון (Gaither Carlton). לזוג נולדו שני ילדים. הבכור, אדי מרל ווטסון ב-1949, נקרא על שמם של הגיטריסטים אדי ארנולד ומרל טראוויס, והפך גיטריסט בעצמו. הבת ננסי אלן נולדה ב-1951. משנות ה-60, גייתר ואדי מרל ניגנו שניהם בלהקת הליווי של ווטסון.

בשנת 1953 הצטרף כנגן גיטרה חשמלית ללהקת סווינג ורוקבילי. הלהקה תכופות התבקשה לנגן בריקודי ריבוע (Square dance) עממיים הפופולריים בהרי האפלצ'ים, ומכיוון שלא היה לה נגן כינור קבוע, ווטסון לימד את עצמו לנגן על הגיבסון לס פול שלו את נעימות הריקודים שבדרך-כלל נוגנו על-ידי הכינור. מאוחר יותר העביר את היכולת הזו גם לגיטרה אקוסטית, ונגינת נעימות כינור (fiddle tunes) על גיטרה הפכה לאחד הכישורים המזוהים איתו, ועם גיטריסטים בתחום הבלוגראס שהושפעו ממנו. במשך אותה תקופה עבד גם כמכוון פסנתרים.

ב-1960, עם התחייה המחודשת של מוזיקת פולק בארצות הברית, ווטסון הקשיב לעצתו של ראלף רינצלר (Ralph Rinzler), מוזיקולוג חוקר מוזיקה עממית בסמית'סוניאן, אותו פגש בעת סיבוב הופעות בקרוליינה הצפונית, והתרכז בנגינה על בנג'ו וגיטרה אקוסטית. מהלך זה הזניק את הקריירה שלו כאשר הקליט מוזיקה עממית ובשנת 1961 הופיע בגריניץ' וילג', באותה תקופה מרכז של מוזיקת פולק שבו הופיעו לראשונה גם בוב דילן, פיטר, פול ומרי ואמני פולק נוספים. לאחר מכן החל להופיע לבדו בסיבוב הופעות באוניברסיטאות ובמועדונים ברחבי ארצות-הברית, וזכה לפרסום ולביקורות נלהבות כשהופיע בפסטיבל הפולק של ניופורט ב-1963 וב-1964. הקליט את אלבום הסולו הראשון שלו ב-1964, בחברת התקליטים וונגארד (Vanguard Records), והחל להופיע עם בנו אדי מרל באותה שנה.

במהלך חייו הוציא ווטסון כ-30 אלבומים נוספים, לבדו או עם בני משפחתו, עד שני האחרונים שבהם ב-2002, ואלבום הופעה חיה לאחר מותו ב-2017. בנוסף על כך הוציא אלבומי אוסף רבים, ושיתופי פעולה עם מוזיקאים אחרים. זכה שבע פעמים בפרסי גראמי, מ-1973 ועד 2006, על הקלטות, הופעות ואלבומים בקטגוריות המוזיקה העממית והקאנטרי, וכן בפרס גראמי על מפעל חיים בשנת 2004.

כזמר ניחן ווטסון בקול בריטון נעים, ולביצועיו הייתה תרומה מרכזית לפרסום שירי-עם מהרי האפלצ'ים שכיום יש להם מעמד איקוני בתרבות האמריקאית, כמו Shady Grove (song) ו-Little Sadie. כגיטריסט היה מומחה גם בנגינה באמצעות מפרט (Flatpicking) וגם בפינגר סטייל. יכולתו לנגן על הגיטרה נעימות כינור מהרי האפלצ'ים השפיעה על כל תחום הבלוגראס, כאשר הפכה את הגיטרה האקוסטית לכלי מלודי מוביל, ולא רק לכלי ליווי. בסגנון הפינגר סטייל נהג לפרוט בעזרת האגודל והאצבע בלבד, בדומה למרל טראוויס, ולא בעזרת אגודל ושלוש אצבעות כמו צ'ט אטקינס. אופן הפריטה שלו בשירים כמו Deep River Blues השפיע על נגני פינגר סטייל כמו הגיטריסט האוסטרלי טומי עמנואל, שהופיע עם ווטסון בשנות ה-90. ווטסון הקליט גרסאות כיסוי לשירי בלוז וגוספל של מוזיקאים אפרו-אמריקאים כמו מיסיסיפי ג'ון הארט ובליינד למון ג'פרסון, וכן גרסאות כיסוי לשירים של מוזיקאי קאנטרי ומוזיקאי רוק מפורסמים כמו האחים אברלי, אלביס פרסלי ובוב דילן.

בשנת 1985 נהרג בנו אדי מרל ווטסון, שהופיע איתו, בתאונת טרקטור בחווה של המשפחה. על שמו ייסדה המשפחה את המרלפסט (MerleFest), פסטיבל של מוזיקה עממית אמריקנית הנערך מדי שנה בקרוליינה הצפונית. הפסטיבל הפך מאז לאחד האירועים החשובים בתחום המוזיקה העממית בארצות הברית. בשנות ה-90 החל ווטסון להופיע עם נכדו ריצ'רד, בנו של אדי מרל וגיטריסט אף הוא. בשנת 1997 קיבל ווטסון מן הנשיא דאז ביל קלינטון את המדליה הלאומית לאמנויות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דוק ווטסון בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של דוק ווטסון (באנגלית)
דוק ווטסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דוק ווטסון, באתר Last.fm (באנגלית)
דוק ווטסון, באתר AllMusic (באנגלית)
דוק ווטסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דוק ווטסון, באתר Yandex.Music (ברוסית)
דוק ווטסון, באתר Discogs (באנגלית)
דוק ווטסון, באתר Songkick (באנגלית)
דוק ווטסון, באתר בילבורד (באנגלית)
אתר אינטרנט לזכר דוק ווטסון

דוק ווטסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דוק ווטסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989	בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלוויס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999	נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009	הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור., בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, הוויברז (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019	לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סבאת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם אנד דייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה	שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021) • בוני רייט (2022)‏ • בובי מקפרין, נירוונה, מא רייני, סליק ריק, נייל רוג'רס, הסופרימס, אן וילסון וננסי וילסון (2023)‏ • N.W.A, לורי אנדרסון, האחיות קלארק, גלדיס נייט, דונה סאמר, תמי ויינט (2024)