רוזמרי קלוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוזמרי קלוני
Rosemary Clooney
Nick, Rosemary and Gail Clooney 1957 (cropped).JPG
מידע כללי
תאריך לידה 23 במאי 1928
מקום לידה מייזוויל, קנטקי
תאריך פטירה 29 ביוני 2002 (בגיל 74)
מקום פטירה בוורלי הילס
שנות פעילות 1953-2001
סוגה ג'אז, פופ
עיסוק זמר, שחקן, מוזיקאי ג'אז, תסריטאי, שחקן טלוויזיה, שחקן קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קולומביה, MGM, RCA
Allmusic mn0000345734
http://www.rosemaryclooney.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוזמרי קלוניאנגלית: Rosemary Clooney; ‏23 במאי 1928 - 29 ביוני 2002) הייתה זמרת קברט, פופ, ג'אז וקאנטרי, ושחקנית אמריקאית. היא הגיעה לראשונה לתהילתה בשנות ה-50 המוקדמות עם שורה של להיטים כולל שירים הומוריסטיים כדוגמת "Mambo Italiano" ושירי פופ וג'אז כדוגמת "Tenderly". הקריירה שלה חוותה נפילה בשנות ה-60, בין היתר בגלל בעיותיה האישיות של קלוני, שסבלה מדיכאון והתמכרות לתרופות, אך היא חוותה תחיה בשנות ה-70 כאשר בינג קרוסבי הזמין אותה להשתתף בחגיגות 50 השנה שלו בעולם הבידור. היא המשיכה להקליט מוזיקה עד מותה ב-2002.

שנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ג'ון ברט ריצ'רדסון במייזוויל, מקום מגוריה של קלוני בשנות ה-40.

קלוני נולדה במייזוויל, קנטקי, בתם של מארי פרנסס (שם נעורים גילפויל) ואנדרו ג'וסף קלוני. היא הייתה אחת מחמישה ילדים. אביה היה ממוצא אירי וגרמני, ואמה ממוצא אירי ואנגלי. היא גדלה בדת הקתולית. כשהייתה בת 15, אמה ואחיה ניק עברו לקליפורניה, והיא נשארה עם אביה ואחותה בטי בקנטקי.

המשפחה נמשכה לעולם התקשורת והבידור: רוזמרי ובטי פיתחו קריירה בתור מופיעות, בעוד ניק היה למפיק ומגיש טלוויזיה. גם ילדיה של קלוני, מיגל פרר ורפאל פרר, וכן אחיינה ג'ורג' קלוני, היו לשחקנים. ב-1945 הופיעו האחיות קלוני בפעם הראשונה ברדיו, בתחנה WLW בסינסינטי. השתיים המשיכו להופיע כצמד במשך מרבית התקופה המוקדמת של הקריירה של רוזמרי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם בינג קרוסבי, ב-White Christmas

ההקלטות הראשונות של קלוני, ממאי 1946, הופקו על ידי קולומביה רקורדס. היא שרה בהם עם תזמורת הביג בנד של טוני פסטור, ואף המשיכה לעבוד עמו עד 1949, עת יצאה באלבום הסולו הראשון שלה. ב-1950-51 הייתה מופיעה באופן קבוע בתוכניות רדיו וטלוויזיה, וב-1951, הסינגל שלה "Come On-a My House", בהפקת מיץ' מילר, הפך ללהיט, הראשון מיני רבים - וזאת למרות שקלוני עצמה תיעבה את השיר. היא לא רצתה להקליט אותו, ואולצה לעשות כן על ידי קולומביה בטענה שהיא תהיה בהפרת חוזה אחרת. קלוני גם הקליטה מספר דואטים עם מרלן דיטריך.

ב-1954 כיכבה קלוני, יחד עם דני קיי, בינג קרוסבי, ווורה-אלן, בסרט White Christmas, וב-1956 היה לה ספשל טלוויזיה משלה ברשת CBS. שנה לאחר מכן, עברה ל-NBC וקיבלה תוכנית בידור משלה בפריים טיים, The Lux Show Starring Rosemary Clooney, ששודר במשך עונה אחת בלבד. קלוני הופיעה במהלך שנות החמישים בתוכניות טלוויזיה ומופעים רבים יחד עם בינג קרוסבי, והשניים אף עשו מסע הופעות משותף באירלנד. 

ב-1958 עזבה קלוני את קולומביה רקורדס, והקליטה מספר שירים עבור MGM רקורדס, ולאחר מכן עבור קורל רקורדס. בסוף 1958, חתמה עם RCA, ונשארה עמם 1963. ב-1964, עברה ל-Reprise, וב-1965 ל-Dot.

קלוני בהופעה ב-1977

לאחר התאוששותה מהתמוטטות עצבים שחוותה ב-1968, קלוני חתמה חוזה הקלטות עם United Artists ב-1976 לשני אלבומים, ומ-1977 והלאה, המשיכה להקליט בקצב של אלבום לשנה עם הלייבל Concord Jazz,[1] שם נשארה עד מותה - בשונה מרוב הזמרים בני דורה, במיוחד בתחום הג'אז, שכבר הפסיקו להקליט אלבומים. בשנות השבעים והשמונים, קלוני גם השתתפה בפרסומות ושרה ג'ינגלים, וגם עשתה שיתופי פעולה רבים, כולל עם זמרים מובילים כמו בארי מנילו, איתו שרה את הדואט "Green Eyes" שהופיע באלבומו Singin' with the Big Bands.

ב-1995 השתתפה קלוני ככוכבת אורחת בסדרה ER, יחד עם אחיינה ג'ורג' קלוני, וזכתה עבור הופעתה במועמדות לפרס אמי להופעת אורח מצטיינת בסדרת דרמה. היא המשיכה גם בעשור זה להופיע ברדיו, למשל בתוכנית הפופולרית של גריסון קיילור, Prairie Home Companion, ובטלוויזיה, ולשיר בשיתופי פעולה עם מנילו ואחרים.

קלוני זכתה בפרס מפעל חיים מאגודת הזמרים ב-1998. היא יסדה את פסטיבל המוזיקה על שמה, שמתרחש כל שנה בעיר מולדתה, מייזוויל, בו הופיעה כל שנה עד מותה. הכנסות הפסטיבל מוקדשות לשיקום התיאטרון המקומי, שם הוצגה הבכורה של סרטה הראשון של קלוני, The Stars Are Singing, ב-1953.

קלוני זכתה בגראמי למפעל חיים ב-2002.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1977, עת התמודדה עם מותה הפתאומי של אחותה בטי ממפרצת במוח, יצאה קלוני באוטוביוגרפיה הראשונה שלה, This for Remembrance: the Autobiography of Rosemary Clooney, an Irish-American Singer, שכתבה בשיתוף עם ריימונד סטרייט. בספר סיפרה קלוני על ילדותה האומללה, קריירת השירה שלה, נישואיה לחוזה פרר, וכן על הבעיות הנפשיות שלה, וסיימה עם הקאמבק שלה והאושר שמצאה. חברה הטוב, בינג קרוסבי, כתב את ההקדמה לספר. קתרין קוקר עיבדה את הספר לתסריט וג'קי קופר הפיק וביים את הסרט הטלוויזיוני, Rosie: the Rosemary Clooney Story (1982) בכיכובה של סונדרה לוק.

קלוני הייתה נשואה פעמיים לכוכב הקולנוע חוזה פרר, שהיה מבוגר ממנה ב-16 שנים. היו לשניים חמישה ילדים ביחד. הם התחתנו לראשונה ב-1952, והתגרשו ב-1961. ב-1964 נישאו שנית, אך הנישואים התפרקו עד מהרה כיוון שפרר ניהל רומן פומבי עם סטלה מגי, מי שהייתה לימים אשתו האחרונה. קלוני התגרשה מפרר, שוב, ב-1967.

ב-1967-68 ניהלה קלוני מערכת יחסים עם מתופף צעיר, ופיתחה התמכרות לכדורי הרגעה, שהחריפה כשהשניים נפרדו והיא חוותה את הלחצים של תיור הופעות מייגע.[2]

ב-1997 התחתנה קלוני עם חברה הוותיק, הרקדן לשעבר דנטה דיפאולו, בכנסייה הקתולית במייזוויל.

ביתה של קלוני באוגוסטה, קנטקי

רוב חייה סבלה קלוני מהפרעה דו-קוטבית, דבר שתיארה בפרטים בשתי האוטוביוגרפיות שלה.

קלוני השתתפה במירוץ לנשיאות של חברה הטוב, רוברט קנדי, ואף הייתה בקרבת מקום כשהוא נורה למוות ב-1968. חודש לאחר מכן חוותה את התמוטטות העצבים, והתאשפזה לזמן קצר.[3]

ב-1999 פרסמה קלוני את האוטוביוגרפיה השנייה שלה, Girl Singer: An Autobiography, בה תיארה את התמודדותה עם מחלת נפש והתמכרות, וכיצד עברה ממצב של הצלחה למצב בו איבדה את כל כספה, וכיצד חזרה להצליח.[4]

ציור קיר במייזוויל, קנטקי

ב-2001 אובחנה קלוני עם סרטן ריאות. למרות ניתוח שעברה, מתה קלוני כעבור שישה חודשים בביתה בבברלי הילס, ב-29 ביוני 2002.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1954 Red Garters (10" LP)
  • 1954 Irving Berlin's White Christmas (10" LP)
  • 1954 Rosemary Clooney - While We're Young (10" LP)
  • 1955 Tenderly (10" LP)
  • 1955 Children's Favorites (10" LP)
  • 1955 Hollywood's Best (with Harry James)[2]
  • 1956 Blue Rose (with Duke Ellington)
  • 1956 Date with the King (10" LP)
  • 1956 My Fair Lady (10" LP)
  • 1956 On Stage (10" LP)
  • 1957 Ring Around Rosie (with The Hi-Lo's)
  • 1957 Clooney Tunes
  • 1958 The Ferrers (with José Ferrer)
  • 1958 The Ferrers at Home (with José Ferrer)
  • 1958 Swing Around Rosie (with the Buddy Cole trio)
  • 1958 Fancy Meeting You Here (with Bing Crosby)
  • 1958 In High Fidelity
  • 1958 Oh, Captain!
  • 1959 Hymns From the Heart
  • 1959 A Touch of Tabasco (with Perez Prado)
  • 1959 Hollywood Hits
  • 1959 Mixed Emotions
  • 1960 How the West Was Won (with Bing Crosby)
  • 1960 Rosie Swings Softly
  • 1960 Clap Hands! Here Comes Rosie!
  • 1961 Rosie Solves the Swingin' Riddle!
  • 1961 Rosemary Clooney Sings for Children
  • 1963 Rosemary Clooney Sings Country Hits from the Heart
  • 1963 Love (recorded 1961)
  • 1964 Thanks for Nothing
  • 1965 That Travelin' Two Beat - Bing Crosby and Rosemary Clooney (with Bing Crosby)
  • 1976 Look My Way
  • 1977 Nice to Be Around
  • 1977 A Tribute to Duke
  • 1977 Everything's Coming Up Rosie
  • 1978 Christmas with Rosemary Clooney (recorded 1976)
  • 1978 Rosie Sings Bing
  • 1979 Here's to My Lady
  • 1979 Rosemary Clooney Sings the Lyrics of Ira Gershwin
  • 1981 With Love
  • 1982 Rosemary Clooney Sings the Music of Cole Porter
  • 1983 Rosemary Clooney With Les Brown and his Band of Renown
  • 1983 Rosemary Clooney Sings the Music of Harold Arlen
  • 1983 My Buddy (with Woody Herman)
  • 1984 Rosemary Clooney Sings the Music of Irving Berlin
  • 1985 Rosemary Clooney Sings Ballads
  • 1986 Rosemary Clooney Sings the Music of Jimmy Van Heusen
  • 1987 Rosemary Clooney Sings the Lyrics of Johnny Mercer
  • 1989 Show Tunes
  • 1990 Rosemary Clooney Sings Rodgers, Hart & Hammerstein
  • 1991 For the Duration
  • 1992 Girl Singer
  • 1993 Do You Miss New York?
  • 1994 Still on the Road
  • 1995 Demi-Centennial
  • 1996 Dedicated to Nelson
  • 1996 White Christmas
  • 1997 Mothers & Daughters
  • 1998 At Long Last (with the Count Basie Orchestra)
  • 2000 Out of This World
  • 2000 Brazil (with John Pizzarelli)
  • 2001 Sentimental Journey: The Girl Singer and Her New Big Band
  • 2002 The Last Concert (live)

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tony Pastor and His Orchestra (1947) (short subject)
  • Slaughter Trail (1951)
  • The Stars Are Singing (1953)
  • Here Come the Girls (1953)
  • Red Garters (1954)
  • White Christmas (1954)
  • Deep in My Heart (1954; cameo appearance)
  • Frasier (1993)
  • Radioland Murders (1994)
  • ER (1994)
  • Marlene Dietrich: Her Own Song (2002) (documentary)
  • Cher show as a guest (1976)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוזמרי קלוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Rosemary Clooney: Concord Music Group". Beverly Hills, California: Concord Music Group, Inc.. 
  2. ^ Parish, James Robert; Michael R. Pitts (1991). Hollywood Songsters. New York: Garland. עמ' 176. ISBN 0-415-94332-9. 
  3. ^ Parish and Pitts (1991), p. 177
  4. ^ Clooney, Rosemary; Joan Barthel (1999). Girl singer: an autobiography. Doubleday. ISBN 0-385-49334-7.