מרילין הורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרילין הורן
Marilyn Horne
מרילין הורן והנרי לואיס ב-1961, צילום: קרל ואן וכטן
מרילין הורן והנרי לואיס ב-1961, צילום: קרל ואן וכטן
לידה 16 בינואר 1934 (בת 90)
בראדפורד, מחוז מק'קין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1954–1999 (כ־45 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת דרום קליפורניה, האקדמיה למוזיקה של המערב, בית הספר למוזיקה USC תורנטון, התיכון הפוליטכני של לונג ביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול מצו-סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דקה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג הנרי לואיס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.marilynhornefdn.org
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרילין הורןאנגלית: Marilyn Horne; נולדה ב-16 בינואר 1934) היא זמרת מצו-סופרן אמריקאית, ששמה נקשר בעיקר למוזיקה של רוסיני והנדל. את הקריירה שלה החלה כסופרן לירי קל, אך עם חלוף השנים התגבש קולה והבשיל למצו סופרן דרמטי, המצטיין בגמישותו ובממדיו. היא התמחתה בתפקידים, הדורשים קול גדול, צליל יפה ויכולת להתמודד עם קטעי קולורטורה קשים.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורן נולדה בבראדפורד, פנסילבניה, אך בגיל 11 עברה עם הוריה ללונג ביץ', קליפורניה. היא למדה פיתוח קול אצל ויליאם ונארד בבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת דרום קליפורניה והשתתפה בכיתות האמן של לוטה להמן.

התעסוקה הראשונה החשובה של הורן כזמרת מקצועית הייתה ב-1954, כשנתנה את קולה לשחקנית דורותי דנדרידג' בסרט "כרמן ג'ונס". עד אז, עבדה כזמרת מאחורי הקלעים בכמה קומדיות מצב בטלוויזיה והקליטה גרסות כיסוי לשירים פופולריים מראשית שנות ה-50'. היא הופיעה בהצגה "הזוג המוזר" כתפקיד ג'קי, זמרת עצבנית ונכנעת בראשית דרכה, שמתפתחת לדיווה במלוא הדרה ובוחנת את תפקיד כרמן בהצלחה מזהירה; כמו כן שרה בתוכנית הראיונות הטלוויזיונית של ג'וני קרסון. באותה שנה הופיעה לראשונה בלוס אנג'לס בתפקיד האטה באופרה "הכלה המכורה" של סמטנה, עם אופרת הגילדה של לוס אנג'לס.

פריצת הדרך הראשונה הגדולה שלה הגיעה כשסטרווינסקי הכיר ביכולת שירתה; הקריירה האופראית שלה החלה כשסטרווינסקי הזמין אותה להופיע בפסטיבל וינה של 1956. היא נשארה באירופה במשך שלוש עונות ושרה בגרמניה עם האופרה של גלזנקירשן, במערב וסטפליה.

הורן זכתה לשבחים על הופעתה כמריה בווצק של אלבן ברג, בחנוכת בית האופרה החדש בגלזנקירשן ב-22 במאי 1960. ב-1964 חזרה לארצות הברית להופיע ב"ווצק" באופרה של סן פרנסיסקו.

במשך שנים רבות נקשר שמה של הורן עם זה של הסופרן האוסטרלית דיים ג'ואן סאת'רלנד. השתים הופיעו לראשונה בצוותא בגרסה קונצרטנטית של "ביאטריצ'ה די טנדה" מאת בליני בקרנגי הול, בפברואר 1961. ב-1965 זומנו שוב לשיר יחדיו בהופעה של "סמיראמידה" מאת רוסיני עם להקת האופרה של בוסטון.

הורן הופיעה לראשונה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון בשנת 1964, בתפקיד מריה ב"ווצק". הופעתה הראשונה בלה סקאלה במילאנו הייתה בתפקיד יוקסטה באופרה-אורטוריה של סטרווינסקי, "אדיפוס רקס", ב-13 במרץ 1969. עוד ציון דרך בקריירה של הורן חל אותה שנה בהצגת "המצור על קורינתיה" של רוסיני בלה סקאלה, כשזכתה בתשואות יוצאות דופן, למשך שבע דקות רצופות, באמצע המערכה. בשנת 1970 הופיעה הורן לראשונה במטרופוליטן אופרה בתפקיד אדאלגיזה ב"נורמה" של בליני, עם סאת'רלנד בתפקיד הראשי. מאז המשיכה להופיע דרך קבע במטרופוליטן ופתחה את עונת 1972-73 בתפקיד כרמן. להצלחה רבתי זכתה ב"הנביא" של מאיירבר בהפקה של ג'ון דקסטר. ב-1984 שרה בתפקיד הראשי באופרה סריה של הנדל, "רינאלדו" (בבימויו של פרנק קורסארו), האופרה הראשונה של הנדל שבוצעה מאז ומעולם במטרופוליטן.

אף כי היא נודעת ביותר בשירת בל קאנטו ובתפקידי אופרה סריה, הורן הרבתה לשיר גם מוזיקה אמריקאית, הן בת זמננו, משל ויליאם בולקום ואחרים, והן שירים פופולריים מסורתיים.

הורן הייתה נשואה משנת 1960 עד 1974 למנצח הנרי לואיס, עמו חיה במשך שנים רבות באקו פארק. לשניים בת בשם אנג'לה.

ב-1983 הוציאה לאור (בשיתוף הסופרת ג'יין סקובל) אוטוביוגרפיה גלוית-לב בשם "חיי" וספר המשך, "מרילין הורן, השיר נמשך", הופיע בשנת 2004.

הורן קיבלה אותות כבוד רבים במהלך הקריירה שלה. לציון מיוחד ביניהם ראוי מאמר בניו יורק טיימס, שכתב מי שהיה אז עורך חדשות האופרה, רוברט ג'ייקובסון, לכבוד חגיגות המאה של המטרופוליטן בשנת 1983. ג'ייקובסון הביא רשימה של 100 הזמרים הגדולים ביותר שהופיעו בזמן מן הזמנים בבית האופרה. הורן הייתה היחידה, שהמשיכה להופיע על הבימה בזמן כתיבת המאמר.

הורן פרשה מבימת הקונצרטים בשנת 1999 ברסיטל במרכז הקונצרטים של שיקגו. היא מופיעה עדיין מדי פעם בקונצרטים פופולריים (לאחרונה הופיעה עם כוכבת הקאבארט ברברה קוק) בקול, שהגיל לא עמעם את זוהרו. כמו כן ייסדה את "קרן מרילין הורן" לסייע בשימור אמנות הרסיטלים הווקאליים. היא מנחה סדרה של כיתות אמן שנתיות בקונסרבטוריון אוברלין למוזיקה.

בינואר 2006, זמן קצר אחרי יום הולדתה ה-72, נמסר כי אובחן אצלה "סרטן לבלב מאותר" וכי סיכויי החלמתה טובים. בינואר 2007 הופיעה באירוע ציבורי למען הקרן שלה.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Marilyn Horne: The Song Continues by Marilyn Horne and Jane Scovell | Baskerville Publishers; ISBN 1880909715
  • Marilyn Horne: My Life by Marilyn Horne and Jane Scovell | Atheneum Books; ISBN 068911401X

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרילין הורן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Anne Midgette: Marilyn Horne Puts Her Protégés on Parade in Song, New York Times, January 29 2007. Retrieved 21 May 2007.