דינה בליי-שור
דינה בליי-שור (נולדה ב-3 בדצמבר 1957) היא שחקנית ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דינה בליי נולדה וגדלה בבואנוס איירס, ארגנטינה. בהיותה בת ארבע עשרה הצטרפה לחוג הנוער של התיאטרון היהודי-קומוניסטי בבואנוס איירס (IFT). המורה הראשון שלה היה גיירמו בטגליה, מגדולי שחקני התיאטרון והקולנוע בארגנטינה באותה עת, ממנו שמע לראשונה על שיטת העבודה של סטניסלבסקי, על שייקספיר ועל התיאטרון היווני העתיק.
עלתה לישראל לבדה ב-1976, ולאחר שסיימה בגרות בתיכון החקלאי כפר סילבר, התיישבה בקיבוץ געתון, בו התגוררה שבע שנים.
למדה משחק בהדרכת הבמאית הלנה קורקין בחוג לתיאטרון של בימת הקיבוץ (1982-1980). למדה משחק והוראת תיאטרון בסמינר הקיבוצים (1985-1982). בין המורים שהשפיעו על עבודתה: חנן שניר, רנה ירושלמי, מימי ויזנברג, גזה פרטוש ושמוליק שילה (מנהל החוג לדרמה של סמינר הקיבוצים באותם הימים). במהלך הקריירה בליי השתתפה בסדנאות רבות ולמדה אמנות הקול אצל מרדית מונק מארצות הברית ופסיכודרמה אצל הניה ארצי (שניהם ב-1986), תיאטרון הנו אצל קזואו אונו מיפן ותנועה אצל רות זיו אייל (שניהם ב-1987), מסיכות של קומדיה דל'ארטה אצל ז'ילברטו טופאנו מאיטליה (1988), תיפוף וכלי הקשה אצל קאי אקומורה מיפן (1989) ותיפוף, שירה וריקוד אפריקאיים אצל מאירה אשר (1993). סדנת משחק אצל מייקל אלפרדס (2000).
מייד בתום לימודיה הזמינה אותה הבמאית רנה ירושלמי לשחק בתיאטרון חיפה. שם גילמה את דמותו של נער שתקן התלוי באימו במחזה "שש נפשות מחפשות מחבר" מאת לואיג'י פיראנדלו. תפקידה השני היה במחזה "חפצים" מאת א.ב. יהושע בו גילמה את דמותה של עוזרת בית ערביה. היא נשארה בתיאטרון חיפה ארבע עונות. בין השאר שיחקה בו בתפקיד חנה בלצר, מתורגמנית רוסיה במחזה "כשהיא רוקדת" מאת מרטין שרמן, הדודה ב"שידוכין" מאת גוגול והאם ב"סינדרום ירושלים" מאת יהושוע סובול.
ב-1989 גילמה את תפקיד אופליה ב"המלט" במסגרת תיאטרון הקאמרי ואנסמבל עיתים בבימויה של רנה ירושלמי, לצידו של שולי רנד בתפקיד המלט, הפקה שהייתה בסיבוב הופעות ברחבי תבל. מאוחר יותר שיחקה בליי בעוד שלוש הפקות בבימויה של רנה ירושלמי: בתפקיד הדוקטור המרושע ב"וויצק" מאת גאורג ביכנר, ובהצגות "ויאמר" וב"ויאמר וילך".
ב-1990 שיחקה ב"חתונת הדמים" מאת לורקה בבימויו של חנן שניר שהועלתה בתיאטרון הבימה. גילמה את דמותה של הלבנה לבושה לבן כשהיא מטפסת על קיר ומשקיפה על האוהבים האבודים; היא זכתה בפרס פינקל על התפקיד. בהצגה "הדיבוק" בבימויו של חנן שניר (1998) גילמה את דמותה של חנה רובינא המשחקת את לאה, אחת מארבע דמויותיה של הגיבורה במחזה, הרוקדת בתיאטרליות בשולי הבמה ומשקיפה על גורלה של לאה דהיום.
במהלך השנים שיחקה לסירוגין בקאמרי, הבימה, בית ליסין ותיאטרון חיפה. באופרת הרוק "פיקניק בחוסמסה" מאת חיים נגיד בקאמרי (1990), גילמה את אשתו המתאבדת, יוצאת רוסיה, של עורך דין, עטתה תכריכים ופרצה במחול. ב-1992 שיחקה בהצגת יחיד "השוטה" במסגרת התיאטרונטו. ההצגה הייתה מורכבת מ-79 פסקאות מתוך 40 מחזות (שכתבו בין השאר שקספיר, טום סטופארד, לואיס קרול, ניטשה, אוסקר ויילד ובקט), אותם ליקטה וביימה רינה ברוך.
ב-1993 הכירה את המחזאי והבמאי חנוך לוין, והחלה לשחק במחזותיו. בין תפקידיה: הילד בן השבע בהצגה "הילד חולם", שולית המענה בהצגה "כריתת ראש" (שתיהן בתיאטרון הבימה) וכרוב עצוב ב"אשכבה" בתיאטרון הקאמרי, תפקיד אותו מגלמת עד היום (2022).
ב-2014 החלה לשחק בתפקיד אנטיגונה בהצגה "אנטיגונה" מאת סופוקלס בבימויו של גדי צדקה בתיאטרון העברי ובהצגה "היריקה" בהבימה מאת גדעון רייכר.
פרדי רוקם כתב עליה במאמר בכתב העת 'תיאטרון':
"משחקה של דינה בליי מבטא בעיניי, בראש ובראשונה, משהו אופייני ביותר לתיאטרון הישראלי: עוצמה רגשית, חום אנושי ואפילו סנטימנטליות ורגשנות יתר, המופנים ישירות אל הקהל. תכונות אלו מצטרפות לאמירה אידאולוגית ורעיונית, שאף היא מגייסת את השחקן, ובמקרים רבים גם את הקהל – מעורבות ו'רלוונטיות', לעיתים ללא פשרות... מה שלדעתי מייחד את דינה בליי כשחקנית היא היכולת שלה לגלם רעיון או סמל אבסטרקטיים, שאינם בהכרח כפופים לאמירה אידאולוגית חד-ממדית, אך יש להם בוודאי השלכות אידאולוגיות. יכולת זו... מעניקה ייחודיות למשחקה בהקשר הישראלי, ומשווה לעיתים מימד מטאפיזי למשחקה. היא לא משחקת "דמות" במובן המקובל אלא איכויות על-אינדיבידואליות." [1]
בשנים 1996–1997 הדריכה שחקנים ולימדה תנועה בקבוצה הצעירה של הבימה. ב-1998 העבירה סדנת משחק וביימה הצגה בנושא הזיקנה בסל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין. בשנים 2008-2008 העבירה סדנאות משחק לבמאים מטעם עיריית תל אביב.
דינה בליי-שור נשואה למנואל שור-בליי ולהם בת, סימונה.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1991 - פרס פינקל על תפקיד הלבנה ב"חתונת הדמים" מאת פדריקו גארסיה לורקה, בימוי חנן שניר, הבימה.
- 2006 – פרס הבמה לילדים ונוער לשחקנית השנה על תפקיד הבובה ב"גטו" בתיאטרון אורנה פורת מאת יהושע סובול בבימוי גדי צדקה בתיאטרון העברי.
- 2010 – פרס השחקנית על קריאת תפקיד האמא במחזה "שתיקה רועמת" מאת אנדראה באואב, בימוי אורי אגוז, פסטיבל קריאת מחזות בבית ליסין.
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאטרון הבימה
הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | הצגת בכורה |
---|---|---|---|---|
חתונת הדמים | פדריקו גארסיה לורקה | חנן שניר | הלבנה, בת הכפר | 1990 |
ירמה | פדריקו גארסיה לורקה | מיכל פורת | מריה | 1991 |
הילד חולם | חנוך לוין | חנוך לוין | הילד | 1993 |
כריתת ראש | חנוך לוין | חנוך לוין | שולית המענה | 1996 |
הדיבוק | ש. אנ-סקי | חנן שניר | חנה רובינא | 1998 |
בית ברנרדה אלבה | פדריקו גארסיה לורקה | אילן רונן | אנגוסטיאס | 2001 |
תיאטרון חיפה
הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | הצגת בכורה |
---|---|---|---|---|
שש נפשות מחפשות מחבר | לואיג'י פיראנדלו | רנה ירושלמי | הנער | 1985 |
חפצים | א.ב. יהושע | גדליה בסר | העוזרת הערביה | 1986 |
בונבנטורה | סרז'יו טורנו | ז'ילברטו טופנו | התאומות | 1986 |
כשהיא רוקדת | מרטין שרמן | בוב אקרמן | חנה בלצר | 1986 |
שידוכין | ניקולאי גוגול | אילן תורן | הדודה | 1987 |
הלילות העליזים של פרנקפורט | יוסף מונדי | יוסף מונדי | היפני והבלדר | 1987 |
סינדרום ירושלים | יהושע סובול | גדליה בסר | האם | 1987 |
יהודי בחצר הדוכס | יהודה סומו | ז'ילברטו טופנו | לוצאטה | 1988 |
נישואי פיגארו | פייר בומרשה | קטלינה בוז'יאנו | קירובינה | 1988 |
מחיר הכבוד | יעקב גורדין | רוני פינקוביץ' | האומנת | 2010 |
ארגנטינה | בעז גאון | סיני פתר | האמא | 2011 |
תיאטרון הקאמרי
הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | הצגת בכורה |
---|---|---|---|---|
דידו ואיניאס (אופרה) | הנרי פרסל | חנן שניר | בנו של יופיטר | 1985 |
פיקניק בחוסמסה | חיים נגיד | ג'ק מסינגר | גיטה | 1990 |
אשכבה | חנוך לוין | חנוך לוין | כרוב עצוב | 1999 |
בדנהיים 1939 | אהרן אפלפלד | עמרי ניצן-מיכה לבינסון | האישה | 2006 |
זה הים הגדול | יוסף בר-יוסף | דדי ברון | האמא | 2007 |
אנסמבל עתים ותיאטרון הקאמרי
הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | הצגת בכורה |
---|---|---|---|---|
המלט | ויליאם שייקספיר | רנה ירושלמי | אופליה | 1989 |
וויצק 91 | גאורג ביכנר | רנה ירושלמי | הדוקטור | 1991 |
ויאמר | טקסטים מהתנ"ך | רנה ירושלמי | 1994 | |
ויאמר וילך | טקסטים מהתנ"ך | רנה ירושלמי | 2003 |
הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | הצגת בכורה |
---|---|---|---|---|
דולפינים | מאיה שעיה | דדי ברון | האמא | 2008 |
הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | הצגת בכורה |
---|---|---|---|---|
בשר גבירותיי ורבותי | שחר פנקס | שיר גולדברג | פאני ברבריצי | 2011 |
פימה | עמוס עוז | נולה צ'לטון | אנט | 2012 |
קיגלר: חייו ומותו | עודד ליפשיץ | עודד ליפשיץ | הדוקטור | 2013 |
בתיאטראות שונים
הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | תיאטרון | הצגת בכורה |
---|---|---|---|---|---|
שלוש רביעיות | יורם פורת | יורם פורת | נורה | תיאטרון הקיבוץ | 1995 |
ינשופות | אגי משעול | נועה לב | משכן האופרה של תל אביב | 2004 | |
היריקה | גדעון רייכר | דניס שמע | נירה | צוותא | 2013 |
תיאטרון ילדים ונוער
הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | תיאטרון | הצגת בכורה |
---|---|---|---|---|---|
מנ-טן-טירו-לירוי-לה | מריה הלנה וולש | הלנה קורקין | בכורה בפסטיבל הלילות של יפו | 1987 | |
גדא וביש גדא | בשביס זינגר | הלנה קורקין | גדא והנסיכה | בכורה בפסטיבל חיפה הראשון להצגות ילדים (פרס ראשון בפסטיבל) | 1989 |
מסע סביב הזנב | מנחם עיני | מנחם עיני | הצגת יחיד | 1994 | |
מסעות הקרנף אברהם | הפקה פרטית | 1996 | |||
מכתבים לאחי | יאקי מחרז | יאקי מחרז | האם | 2002 | |
המכשפה | גליה בארי | גליה בארי | המכשפה | תיאטרון מופע | 2003 |
גטו | יהושע סובול | גדי צדקה | הבובה | התיאטרון העברי | 2005 |
קורצ'אק | גדי צדקה | גדי צדקה | הילדה | התיאטרון העברי | 2009 |
אנטיגונה | סופוקלס | גדי צדקה | אנטיגונה | התיאטרון העברי | 2013 |
"אשכבה" בפסטיבלים בינלאומיים
- 2000 – אתונה, יוון; הנובר, גרמניה; בודפשט, הונגריה.
- 2001 – ורשה, פולין; ברלין, גרמניה.
- 2004 – בוקרשט/סיביו, רומניה; בייג'ינג, סין.
- 2006 – איסטנבול, טורקיה; בייג'ינג, סין.
- 2007 – צ'כיה.
- 2010 – פרם, רוסיה.
"המלט" בפסטיבלים בינלאומיים
- 1990 – פסטיבל Theater Formen בראונשוויג, גרמניה.
- 1992 – הפסטיבל הבינלאומי של הולנד, אמסטרדם.
- 1992 - Brookyn Academy of Music (BAM), ניו יורק, ארצות הברית.
פסטיבלים בארץ
הצגה/מופע | פסטיבל | מחזאי | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|---|
מנטנטירולירולה | פסטיבל הלילות של יפו | שירים של מריה אלנה וולש | הלנה קורקין | 1987 | |
המלט | פסטיבל עכו | שקספיר | רנה ירושלמי | אופליה | 1988 |
גדא וביש גדא | פסטיבל חיפה להצגות ילדים (מקום ראשון בפסטיבל) | בשביס זינגר | הלנה קורקין | גדא והנסיכה | 1989 |
נערות טולדו | פסטיבל ישראל | יהושע סובול | גבי אלדור | 1992 | |
השוטה | תיאטרונטו | עיבוד של רינה ברוך לטקסטים קלאסיים שונים | רינה ברוך | 1992 | |
הילד חולם | פסטיבל ישראל | חנוך לוין | חנוך לוין | הילד | 1993 |
סולטנה אמורה | פסטיבל עכו | אלישבע גרינבאום | גיא עמר | 1996 | |
דורה | פסטיבל האישה חולון | יורם פורת | יורם פורת | דורה | 2000 |
נחלה | פסטיבל עכו | הדס עפרת | הדס עפרת | 2004 | |
אחרון מעמד הפועלים | פסטיבל מחזה מקורי בצוותא | אוהד קנולר | נועה רבן-קנולר | 2004 | |
השולחן: עבודת כיתה | פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא | נעמי יואלי | נעמי יואלי | 2007 | |
שתיקה רועמת | פסטיבל בית ליסין | אנדריאה באובב | אורי אגוז | 2010 |
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרט | תסריטאי | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|
ולקחת לך אישה | רונית אלקבץ, שלומי אלקבץ | רונית אלקבץ, שלומי אלקבץ | השכינה | 2004 |
נוזהת אל-פואד | יהודה ג'אד נאמן, שירלי רם-עמית, דניאל אביצור | יהודה ג'אד נאמן | חולת סרטן סופנית | 2006 |
עדים דוממים | דינה פרלשטיין | דינה פרלשטיין | 2008 | |
רוחות באחוזה/הצפון ? | דינה פרלשטיין | דינה פרלשטיין | 2009 | |
מוקי בוערה | משה זונדר | לנה וסלבה צ'פלין | ניצולת שואה | 2009 |
לילות באגם | דינה פרלשטיין | דינה פרלשטיין | דולה | 2010 |
אף פעם לא מאוחר מדי | עדו פלוק | עדו פלוק | נורית | 2011 |
שכרון מעמקים | דינה פרלשטיין | דינה פרלשטיין | ||
ההתחלפות | ערן קולירין | ערן קולירין | אמא של עודד | 2012 |
על קרח דק | דינה פרלשטיין | דינה פרלשטיין | 2012 | |
תולדותיה של בתיה מ. | לאה מאיאס ודייגו רוטמן | ברי אלונסו | 2013 | |
הוצאתו לאור של המשורר המת | רן שריג, ישראל ברייט | עידן לוי | מימי | 2016 |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרה | תסריטאי | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|
זינזאנה | חיים בוזגלו | חיים בוזגלו | ד"ר נלי | 2000 |
פרנקו וספקטור | עמית ליאור | עמליה מרגולין | 2003 | |
מעורב ירושלמי | הרופאה | 2008 | ||
תמרות עשן | נח סטולמן | עודד דוידוף | יונה מוקד | 2009 |
טקסי דרייבר | הפסיכולוגית | 2010 | ||
סרוגים | לייזי שפירא | הרופאה | 2011 | |
סרוגים | לייזי שפירא | הרופאה | 2011 | |
המיוחדת | רותי כנעני | 2012 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה חלקית:
- אלוף בן, "בא לעיר: מיטה, מטבח", בעיתון העיר, עמ' 65–72.
- "איזידורה לא רוקדת" - (אמש בתיאטרון), בעיתון מעריב, 1986.
- עופרה טבת, "אופליה היא בסך-הכל ילדה בת 15", בעיתון עולם האשה, 1989, עמ' 64–65, 144.
- תמי לוביץ', "לקחתי בחשבון שאני עלולה להתרסק", 10 במרץ 1992.
- בתיה מלמד, "החיים זה לא פיקניק", בעיתון לאשה, גיליון מספר 2232, 22 בינואר 1990, עמ' 15, 139.
- .Festival – Formen 90', January 1991, p. 25
- נילי לנדסמן, "הגוף עדיין רועד", עיתון תל אביב, אוקטובר 1991.
- ירמי עמיר, "אשה חולמת", במוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, 11 ביוני 1993, עמ' 2–3.
- ציפי שוחט "אנשים בחזית – דינה בליי", במוסף הארץ, 12 בפברואר 1993, עמ' 9.
- ציפי שוחט, "שחקן לא צריך לשלם כל מחיר כדי להרוויח", במוסף גלריה של העיתון הארץ, ינואר 1996.
- פרדי רוקם, "מלאכית בשמי הבימה - תדמיתה של השחקנית דינה בליי", התיאטרון – רבעון לתיאטרון עכשווי, אביב 1999, עמ' 60–62.
- לילך דקל-אבנרי, ריאיון עם דינה בליי-שור, בכתב העת במה, 21 בדצמבר 2004.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דינה בליי-שור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- דינה בליי-שור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דינה בליי-שור, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- דינה בליי-שור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דינה בליי-שור, בארכיון הבימה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרדי רוקם, "מלאכית בשמי הבימה - תדמיתה של השחקנית דינה בליי", התיאטרון – רבעון לתיאטרון עכשווי, אביב 1999, עמ' 61.
- זוכי פרס הבמה לילדים ונוער
- שחקניות תיאטרון ישראליות
- שחקני תיאטרון ישראלים
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה ישראליות
- שחקני קולנוע וטלוויזיה ישראלים
- ישראליות ילידות ארגנטינה
- ישראלים ילידי ארגנטינה
- ישראליות שנולדו ב-1957
- ישראלים שנולדו ב-1957
- בוגרי התיכון החקלאי כפר סילבר
- געתון: אישים
- בוגרות בית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים
- בוגרי בית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים
- שחקניות קולנוע חרדי