התפרצות נגיף הקורונה ביפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
התפרצות נגיף הקורונה ביפן
תאריך התחלה 16 בינואר 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך עדיין פעילה
במדינות או באזורים יפן יפןיפן
מוקד התפרצות מחוז קנאגווה
פתוגן נגיף ה-SARS-CoV-2
מקרי מוות 1,052‏ [1]
מקרי הדבקה 48,928‏ [1]
  • 13,901 מהם חולים פעילים
    • 171 מתוכם במצב קשה
הבריאו 33,975‏ [1]
רענון נתונים
COVID-19 Cases by prefectures of Japan.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מגפת הקורונה, בה חלו רבים במחלת נגיף הקורונה ביפן, התפשטה אל המדינה באמצע ינואר 2020.

ספינת התענוגות הדיימונד פרינסס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיימונד פרינסס

ב-20 בינואר אובחן מקרה הקורונה הראשון שהתרחש על גבי הספינה, נוסע בן 80 מהונג קונג עלה על האונייה ביוקוהאמה וירד מהאונייה בהונג קונג ב-25 בינואר. הוא ביקר בבית החולים של הונג קונג ושישה ימים לאחר שעזב האונייה, הוא אובחן כחולה בנגיף הקורונה.[2]

ב-4 בפברואר נכנסה האונייה להסגר בנמל יוקוהאמה שביפן וחולי הנגיף שהורדו מהספינה טופלו על ידי ממשלת יפן בבתי החולים במדינה.[3]

נכון ל-30 במרץ 2020, 712 נוסעי הספינה אובחנו כחולים בנגיף הקורונה, 10 מתו ו-603 החלימו לחלוטין מהנגיף.

התפשטות המגפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי הנגד הבולטים של יפן במאבק במגפה היו שלושת ה-C. מדובר מהימנעות משהיה ב-3 סביבות:(1) חללים סגורים עם אוורור לקוי; (2) מקומות צפופים עם הרבה אנשים בקרבת מקום; (3) מצבי קשר קרוב כמו שיחות במרחק קטן אחד מהשני
מס' החולים (כחול) ומספר המתים בציר לוגריתמי עד תחילת מאי 2020

ב-16 בינואר הודיעה יפן על מקרה ראשון של הידבקות בנגיף הקורונה בשטחה. מדובר בתושב סיני בן 30, שחזר לטוקיו לאחר שהיה בביקור בווהאן, שבה התפרץ הנגיף לראשונה, במגע עם חולה מאומת.[4]

ב-12 בפברואר הודיעה ממשלת יפן כי היא עוצרת כניסתם של תיירים המגיעים ממחוז ג'ג'יאנג שבסין.[5]

ב-13 בפברואר הודיעה יפן על מקרה מוות ראשון של אדם מנגיף הקורונה בשטחה. הקורבן היא אישה מבוגרת הנמצאת בשנות ה-80 לחייה.[6]

ב-2 במרץ סגרה ממשלת יפן את כל בתי הספר ברחבי המדינה עקב התפשטות מגפת הקורונה.[7][8]

ב-5 במרץ הודיעה יפן כי היא תכניס לבידוד תיירים ומבקרים מסין ומדרום קוריאה ל-14 יום.[9]

ב-6 במרץ הודיעה קוריאה הדרומית על השהיית ויזות עבור אזרחים יפנים בשל ההגבלות שהטילה ממשלת יפן כנגד אזרחי דרום קוריאה.[10]

ב-9 במרץ הוגדרו אמצעים במאבק במגפה: שלושת ה-C או שלוש הצפיפויות (crowdedness). מדובר בהימנעות משהיה ב-3 סביבות: (1) חללים סגורים עם אוורור לקוי; (2) מקומות צפופים עם הרבה אנשים בקרבת מקום; (3) מצבי קשר קרוב כמו שיחות במרחק קטן אחד מהשני.[11] זאת בנוסף מניקוי משטחים שנגעו בהם רבים.[12] זוהו חדרי כושר, מועדוני מוזיקה חיה, כנסי תערוכות ומפגשים חברתיים כדוגמאות למקומות כאלה.

ב-17 במרץ הודיעה ממשלת יפן על הרחבת האיסור כנגד אזרחי ממוצא אירופי בשל התפשטות נגיף הקורונה.[13]

ב-19 במרץ קראו מושלי אוסקה והיוגו מתושביהן להימנע מנסיעות לא חיוניות בין המחוזות בשל התפשטות נגיף הקורונה.[14]

ב-24 במרץ הודיע ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, כי אולימפיאדת טוקיו שהייתה אמורה להיערך ב-24 ביולי 2020, תדחה בשנה עקב התפשטות מגפת הקורונה.[15][5]

ב-25 במרץ קראה מושלת טוקיו, יוריקו קויקה לתושבים להימנע מיציאה לא חיונית מהבתים בשל חשש להתפרצות רחבה של נגיף הקורונה.[16]

עד השבוע של סוף מרץ אמרו מומחים מטעם ממשלת יפן שהמדינה הצליחה לבלום "התפוצצות" בעלייה במקרים. באותו שבוע, חלה עליה במספר החולים בטוקיו.[17]

באפריל הכריז ראש הממשלה אבה על מצב חירום והממשלה השיק תוכנית תמריצים כלכלית.[דרוש מקור]

ב-16 באפריל, יפן הרחיבה את מצב החירום לכל המדינה. זאת, אחרי מצב חירום חלקי בכמה מוקדים. מצב החירום אינו סגר והוא יעניק לרשויות יותר סמכויות להשאיר את התושבים בבתיהם ולסגור עסקים.[18]

בניגוד לשלטון המרכזי ביפן שקיבל ביקורת על איטיות בתגובה למצב, האי הוקאידו פעל במהירות יחסית. ב-28 בפברואר, החל סגר וולנטרי שנמשך 3 שבועות. בתי ספר ורוב העסקים והמסעדות נסגרו. כשכמות החולים החדשים קטנה וכחלק מניהול סיכונים, ביטל המושל את הסגר וביקש לשמור על ריחוק חברתי. אחרי ביטול הסגר, הגיע לאי תושבים ממחוזות אחרים ששמעו על סוף מצב החירום. החל גל שני של הדבקות, וכמות החולים החדשים עלתה מ-18 ל-279 תוך פחות משבוע. ב-21 באפריל, הסגר הוכרז בשנית, כ-12 ימים אחרי ביטולו. דוקטור קיושי נגסה (Dr. Kiyoshi Nagase), מי שעזר לקבוע את מדיניות המושל, טען שבאותו הזמן שהוחלט להסיר את הסגר הראשון, הייתה הבנה מוגבלת של הנגיף, כי היה מידע מוגבל. הוא התחרט שהוא לא לחץ שיבוצעו יותר בדיקות.[19]

בסוף אפריל, מומחים אמרו שצריך להגדיל את כמות הבדיקות אחרי עליה בשיעור החולים.[20] הרשויות מצדן התעקשו שבדיקות מעולם לא היו חלק מהאסטרטגיה שלהן במאבק בקורונה, וכי הן הסתמכו במקום זאת על איתור מגעים של חולים ועל הכלה של התפרצויות נקודתיות.[21]

נאסרה הגעה ממדינות מסוימות, שהיוו מוקדי הדבקה. בשדה התעופה בוצעו בדיקות לנכנסים.[22]

ב-4 במאי חשף משרד הבריאות, העבודה והרווחה את תוכניתו ליצירת "אורח חיים חדש" עבור אזרחי המדינה. כמה אלמנטים באורח החיים כללו שינויים בהתנהגות הנדרשים במצב חירום, כמו הימנעות מסביבות בסיכון גבוה ונסיעה למרחקים ארוכים. עם זאת, התוכנית הרחיבה את אמצעי הזהירות הללו בכדי לכסות פעילויות ארציות יותר על ידי בקשה מאנשים לעסוק בפעילויות כמו חבישת מסכות במהלך כל השיחות, הימנעות משיחות בעת שימוש בתחבורה ציבורית, ואכילה זה ליד זה ולא זה מול זה. [23][24]

ב-14 במאי, הוסר מצב החירום ברוב המחוזות במדינה. לא הוסר בטוקיו ובאוסקה.[25] אחרי שבועיים, הוסר את מצב החירום בשאר המקומות.[21]

ביולי, היפנים סבלו מהתפרצות נוספת. ב-1 באוגוסט נקבע שיא חדש עם אבחונם של 472 נדבקים חדשים בטוקיו. מדובר ביום השני ברציפות שמספר המאובחנים היומי בעיר עובר את ה-400. לכן הכריז מושל טוקיו, יוריקו קויקה, על מצב חירום בעיר. בממשלה היפנית החליטו כי לפי שעה אין צורך להכריז על מצב חירום בכל המדינה, למרות שהשיא במספר הנדבקים היומי נשבר גם בכמה ערים נוספות.[26]

השפעה כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל המשבר העולמי שגרר נגיף הקורונה, שתיים מן יצרניות הרכב היפניות הגדולות הודיעו על הורדת קצב הייצור.

טויוטה הודיעה על סגירת חמשת המפעלים שלה ביפן בתחילת אפריל, כאשר הסיבה המרכזית היא ירידה דרסטית בביקוש העולמי. במטרה לווסת את הייצור כך שאחרי ההשבתה המלאה תהיה פעולה חלקית של כמה מהמפעלים. שעות ספורות אחרי ההודעה של טויוטה הודיעה גם מאזדה על כך שתפסיק את הייצור בשניים מהמפעלים שלה ביפן. מאזדה הודיעה שעד 30 באפריל יפעלו המפעלים רק שמונה ימים ובמשמרת אחת בלבד. מאזדה גם תעצור לעשרה ימים את הייצור במקסיקו ובתאילנד.[27]

ראש ממשלת יפן פרסם חבילת תמריצים בגובה של כמעט טריליון דולר. ב-18 במאי 2020, כלכלת יפן שקעה למיתון. הכלכלה השלישית בגודלה בעולם התכווצה ברבעון הראשון של 2020 ב-3.4% בקצב שנתי.[28]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 12 באוגוסט 2020, 12:32 שעון ישראל
  2. ^ Princess cruise cancelled after passenger confirmed with coronavirus, www.travelmole.com (באנגלית)
  3. ^ Princess Cruises, Princess Cruises: Diamond Princess Updates - Notices & Advisories, www.princess.com, ‏Mon Mar 16 16:56:18 PDT 2020 (באנגלית)
  4. ^ hermesauto, Japan confirms first case of infection from Wuhan coronavirus; Vietnam quarantines two tourists, The Straits Times, ‏2020-01-16 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Japan expands entry restrictions to virus-hit Zhejiang, Nikkei Asian Review (בBritish English)
  6. ^ Japan confirms its first COVID-19 death: Health minister, CNA (באנגלית)
  7. ^ KYODO NEWS, PM Abe asks all schools in Japan to temporarily close over coronavirus, Kyodo News+
  8. ^ Kevin Zeller, Fearing coronavirus, Japan closes all schools through beginning of April, Mission Network News (באנגלית)
  9. ^ Japan to quarantine visitors from China, South Korea: Report, CNA (באנגלית)
  10. ^ hermesauto, South Korea suspends visas for Japanese in tit-for-tat coronavirus curbs, The Straits Times, ‏6 במרץ 2020 (באנגלית)
  11. ^ משרד הבריאות, העבודה והרווחה ביפן, "新型コロナウイルス感染症対策専門家会議 「新型コロナウイルス感染症対策の見解」", ‏9 במרץ 2020
  12. ^ משרד הבריאות הרווחה והעבודה ביפן, מודעה על שלושת ה-C, ‏8 באפריל 2020
  13. ^ Japan to expand entry ban to more European regions | NHK WORLD-JAPAN News, NHK WORLD (באנגלית) Archived 2020-03-29 at the Wayback Machine
  14. ^ Residents Asked to Refrain from Osaka-Hyogo Travel, nippon.com, ‏19 במרץ 2020 (באנגלית)
  15. ^ אורן אהרוני, רשמית: אולימפיאדת טוקיו 2020 נדחתה בשנה, באתר ynet, 24 במרץ 2020
  16. ^ Tokyo governor urges residents to stay at home at weekend, Arab News, ‏25 במרץ 2020 (באנגלית)
  17. ^ בלי סגר ומעקבים: יפן הימרה נגד הקורונה, אבל יכול להיות שנגמר לה המזל, באתר הארץ, 30 במרץ 2020
  18. ^ יפן הרחיבה את מצב החירום לכל המדינה בשל המשך התפשטות הקורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 16 באפריל 2020
  19. ^ This Japanese Island Lifted Its Coronavirus Lockdown Too Soon and Became a Warning to the World, Time (באנגלית)
  20. ^ Internal Submission, Experts in Japan call for more coronavirus tests as positive rate rises, The Japan Times, ‏2020-04-23 (באנגלית)
  21. ^ 1 2 יפן ניצחה את הקורונה, רה"מ נותר ברווז צולע, ynet, ‏2020-05-25 (בעברית)
  22. ^ שמעון יעיש, ‏גאוני או מוגזם? כך מתמודדים היפנים עם הקורונה, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2020
  23. ^ 新型コロナウイルスを想定した「新しい生活様式」の実践例を公表しました, www.mhlw.go.jp (ביפנית)
  24. ^ Ministry of Health, Labour and Welfare (22 April 2020)., "Expert Meeting on the Novel Coronavirus Disease Control Analysis and Recommendations of the Response to the Novel Coronavirus (COVID-19)", ‏22 באפריל 2020
  25. ^ קורונה ביפן: הוסר מצב החירום ברוב המחוזות במדינה, www.maariv.co.il
  26. ^ N12 - ארה"ב: יותר מ-25 אלף מתים בחודש האחרון, N12, ‏2020-08-01
  27. ^ בעקבות הקורונה: גם ביפן עוצרים את היצור - אוטו, www.auto.co.il (בעברית)
  28. ^ "כלכלת יפן שקעה למיתון בעקבות מגפת הקורונה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2020. 


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהמצריםסודאן
אסיה איחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןהודוהפיליפיניםוייטנאםטאיוואןטורקיהיפןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקוריאה הצפוניתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאנדורהאסטוניהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצרפתקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית בוליביהברזילפרוקולומביה
אוקיאניה ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיות
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליההמרכז המדעי הממלכתי לווירולוגיה וביוטכנולוגיהנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות הלאמת ציוד רפואיזכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסוניםריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתהשפעה פיננסית (משבר כלכלימלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקו