ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/מסכת מכות
מַסֶּכֶת מַכּוֹת (או מַסֶּכֶת מַלְקוֹת) היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
במשנה כוללת המסכת 3 פרקים ובתוספתא יש בה 4 פרקים. על כל שלושת פרקי המסכת מצוי תלמוד בבלי ואורכו בש"ס וילנא - 23 דפים. בתלמוד הירושלמי יש גמרא רק על שני הפרקים הראשונים של המסכת.
על-פי אחת הדעות, מסכת מכות היא חלק ממסכת סנהדרין (ראו בהקדמת הרמב"ם למשנה), והופרדה ממנה מאוחר יותר.
שם המסכת[עריכת קוד מקור]
המסכת נקראת "מכות" על-שם עונש המלקות שבו עוסק פרקה האחרון של המסכת. השם "מכות" הוא לשון המקרא, כפי שמכונים אלו בתורה ("וְהִכָּהוּ לְפָנָיו... אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה..."[1]), בעוד שהלשון "מלקות" הוא לשון חז"ל (מארמית גלילית). יש שציינו ביאורים על פי תורת הרמז להעדפת השם "מכות" על פני "מלקות"[2]. עם זאת היו שקראו למסכת בשם "מסכת מלקות"[3].
מיקומה של המסכת בסדר נזיקין[עריכת קוד מקור]
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם האסוציאטיבי לפיו מסכת מכות מגיעה לאחר מסכת סנהדרין הוא שמכיוון שאחר שנשנה פרק "ואלו הן הנחנקין" (במסכת סנהדרין), מגיע תורו של פרק "ואלו הן הלוקין" במסכת. אך הרמב"ם מציין מייד כי "ואין זה טעם אמת, אבל היא מסכת בפני עצמה" ומוסיף כי המסכת נסמכה למסכת סנהדרין מפני שאין רשות לבני אדם לענוש ולהלקות, אלא השופטים בעצמם. ”וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר”[4].
פרקי המסכת[עריכת קוד מקור]
- כיצד העדים נעשים זוממין (עשר משניות[5])[6] הפרק עוסק בהלכות עדים זוממים וענשם, כיצד נעשים עדים זוממים, וכן מצבים בהם לא ניתן לקיים בהם את העונש שזממו לעשות.
- אלו הן הגולין (שמונה משניות)[7] הפרק דן בעונש הגלות לרוצח בשגגה, ורוצח בשגגה שאין בו גלות, בהלכות עיר מקלט, ומתי יוצא הגולה משם.
- ואלו הן הלוקין (שש עשרה משניות)[8] הפרק עוסק בעונש המלקות - על מה לוקים, כמה לוקים מהות המלקות וכיצד.
בסך הכול, יש במסכת 34 משניות.
פרשני המסכת[עריכת קוד מקור]
- רש"י - למסכת זו בתלמוד הבבלי ישנם שלושה מפרשים הנמצאים במקום פירוש רש"י: עד דף י"ט, עמוד ב' מובא פירוש רש"י המוכר[9], מדף י"ט עד דף כ"ד מובא פירוש ריב"ן[10], ובדף האחרון מובא פירוש רבנו גרשום.
- תוספות - התוספות למסכת זו נכתבו בבית מדרשו של רבנו פרץ, ושלא כתוספתות אחרות נערך פירוש התוספות עוד בחייו של רבנו פרץ. ישנן פעמים שפרושו של רבנו פרץ בתוספות מכונה בשם משי"ח (ראשי תבות:מורי שיחיה)[11].
סגולות[עריכת קוד מקור]
החיד"א כותב בשם מקובל ישיש כי לימוד במסכת מכות מסוגל לבטל הרהורים רעים. הוא מציין בשמו כי המילה "מכות" שווה לערך הגימטרי של "הרהורים" (466)[12]. דברים זהים לכך מופיעים בספר "מפתח הים", שם מספר המחבר כי קיבל את סגולה זו מאחד מגדולי פראג שקיבל את הסגולה משמים אחר שהתענה על כך 40 יום. המחבר מעיד כי סגולה זו פעלה אצל כמה וכמה אנשים להם מסר את הסגולה[13]. קיימים גם מספר הסברים המקשרים את תוכן המסכת עם סגולתה לבטל הרהורים[14].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
משנה, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט תוספתא, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת מכות, באתר ויקיטקסטהערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ספר דברים, פרק כ"ה, פסוקים ב'–ג'.
- ^ ראו:
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב שמואל דוד פרידמן, שדה צופים, מסכת מכות, פתיחה: 'טעם שנקראת "מכות" ולא "מלקות"', ניו יורק תש"ע, עמ' ג', באתר אוצר החכמה. - ^ ראו לדוגמה: רבי ברוך תאומים-פרנקל, ברוך טעם, שער ב' (דין עשה דוחה לא תעשה), דין ב' (אי בעינן שבאותו הדבר שעובר על הלאו יקיים העשה), פרק ד', ד"ה אקדים. וראו גם לדוגמה
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי ישראל אריה זלמנוביץ, חיי נפש, דרוש והלכה, חלק ג', סיום מסכת עירובין, ירושלים תשמ"ד, עמ' קפ"ה, באתר אוצר החכמה. - ^ ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק ב'
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ משנה, מסכת מכות, פרק א'
- ^ משנה, מסכת מכות, פרק ב'
- ^ משנה, מסכת מכות, פרק ג'
- ^ רש"י נפטר לפני שסיים לפרש מסכת זו.
- ^ חתנו של רש"י
- ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, ירושלים: מוסד ביאליק, 1986, עמ' 575
- ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי, דבש לפי, מערכת ה'.
- ^ רבי יעקב מאיר קובלנץ, מפתח הים, שער השבע חכמות, ד"ה פעם אחד, אופנבך ה'תקמ"ח, דף ל"ג, עמ' ב'.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב שמואל דוד פרידמן, שדה צופים, מסכת מכות, פתיחה, ניו יורק תש"ע, עמ' א', באתר אוצר החכמה.
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
| הסנהדרין | ||
|---|---|---|
| מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
| נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • יהודה בן טבאי • שמעיה • הלל הזקן • שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • הלל נשיאה • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • רבן גמליאל השישי | |
| מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
| שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • הענישה בהלכה • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • שביל הסנהדרין | |