ויקיפדיה:ציטוט יומי/הוספת ציטוט יומי/דיונים

    הוספת קישורים
    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
    דף זה מיועד אך ורק לדיונים אודות ציטוטים יומיים
    לפני המלצה על ציטוט יומי כלשהו יש לקרוא את הקריטריונים לקביעת ציטוט יומי

    ארכיונים
    ארכיון

    2013: אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

    2014: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

    2015: ינואר – יוני; יולי – דצמבר

    2016: ינואר – יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

    2017: ינואר; פברואר; מרץ – יוני; יולי – ספטמבר; ספטמבר – דצמבר

    2018: ינואר – דצמבר

    2019: ינואר – דצמבר

    2020: ינואר – יוני; יוני – דצמבר

    2021: ינואר – יוני; יולי – דצמבר

    2022: ינואר – דצמבר

    2023: ינואר

    הצבעות נוספות: ציטוט ליום המדע

    נהלים[עריכת קוד מקור]

    • לפני שמציעים ציטוט אנא ודאו שלא הוצע בעבר (ניתן להציע שוב ציטוט שלא נבחר).
    • על הציטוט היומי המוצע לעמוד בקריטריונים הנדרשים.
    • הציטוט צריך להיות בשפה העברית, אולם ניתן לצטט גם את שפת המקור (ובלבד שזה הטקסט המקורי שנכתב על ידי המצוטט, ולא תרגום שלו, לדוגמה – ציטוט בשפת מקור של סופוקלס יהיה ביוונית עתיקה ולא התרגום לאנגלית).
    • חובה להציג מקור מהימן (כמפורט כאן).
    • ההחלטה מתקבלת ברוב של 60% עם לפחות 4 המלצות חיוביות.
    • זמן ההצבעה הוא עד חודשיים ימים, אולם אחראי המיזם יכול לסגור הצבעה ארבעה ימים לאחר שנפתחה; אחראי המיזם יכול להצביע בכל עת (אולם רצוי שיצביע אחרון, על מנת שלא להשפיע על הדיון).
    • בצעה חדשה ניתן להשתמש בתבנית {{מתויגי ציטוט יומי}} כדי לתייג משתמשים המעוניינים לקבל התראות על הצעות חדשות בדף.
    • רק אחראי המיזם יקבעו את תוצאות ההחלטה ויארכבו את הדיון. ההחלטה תתקבל בקונצנזוס ככל האפשר. אחראי המיזם יכול לפסול ציטוט, אף אם יש לו רוב, אם המקור איננו מספק או התרגום נראה שגוי.
    • רק אחראי המיזם ישבץ את הציטוטים. יש לשבץ ציטוטים לציון ימים ואירועים, בהתאם לדף המפרט אותם.
    • יש לשאוף לגיוון במקורות; בפרט, יש לשאוף לכך שלפחות מחצית מהציטוטים יהיו ציטוטים מהעת החדשה, ושמרביתם לא יילקחו מהמקרא או מספרות חז"ל.
    • באחריות אחראי המיזם לוודא כי נבחרו ציטוטים נבחרים 3 חודשים קדימה (כדי למנוע מצב בו חסר ציטוט בעמוד הראשי).
    • אחראי המיזם: דרור - שיחה
    • קולות הטרולים ובובות הקש לא נספרים. משתמש שמקבל תשלום עבור כתיבתו לא יכול לקחת חלק בהצבעה זאת, אולם יכול להציע ציטוטים. ראו פרטים בויקיפדיה:עריכה בתשלום.

    הסרת המלצה / הצגת בעיות בציטוט נבחר[עריכת קוד מקור]

    נוהל רגיל[עריכת קוד מקור]

    כל משתמש, בכל עת, יכול להעלות הערות/תהיות/ביקורת/הארות לציטוט נבחר, ולבקש תיקון הנוסח, או הסרת ההמלצה מציטוט נבחר. הדיון יערך בדף זה. בראש הדיון יש לקשר לתבנית הציטוט הנבחר עליו מגיבים (אין צורך לקשר לדף הארכיון, אחראי המיזם יארכב את הדיון במקום לאחר שיסתיים).

    נוהל חירום[עריכת קוד מקור]

    כל משתמש, בכל עת, יכול להעלות הערות/תהיות/ביקורת/הארות לציטוט נבחר, ולבקש תיקון הנוסח, או הסרת ההמלצה מציטוט נבחר שאמור להופיע בימים הקרובים או למחרת, או בחודש הקרוב. הדיון יערך בדף זה. בראש הדיון יש לקשר לתבנית הציטוט הנבחר עליו מגיבים, ולתייג את אחראי המיזם (בציון {{א|deror_avi}} (אין צורך לקשר לדף הארכיון, אחראי המיזם יארכב את הדיון במקום לאחר שיסתיים). במקרה זה, יש לנמק את הטעות, ואם יש בה בסיס, אחראי המיזם יחליף את הציטוט שאמור להופיע בטרם יופיע, והדיון יתקיים מאוחר יותר (ותהא הצבעת הסרת ציטוט במידת הצורך).

    ציטוטים מוצעים להוספה[עריכת קוד מקור]

    תקופת ההצבעה:

    ההצבעות מטה מתייחסות לציטוטים אשר יוצגו בחודש אפריל 2023 והלאה.


    רווחת העם[עריכת קוד מקור]

    תהי רווחת העם החוק העליון

    המקור בלטינית
    Salus populi suprema lex esto

    כך תמיד לרודנים[עריכת קוד מקור]

    כך תמיד לרודנים

    המקור בלטינית
    Sic semper tyrannis
    — פתגם רומאי שמשמעו – שלטון הרודנים תמיד מתמוטט
    • בעד פעמי-עליון - שיחה 19:22, 28 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • בעד ארז האורז • שיחה 22:43, 29 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • בעד יחס הזהב - שיחה 22:44, 29 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • נגד אני לא אוהב ציטוטים שמצריכים לחיצה עליהם כדי להבין מה הם אומרים. התו המתחרה - שיחה 09:47, 31 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      "ציטוטים שמצריכים לחיצה"? אתה רציני? מדובר כאן בלחיצה שמביאה לערך בוויקיפדיה ששמו זהה לציטוט - אם אי פעם הייתה הצדקה לציטוט היומי (לדעתי אין, אבל זה סיפור אחר), הרי שציטוטים מסוג זה הם ההצדקה המושלמת - קישור לערך מעניין וחשוב בוויקיפדיה. קיפודנחש 06:14, 9 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      מסכים עם קיפודנחש. אקסינו - שיחה 16:47, 9 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      קיפודנחש, אם לדעתך אין הצדקה לציטוט היומי, זה מעלה חשש שהצבעותיך על ציטוטים לא תהיינה בהכרח משיקולי טובת המיזם – לא מתוך כוונת מכוון לפגוע במיזם, פשוט לא בהכרח מתוך שיקול של אהבה למיזם ורצון בטובתו. יש לך זכות הצבעה וכן את זכאית להצביע והדבר לא יימנע ממך (אני לא חושב שיש למנוע הצבעה מנימוקי דעה אישית על המיזם), אך אשמח אם תסביר(י?) יותר בהרחבה (אפשר בשיחת ויקיפדיה:ציטוט יומי) מה דעתך על המיזם, או, למען ההגינות, תימנע(י?) מלהצביע על ציטוטים. פעמי-עליון - שיחה 19:25, 9 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

    האמת משחררת[עריכת קוד מקור]

    האמת אתכם תשחרר

    יראתי דנאים[עריכת קוד מקור]

    יָרֵאתִי דַנָּאִים, גַּם שַׁי אִם יַגִּישׁוּ

    המקור בלטינית
    Timeo Danaos et dona ferentes
    — לאוקואון מביע חשש מהסוס הטרויאני, בפואמה "איניאס" מאת ורגיליוס, בתרגום יהושע פרידמן
    • בעד פעמי-עליון - שיחה 19:22, 28 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • בעד ארז האורז • שיחה 22:43, 29 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • בעד H. sapiens - שיחה 12:14, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • לדעתי עדיף להביא את הציטוט בשפת המקור, כשם הערך בוויקיפדיה: Timeo Danaos et dona ferentes, ולצרף את התרגום בתחתיתו ולא כפי שמופיע בהצעה. שם הערך עצמו בעייתי במקצת, בגלל השימוש באותיות לא רישיות, שלא קיימות בלטינית, ואולי עדיף TIMEO DANAOS ET DONA FERENTES. כמוכן, לא מובן לי למה המונחון שמסביר "דנאים" מחליף מושג סתום במושג סתום ממנו ("אכאים") במקום לומר בפשטות "יוונים", שהוא המושג המודרני והתרגום המקובל. קיפודנחש 00:57, 9 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      לגבי התצוגה של פתגמים מלטינית, דנו על כך ב#מה שמותר ליופיטר; אשמח אם דרור יתייחס, ואם לא אני מניח שאקסינו יכריע. לגבי האותיות הרישיות, למיטב ידיעתי כיום מקובל לכתוב כך לטינית (אפילו בדפים שונים באתר הותיקן). לגבי דנאים ואכאים, אפשר לכתוב גם "האכאים, שהעניקו לטרויה את הסוס הטרויאני" וכך המושג יתבהר. לזהות את האכאים פשוט סתם כ"יוונים" זה, בעיניי, עוול היסטורי. פעמי-עליון - שיחה 02:09, 9 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      לגבי "מה שמותר ליופיטר": הנימוק המכריע שם הוא שם הערך בוויקיפדיה בעברית: "מה שמותר ליופיטר אסור לשור. בדיוק מאותו הנימוק, הציטוט הזה (אם ייבחר) צריך להיות Timeo Danaos et dona ferentes כשם הערך.
      לגבי "אכאים": "יוונים" הוא התרגום המקובל. ראה en:Beware of Greeks bearing gifts. "אכאים" הוא שם ארכאי ליוונים (בלי לדעת אנחש שמאותו שורש נגזר שמו של הים האגאי), ואין סיבה טובה להשתמש בשם ארכאי למושג עבורו יש מילה מקובלת בשפה. לא הבנתי מה כוונתך "פשוט סתם כ"יוונים" ". מה כאן "סתם"? אכאים הוא שם היוונים שמופיע בשירת הומרוס, אבל הומרוס לא כתב בעברית. אולי יש תרגומים עתיקים של הומרוס שמשתמשים בשם זה, אבל זו לא סיבה לשום דבר. גם אם מישהו מוצא הצדקה לשימוש ב"אכאים" בהקשר כלשהו, בוודאי ש"פירושון" אינו ההקשר הזה: אין שום טעם "לפרשן" מושג סתום בעזרת מושג סתום עוד יותר. קיפודנחש 06:10, 9 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      לגבי הסדר, כאמור נימקתי ב#מה שמותר ליופיטר, אקסינו יכריע. לדעתי אחידות הציטוטים גוברת על חוסר האחידות בשמות הערכים.
      לגבי האכאים – הם אינם היוונים כולם, ואני לא חושב שיש קשר ל"אגאי" (אם כי זאת הצעה מעניינת ושווה בדיקה) כי מדובר בשם עתיק שמתועד מאות שנים לפני כן מחוץ לים האיגאי, בצורה שכלל לא קרובה לעיצור g ('אחיוה'). לא כל ההלנים היו אכאים. אני לא חושב שרוב הקוראים יודעים שבמלחמת טרויה טרויה לא היתה יוונית ולכן לא יעזור להם לדעת שהדנאים היו יוונים (וגם זה לא מדויק – דנאוס היה בכלל הבן של בלוס, הוא בעל, ונולד בכלל במצרים... הקשר של דנאים ואכאים מאלף, ניתן ללמוד עליו למשל מהכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי, שאיננה יוונית כלל!), לכן הצעתי להבהיר בצורה שהקורא הממוצע יבין: "האכאים, שהעניקו לטרויה את הסוס הטרויאני". פעמי-עליון - שיחה 21:53, 9 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

    בכור שורו[עריכת קוד מקור]

    בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו; בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ! וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה

    זאת מצאנו[עריכת קוד מקור]

    וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ: "זֹאת מָצָאנוּ, הַכֶּר נָא; הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא, אִם לֹא?", וַיַּכִּירָהּ, וַיֹּאמֶר: "כְּתֹנֶת בְּנִי! חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף!" [...] וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו.

    — תגובת יעקב למראה כתונת הפסים המגואלת בדם, ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוקים ל"ב–ל"ה
    • בעד משיאי הדרמה המקראית, לא נופל מצ'כוב. פעמי-עליון - שיחה 19:22, 28 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • בעד אפשר לעצור ב"טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף". יחס הזהב - שיחה 22:42, 29 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      אין לי בעיה, אם מצביעים אחרים יתמכו בעצירה שם אסיר את המילים האחרונות. פעמי-עליון - שיחה 22:52, 29 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      לא בעייתי לפסק את זה באופן חופשי? יהודית1000 💜 01:58, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      הפיסוק מבוסס בחלקו על פירוש הרטום (המוכר כ"קאסוטו"), ולדעתי מקל על הקריאה ובכך מאפשר חיבור יותר רגשי לכתוב. אני לא חושב שהפיסוק יכול לגרום לאיזושהי הבנה שגויה פה (בניגוד, כמובן, למקומות אחרים במקרא). פעמי-עליון - שיחה 02:01, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      נכון שזה לא גורם להבנה שגויה, אבל זה פשוט לא הטקסט המקורי. אישית הייתי מעדיפה בלי פיסוק, אבל מבינה את הנימוקים שלך. יהודית1000 💜 02:13, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      נכון, לרוב הייתי מעדיף את הטקסט המקורי (בתרגומים, למשל, אני מקפיד לשמור את סדר המילים והפיסוק קרוב ככל האפשר למקור), אך כשמדובר בטקסט בן אלפי שנים שאין בו בכלל פיסוק, יש מקום לקצת הוספה – בעיניי זה מחזק את הבנת הטקסט המקורי ולאו דווקא מרחיק ממנו. ראי גם למשל את תבנית:ציטוט יומי 19 בנובמבר 2013, שם הוסיפו פיסוק שמקל על הקורא את ההבנה. פעמי-עליון - שיחה 02:21, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      אולי, ליתר דיוק, כדאי להוסיף במקור הבהרה בסגנון "פיסוק על פי פירוש *זה וזה*"? יהודית1000 💜 02:28, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      זה לא מדויק, כי הפיסוק לא לקוח במלואו ממקור מסוים. אין לי בעיה להוסיף "הפיסוק לא במקור"/"הפיסוק מודרני", אבל לדעתי ברור לכל שכאשר יש טקסט מקראי מפוסק הפיסוק איננו במקור. אם לדעתך יהיו שלא יבינו זאת, אוסיף. פעמי-עליון - שיחה 20:28, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • בעד מותנה בהשמטת הסוף, כהצעת יחס הזהב. בן עדריאל • שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ג 15:46, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      בעד מותנה, כנ"ל. התו המתחרה - שיחה 09:48, 31 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

    שפת כנען[עריכת קוד מקור]

    בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיהוָה צְבָאוֹת

    • בעד מהאזכורים הנדירים לשם המקראי של שפת התנ"ך (שפה "עברית" לא מוזכרת בתנ"ך כלל, השפה נקראת "יהודית" פעמיים ו"שפת כנען" פעם אחת). פעמי-עליון - שיחה 19:22, 28 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      נראה לי שרוב הקוראים לא יבינו את הפואנטה הזו מעצמם. אפשרות אחת היא ליצור לינק מ"שפת כנען" לעברית מקראית. H. sapiens - שיחה 12:24, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      קישרתי, למרות שקישור לשפות כנעניות יהיה לא פחות מדויק, וקיימות עדויות לקשרי מסחר ואף קשרי לשון בין הקהילה היהודית במצרים לקהילה הפיניקית במצרים בימי בית שני. פעמי-עליון - שיחה 20:32, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • נגד הציטוט כלשעצמו אנו ייחודי, ומה שהמציע מבקש ללמוד ממנו אינו נהיר מגוף הציטוט. בן עדריאל • שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ג 15:46, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      בן עדריאל, אתה בעד להוסיף למטה הסבר קצר, ש"עברית" לא מוזכרת בתנ"ך אלא רק יהודית ושפת כנען? פעמי-עליון - שיחה 20:31, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      לא, כי הטקסט שאתה מציע אינו הופך את הציטוט למומלץ במיוחד, אלא רק מראה מסקנות שניתן להסיק ממילה אחת בו. אני מחפש ציטוט שמומלץ מצד עצמו. בן עדריאל • שיחה • ט' בשבט ה'תשפ"ג 23:46, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      הבנתי. פעמי-עליון - שיחה 13:55, 31 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • נגד, היחודיות של הציטוט לא מספיק ברורה. דג קטן - שיחה 20:47, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      הייחודיות היא באזכור השם המקראי של שפת המקרא (שנקראת, בשם המתועד מהמאה ה־1 לפנה"ס, עברית), וכן בקישור שעשו הקדמונים בין העברית לשאר שפות כנען, והוא מצוטט לא מעט במחקרים בלשניים על שפות שמיות צפון־מערביות. פעמי-עליון - שיחה 21:00, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
      את זה הבנתי מההסבר שלך לעיל אך לא מקריאת הציטוט. בעיניי הציטוט לא מספיק "יפה" כציטוט בפני עצמו. דג קטן - שיחה 17:37, 31 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

    עוד אבנך ונבנית[עריכת קוד מקור]

    עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ, וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים; עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן, נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ

    — נבואת ירמיהו על שיבת ישראל לארצו ובנייתה, ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוקים ג'–ד'
    בעד. כדאי לנקד את הכל. דג קטן - שיחה 00:15, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    נכון, שכחתי לסיים לנקד. פעמי-עליון - שיחה 00:26, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

    לא נראה את עזקה[עריכת קוד מקור]

    אל משאת לכִש נחנו שמרם [...] כי לא נראה את עזקה

    — עדות על על נפילת עזקה בידי נבוכדראצר במכתב 4 ממכתבי לכיש, KAI 194

    הנה אויביך[עריכת קוד מקור]

    הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ בַּעַל, הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ תִמְחַץ, הִנֵּה תַצְמִית צוֹרְרֶיךָ!

    המקור באוגריתית
    𐎅𐎚𐎟𐎛𐎁𐎋𐎟𐎁𐎓𐎍𐎎𐎟𐎅𐎚𐎟𐎛𐎁𐎋𐎟𐎚𐎎𐎃𐎕𐎟𐎅𐎚𐎟𐎚𐎕𐎎𐎚𐎟𐎕𐎗𐎚𐎋
    — השירה האוגריתית, כושר וחסיס מברך את האל בעל לקראת מלחמתו באל ים, לוח KTU2 1.2 IV; השוו תהילים, צ"ב, י'
    למשל הציטוט הראשון בערך שירה אוגריתית "דבר עצים ולחישת אבנים / שיחת שמים עם ארץ". אגב, האם אין זכויות יוצרים על התרגומים? H. sapiens - שיחה 12:42, 6 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    ציטוט יפה, הגם שהעתקתו לעברית מודרנית משנה שתי מילים מהמקור (רגם–דבר ותאַנת–שיחת; זה לא נורא כי קאסוטו איננו 72 שנה). הזוג רין קראו לזה "פרשגן" ולא תרגום (בצדק), כי לא ניתן "לתרגם" בין שני ניבים של אותה שפה; אם תשווה למקור תראה שאין דרך אחרת להעתיק לעברית מודרנית (מלבד "צרותיך" במקום "צורריך", אך זה לא מתאים למשמעות), וכל המילים הן פשוט הגרסה העברית המודרנית למילים האוגריתיות (גם "הת", שהוא גרסה של "הנה" בהיבלעות הנ'). אם בכל זאת יש זכויות יוצרים אני אוכל לבקש אישור מילדיהם, אני מאמין שיסכימו. פעמי-עליון - שיחה 20:32, 6 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

    אשה עבריה מי ידע חייך[עריכת קוד מקור]

    אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?
    בַּחֹשֶׁךְ בָּאת וּבַחֹשֶׁךְ תֵּלֵכִי;
    עָצְבֵּךְ וּמְשׂוֹשֵׂךְ, שִׂבְרֵךְ מַאֲוַיָּיִךְ
    יִוָּלְדוּ קִרְבֵּךְ, יִתַּמּוּ תּוֹכֵכִי.
    הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, כָּל טוּב וָנַחַת
    לִבְנוֹת עַם אַחֵר לִסְגֻלָּה נִתָּנָה.
    אַךְ חַיֵּי הָעִבְרִית עַבְדוּת נִצַּחַת,
    מֵחֲנוּתָהּ לֹא תֵצֵא אָנֶה וָאָנָה;
    תַּהְרִי, תֵּלְדִי, תֵּינִיקִי, תִּגְמוֹלִי,
    תֹּאפִי וּתְבַשְּׁלִי וּבְלֹא עֵת תִּבּוֹלִי.

    — הבית הראשון מתוך "קוֹצוֹ שֶׁל יוּד" מאת יהודה לייב גורדון

    בעד. נקודת מפנה בשירה העברית ובתולדות היהודים בעת החדשה. בדקתי ולהפתעתי עדיין לא הוצע. מקור: פרויקט בן-יהודה. H. sapiens - שיחה 14:14, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

    הוצע כבר (בהרכב שונה), וגם נבחר והוצג מספר פעמים. בן עדריאל • שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ג 15:46, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

    אני צריך לחפש יותר טוב. מציע בכל זאת להחליף בגרסה שכוללת את כל הבית הראשון. H. sapiens - שיחה 16:32, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

    רוח ים[עריכת קוד מקור]

    לֹא רֵיחוֹת הַשָּׂדוֹת,
    לֹא בָּשְׂמֵי הַכָּרִים,
    לֹא אִוְשַׁת יְעָרוֹת,
    לֹא קוֹל אַשְׁדוֹת הָרִים

    בְּלִטּוּף כְּנָפֶיךָ,
    בְּנִפְנוּף מַשָּׁבְךָ;
    וּבְכָל זֹאת אֶחְמָדְךָ,
    וּבְכָל זֹאת אֵהָבְךָ.

    — הבית הראשון והשני בשיר רוּחַ יָם של אשר ברש
    • בעד מקור ארז האורז • שיחה 14:31, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • בעד בן עדריאל • שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ג 15:46, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • נגד חסר פואנטה. אני עושה את המוטל עליי, אבל חבל לי לשבץ ציטוטים בלי עומק ומסר כלל שהם רק "יפים" במקום ציטוטים אחרים. 20:38, 30 בינואר 2023 (IST)
    • נגד מעבר לכך שאין זה "ציטוט" במובן המקובל של המילה, התיאור הוא "הבית הראשון" בעוד שהתוכן נראה כמו שני בתים. קיפודנחש 00:44, 9 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

    אץ קוצץ[עריכת קוד מקור]

    אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ / קְצוּצַי לְקַצֵּץ
    בְּדִבּוּר מְפוֹצֵץ / רְצוּצַי לְרַצֵּץ
    לֵץ בְּבוֹא לְלוֹצֵץ / פֻּלַּץ וְנִתְלוֹצֵץ
    כְּעָץ מְחַצְּצִים לְחַצֵּץ / כְּנֵץ עַל צִפּוֹר לְנַצֵּץ

    — רבי אלעזר בירבי קליר, "אץ קוצץ", מן הקדושתא לשבת זכור. בשל סתימותו והאליטרציה שבו, הפך פיוט זה לסמל ללשון הפייטנים החידתית והסתומה.

    פורים לא עתיד ליבטל[עריכת קוד מקור]

    וְאִם כָּל הַמּוֹעֲדִים יִהְיוּ בְּטֵלִים
    יְמֵי הַפּוּרִים לֹא נִבְטָלִים
    וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִנֻּטָּלִים
    וְיֻזְכְּרוּ לָעַד גְּאוּלִים
    לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת גִּילִים

    ציטוט לפורים 2[עריכת קוד מקור]

    אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ
    וִימֵי הַפּוּרִים בְּשִׂמְחָה שִׁמְרוּ
    וְעִם שִׂמְחַתְכֶם הָאֶבְיוֹנִים זִכְרוּ
    וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ

    מקס פלאנק[עריכת קוד מקור]

    המדע לא יכול לפתור את התעלומה האולטימטיבית של הטבע. וזה בגלל שבאנליזה האחרונה אנחנו עצמנו חלק מהתעלומה שאנחנו מנסים לפתור.

    המקור באנגלית
    Science cannot solve the ultimate mystery of nature. And that is because, in the last analysis, we ourselves are a part of the mystery that we are trying to solve
    — מקס פלאנק בספרו "?Where is Science Going"

    עדי שקר[עריכת קוד מקור]

    "סהדי שקרי אאוגרייהו זילי".

    עדי שקר בזויים (אפילו) בעיני שוכריהם.

    התרגום שלי, אפשר כמובן לשפר אותו אם יש צורך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

    אברך[עריכת קוד מקור]

    "אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בְּשָׁנִים".

    — מדרש השם "אברך", שנאמר על יוסף. פירושו צעיר רב חכמה כאדם מבוגר ("אב"), בעוד בשנים הוא "רך". בראשית רבה, פרשה צ, סימן ג

    חלומות פרעה[עריכת קוד מקור]

    וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר. וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה.

    — חלומות פרעה שנכשלו לפתור חרטומי מצרים. יוסף, שהועלה מבור בית הסוהר, פענח כי עתידות לבוא על מצרים שבע שנות שבע ולאחריהן שבע שנות רעב. בשל כך מונה למשנה למלך, כדי להכין את מצרים לשנות הרעב.

    סוף מעשה במחשבה תחילה[עריכת קוד מקור]

    "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה"

    — המחשבה היא הבסיס ההכרחי שעליו נבנה המעשה. מן הפיוט "לכה דודי", מאת הרב שלמה אלקבץ, ממקובלי צפת
    • בעד בר 👻 שיחה 06:56, 8 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • בעד --Sije - שיחה 22:30, 8 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • בעד מותנה לקצר את פרמטר ה"מקור", בלי התואר רב ובלי מקובלי צפת. צריך מקור מינימלי, התואר רב וההשתייכות למקובלי צפת לא רלוונטית ישירות והמתעניין ימצאם בערך על המחבר. גם ההסבר על הפתגם קצת מיותר, רוב האנשים מכירים ויבינו לבד. פעמי-עליון - שיחה 19:13, 9 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • בעד – מקף ෴‏‏ 23:08, 22 במאי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

    אמת מה נהדר[עריכת קוד מקור]

    "אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים, בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע"

    — מראה כהן, פיוט על סדר העבודה ביום הכיפורים בבית המקדש, היום היחיד בשנה בו הותר לכהן הגדול להיכנס לקודש הקודשים ולצאת בשלום

    שקר החן והבל היוֹפי[עריכת קוד מקור]

    "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיוֹפִי"

    — יש להעדיף את הפנימיות על פני החיצוניות. מתוך פיוט "אשת חיל" החותם את ספר משלי, פיוט החותם את ספר משלי ומושר בסעודת ליל שבת ברוב קהילות ישראל.

    מות וחיים[עריכת קוד מקור]

    "חַיִּים וּמָוֶת בְּיַד הַלָּשׁוֹן"
    במקור: מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן

    — יש לחשוב לפני שפוצים פה, כי לדיבור כוח רב, והוא עלול לחרוץ גורלות. במקור: ספר משלי, פרק י"ח, פסוק כ"א.

    צר עולמי כעולם נמלה[עריכת קוד מקור]

    צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,
    גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ
    רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.

    — רק על עצמי מאת רחל המשוררת. נכתב לקראת מותה ממחלת השחפת, ומהווה מעין סיכום לחייה.

    העבודה משחררת[עריכת קוד מקור]

    "העבודה משחררת"
    "Arbeit macht frei"

    — סיסמה שהתנוססה בשערי מחנות המוות הנאציים, שכוונתה לטעת בלב הנכנסים תקוות שווא, כאילו מדובר במחנה עבודה, שתמורתה יקנו את חירותם.
    • בעד סיסמה קשה הממחישה את הציניות החולנית של מכונת המוות הנאצית. בר 👻 שיחה 05:45, 8 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • נגד אם כבר, עדיף לשבץ תמונה של השער עם הסיסמה בתמונה היומית ליום השואה או לזמן קרוב לו. כציטוט 'סתם' זה די מדכא וחסר פואנטה. גם הפרשנות שבסוף הציטוט לא צריכה להיות מוצגת כעובדה כפי שמוצגת כעת. פעמי-עליון - שיחה 19:13, 9 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    • נגד ארז האורז • שיחה 17:41, 16 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

    על השחיטה[עריכת קוד מקור]

    נְקָמָה כָזֹאת,
    נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
    עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן

    חירות[עריכת קוד מקור]

    "אלה השוללים חופש מאחרים, לא ראויים לו עבור עצמם"
    "Those who deny freedom to others deserve it not for themselves"

    — אברהם לינקולן, במכתב נגד העבדות לראש עיריית בוסטון, הנרי ל. פירס, 6 באפריל 1859

    אד הומינם[עריכת קוד מקור]

    "החשוב הוא לא מי אמר, אלא מה אמר"

    בעד ציטוט של הזקן שלעיתים אנו שוכחים, ולכן מוטב שנזכיר. בר 👻 שיחה 17:49, 16 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

    מחזה היסטורי לחג הפורים[עריכת קוד מקור]

    "הנה בחרתי היום הזה להראות לכל עמי הארץ, כי לא נופל הלשון העברי לכל מלאכת מחשבת מכל לשונות הגויים, אך אמנם גדלה למעלה למעלה תפארת גדולתו ולו יתר שאת ויתר עז על כל אשר יתפארו בו גויי הארצות. ואם לא ראו עד עתה חבור וספור במילי דבדיחותא כאלה משמחי לב, לא יחשב לו לפחיתות."

    — יהודה סומו, מתוך צחות בדיחותא דקידושין, המחזה הראשון בשפה העברית.
    כן, היא מופיעה, בפרק "א. איטליה בתקופת הרנסנס — משמעותה של שאילה תרבותית". מכיוון שזה ספר מודפס בהוצאה אוניברסיטאית (למדא - האוניברסיטה הפתוחה) הייתי נותן לו קדימות על אתר האקדמיה (וגם משום שיותר קל להשמיט מילה בטעות מאשר להוסיף). אגב, המחזה נמצא בפרוייקט בן-יהודה אבל המילים הספציפיות האלה כנראה נכללו בפרולוג או אפילוג למחזה, שלא מצאתי שם. H. sapiens - שיחה 11:44, 17 בפברואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
    בעד – מקף ෴‏‏ 22:45, 22 במאי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

    נאורות הבורסה[עריכת קוד מקור]

    "קחו דוגמה מהבורסה של לונדון, מקום מכובד יותר מבתי משפט רבים, שבו נפגשים נציגי כל האומות לתועלת האנושות. שם היהודי, המוסלמי, והנוצרי נושאים ונותנים יחד, כאילו כולם מנבאים את אותה הדת, ואינם מוקיעים ככופרים אלא את פושטי הרגל."

    — וולטר, "מכתבים על האנגלים", 1726-1729

    אֶרֶץ יֵשׁ / אלתר לוין[עריכת קוד מקור]

    "בְּצוֹק הַמִּזְרָח אֶרֶץ יֵשׁ
    מֵעֵבֶר זֶה לַיָּם:
    אָחִי, אֶרֶץ מִי הִיא זֹאת,
    הַאִם יֵשׁ לָהּ בְּעָלִים, עָם?

    בְּאֶרֶץ גּוֹלִים אֻמָּה יֵשׁ,
    אֻמָּה אֶרֶץ אֵין לָהּ:
    אָחִי, תָּבוֹא אֻמָּה זוֹ
    לִתְקוֹעַ יָתֵד בָּהּ…"

    — השיר "אֶרֶץ יֵשׁ" מאת אלתר לוין

    החוק והאזרח[עריכת קוד מקור]

    "אם החוק אינו צודק, לא רק שנכון לאדם שלא לציית לו, הוא אף מחוייב לעשות כך."

    — מיוחס לתומאס ג'פרסון, אך לא ידוע אם אמר זאת

    יצחק שדה[עריכת קוד מקור]

    "אהוב את הרובה ושנא את המלחמה."

    חידת שמשון[עריכת קוד מקור]

    "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק."

    — שופטים, פרק י"ד, פסוק י"ד.

    איך נפלו גיבורים[עריכת קוד מקור]

    "הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל: אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים."

    — שמואל ב', פרק א', פסוק י"ט (מתוך קינת דוד).

    אשרי אדם מפחד תמיד[עריכת קוד מקור]

    "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה."

    — משלי, פרק כ"ח, פסוק י"ד.
    נראה לי שצריך לתקן את הפיסוק ל"אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.". השינוי הזה מתבקש מבחינת תוכן הפסוק, ותואם לחלוקה ע"פ טעמי המקרא שבה האתנח נמצא במילה 'תמיד'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
    בעד – מקף ෴‏‏ 23:01, 22 במאי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

    הגלות והשפה העברית[עריכת קוד מקור]

    "תקוות ישראל, בכל פועלם, בכל עמלנו כאן היא שלילת הגלות. ואם נבוא לכאן ושוב בפינו שבעים כפל שבעים לשון, תישאר נפשנו לעולם בגלות. אם לא נצא מגלות לשונה זו, לא עשינו כלום. כי קודם כל, וראשית כל, עלינו לצאת משעיבוד לשונות זרות זו. ולשוב לשפה האחת – העברית, השפה היחידה בעבר, השפה היחידה שלנו לעתיד לבוא.."

    — שאול טשרניחובסקי, 22 בינואר 1937.

    מארק טוויין[עריכת קוד מקור]

    הבה נשתדל לחיות כך שבמותנו יצטער אפילו הקברן.

    המקור באנגלית
    Let us endeavor so to live that when we come to die even the undertaker will be sorry

    ציטוט חביב של מארק טוויין, מתוך הספר "Pudd'nhead Wilson". תרגמתי מהמקור באנגלית, שאפשר למצוא כאן. לאן (יהודית1000) - שיחה 23:47, 15 במאי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

    לא לעולם חוסן[עריכת קוד מקור]

    "כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר."

    — משלי, פרק כ"ז, פסוק כ"ד.

    אבן גבירול[עריכת קוד מקור]

    אין נקב המחט צר לשני אוהבים, ואין רוחב העולם די לשני שונאים.

    — רבי שלמה אבן גבירול, מבחר הפנינים, שער האהבה, סימן ד'

    לאן (יהודית1000) - שיחה 23:48, 18 במאי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

    ציטוטים מוצעים להסרה או תיקון[עריכת קוד מקור]

    (נא לא להוסיף לפסקה זו הצעות לציטוטים חדשים)

    אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:ציטוט_יומי/הוספת_ציטוט_יומי/דיונים&oldid=36355839"