ויקיפדיה:ציטוט מומלץ/הוספת ציטוט יומי/ארכיון 16

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



גם אכל את הדגים הסרוחים וגם גורש מהעיר[עריכת קוד מקור]

משל למה הדבר דומה? לאחד שאמר לעבדו 'צא והבא לי דג מן השוק'. יצא והביא לו דג מן השוק מבאיש . אמר לו 'בגזירה או תאכל הדג, או תלקה מאה מכות, או תתן לי מאה מנה'. אמר לו 'הריני אוכל'. התחיל לאכול, לא הספיק לגמור עד שאמר 'הריני לוקה'. לקה שישים, לא הספיק לגמור עד שאמר 'הריני נותן מאה מנה'. נמצא אוכל את הדג ולוקה ונותן מאה מנה.

מכילתא על שמות י"ד, פסוק ה', דיון על פרעה והמצרים ביציאת מצרים, כאשר גם לקו בעשר המכות, גם שילחו את עם ישראל, וגם ניטל ממונם.


(הערה: אני מציע להציב את זה באופן קבוע באזור תקופת פסח. הציבור אינו יודע, בדרך כלל, שיש קשר בין המשל לבין פסח. בברכה, דני. Danny-wשיחה 18:57, 25 באוקטובר 2014 (IDT))‏

נבחר דרור - שיחה 10:26, 31 באוקטובר 2014 (IST)

אהבה שלא מומשה / רחל[עריכת קוד מקור]

לֹא אוֹשִׁיט אֶת יָדִי – הֲתָבִין?
לֹא אֹחַז בְּיָדְךָ לְהַנְחוֹת.
אֶחֱשֶׁה וְאַמְתִּין – לְאוֹת.
אֶחֱשֶׁה, אַמְתִּין.

על אהבה שאינה ממומשת, מתוך השיר "אני ואתה" מאת רחל המשוררת.


נבחר דרור - שיחה 11:07, 14 בנובמבר 2014 (IST)

אישה לא נולדת אישה[עריכת קוד מקור]

אישה לא נולדת אישה, אלא נעשית אישה

סימון דה בובואר, מתוך "המין השני"
  • Symbol support vote.svg בעד יואב נכטיילרשיחה 17:02, 6 בנובמבר 2014 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעד. הרעיון כבר מרומז באי-הסימטריה בברכות השחר, בין הנוסח: "שלא עשני אשה" ל"שעשני כרצונו" (עזבו את כל מה שיש לכם להגיד, זה לא הפורום המתאים). נשאלת השאלה: למה לא אומרת האשה במקביל: "שעשני אשה", והתשובה: אישה לא נולדת אישה, אלא נעשית אישה. ביקורת - שיחה 17:19, 6 בנובמבר 2014 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעדOvedcשיחהאמצו ערך יתום! 07:34, 9 בנובמבר 2014 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד משמעות הציטוט לא מובנת כל צרכה. בן עדריאל - שיחה 18:01, 11 בנובמבר 2014 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד אכן,[1] ובאופן אבסורדי אף עלולה להתפרש כאמירה שוביניסטית. בברכה, גנדלף - 20:06, 13/11/14
אשמח אם תרחיבו, אני חושב שהמשמעות של הציטוט מובנת לא פחות מאשר שלל הציטוטים ההלכתיים שמובאים פה. גנדלף, לא הבנתי את המטרה של הקישור - דווקא שם נראה שהציטוט מוסבר היטב. יואב נכטיילרשיחה 20:38, 13 בנובמבר 2014 (IST)
אכן שם הוא מוסבר, אבל עד שלא מצאתי אותו, לא היה לי מושג ירוק שהכוונה היא שהאישה נולדת כגבר, ואף עלה בראשי דימוי למאמר חז"ל שמשמעותו שונה בתכלית. אפשר להוסיף הסבר לציטוט, אבל לדעתי הוא לא יהפוך את הציטוט עצמו לחשוב. לא השתכנעתי שמדובר בפנינה ספרותית, באימרה ספציפית בעלת חשיבות היסטורית, או באמצעי מתוחכם להכוונת הקוראים לכמה ערכים מומלצים. בברכה, גנדלף - 21:32, 13/11/14
זוהי שורה מכוננת בפמיניזם. דעתך האישית עליו לא רלוונטית במקרה זה, בדיוק מאותה סיבה שלא אצביע Symbol oppose vote.svg נגד לציטוט של לואיס קרול בגלל שאני לא אוהב את הספרים שלו. חשוב לי שתבין כי בדיוק כפי שהמשפט הזה לא אומר לך הרבה, ציטוטים דתיים לא אומרים הרבה לאחרים - חשוב לשמור על פלורליזם בפינה זו ולהימנע מהצבעות שנובעות מפערים סקטוריאליים. אני חושב שהוספת פרשנות במקרה זה לא מתאימה, יש לאפשר לקורא לחשוב על המשפט בעצמו (ובאופן כללי, לא מקובלת למיטב ידיעתי). יואב נכטיילרשיחה 23:17, 13 בנובמבר 2014 (IST)
יואב, ציטוט דתי שעלול להתפרש לא נכון, אין לו מקום כאן, זה לא קשור לפלורליזם אלא שנהוג לתת משפטים ברורים אם אמירה כלשהי. לטעמי המשפט הזה עונה על הקריטריונים אבל גנדלף חושב שזה מבלבל. ועוד טענות שהעלה. לגופו של ענין הפרשנות, ישנה כאן פרשנות בשורת המקור "סימון דה בובואר, מתוך "המין השני"". תאר לך את אותו משפט כשבסיומו חתומה דמות גברית מאצ'ואיסטית ידועה. זה פתאום נשמע אחרת, לא? ביקורת - שיחה 23:25, 13 בנובמבר 2014 (IST)
אני לא מבין איך זה יכול להתפרש בדרך אחרת (ה"אישה" זה לא דבר פיזיולוגי אלא הבנייה חברתית), אבל גם אם כן - כניסה לערך סימון דה בובואר תראה שמדובר בהוגה פמיניסטית ותעזור לקורא להבין. יואב נכטיילרשיחה 23:33, 13 בנובמבר 2014 (IST)
המשמעות נגזרת מהאומר ומהרקע. זרקתי לך תרגיל מחשבתי, תנסה אותו. אתה מכיר בוודאי מישהו כזה, או שחקן שמשחק מישהו כזה, שאין לו מושג ירוק על הבנייה חברתית. עכשיו דמיין אותו אומר (בחצי פה, עם סיגר עב בחצי השני): "יא חביבי, אישה לא נולדת אישה, עושים אותה אישה" תשנה את הרקע, ותצא אל העם, יא עיוני. ביקורת - שיחה 23:46, 13 בנובמבר 2014 (IST)
אבל ביקורת, הציטוט הוא לא של זאב רווח ולא מתוך "חגיגה בסנוקר". יואב נכטיילרשיחה 00:15, 14 בנובמבר 2014 (IST)
אני שמחתי שהצלחתי להעביר את המסר בלי לנקוב בשמות. קריצה. ביקורת - שיחה 00:54, 14 בנובמבר 2014 (IST)
יואב, אני לא חושב שכתבתי כאן שום דבר שאמור להתפרש אפילו בטעות, כקישור בין הצבעתי נגד הציטוט, לבין דעתי האישית, אותה לא הבעתי, בשאלת נכונותו ומידת הזדהותי עם מקורו. ייתכן שאם היית מבקר בדף הזה לעיתים קרובות יותר ומתרשם מאופן הצבעתי בו (ובכלל), לא היית מפריח כלפי האשמות כאלו, וגם מגלה שפרשנות למניעת אי הבנה, אינה בלתי מקובלת. אם אשתכנע שלאימרה הספציפית אכן ישנה חשיבות היסטורית, יתכן שאשנה את דעתי, אבל בכפוף להוספת פרשנות; כי לסמוך על הקוראים שיחפשו הסבר בגוגל, או אפילו שיבדקו את הערך של אדון סימון דה בובואר ויגלו שהיא גברת, אי אפשר. בברכה, גנדלף - 00:21, 14/11/14
אין לי ביקורת כלפיך וחס וחלילה אני לא מאשים אותך בשום דבר, אבל בתגובה שלך כתבת: "לא היה לי מושג ירוק שהכוונה היא שהאישה נולדת כגבר..."; "אבל לדעתי הוא לא יהפוך את הציטוט עצמו לחשוב"; "לא השתכנעתי שמדובר בפנינה ספרותית, באימרה ספציפית בעלת חשיבות היסטורית..." - כל אלה הם טיעונים מאוד סובייקטיבים ומאוד אישיים. אני טוען שמדובר בציטוט בעל חשיבות היסטורית מובהקת, אבן יסוד בפמיניזם ולא שמעתי על חוקרים שחולקים על כך (גם אם אינם מסכימים עם הטענה). עוד טענתי כי יכול להיות שלחלק מקוראי ויקיפדיה הציטוט הזה יגיד פחות, ולחלק יותר - בדיוק כמו ציטוטים הלכתיים.
עם הטענה שהציטוט לא ברור אני לא יכול להתמודד מעבר למה שכבר אמרתי. אני חושב שהוא מאוד ברור, במיוחד בהתחשב בערך על בובואר. יואב נכטיילרשיחה 00:38, 14 בנובמבר 2014 (IST)
מאחר שמה שכתבתי בעניין החשיבות ההיסטורית נסמך רק על הידע האישי שלי וגיגול קצר, ייתכן שטעיתי, ואם אתה וגארפילד אומרים שמדובר במשפט ידוע ואבן יסוד בפמיניזם, אני מקבל את דבריכם במישור זה. אני עומד על דעתי שההצעה במתכונתה הנוכחית סתומה ואינה מתאימה למיזם, מנימוקים אובייקטיביים. בברכה, גנדלף - 08:40, 14/11/14

Symbol support vote.svg בעד חשוב להבהיר שמדובר כאן במשפט שמגלם את מהות הפמיניזם. משפט ידוע אשר מתייחס לנשיות כמהפכה תודעתית ולא גופנית. מעבר לכך אני מסכים מאד עם דעותיו של יואב.גארפילד - שיחה 06:17, 14 בנובמבר 2014 (IST)

נבחר דרור - שיחה 11:09, 14 בנובמבר 2014 (IST)

עוף השמים יוליך את הקול/קהלת[עריכת קוד מקור]

כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל הכנפים [כְּנָפַיִם] יַגֵּיד דָּבָר

בן עדריאל (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
הסיפא נטולת הקשר בלי הרישא -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא נבחר דרור - שיחה 11:10, 14 בנובמבר 2014 (IST)

איגיון[עריכת קוד מקור]

בְּעֵת בָּשָׁק וּשְׁלֵי פַחְזָר, / בְּאַפְסֵי חָק סָבְסוּ, מָקְדוּ, / אוֹ אָז חִלְכֵן הָיָה נִמְזַר, / וּמְתֵי עָרָן כָּרְדוּ.

בית מתוך שיר האיגיון "ג'ברווקי" שכתב לואיס קרול בספר מבעד למראה ומה אליס מצאה שם. הספר תורגם לעברית על ידי אהרן אמיר.
  • Symbol support vote.svg בעד - ציטוט נבחר מתוך פורטל:הומור. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:50, 13 בנובמבר 2014 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעד, בהנחה שאין הפרה של זכויות היוצרים של המתרגם. (בערך ג'ברווקי מובאים התרגומים במלואם וזה לכאורה הז"י.) בברכה, גנדלף - 20:10, 13/11/14
  • Symbol support vote.svg בעד, "תרגם את זה יפה, אהרון אמיר", גארפילד - שיחה 06:19, 14 בנובמבר 2014 (IST)
  • נראה שיש בעיות בניקוד. במילים באפסי וכרדו חסר ניקוד באות הראשונה, בשינים אין סימון אם ימניות או שמאליות, גם קצת צורם לי ב רפויה בראש מילה בשתי המילים הראשונות. זה בכוונה? ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 07:02, 14 בנובמבר 2014 (IST)
    לא נראה לי שזה בכוונה - אתה מוזמן לנקד כראוי (ואחר כך גם להצביע...). ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 10:14, 16 בנובמבר 2014 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעד אמא של גולן - שיחה 22:13, 14 בנובמבר 2014 (IST)
נבחר דרור - שיחה 19:33, 6 בדצמבר 2014 (IST)

ביאליק שותה[עריכת קוד מקור]

גזזיני ואגרשך, ממילייך תעדפיני.

חיים נחמן ביאליק בפנייה אל מוכרת בקיוסק בבקשה לקנות גזוז בגרוש ולקבל עודף של מיל אחד.


  • Symbol support vote.svg בעד - ציטוט נבחר מתוך פורטל:הומור. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:50, 13 בנובמבר 2014 (IST)
  • סיפור מקסים, אבל ציטוט של ביאליק הוא לא. בברכה, גנדלף - 20:06, 13/11/14
  • Symbol support vote.svg בעד גם אני מכיר את הסיפור הזה- אבל באמת כדאי למצוא לו מקור. דרור - שיחה 11:09, 14 בנובמבר 2014 (IST)
  • לסיפור יש מקורות מבוססים למדי למשל בספרה של לאה נאור [1] והוא מתועד גם בספר" תל אביב הקטנה" מאת דן בן אמוץ וחיים חפר שיצא לאור בשנת 1980. יורם שורק - שיחה 15:07, 14 בנובמבר 2014 (IST)
תודה יורם שורק. אם הספר ברשותך, אנא בדוק שם את הנוסח: "והעדיפיני" או "ועודפיני". בגוגל מתרוצצות כל מיני נוסחאות. ובכל אופן, האמינות אינה מוחלטת, ולדעתי יש לייחס את העדות למקורה. בברכה, גנדלף - 02:24, 16/11/14 02:24, 16 בנובמבר 2014 (IST)
אצל נאור הנוסח הוא "גזזיני ואגרשך, ממילייך תעדפיני" יורם שורק - שיחה 18:13, 16 בנובמבר 2014 (IST)
  1. ^ לאה נאור, "המשורר: סיפורו של ביאליק" עמוד 201. (עדות של אברהם שלונסקי על אנירתו של ביאליק)
נבחר (כולם למעשה בעד) דרור - שיחה 19:36, 6 בדצמבר 2014 (IST)

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור]

מותו של היחיד הוא טרגדיה, מותם של רבים הוא סטטיסטיקה

אריך מריה רמרק. יש המייחסים משפט זה, באופן שגוי, ליוסיף סטלין.

(שימנשמע?) 1.. 2.. צא! 12:13, 6 בדצמבר 2014 (IST)

  • Symbol oppose vote.svg נגד גירסה בעייתית. בוויקיציטוט מופיע כתרגום למקור הגרמני: "The death of one man is a just death, the death of two millions is a statistic." ‏‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:04, 6 בדצמבר 2014 (IST)
  • נראה לי שיש זכויות יוצרים. בברכה, גנדלף - 20:06, 06/12/14
לא נבחר דרור - שיחה 12:21, 19 בדצמבר 2014 (IST)

ביאליק שותה - גרסה מתוקנת[עריכת קוד מקור]

גזזיני ואגרשך, ממילייך תעדפיני.

חיים נחמן ביאליק בפנייה אל מוכרת בקיוסק בבקשה לקנות גזוז בגרוש ולקבל עודף במטבעות של מיל.
לפי עדות של אברהם שלונסקי המובאת בספרה של לאה נאור: "המשורר: סיפורו של ביאליק", עמ' 201.
ההצעה לא התקבלה (עצם ההצבעה לא ברורה לי. הציטוט עצמו התקבל, ואת הטקסט התחתון אפשר לתקן גם בלי הצבעה) דרור - שיחה 12:22, 19 בדצמבר 2014 (IST)

דמבלדור[עריכת קוד מקור]

הבחירות שלנו, הארי, הן שמגלות מי אנחנו באמת – הרבה יותר מאשר היכולות שלנו

~ - (מתוך ויקיציטוט)Uhbcrd451 - שיחה 03:35, 11 בדצמבר 2014 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעדOvedcשיחהאמצו ערך יתום! 07:52, 11 בדצמבר 2014 (IST)
  • האם זכויות התרגום לא מוגנות בזכויות יוצרים? אמא של גולן - שיחה 18:27, 11 בדצמבר 2014 (IST)
    למעשה, גם זכויות הספר "הארי פוטר" מוגנות בזכויות יוצרים. צר לי. בברכה, דני. Danny-wשיחה 09:32, 12 בדצמבר 2014 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד אמנם אני סבור שציטוט משפט קצר בצירוף מקור נחשב שימוש הוגן, אבל התוכן נראה לי פסיכולוגיה בגרוש. הבחירות של האדם הן חלק מהמכלול של האדם, בדיוק כמו היכולות. במקרים רבים הבחירות מבוססות על היכולות. אני לא מבין את החלוקה בין ה"אנחנו באמת" ל"אנחנו בכאילו", כל המכלול של האדם זה הוא באמת, ואין מה לגלות מה האדם באמת, אפשר רק להזדהות ולהתגאות בדברים מסוימים שנחשבים טובים, ולקרוא להם גילוי של האני האמיתי ולהתנכר לדברים שמתביישים בהם, להגיד שאינם מבטאים את ה"אני האמיתי". ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:51, 12 בדצמבר 2014 (IST)
הצבעה הופסקה - זכויות יוצרים דרור - שיחה 12:22, 19 בדצמבר 2014 (IST)

אם בארזים[עריכת קוד מקור]

אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?
לִוְיָתָן בְּחַכָּה הֻעֲלָה, מָה יַעֲשׂוּ דְּגֵי רְקָק?
בְּנַחַל שׁוֹטֵף נָפְלָה חָרֵבָה, מָה יַעֲשׂוּ מֵי גֵּבִים?

נבחר דרור - שיחה 20:38, 3 בינואר 2015 (IST)

מקדש האהבה[עריכת קוד מקור]

בעוד האל ממתין שמקדשו יבנה מאהבה, בני האדם אוספים אבנים.

רבינדרנת טאגור, גחליליות
נבחר דרור - שיחה 20:39, 3 בינואר 2015 (IST)

מוסר[עריכת קוד מקור]

כללו של דבר, צריך האדם להיות מתבונן בשכלו תמיד בכל זמן ובזמן קבוע לו בהתבודדו, מה הוא הדרך האמיתי לפי חק התורה שהאדם צריך לילך בו. ואחר כך יבוא להתבונן על מעשיו אם הם על הדרך הזה אם לא, כי על ידי זה ודאי שיהיה לו נקל לטהר מכל רע וליישר כל דרכיו.

מסילת ישרים, פרק ג'.
  • Symbol support vote.svg בעד קטע תמציתי ויסודי מאחד הספרים המשפיעים ביותר על המחשבה היהודית בימינו בכלל (ועל תנועת המוסר בפרט).Uhbcrd451 - שיחה 14:18, 5 בינואר 2015 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד לא התרשמתי. ניסוח די ממוצע לרעיון של חשבון נפש. יש במסילת ישרים ציטוטים בולטים יותר. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 01:01, 9 בינואר 2015 (IST)
מסופקני (עברתי על הספר די הרבה פעמים), אבל אתה מוזמן להביא כאלהUhbcrd451 - שיחה 01:10, 9 בינואר 2015 (IST)
יש כמה בויקיציטוט. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 01:31, 9 בינואר 2015 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד כמו עוזיאל. קטע לא קליט מי יודע מה. לא בשביל "הציטוט היומי", לטעמי האישי כמובן. ביקורת - שיחה 01:59, 9 בינואר 2015 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד. כמו עוזיאל וביקורת. Danny-wשיחה 21:29, 10 בינואר 2015 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעד Tshuva - שיחה 17:09, 13 בינואר 2015 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 11:41, 23 בינואר 2015 (IST)

ואהבת[עריכת קוד מקור]

הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוךָ‏

סידור התפילה היהודי - יש הנוהגים לאמר משפט זה במהלך היום, בחלק מהסידורים מופיע בתיקון חצות (תיקון רחל) ובסידורים אחרים לפני כניסה לבית הכנסת לתפילת שחרית.
תודיע לדני (למטה) שזה אכן קיים, הוא כרגע סובר שהדבר לא מפורסם או ידוע
אגב סידורים קיימים מתקופת הגאונים, לדעתי זה בהחלט מתאים ל"מקור קדום" כהגדרתך.
בברכה, Tshuva - שיחה 13:53, 14 בינואר 2015 (IST)
אין לי מה להודיע לו, אני גם סובר שרוב המתפללים מדלגים על זה או שזה כלל לא מופיע בסידורים שלהם.
אם היית מצטט את סדר רב עמרם גאון הייתי מקבל. אם זו תוספת בת דורנו, לשייך אותה לסידורי הגאונים זה לא לעניין. ציטוט מהמקור "סידור" בלי פירוט שקול לציטוט מ"מקורות היהדות". ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 14:04, 14 בינואר 2015 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד. Danny-wשיחה 12:03, 14 בינואר 2015 (IST)
    הסבר: בנוגע להסבר הרשום: "בקהילות רבות נהוג לאמר משפט זה במהלך היום" - שאלתי שני ידידים דתיים. הם לא שמעו על כך ואינם אומרים זאת כל יום במהלך היום (אם כי הם מכירים את המשפט "ואהבת לרעך"). כך שנראה כי לעניין ה"ציטוט" - אין מדובר בדבר מפורסם או ידוע, השונה מאמירות אחרות הכתובות בסידורי תפילה כאלה או אחרים. בברכה, דני. Danny-wשיחה 12:08, 14 בינואר 2015 (IST)
בקהילות רבות --> יש הנוהגים
בברכה, Tshuva - שיחה 12:32, 14 בינואר 2015 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 11:42, 23 בינואר 2015 (IST)


היה כבר[עריכת קוד מקור]

יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ.

חשבתי שכבר היה את הציטוט אבל לא מצאתי. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 15:08, 14 בינואר 2015 (IST)

וגם אם היה זה מסתדר יופי עם הטקסט... ביקורת - שיחה 21:00, 14 בינואר 2015 (IST)
touché
בברכה, Tshuva - שיחה 17:02, 21 בינואר 2015 (IST)
נבחר דרור - שיחה 10:59, 3 בפברואר 2015 (IST)

קשה לו[עריכת קוד מקור]

הרשע יודע בעצמו שרע ומר דרכו, אך שקשה לו לפרֹש (מן החטא).

לא נבחר דרור - שיחה 11:00, 3 בפברואר 2015 (IST)

שאלה רטורית[עריכת קוד מקור]

מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ?!

תהילים, פרק ל'.


כבקשת ‏Uziel302, הוספתי ביאור בצורת קישורים בתוך הפסוק. אם סובר מאן דהוא שיש להוסיף קישורים נוספים ('היודך' לערך 'תפילה' וכדומה), שישלים את המלאכה. חיים סלע - שיחה 20:18, 17 בפברואר 2015 (IST)

נבחר דרור - שיחה 10:01, 13 במרץ 2015 (IST)

תאוותו של אדם[עריכת קוד מקור]

אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ

נבחר דרור - שיחה 10:27, 13 במרץ 2015 (IST)

יה אנא אמצאך[עריכת קוד מקור]

יָהּ, אָנָה אֶמְצָאֲךָ? מְקוֹמְךָ נַעֲלָה וְנֶעְלָם. וְאָנָה לֹא אֶמְצָאֲךָ? כְּבוֹדְךָ מָלֵא עוֹלָם.

נבחר דרור - שיחה 10:51, 13 במרץ 2015 (IST)

שוויון[עריכת קוד מקור]

תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם

  • Symbol support vote.svg בעד דוד שי - שיחה 21:31, 17 בפברואר 2015 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעד ותיקנתי את ההפניה. בברכה, גנדלף - 22:25, 17/02/15
  • Symbol support vote.svg בעד ביקורת - שיחה 22:53, 17 בפברואר 2015 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד. הציטוט מנותק מהקשרו ולכן מקבל פירוש מוטעה. בן עדריאלשיחה • ל' בשבט ה'תשע"ה 12:32, 19 בפברואר 2015 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד ההדיוט יוציא מהקשרו. Tshuva - שיחה 11:42, 23 בפברואר 2015 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד כנ"ל Uhbcrd451 - שיחה 02:21, 8 במרץ 2015 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעד אני דווקט חושבת שהמשפט יכול לעמוד בפני עצמו. אמא של גולן - שיחה 11:37, 9 במרץ 2015 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעד דרור - שיחה 10:54, 13 במרץ 2015 (IST)
נבחר דרור - שיחה 10:54, 13 במרץ 2015 (IST)

חוכמה וסכלות[עריכת קוד מקור]

הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ, וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם

נבחר דרור - שיחה 10:55, 13 במרץ 2015 (IST)

דיינו[עריכת קוד מקור]

כמה מעלות טובות למקום עלינו!

הפיוט "דיינו" הנמצא בהגדה של פסח המשפט מתאר את החובה להודות לאל על כל מה שהוא עושה.
לא נבחר דרור - שיחה 10:56, 13 במרץ 2015 (IST)

הילולת רשב"י[עריכת קוד מקור]

הצעה א:

ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ור"א בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותים ושמחים שם אני ראיתי למורנו ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא וזה היה פעם האחת שבא ממצרים אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אח"כ. והה"ר יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה האחת קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורנו ז"ל שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה.

חיים ויטאל, שער הכוונות, דרושי הפסח, דרוש י"ב, מתוך שמונה שערים בעריכת שמואל ויטאל


הצעה ב:

ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ור"א בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותים ושמחים שם... הוליך (האר"י) את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה.

חיים ויטאל, שער הכוונות, דרושי הפסח, דרוש י"ב, מתוך שמונה שערים בעריכת שמואל ויטאל

קצת ארוך, אבל נראה לי סביר. בן עדריאלשיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ה 22:08, 19 במרץ 2015 (IST)
העליתי גם אפשרות של קיצור. בן עדריאלשיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה 20:15, 23 במרץ 2015 (IST)

לא נבחר דרור - שיחה 23:39, 12 באפריל 2015 (IDT)

אידו של מארס[עריכת קוד מקור]

הצעה לציטוט שיופיע ביום זה, ה-15 למרץ (לא היום, אז עוד שנה...)

גרסה א':

חוזה עתידות מזהיר את יוליוס קיסר מיום של פורענות (שבסופו הוא נרצח), במחזה יוליוס קיסר מאת שייקספיר מערכה 1, סצנה 2


גרסה ב':

"רבים המספרים שרואה אחד יעץ לו לקיסר להיזהר מפני סכנה הצפויה לו באידו של מארס. הגיע היום, ובדרכו לישיבת הסינאט בירך קיסר את הרואה בדברי לגלוג: "הנה בא אידו של מארס" אולם הרואה ענה לו חרש: "אכן, בא - אך טרם חלף."

חיי גדולי רומי, פלוטארכוס, המתאר איך יוליוס קיסר הוזהר בידי חוזה עתידות מיום זה לפני הרצחו, תרגום: ישראל אחידוב

בברכה אמא של גולן - שיחה 16:03, 15 במרץ 2015 (IST)

לא נבחר דרור - שיחה 23:39, 12 באפריל 2015 (IDT)

הנה יגידו המגידים כי קונסטנטי"נה בעולם והוא לא הלך שם ולא ראה...[עריכת קוד מקור]

...והדרך הששי הוא הגדת המגידים; והוא דבר שלא ידע באחד החושים, אבל הוא דבר ברור אצלו. הנה יגידו המגידים כי קונסטנטי"נה בעולם, והוא לא הלך שם ולא ראה, אבל לפי שכֹל אשר היו שם מגידים עניינם ואין מכחיש ביניהם, יתברר אצלו שהוא אמתי...

בברכה, --Sije - שיחה 03:44, 21 באפריל 2015 (IDT)

Symbol oppose vote.svg נגד - ציטוט חידתי, לי לא מובן מה הוא אומר. דוד שי - שיחה 08:00, 21 באפריל 2015 (IDT)
במילים אחרות, הוא אומר שדבר מפורסם שכולם יודעים ואין מי שיכחיש אותו, בוודאי שהדבר אמתי, ואפילו אם אני לא ראיתי זאת בעצמי. --Sije - שיחה 01:51, 22 באפריל 2015 (IDT)
לא בדיוק. הוא אומר שמקור המידע השישי (מהרשימה שלו) הוא הסתמכות על עדויות, בפרט כשיש עדויות רבות ואין ביניהן סתירות. זה לא בוודאי אמיתי, הרי יכולה להגיע עדות סותרת או מידע סותר ממקור מידע אחר. זה בסך הכל "ברור אצלו" ו"אמיתי אצלו". ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 02:38, 22 באפריל 2015 (IDT)
  • Symbol oppose vote.svg נגד - מסכים עם דוד שי. דרור - שיחה 10:38, 22 באפריל 2015 (IDT)
לא נבחר דרור - שיחה 10:38, 22 באפריל 2015 (IDT)

מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד[עריכת קוד מקור]

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד

בברכה, --Sije - שיחה 05:56, 23 באפריל 2015 (IDT)

נבחר דרור - שיחה 22:40, 1 ביוני 2015 (IDT)

שביל הזהב[עריכת קוד מקור]

הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם [...] לא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות וכן שאר דעותיו.

משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות דעות, פרק א', הלכה ד'


לדעתי במקביל לדבריו המפורסמים ממילא של רבי נחמן ראוי להציג גם דברי הוגה דעות מרכזי הרבה יותר ביהדות. אני אף מציע להציגם יחדיו, אבל לא מתעקש על זה, אם יהיו התנגדויות. בברכה, גנדלף - 10:40, 26/04/15

בוצע, תודה. בברכה, גנדלף - 14:49, 27/04/15
נבחר דרור - שיחה 22:41, 1 ביוני 2015 (IDT)

פסקת הסיום של מוצא המינים[עריכת קוד מקור]

... וכך, מתוך מלחמת הטבע, מן הרעב והמוות, נובע ישירות התהליך המרומם ביותר שנוכל להעלות על הדעת, יצירה של בעלי-חיים עילאיים. יש הוד והדר בהשקפה זו על החיים, על כוחותיהם המסועפים, שהופחו מתחילה [על ידי הבורא] בצורות מעטות או בצורה אחת; ושבעוד כוכב הלכת סובב והולך בכוח כבידה קבוע, למן התחלה פשוטה כל-כך, התפתחו צורות רבות לאינספור, נפלאות לאין שיעור, ועדיין הן מתפתחות.

צ'ארלס דארווין, מוצא המינים, 1859, פסקת הסיום (המלים שבסוגריים נוספו מן המהדורה השניה ואילך)

לכבוד הדיון על המחבר, שהשתתפתי בו בעל-כרחי לפני כמה ימים. עוזי ו. - שיחה 02:12, 29 באפריל 2015 (IDT)

  • Symbol support vote.svg בעד. מי תירגם? ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 11:47, 29 באפריל 2015 (IDT)
    (אני). עוזי ו. - שיחה 11:56, 29 באפריל 2015 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד והוספתי ויקיזציה. מי שרוצה לראות את המקור, יכול לראותו כאן:[2] (התרגום אינו מילולי לגמרי, אבל מקובל עלי.) בברכה, גנדלף - 12:44, 29/04/15
  • Symbol support vote.svg בעד Uhbcrd451 - שיחה 13:31, 29 באפריל 2015 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד ומציע את השינויים הבאים בתרגום: "נובע ישירות" (directly follows) במקום סתם "נובע". "התהליך המרומם ביותר" (לא מוכר לי תרגום של exalted ל"נשגב"), "שנוכל להעלות על הדעת" (which we are capable of conceiving) במקום "שאפשר להעלות על הדעת" . "בעלי חיים מפותחים" במקום "בעלי חיים נעלים" (higher animals היה מונח מדעי-טכני נפוץ בזמנו של דרווין ואפילו כיום). "יש הוד והדר בהשקפה זו על החיים" (There is grandeur in this view of life - ההשקפה היא כמובן התאוריה של דרווין). באופן כללי נימת ההתבטאות במקור יותר מדוייקת ויותר צנועה. H. sapiens - שיחה 15:52, 29 באפריל 2015 (IDT)
    תודה על ההערות; שילבתי את התיקונים בפסקה. עוזי ו. - שיחה 17:49, 29 באפריל 2015 (IDT)
    הנה התרגום של שאול אדלר, למהדורה העברית בהוצאת מוסד ביאליק: "... וכך נולד ויוצא מתוך גופה של מלחמת-הטבע, מרעב וממוות, העצם הנעלה ביותר, שאפשר להעלות על הדעת, כלומר: נוצרים בעלי-החיים העילאיים. יש הוד והדר בהשקפה זו על החיים וכוחותיהם, שהופחו מתחילה [על-ידי הבורא] בצורות מועטות או רק בצורה אחת; וכל זמן שכוכב-הלכת היה סובב במסלולו לפי חוק-המשיכה בל-יעבור, התפתחו מראשית פשוטה כל-כך צורות החיים היפות והמופלאות ביותר, ועדיין בהתפתחותן הן עומדות." עוזי ו. - שיחה 14:32, 1 במאי 2015 (IDT)
גילו של התרגום הזה ניכר בו. אולי הייתי מאמץ ממנו את המונח "בעלי חיים עילאיים", למרות שהמונח המקובל כיום הוא "בעלי חיים מפותחים" אך כאן הוא יוצר הגיון מעגלי (קוראים להם כך כי התקבלה התאוריה שהם התפתחו). הניסוח "הופחו בצורות מועטות" יותר נאמן למקור מאשר "נוצקו בתבניות אחדות" ונותן ניגוד יותר ברור עם "צורות רבות לאינספור". בכל שאר התרגום של אדלר לא הייתי משתמש (אם הבנתי נכון גם יש בעיה להשתמש בגלל זכויות יוצרים). H. sapiens - שיחה 09:00, 3 במאי 2015 (IDT)
שיפצתי בהתאם. עוזי ו. - שיחה 11:27, 3 במאי 2015 (IDT)
נבחר דרור - שיחה 22:43, 1 ביוני 2015 (IDT)