ויקיפדיה:ציטוט מומלץ/הוספת ציטוט יומי/ארכיון 38

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


רווחת העם[עריכת קוד מקור]

המקור בלטינית
Salus populi suprema lex esto

לא נבחר דריה - שיחה 20:09, 12 ביוני 2023 (IDT)

כך תמיד לרודנים[עריכת קוד מקור]

המקור בלטינית
Sic semper tyrannis
פתגם רומאי שמשמעו – שלטון הרודנים תמיד מתמוטט

לא נבחר דריה - שיחה 20:09, 12 ביוני 2023 (IDT)

האמת משחררת[עריכת קוד מקור]

לא נבחר דריה - שיחה 20:09, 12 ביוני 2023 (IDT)

יראתי דנאים[עריכת קוד מקור]

המקור בלטינית
Timeo Danaos et dona ferentes
לאוקואון מביע חשש מהסוס הטרויאני, בפואמה "איניאס" מאת ורגיליוס, בתרגום יהושע פרידמן
  • בעד פעמי-עליון - שיחה 19:22, 28 בינואר 2023 (IST)
  • בעד ארז האורזשיחה 22:43, 29 בינואר 2023 (IST)
  • בעד H. sapiens - שיחה 12:14, 30 בינואר 2023 (IST)
  • לדעתי עדיף להביא את הציטוט בשפת המקור, כשם הערך בוויקיפדיה: Timeo Danaos et dona ferentes, ולצרף את התרגום בתחתיתו ולא כפי שמופיע בהצעה. שם הערך עצמו בעייתי במקצת, בגלל השימוש באותיות לא רישיות, שלא קיימות בלטינית, ואולי עדיף TIMEO DANAOS ET DONA FERENTES. כמוכן, לא מובן לי למה המונחון שמסביר "דנאים" מחליף מושג סתום במושג סתום ממנו ("אכאים") במקום לומר בפשטות "יוונים", שהוא המושג המודרני והתרגום המקובל. קיפודנחש 00:57, 9 בפברואר 2023 (IST)
    לגבי התצוגה של פתגמים מלטינית, דנו על כך ב#מה שמותר ליופיטר; אשמח אם דרור יתייחס, ואם לא אני מניח שאקסינו יכריע. לגבי האותיות הרישיות, למיטב ידיעתי כיום מקובל לכתוב כך לטינית (אפילו בדפים שונים באתר הותיקן). לגבי דנאים ואכאים, אפשר לכתוב גם "האכאים, שהעניקו לטרויה את הסוס הטרויאני" וכך המושג יתבהר. לזהות את האכאים פשוט סתם כ"יוונים" זה, בעיניי, עוול היסטורי. פעמי-עליון - שיחה 02:09, 9 בפברואר 2023 (IST)
    לגבי "מה שמותר ליופיטר": הנימוק המכריע שם הוא שם הערך בוויקיפדיה בעברית: "מה שמותר ליופיטר אסור לשור. בדיוק מאותו הנימוק, הציטוט הזה (אם ייבחר) צריך להיות Timeo Danaos et dona ferentes כשם הערך.
    לגבי "אכאים": "יוונים" הוא התרגום המקובל. ראה en:Beware of Greeks bearing gifts. "אכאים" הוא שם ארכאי ליוונים (בלי לדעת אנחש שמאותו שורש נגזר שמו של הים האגאי), ואין סיבה טובה להשתמש בשם ארכאי למושג עבורו יש מילה מקובלת בשפה. לא הבנתי מה כוונתך "פשוט סתם כ"יוונים" ". מה כאן "סתם"? אכאים הוא שם היוונים שמופיע בשירת הומרוס, אבל הומרוס לא כתב בעברית. אולי יש תרגומים עתיקים של הומרוס שמשתמשים בשם זה, אבל זו לא סיבה לשום דבר. גם אם מישהו מוצא הצדקה לשימוש ב"אכאים" בהקשר כלשהו, בוודאי ש"פירושון" אינו ההקשר הזה: אין שום טעם "לפרשן" מושג סתום בעזרת מושג סתום עוד יותר. קיפודנחש 06:10, 9 בפברואר 2023 (IST)
    לגבי הסדר, כאמור נימקתי ב#מה שמותר ליופיטר, אקסינו יכריע. לדעתי אחידות הציטוטים גוברת על חוסר האחידות בשמות הערכים.
    לגבי האכאים – הם אינם היוונים כולם, ואני לא חושב שיש קשר ל"אגאי" (אם כי זאת הצעה מעניינת ושווה בדיקה) כי מדובר בשם עתיק שמתועד מאות שנים לפני כן מחוץ לים האיגאי, בצורה שכלל לא קרובה לעיצור g ('אחיוה'). לא כל ההלנים היו אכאים. אני לא חושב שרוב הקוראים יודעים שבמלחמת טרויה טרויה לא היתה יוונית ולכן לא יעזור להם לדעת שהדנאים היו יוונים (וגם זה לא מדויק – דנאוס היה בכלל הבן של בלוס, הוא בעל, ונולד בכלל במצרים... הקשר של דנאים ואכאים מאלף, ניתן ללמוד עליו למשל מהכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי, שאיננה יוונית כלל!), לכן הצעתי להבהיר בצורה שהקורא הממוצע יבין: "האכאים, שהעניקו לטרויה את הסוס הטרויאני". פעמי-עליון - שיחה 21:53, 9 בפברואר 2023 (IST)

לא נבחר דריה - שיחה 20:09, 12 ביוני 2023 (IDT)

בכור שורו[עריכת קוד מקור]

בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו; בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ! וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה

לא נבחר דריה - שיחה 20:09, 12 ביוני 2023 (IDT)

זאת מצאנו[עריכת קוד מקור]

וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ: "זֹאת מָצָאנוּ, הַכֶּר נָא; הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא, אִם לֹא?", וַיַּכִּירָהּ, וַיֹּאמֶר: "כְּתֹנֶת בְּנִי! חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף!" [...] וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו.

תגובת יעקב למראה כתונת הפסים המגואלת בדם, ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוקים ל"בל"ה

נבחר דריה - שיחה 20:09, 12 ביוני 2023 (IDT)


בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיהוָה צְבָאוֹת

לא נבחר דריה - שיחה 20:33, 26 ביוני 2023 (IDT)

עוד אבנך ונבנית[עריכת קוד מקור]

עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ, וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים; עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן, נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ

נבואת ירמיהו על שיבת ישראל לארצו ובנייתה, ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוקים ג'ד'
בעד. כדאי לנקד את הכל. דג קטן - שיחה 00:15, 30 בינואר 2023 (IST)
נכון, שכחתי לסיים לנקד. פעמי-עליון - שיחה 00:26, 30 בינואר 2023 (IST)
נבחר דריה - שיחה 20:33, 26 ביוני 2023 (IDT)


לא נראה את עזקה[עריכת קוד מקור]

אל משאת לכִש נחנו שמרם [...] כי לא נראה את עזקה

עדות על על נפילת עזקה בידי נבוכדראצר במכתב 4 ממכתבי לכיש, KAI 194
נבחר דריה - שיחה 19:30, 30 ביוני 2023 (IDT)


הנה אויביך[עריכת קוד מקור]

הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ בַּעַל, הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ תִמְחַץ, הִנֵּה תַצְמִית צוֹרְרֶיךָ!

המקור באוגריתית
𐎅𐎚𐎟𐎛𐎁𐎋𐎟𐎁𐎓𐎍𐎎𐎟𐎅𐎚𐎟𐎛𐎁𐎋𐎟𐎚𐎎𐎃𐎕𐎟𐎅𐎚𐎟𐎚𐎕𐎎𐎚𐎟𐎕𐎗𐎚𐎋
השירה האוגריתית, כושר וחסיס מברך את האל בעל לקראת מלחמתו באל ים, לוח KTU2 1.2 IV; השוו תהילים, צ"ב, י'
למשל הציטוט הראשון בערך שירה אוגריתית "דבר עצים ולחישת אבנים / שיחת שמים עם ארץ". אגב, האם אין זכויות יוצרים על התרגומים? H. sapiens - שיחה 12:42, 6 בפברואר 2023 (IST)
ציטוט יפה, הגם שהעתקתו לעברית מודרנית משנה שתי מילים מהמקור (רגם–דבר ותאַנת–שיחת; זה לא נורא כי קאסוטו איננו 72 שנה). הזוג רין קראו לזה "פרשגן" ולא תרגום (בצדק), כי לא ניתן "לתרגם" בין שני ניבים של אותה שפה; אם תשווה למקור תראה שאין דרך אחרת להעתיק לעברית מודרנית (מלבד "צרותיך" במקום "צורריך", אך זה לא מתאים למשמעות), וכל המילים הן פשוט הגרסה העברית המודרנית למילים האוגריתיות (גם "הת", שהוא גרסה של "הנה" בהיבלעות הנ'). אם בכל זאת יש זכויות יוצרים אני אוכל לבקש אישור מילדיהם, אני מאמין שיסכימו. פעמי-עליון - שיחה 20:32, 6 בפברואר 2023 (IST)
לא נבחר דריה - שיחה 21:07, 30 ביוני 2023 (IDT)

אשה עבריה מי ידע חייך[עריכת קוד מקור]

אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?
בַּחֹשֶׁךְ בָּאת וּבַחֹשֶׁךְ תֵּלֵכִי;
עָצְבֵּךְ וּמְשׂוֹשֵׂךְ, שִׂבְרֵךְ מַאֲוַיָּיִךְ
יִוָּלְדוּ קִרְבֵּךְ, יִתַּמּוּ תּוֹכֵכִי.
הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, כָּל טוּב וָנַחַת
לִבְנוֹת עַם אַחֵר לִסְגֻלָּה נִתָּנָה.
אַךְ חַיֵּי הָעִבְרִית עַבְדוּת נִצַּחַת,
מֵחֲנוּתָהּ לֹא תֵצֵא אָנֶה וָאָנָה;
תַּהְרִי, תֵּלְדִי, תֵּינִיקִי, תִּגְמוֹלִי,
תֹּאפִי וּתְבַשְּׁלִי וּבְלֹא עֵת תִּבּוֹלִי.

הבית הראשון מתוך "קוֹצוֹ שֶׁל יוּד" מאת יהודה לייב גורדון

בעד. נקודת מפנה בשירה העברית ובתולדות היהודים בעת החדשה. בדקתי ולהפתעתי עדיין לא הוצע. מקור: פרויקט בן-יהודה. H. sapiens - שיחה 14:14, 30 בינואר 2023 (IST)

הוצע כבר (בהרכב שונה), וגם נבחר והוצג מספר פעמים. בן עדריאלשיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ג 15:46, 30 בינואר 2023 (IST)

אני צריך לחפש יותר טוב. מציע בכל זאת להחליף בגרסה שכוללת את כל הבית הראשון. H. sapiens - שיחה 16:32, 30 בינואר 2023 (IST)
לא נבחר דריה - שיחה 21:07, 30 ביוני 2023 (IDT)

לֹא רֵיחוֹת הַשָּׂדוֹת,
לֹא בָּשְׂמֵי הַכָּרִים,
לֹא אִוְשַׁת יְעָרוֹת,
לֹא קוֹל אַשְׁדוֹת הָרִים

בְּלִטּוּף כְּנָפֶיךָ,
בְּנִפְנוּף מַשָּׁבְךָ;
וּבְכָל זֹאת אֶחְמָדְךָ,
וּבְכָל זֹאת אֵהָבְךָ.

הבית הראשון והשני בשיר רוּחַ יָם של אשר ברש
לא נבחר דריה - שיחה 21:07, 30 ביוני 2023 (IDT)


אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ / קְצוּצַי לְקַצֵּץ
בְּדִבּוּר מְפוֹצֵץ / רְצוּצַי לְרַצֵּץ
לֵץ בְּבוֹא לְלוֹצֵץ / פֻּלַּץ וְנִתְלוֹצֵץ
כְּעָץ מְחַצְּצִים לְחַצֵּץ / כְּנֵץ עַל צִפּוֹר לְנַצֵּץ

רבי אלעזר בירבי קליר, "אץ קוצץ", מן הקדושתא לשבת זכור. בשל סתימותו והאליטרציה שבו, הפך פיוט זה לסמל ללשון הפייטנים החידתית והסתומה.
נבחר דריה - שיחה 12:01, 10 באוגוסט 2023 (IDT)


פורים לא עתיד ליבטל[עריכת קוד מקור]

וְאִם כָּל הַמּוֹעֲדִים יִהְיוּ בְּטֵלִים
יְמֵי הַפּוּרִים לֹא נִבְטָלִים
וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִנֻּטָּלִים
וְיֻזְכְּרוּ לָעַד גְּאוּלִים
לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת גִּילִים

לא נבחר דריה - שיחה 12:06, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

ציטוט לפורים 2[עריכת קוד מקור]

אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ
וִימֵי הַפּוּרִים בְּשִׂמְחָה שִׁמְרוּ
וְעִם שִׂמְחַתְכֶם הָאֶבְיוֹנִים זִכְרוּ
וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ

נבחר ויוצג בפורים 2024 דריה - שיחה 12:06, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

מקס פלאנק[עריכת קוד מקור]

המדע לא יכול לפתור את התעלומה האולטימטיבית של הטבע. וזה בגלל שבאנליזה האחרונה אנחנו עצמנו חלק מהתעלומה שאנחנו מנסים לפתור.

המקור באנגלית
Science cannot solve the ultimate mystery of nature. And that is because, in the last analysis, we ourselves are a part of the mystery that we are trying to solve
מקס פלאנק בספרו "?Where is Science Going"
לא נבחר דריה - שיחה 12:08, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

"סהדי שקרי אאוגרייהו זילי".

עדי שקר בזויים (אפילו) בעיני שוכריהם.

התרגום שלי, אפשר כמובן לשפר אותו אם יש צורך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נבחר דריה - שיחה 12:08, 10 באוגוסט 2023 (IDT)


"אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בְּשָׁנִים".

מדרש השם "אברך", שנאמר על יוסף. פירושו צעיר רב חכמה כאדם מבוגר ("אב"), בעוד בשנים הוא "רך". בראשית רבה, פרשה צ, סימן ג
לא נבחר דריה - שיחה 13:07, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

חלומות פרעה[עריכת קוד מקור]

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר. וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה.

חלומות פרעה שנכשלו לפתור חרטומי מצרים. יוסף, שהועלה מבור בית הסוהר, פענח כי עתידות לבוא על מצרים שבע שנות שבע ולאחריהן שבע שנות רעב. בשל כך מונה למשנה למלך, כדי להכין את מצרים לשנות הרעב.
לא נבחר דריה - שיחה 13:07, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

סוף מעשה במחשבה תחילה[עריכת קוד מקור]

"סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה"

המחשבה היא הבסיס ההכרחי שעליו נבנה המעשה. מן הפיוט "לכה דודי", מאת הרב שלמה אלקבץ, ממקובלי צפת
נבחר דריה - שיחה 13:07, 10 באוגוסט 2023 (IDT)


אמת מה נהדר[עריכת קוד מקור]

"אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים, בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע"

מראה כהן, פיוט על סדר העבודה ביום הכיפורים בבית המקדש, היום היחיד בשנה בו הותר לכהן הגדול להיכנס לקודש הקודשים ולצאת בשלום
לא נבחר דריה - שיחה 13:14, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

שקר החן והבל היוֹפי[עריכת קוד מקור]

"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיוֹפִי"

יש להעדיף את הפנימיות על פני החיצוניות. מתוך פיוט "אשת חיל" החותם את ספר משלי, פיוט החותם את ספר משלי ומושר בסעודת ליל שבת ברוב קהילות ישראל.
נבחר דריה - שיחה 13:14, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

מות וחיים[עריכת קוד מקור]

"חַיִּים וּמָוֶת בְּיַד הַלָּשׁוֹן"
במקור: מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן

יש לחשוב לפני שפוצים פה, כי לדיבור כוח רב, והוא עלול לחרוץ גורלות. במקור: ספר משלי, פרק י"ח, פסוק כ"א.
נבחר דריה - שיחה 13:18, 10 באוגוסט 2023 (IDT)


צר עולמי כעולם נמלה[עריכת קוד מקור]

צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,
גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ
רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.

רק על עצמי מאת רחל המשוררת. נכתב לקראת מותה ממחלת השחפת, ומהווה מעין סיכום לחייה.
לא נבחר דריה - שיחה 13:23, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

העבודה משחררת[עריכת קוד מקור]

"העבודה משחררת"
"Arbeit macht frei"

סיסמה שהתנוססה בשערי מחנות המוות הנאציים, שכוונתה לטעת בלב הנכנסים תקוות שווא, כאילו מדובר במחנה עבודה, שתמורתה יקנו את חירותם.
לא נבחר דריה - שיחה 13:23, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

על השחיטה[עריכת קוד מקור]

וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!
נְקָמָה כָזֹאת,
נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן

נבחר דריה - שיחה 13:23, 10 באוגוסט 2023 (IDT)


"אלה השוללים חופש מאחרים, לא ראויים לו עבור עצמם"
"Those who deny freedom to others deserve it not for themselves"

אברהם לינקולן, במכתב נגד העבדות לראש עיריית בוסטון, הנרי ל. פירס, 6 באפריל 1859
נבחר דריה - שיחה 13:28, 10 באוגוסט 2023 (IDT)


אד הומינם[עריכת קוד מקור]

"החשוב הוא לא מי אמר, אלא מה אמר"

בעד ציטוט של הזקן שלעיתים אנו שוכחים, ולכן מוטב שנזכיר. בר 👻 שיחה 17:49, 16 בפברואר 2023 (IST)

לא נבחר דריה - שיחה 10:27, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

מחזה היסטורי לחג הפורים[עריכת קוד מקור]

"הנה בחרתי היום הזה להראות לכל עמי הארץ, כי לא נופל הלשון העברי לכל מלאכת מחשבת מכל לשונות הגויים, אך אמנם גדלה למעלה למעלה תפארת גדולתו ולו יתר שאת ויתר עז על כל אשר יתפארו בו גויי הארצות. ואם לא ראו עד עתה חבור וספור במילי דבדיחותא כאלה משמחי לב, לא יחשב לו לפחיתות."

יהודה סומו, מתוך צחות בדיחותא דקידושין, המחזה הראשון בשפה העברית.
כן, היא מופיעה, בפרק "א. איטליה בתקופת הרנסנס — משמעותה של שאילה תרבותית". מכיוון שזה ספר מודפס בהוצאה אוניברסיטאית (למדא - האוניברסיטה הפתוחה) הייתי נותן לו קדימות על אתר האקדמיה (וגם משום שיותר קל להשמיט מילה בטעות מאשר להוסיף). אגב, המחזה נמצא בפרוייקט בן-יהודה אבל המילים הספציפיות האלה כנראה נכללו בפרולוג או אפילוג למחזה, שלא מצאתי שם. H. sapiens - שיחה 11:44, 17 בפברואר 2023 (IST)
בעדמקף ෴‏22:45, 22 במאי 2023 (IDT)
לא נבחר דריה - שיחה 10:27, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

נאורות הבורסה[עריכת קוד מקור]

"קחו דוגמה מהבורסה של לונדון, מקום מכובד יותר מבתי משפט רבים, שבו נפגשים נציגי כל האומות לתועלת האנושות. שם היהודי, המוסלמי, והנוצרי נושאים ונותנים יחד, כאילו כולם מנבאים את אותה הדת, ואינם מוקיעים ככופרים אלא את פושטי הרגל."

וולטר, "מכתבים על האנגלים", 1726-1729
לא נבחר דריה - שיחה 10:27, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

אֶרֶץ יֵשׁ / אלתר לוין[עריכת קוד מקור]

"בְּצוֹק הַמִּזְרָח אֶרֶץ יֵשׁ
מֵעֵבֶר זֶה לַיָּם:
אָחִי, אֶרֶץ מִי הִיא זֹאת,
הַאִם יֵשׁ לָהּ בְּעָלִים, עָם?

בְּאֶרֶץ גּוֹלִים אֻמָּה יֵשׁ,
אֻמָּה אֶרֶץ אֵין לָהּ:
אָחִי, תָּבוֹא אֻמָּה זוֹ
לִתְקוֹעַ יָתֵד בָּהּ…"

השיר "אֶרֶץ יֵשׁ" מאת אלתר לוין
נבחר דריה - שיחה 10:27, 15 באוגוסט 2023 (IDT)


החוק והאזרח[עריכת קוד מקור]

"אם החוק אינו צודק, לא רק שנכון לאדם שלא לציית לו, הוא אף מחוייב לעשות כך."

מיוחס לתומאס ג'פרסון, אך לא ידוע אם אמר זאת
לא נבחר דריה - שיחה 10:31, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

"אהוב את הרובה ושנא את המלחמה."

לא נבחר דריה - שיחה 10:31, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

חידת שמשון[עריכת קוד מקור]

שופטים, פרק י"ד, פסוק י"ד.
נבחר דריה - שיחה 10:31, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

איך נפלו גיבורים[עריכת קוד מקור]

"הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל: אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים."

שמואל ב', פרק א', פסוק י"ט (מתוך קינת דוד).
נבחר דריה - שיחה 10:36, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

אשרי אדם מפחד תמיד[עריכת קוד מקור]

"אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה."

משלי, פרק כ"ח, פסוק י"ד.
נראה לי שצריך לתקן את הפיסוק ל"אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.". השינוי הזה מתבקש מבחינת תוכן הפסוק, ותואם לחלוקה ע"פ טעמי המקרא שבה האתנח נמצא במילה 'תמיד'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בעדמקף ෴‏23:01, 22 במאי 2023 (IDT)
נבחר דריה - שיחה 10:43, 15 באוגוסט 2023 (IDT)


הגלות והשפה העברית[עריכת קוד מקור]

"תקוות ישראל, בכל פועלם, בכל עמלנו כאן היא שלילת הגלות. ואם נבוא לכאן ושוב בפינו שבעים כפל שבעים לשון, תישאר נפשנו לעולם בגלות. אם לא נצא מגלות לשונה זו, לא עשינו כלום. כי קודם כל, וראשית כל, עלינו לצאת משעיבוד לשונות זרות זו. ולשוב לשפה האחת – העברית, השפה היחידה בעבר, השפה היחידה שלנו לעתיד לבוא.."

שאול טשרניחובסקי, 22 בינואר 1937.
לא נבחר דריה - שיחה 12:36, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

מארק טוויין[עריכת קוד מקור]

הבה נשתדל לחיות כך שבמותנו יצטער אפילו הקברן.

המקור באנגלית
Let us endeavor so to live that when we come to die even the undertaker will be sorry

ציטוט חביב של מארק טוויין, מתוך הספר "Pudd'nhead Wilson". תרגמתי מהמקור באנגלית, שאפשר למצוא כאן. לאן (יהודית1000) - שיחה 23:47, 15 במאי 2023 (IDT)

נבחר דריה - שיחה 12:36, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

לא לעולם חוסן[עריכת קוד מקור]

"כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר."

משלי, פרק כ"ז, פסוק כ"ד.
נבחר דריה - שיחה 12:39, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

אבן גבירול[עריכת קוד מקור]

אין נקב המחט צר לשני אוהבים, ואין רוחב העולם די לשני שונאים.

רבי שלמה אבן גבירול, מבחר הפנינים, שער האהבה, סימן ד'
לאן (יהודית1000) - שיחה 23:48, 18 במאי 2023 (IDT)
נבחר דריה - שיחה 12:42, 15 באוגוסט 2023 (IDT)