חייל שוקולד
| שיר בביצוע החלונות הגבוהים | |
| מתוך האלבום החלונות הגבוהים | |
| יצא לאור | 1967 |
|---|---|
| שפה | עברית |
| אורך | 2:56 |
| כתיבה | חנוך לוין |
| לחן | שמוליק קראוס |
"חייל שוקולד" הוא שיר אנטי-מיליטריסטי שנכתב על ידי חנוך לוין, הולחן על ידי שמוליק קראוס ובוצע על ידי להקת החלונות הגבוהים, שכללה את קראוס, אריק איינשטיין וג'וזי כץ, באלבום הנושא את שמה מ-1967.
מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפזמון נושא מסר אנטי-מיליטריסטי מובהק:
- הפזמון החוזר של השיר הוא פרפרזה לזה של שיר הילדים "בוא אלי פרפר נחמד" מאת פניה ברגשטיין. בעוד ברגשטיין כותבת כך: ”בּוֹא אֵלַי, פַּרְפָּר נֶחְמָד, / שֵׁב אֶצְלִי עַל כַּף הַיָּד, / שֵׁב, תָּנוּחַ, אַל תִּירָא, / וְתָעוּף בַּחֲזָרָה”, הרי שחנוך לוין כותב כך: ”בּוֹא, חַיָּל שֶׁל שׁוֹקוֹלָד, / שֵׁב אֶצְלִי עַל הַמִּשְׁלָט, / שֵׁב, תַּסְרִיחַ, אַל תִּירָא, / וְתָשׁוּב לַעֲפָרְךָ”. הביטוי "חייל של שוקולד", שהעניק לפזמון את שמו, מתייחס לחייל חסר כישורי לחימה.[1] האירוניה בפזמון החוזר היא השימוש בשיר הילדים התמים כדי להעביר ביקורת נוקבת: במקום להזמין פרפר "לשבת על כף היד", לוין מזמין את החייל "להסריח במשלט", רמז לתנאי היגיינה גרועים ששררו בצבא, ולבסוף "לשוב לעפרו", כלומר, למות.
- בבית הראשון של הפזמון נאמר ”הַטַּבָּח מַגִּישׁ בָּשָׂר לְרַב הַטַּבָּחִים, / וְרַב הַטַּבָּחִים מַגִּישׁ בָּשָׂר לַתּוֹתָחִים”. כאן נעשה שימוש בביטוי בשר תותחים: כינוי לחיילים הנשלחים בהמוניהם אל מותם בקרב אבוד מראש. נוסף על כך, מועלית כאן ביקורת על הזילות שרוחשים המפקדים הבכירים ("רב הטבחים") לחייהם של החיילים הזוטרים.
- בבית השני של הפזמון נאמר ”וְהָיָה לוֹ, לְאָחִינוּ, דָּם, אֲבָל הַדָּם נָזַל, / לֹא יְשִׁיבֵנוּ עוֹד אֲפִלּוּ צַו הָרַמַטְכָּ"ל”, רמז לכך שדמם וחייהם של המתים לא ישוב.
- בבית השלישי של הפזמון נאמר ”הַמָּשִׁיחַ לֹא יָבוֹא לְלֹא מַרְבָד אָדֹם”. ה"מרבד האדום" שעליו יבוא המשיח הוא רמז לכך שהדורות הבאים שיחפצו בשלום ייאלצו להתבסס על דמם של הנופלים במלחמות העבר.
- בבית הרביעי של הפזמון נאמר ”הַצָּבָא שֶׁלָּנוּ הוּא אֵלֶיךָ לֹא אָדִישׁ, / רֶבַע אִינְטְשׁ יַקְדִּישׁ לְךָ, וְגַם חֲצִי-קַדִּישׁ”. גם כאן נעשה שימוש באירוניה. אילו היה החייל מתאונן על כך שהוא מובל אל מותו וכי אין הוא מעניין את הצבא, הצבא היה יכול להשיב לו כי לכל הפחות תוקדש לו קבורה ותפילת קדיש אחרי מותו, ולפיכך הוא כן מעניין את הצבא.
- בבית החמישי של הפזמון נאמר ”וְהָרָסָ"ר הוֹלֵךְ גַּם הוּא בַּדֶּרֶךְ-כָּל-בָּשָׂר”, מה שמתכתב עם הנאמר בראשית הבית הראשון. בבית הראשון נרמז כי המפקדים שולחים את החיילים הזוטרים אל מותם, אך הבית החמישי רומז כי גם המפקדים עלולים למצוא את מותם בקרב.[2]
בביצוע השיר על ידי להקת החלונות הגבוהים הם שרים את הבתים הראשון, הרביעי, החמישי וכן את הפזמון החוזר, תוך שהם פוסחים על הבתים השני והשלישי.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רוביק רוזנטל, חייל שוקולד, באתר "הזירה הלשונית"
- ^ עופרה עופר אורן, מה ביטא חנוך לוין ב"חייל של שוקולד", ולמה הקהל לא הקשיב לו, באתר Xnet, 19 בנובמבר 2017
