אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת
 | |||||||
| עטיפת מהדורת התקליט | |||||||
| אלבום הופעה מאת אריק איינשטיין ושלום חנוך | |||||||
| יצא לאור | ספטמבר 1979 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 18–19 ביוני 1979 | ||||||
| מקום הקלטה | היכל התרבות, תל אביב | ||||||
| סוגה | רוק | ||||||
| שפה | עברית | ||||||
| חברת תקליטים | CBS ישראל | ||||||
| הפקה |
שלום חנוך (אלבום) מיכאל תפוח (סיבוב הופעות) | ||||||
| |||||||
| עטיפה אלטרנטיבית | |||||||
 | |||||||
| עטיפת מהדורת התקליטור | |||||||
| |||||||
"בהופעה משותפת" הוא אלבום הופעה וסיבוב הופעות משותף של הזמרים-יוצרים הישראלים אריק איינשטיין ושלום חנוך. האלבום הוקלט במהלך שתי הופעות שקיימו השניים ב-18 וב-19 ביוני 1979 בהיכל התרבות בתל אביב, כחלק מסיבוב הופעות שערכו בישראל ובארצות הברית.[1] האלבום יצא לאור כשלושה חודשים אחר כך, בחודש ספטמבר.[2][3]
האלבום וסיבוב ההופעות היו שיתוף הפעולה הראשון של איינשטיין וחנוך מאז האלבום "פלסטלינה", אותו הוציאו לאור תשע שנים לפני כן. במופע זה הסתמן שינוי בדרכו המוזיקלית של איינשטיין, שעשה באלבום זה שימוש בצליל מלוטש שהושפע מפאנק והתאפיין בעיבודים עשירים, שכללו חטיבת כלי נשיפה.[4] איינשטיין המשיך בקו סגנוני זה באלבומו "חמוש במשקפיים" משנת 1980.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריק איינשטיין ושלום חנוך נפגשו לראשונה ב-1967, בעת שהראשון היה אז חבר בלהקת "החלונות הגבוהים" והאחרון חבר בלהקת הנח"ל. איינשטיין התרשם עמוקות מחנוך וכבר בסוף אותה שנה הוציא תקליטון ובו ארבעה מלחניו של חנוך.[5] לאחר שאיינשטיין עזב את החלונות הגבוהים המשיכו השניים בעבודתם המשותפת, הפעם על אלבום שלם. ביולי 1968 התפרסם השיר הראשון מאלבום זה, "הימים הארוכים העצובים", שכתב איינשטיין בזמן שהייתו בלונדון מתוך געגועים לבתו.[6] בספטמבר התפרסם השיר "מכופף הבננות", שהלחין חנוך על פי מילים של מאיר אריאל, ובאוקטובר יצא לאור האלבום השלם, "מזל גדי".[6] את כל שירי האלבום, רבים מהם שירי ילדים, הלחין חנוך.[7]
בעת העבודה על האלבום "פוזי" הוחלט להגיש לפסטיבל הזמר והפזמון את השיר "פראג" מתוכו, שכתב והלחין חנוך כמחאה על הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ודיכוי "האביב של פראג". השיר הגיע למקום השביעי בפסטיבל.[8] לאחר שמישה סגל נטש את צוות הפקת האלבום, המשיכו חנוך ולהקת הצ'רצ'ילים את המלאכה. האלבום יצא לאור בתחילת דצמבר 1969,[9] זכה להצלחה רבה ואף נחשב לאלבום הרוק העברי הראשון.[8]
באותה השנה התגבשה "חבורת לול". החבורה השתתפה בסרט "שבלול", שהורכב גם משירים חדשים שיצרו איינשטיין וחנוך.[10] השירים שנוצרו עבור הסרט התגבשו לאלבומם המשותף של איינשטיין וחנוך "שבלול", שהופק במקביל לסרט. האלבום יצא לאור ביולי 1970.[11] הוא נחשב לאחד האלבומים המשפיעים ביותר ברוק הישראלי, ובסקרים רבים הוא נבחר לאחד האלבומים העבריים הטובים בכל הזמנים.[12][13][14] חנוך הלחין את כל שיריו וכתב כמעט את כולם. רבים מהשירים, דוגמת "הבלדה על יואל משה סלומון", הפכו ללהיטים.[15]
כבר בסוף אותה השנה יצא לאור אלבום משותף נוסף של איינשטיין וחנוך, "פלסטלינה".[16] חלק משיריו הוצגו לראשונה בתוכנית הטלוויזיה "לול". גם באלבום זה כתב והלחין חנוך את רוב השירים. האלבום הצמיח גם כן מספר להיטים (דוגמת "מה איתי") וזכה לביקורות אוהדות בכלי התקשורת.[17]
עוד בנובמבר 1970 יצא חנוך לאנגליה, על מנת ללמוד צילום קולנוע[18] ולנסות לפתח קריירה בין-לאומית (הוא הוציא אלבום בכורה באנגלית). במקביל לשהותו באנגליה הלחין חנוך את השיר "כמה טוב שבאת הביתה", אותו ביצע איינשטיין והיווה חלק מהאלבום "יסמין",[19] אם כי חנוך לא השתתף בתהליך הפקת האלבום.
ניסיונו של חנוך כשל והוא חזר לישראל באמצע 1973 והעלה מופע משותף עם איינשטיין בשם "שנינו ביחד וכל אחד לחוד". המופע נקטע עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים.[20]
בהמשך שנות השבעים התמקד איינשטיין בעיקר ביצירת אלבומי "ארץ ישראל הישנה והטובה" וזנח את שיתוף הפעולה עם חנוך. במקביל היה חנוך חבר בלהקת "תמוז" והוציא אלבום סולו ראשון בעברית.
ההכרזה על סיבוב ההופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הרעיון לסיבוב ההופעות יזם והגה מיכאל תפוח, שהיה אז מנהלו של איינשטיין. היה זה זמן קצר לאחר שאיינשטיין עזב את חברת "פונוקול" ושב לחברת "CBS". לאור צעדו זה, ובהתאם לרוח התקופה, אחרי פסטיבלי הענק בנואיבה, מופע שכזה נראה היה מתבקש. בניגוד לסיבוב ההופעות הקודם של איינשטיין, "אנשים אוהבים לשיר", תפוח תכנן הפקת ענק שמותאמת לבמות גדולות, הכוללת עוצמת סאונד יוצאת דופן, הרכב נגנים ייחודי ורב משתתפים ותאורה צבעונית.[21]
ב-9 באפריל 1979 פורסמה ידיעה בעיתון "מעריב", לפיה אריק איינשטיין ושלום חנוך נערכים להופעת בכורה משותפת בנואיבה.[22] כמו כן, בעיתון "דבר" של אותו היום פורסם על כוונתם להופיע בפסטיבל עין גב.[23]
כעבור יומיים, ב-11 באפריל, הודיעו השניים בריאיון ליואב קוטנר על תחילת סיבוב ההופעות באופן רשמי. השניים אמרו בריאיון שבכוונתם לערוך בערך 50 הופעות משותפות.[24]
ב-13 באפריל שודרה כתבה בתוכנית "יומן השבוע" בערוץ הראשון, העוסקת בהכנות למופע. בכתבה הוצגו המשתתפים במופע וקטעים ממנו. כמו כן נערכו ראיונות עומק עם השניים. בכתבה הוכרז כי סיבוב ההופעות יחל ב-16 באפריל, כאמור בנואיבה (אז נביעות). סיבוב ההופעות כלל עיבודים חדשים לשיריהם הישנים ולא שירים חדשים ומשותפים. כשנשאל איינשטיין מה הדאגה שלו בנוגע למופע, השיב: ”רק שלא יהיה משעמם... [שירים] ישנים לאו דווקא זה צריך להעלות אבק, כי יש פה המון עיבודים שאני לא אגיד שהם חדשניים והופכים את השיר על פיו, אבל הם נותנים לו איזשהו לבוש חדש, שאני מקווה שנותן לזה איזה רעננות מסוימת.” גם חנוך התייחס לעניין זה באומרו: ”שירים חדשים, להופיע איתם זה מקשה על הקהל. קהל בדרך כלל אוהב לשמוע שירים שהוא מכיר [...] ואז הוא רואה ביצוע והביצוע בדרך כלל הוא זה שעושה את העניין של הופעה. לבוא עם שיר חדש לקהל שלא מכיר אותו זה להקשות על הקהל בעצם. אני ניסיתי את זה כמה פעמים, שמתי [...] אחוז יותר גבוה של שירים חדשים ממה שאנחנו עושים עכשיו, והיה קשה.”[25] אמירות דומות סיפקו השניים גם בריאיון לקוטנר.[24]
בכתבה הוכרזו גם המשתתפים במופע, מלבד איינשטיין וחנוך: הפסנתרנית אלונה טוראל, נגן כלי הנשיפה אילן מוכיח, הבסיסט מיקי שביב, הזמרת דפנה ארמוני, הגיטריסט חיים קריו והמתופפים אלון הלל ומאיר ישראל.[25]
החזרות למופע נערכו במשך כארבעה חודשים. חלקן נערכו בבית קולנוע ליד הרצליה.[26]
סיבוב ההופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]_-_Shalom_Chanoch_and_Arik_Einstein.jpg)
ההופעה הראשונה נערכה בנואיבה (אז נביעות) ב-16 באפריל.[27] אחר כך הופיעו, בין היתר, בפסטיבל עין גב,[23][28] באירועי יום העצמאות בחולון ובאודיטוריום בחיפה.[29]
בהמשך נודע כי ב-15 במאי ייצאו השניים להופיע בארצות הברית.[30][31] הם הופיעו שם פעמיים, בניו יורק ובלוס אנג'לס, וזכו להצלחה.[20] עם חזרתם לישראל, בחודש יוני, הודיעו כי יערכו עוד 30 הופעות במדינה, כשבמקביל נודע כי הם עמלים על אלבום חדש.[32] זמן קצר לאחר מכן הופיעו בהיכל התרבות בתל אביב (בהופעה זו הוקלט האלבום, ראו להלן). כן הופיעו בהמשך בבנייני האומה בירושלים[33] ובגני התערוכה.[34] ההופעה האחרונה נערכה בתיאטרון "יד למגינים" שבקיבוץ איילת השחר.[35]
האלבום
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבום ההופעה הוקלט בהיכל התרבות בתל אביב, בשתי הופעות שערכו איינשטיין וחנוך במקום, ב-18 ו-19 ביוני. עוד לפני הופעה זו הודיעו השניים כי הם עובדים על אלבום חדש.[32]
את ההופעה הקליט צוות של אולפני טריטון, בהובלת טכנאי הקול יעקב מורנו, עוזרו יושי שדה (אז גם חבר להקת "תיסלם") וטומי פרידמן, שהיה אחראי על ההקלטה עצמה וכן על המיקס לאלבום, דבר שהיה חדשני לתקופה.[50]
האלבום יצא לאור לשוק כבר בסוף ספטמבר 1979.[3] הוא היה השני שהקליט איינשטיין בחברת CBS ישראל (לאחר "מזל גדי"). אלבומיו בעשר השנים הקודמות יצאו בחברת פונודור. האלבום יצא לאור בפורמט תקליט כפול.[2]
על אף שהשניים הצהירו שהמופע לא יכלול שירים חדשים, באלבום הופיעו כמה שירים שכאלה: "סן פרנסיסקו על המים", אשר נכתב לרגל המופע ואף יצא לאור כסינגל לקידום האלבום, "ריחוף", קטע כלי שנכתב על ידי אילן מוכיח, "עצים", שיר חדש שנכלל לראשונה באלבום זה, "עד מחר", בביצוע דפנה ארמוני ו"סוס עץ", אשר הופיע במקור בפסקול הסרט "סוסעץ", אך מעולם לא ראה אור באופן רשמי.[51]
על עטיפת האלבום מופיע איור של המעצב והטיפוגרף מנחם רגב, שבו נראים גגות העיר תל אביב, באזור היכל התרבות, כשמביניהם מזדקר חלקו העליון של הפסל "התרוממות" של מנשה קדישמן, הניצב בקצה החניון שבחזית ההיכל. את תמונתם של איינשטיין וחנוך במהלך ההופעה (המופיעה על גבי התקליט) צילם מיכה קירשנר.[52]
במהדורת התקליטור הראשונה, שיצאה ב-1991, הושמטו מהאלבום שלוש רצועות: הקטע האינסטרומנטלי "ריחוף", השיר "עד מחר" בביצוע זמרת הליווי דפנה ארמוני ושירו של איינשטיין "עצים". במהדורה של האלבום, משנת 2005, יצא האלבום מחדש במתכונתו המקורית והמלאה הכוללת את שלוש הרצועות שהושמטו.[40]
רשימת השמעה[53]
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מס' | שם | מילים | לחן | אלבום מקורי | משך |
|---|---|---|---|---|---|
| 1. | "לא יודע איך לומר לך" | שלום חנוך | חנוך | "סוף עונת התפוזים" (1976) | 4:27 |
| 2. | "סן פרנסיסקו על המים" | אריק איינשטיין | חנוך | אלבום זה | 6:00 |
| 3. | "תפסתי ראש על הבר" | חנוך | חנוך | "בהופעה חיה" (1978) | 6:45 |
| 4. | "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה" | יענקל'ה רוטבליט | מיקי גבריאלוב | "בדשא אצל אביגדור" (1971) | 4:40 |
| 5. | "מאיה" | חנוך | חנוך | "פלסטלינה" (1970) | 3:04 |
| מס' | שם | מילים | לחן | אלבום מקורי | משך |
|---|---|---|---|---|---|
| 1. | "למה לי לקחת ללב / אבשלום / אני שר / אל תוותרי עלי / קח לך אישה / מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" | איינשטיין, חנוך / איינשטיין, חנוך, יהונתן גפן, בועז דוידזון, אורי זוהר, צבי שיסל / חנוך / חנוך / חנוך / חנוך | חנוך | "שבלול" (1970) | 19:11 |
| מס' | שם | מילים | לחן | אלבום מקורי | משך |
|---|---|---|---|---|---|
| 1. | "כתבו עליו בעיתון / מה איתי / פלסטלינה / הבלדה על יואל משה סלומון / מה שיותר עמוק יותר כחול / למה לי לקחת ללב" | איינשטיין, חנוך / איינשטיין, חנוך, רוטבליט, ג'וזי כץ / קטע כלי / יורם טהרלב / חנוך / איינשטיין, חנוך | חנוך / חנוך, כץ, שמוליק קראוס / חנוך / חנוך / חנוך / חנוך | "פלסטלינה" / "פלסטלינה" / "פלסטלינה" / "שבלול" / "שבלול" / "שבלול" | 18:09 |
| מס' | שם | מילים | לחן | אלבום מקורי | משך |
|---|---|---|---|---|---|
| 1. | "ריחוף" | קטע כלי | אילן מוכיח | אלבום זה | 6:12 |
| 2. | "עצים" | איינשטיין | חנוך | אלבום זה | 5:13 |
| 3. | "עד מחר" (בהשתתפות דפנה ארמוני) | חנוך | חנוך | אלבום זה | 6:07 |
| 4. | "סוס עץ" | רוטבליט | קראוס | אלבום זה | 4:37 |
| 5. | "סוף עונת התפוזים" | מאיר אריאל | חנוך, אריאל זילבר | "סוף עונת התפוזים" | 7:10 |
משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריק איינשטיין – זמרה, תוף מרים
- שלום חנוך – זמרה, גיטרה
- אלונה טוראל – פנדר רודס, סינתיסייזר
- אילן מוכיח – סקסופון, סינתיסייזר
- מיקי שביב – גיטרה בס, קולות רקע
- מאיר ישראל – תופים, כלי הקשה, קולות רקע
- אלון הלל – כלי הקשה, קולות רקע
- דפנה ארמוני – קולות רקע, תוף מרים, זמרה (ד3)
- חיים קריו – גיטרה
ביקורת, השפעה ואחרית דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
עם ההכרזה על סיבוב ההופעות התקבלה הבשורה בתשואות רבות ובהתרגשות. כבר בהופעה הראשונה במסגרת סיבוב ההופעות התרכזו אלפי נערים וצעירים זמן רב לפני תחילת ההופעה.[27] המופעים עצמם זכו להצלחה רבה ולביקורות חיוביות בעיתונות;[31] עם זאת, יואב קוטנר סייג את ביקורתו אודות המופע באומרו: "המופע המשותף של אריק ושלום היה, אמנם, ערב עם רגעים יפים – אך דווקא מהם ציפיתי להרבה־הרבה יותר".[54]
בנוסף אף נטען כי סיבוב ההופעות מהווה התקדמות נוספת בקריירה של חנוך, שכן הוא הצליח למשוך אליו את מרבית תשומת הלב, לעיתים אף יותר מאיינשטיין. קוטנר כן ציין כי היה מעדיף להאזין לאיינשטיין בלבד, אך ציין בכל זאת כי "הוא מנסה 'לשחק אותה' בסגנון לא־אכפתי, הפוגע, לדעתי, באלה שאוהבים אותו באמת".[54] לעומת זאת, בביקורת אחרת ב"מעריב" (על ההופעה בפסטיבל עין גב), נכתב כי חנוך אכן הצליח לשלהב את הקהל בהופעה, אך בהמשך הצליח איינשטיין "לצבור ביטחון" ולהסב אליו את תשומת הלב.[28] בסופו של דבר, סיבוב ההופעות אכן הזניק את הקריירה של חנוך, שמאז פתח בקריירת סולו מצליחה.[21] בשל כך, תואר סיבוב ההופעות כ"קו פרשת המים בתולדות המוזיקה הישראלית" ואף ביחסים בין השניים.[55]
הפקת סיבוב ההופעות תוארה כ"גראנדיוזית בקנה מידה ישראלי", והמפגש בין שני היוצרים תואר גם כן כ"היסטורי".[56] עם זאת, במהלך הופעותיהם בארצות הברית אירעו מגוון תקלות טכניות, שגרעו מההילה סביב סיבוב ההופעות. גם מנהלי היכל התרבות בתל אביב זעמו על התלהבות הקהל מהמופע, והחליטו שלא להעלותו יותר במקום. לאחר משא ומתן הוחלט לסגת מהחלטה הזו והשניים חזרו להופיע במקום.[26] יוסי חרסונסקי הגדיר את ההפקה המוזיקלית של המופע: "הפקת פופ נטולת יומרות 'רוקיסטיות'".[40]
בנוסף, בסיבוב הופעות זה הסתמן שינוי בדרכו המוזיקלית של איינשטיין, שעשה באלבום זה שימוש בצליל מלוטש שהושפע מפאנק והתאפיין בעיבודים עשירים, שכללו חטיבת כלי נשיפה.[4] איינשטיין המשיך בקו סגנוני זה באלבומו "חמוש במשקפיים" משנת 1980.[57]
יואב קוטנר טען כי זהו אלבום ההופעה הטוב ביותר שהוקלט בישראל, תוך שהוא שם דגש על העיבוד המוזיקלי. לדבריו, הגרסה ל"לא יודע איך לומר לך" היא שילוב מוצלח בין הביצוע המקורי של השיר, לבין הביצוע של להקת תמוז. כן שיבח את השירים החדשים באלבום, הגדיר אותם "מלודיים" ואמר כי הוא מעדיף שחנוך ירבה בכתיבת שירים מסוג זה. מלבד השירים הוא שיבח את הנגנים והעיבודים, אותם כינה "מקצועיים ועשירים", וטען שהם מצליחים להפוך את השירים מ"שבלול" ומ"פלסטלינה" ל"מעודכנים ביחס למוזיקה של ימינו". עוד גרס כי חלק משירי האלבום הם בעלי סגנון ג'אז רוק ואף "כמעט לדיסקו". אף על פי כן, טען קוטנר שמדי פעם העדיף את העיבודים המקוריים, ללא סינתיסייזרים או גיטרות בס, "אך עם הרבה שמחת חיים". לפיכך, סיכם קוטנר:[2]
"אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת" מהווה סיכום-ביניים בדרכם של שניים מהיוצרים החשובים אצלנו. עכשיו, לאחר הסיכום הזה, נפתחת הדרך אל דברים חדשים.
יוסי חרסונסקי שיבח גם כן את התקליט והעיבודים, אך טען כי עריכה טובה יותר של הקטעים באלבום הייתה הופכת אותו ל"מרתק יותר בהאזנה". עוד טען שהערך של התקליט הוא בעיקר כמסמך מוזיקלי המנציח את ההופעה, "ופחות כתקליט מוזיקלי בפני עצמו, שבו איכויות האולפן ממלאות את התפקיד".[3]
האלבום זכה אף הוא להצלחה גדולה. בסוף 1979 בחר העיתון "מעריב" באלבום כ"תקליט השנה"[58] ובמופע כ"מופע השנה".[59] בפברואר 1980 זכו האלבום והמופע בתואר "הצגת הבידור של השנה" ו"תקליט השנה" בטקס "ורד הכסף".[60] בעיתון "מעריב" אף נטען שהאלבום הוא אלבום ההופעה הטוב ביותר שהוקלט בישראל.[56] ב-2012, כ-33 שנים לאחר צאתו, בחר אתר "וואלה" את האלבום כאחד מאלבומי ההופעה הטובים ביותר בישראל:[61]
אין הרבה מה לומר עם אוסף שירים כל כך עוצמתי של השניים וכמובן גודל המעמד שרק בלראות את שניהם. המשמעות הגדולה של האלבום היא בעצם חילופי הדורות שבו: איינשטיין, שונא את הבמה שמכאיבה לו, נותן לחנוך, אוהב במה שחי מהעוצמות שלה, את המושכות להוביל את המוזיקה הישראלית.
נטען כי במהלך סיבוב ההופעות גמלה בליבו של איינשטיין ההחלטה להפסיק להופיע.[55] ואכן, בעוד שחנוך המשיך ועודנו מופיע עד היום, איינשטיין הפסיק להופיע לחלוטין באוגוסט 1981.[62] מאז ועד מותו בנובמבר 2013 לא הופיע כלל ומיעט להיראות בציבור.[63]
שיתוף הפעולה בין השניים לא פסק עם סיבוב ההופעות. כעשרים שנה לאחר מכן, ב-1997, יצא לאור סינגל משותף שלהם, "שלום, חבר", שנכלל באלבום "לאן פרחו הפרפרים". כעבור כשנתיים, ב-1999, הוציאו אלבום משותף נוסף, "מוסקט". האלבום זכה לתהודה רבה בתקשורת והכיל שירים רבים שהפכו ללהיטים (דוגמת "גיטרה וכינור"). למרות זאת, בעת יציאתו הוא לא זכה לחשיפה רבה בתחנות הרדיו, חרף הציפייה הגבוהה שהייתה ממנו.[1]
חרף זאת, נטען כי לאחר סיבוב ההופעות החל הקשר בין השניים להתרופף. אולם איינשטיין מצידו הכחיש טענה זו: "תמיד אהבתי את שלום... מעולם לא הפסקנו להיות חברים ולא ניתקנו את הקשר. פשוט באיזשהו שלב כל אחד מאיתנו הלך לדרך אחרת. הוא חצב את דרכו ברוק, ואני פניתי לכיוונים אחרים".[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זו אותה האהבה: ביוגרפיה בראשי פרקים. עורך: עלי מוהר, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006
- נעם רפפורט, רוק ישראלי 1967–1973, הוצאת מרום תרבות ישראלית, 2018
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 דודי פטימר, משלום חנוך עד גיא בוקאטי: שיתופי הפעולה הגדולים של אריק איינשטיין, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2024
- 1 2 3 תקליטים חדשים, מעריב, 27 בספטמבר 1979
- 1 2 3 יוסי חרסונסקי, על הקלטות חיות והופעות, מעריב, 26 בספטמבר 1979
- 1 2 יוסי חרסונסקי, אתה ואני נשנה את העולם, מעריב, 22 במאי 1979
- ↑ רפפורט, כרך א', עמ' 39.
- 1 2 רפפורט, כרך א', עמ' 47.
- ↑ רפפורט, כרך א', עמ' 48.
- 1 2 ניר שחק, האלבום הלבן שלנו, באתר וואלה, 27 בדצמבר 2009
- ↑ רפפורט, כרך א', עמ' 60.
- ↑ רפפורט, כרך א', עמ' 63.
- ↑ רפפורט, כרך א', עמ' 66.
- ↑ 7 לילות, 100 האלבומים הישראלים הטובים, באתר ynet, 30 בספטמבר 2005
- ↑ 73 אלבומים ב"מצעד ה-70", באתר ישראל היום, 17 במרץ 2018
- ↑ כתבי Time Out, פסקול חיינו: האלבומים הישראלים הכי טובים בכל הזמנים (מקומות 1-10), באתר "Time Out ישראל", 28 בספטמבר 2017
- ↑ אסף נבו, שלום חנוך: "ידעתי שאני עושה משהו שונה במוזיקה הישראלית", באתר מאקו, 9 במאי 2011
- ↑ רפפורט, כרך א', עמ' 72.
- ↑ רפפורט, כרך א', עמ' 74.
- ↑ שלום חנוך לאנגליה, להיטון, 4 בספטמבר 1970
- ↑ רפפורט, כרך א', עמ' 85.
- 1 2 יואב קוטנר, ביוגרפיה של אריק איינשטיין, באתר סטריאו ומונו
- 1 2 אריק - רגל פה, רגל שם | פרק 3 - טירוף במה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בדצמבר 2023
- 1 2 להיות בענינים, מעריב, 9 באפריל 1979
- 1 2 פסטיבל עין־גב ה־36, דבר, 9 באפריל 1979
- 1 2 יואב קוטנר, "הצבע החדש" של אריק ושלום, מעריב, 11 באפריל 1979; המשך 1, מעריב, 11 באפריל 1979; המשך 2, מעריב, 11 באפריל 1979; המשך 3, מעריב, 11 באפריל 1979; המשך 4, מעריב, 11 באפריל 1979.
- 1 2 יומן השבוע | אריק איינשטיין ושלום חנוך, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באפריל 1979
- 1 2 רפפורט, כרך ב', פרק ט"ז.
- 1 2 אלי דנון, "נחש מכוניות" באורך 450 ק"מ מכביש הערבה עד אופירה, מעריב, 15 באפריל 1979
- 1 2 יעקב הכהן, ביקורת על ההופעה בפסטיבל עין גב, מעריב, 27 באפריל 1979
- ↑ מודעה, מעריב, 30 באפריל 1979
- 1 2 מודעה, מעריב, 3 במאי 1979
- 1 2 ג. נטע, הלילה עם שני הגדולים, מעריב, 14 במאי 1979
- 1 2 המנגנים שצריכים ללחוש, מעריב, 18 ביוני 1979
- ↑ הצלחה לאריק איינשטיין ולשלום חנוך בארה"ב, דבר, 18 ביוני 1979
- ↑ אריק ושלום בקונצרט, דבר, 20 בספטמבר 1979
- 1 2 מודעה, מעריב, 19 באוקטובר 1979
- 1 2 מודעה, מעריב, 19 באפריל 1979
- ↑ מודעה, מעריב, 9 באפריל 1979
- ↑ מודעה, מעריב, 27 באפריל 1979
- 1 2 מודעה, מעריב, 8 ביוני 1979
- 1 2 3 יוסי חרסונסקי, אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת, באתר "יוסמיוזיק", 12 בינואר 2023
- ↑ מודעה, מעריב, 21 ביוני 1979
- 1 2 מודעה, מעריב, 29 ביוני 1979
- 1 2 מודעה, מעריב, 13 ביולי 1979
- ↑ מודעה, מעריב, 3 באוגוסט 1979
- ↑ מרדכי רוזנבלום, גם עפולה בענקים: צ'ד נלסון (2.11 מ'!), מעריב, 21 באוגוסט 1979
- ↑ מודעה, מעריב, 31 באוגוסט 1979
- 1 2 מודעה, מעריב, 14 בספטמבר 1979
- ↑ כרזה, באתר הספרייה הלאומית
- ↑ מודעה, מעריב, 5 באוקטובר 1979
- ↑ יואב קוטנר, קוטנר על איינשטיין, פרק 20: אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת - 1979, 8 באפריל 2016
- ↑ אריק איינשטיין* – סן פרנסיסקו, באתר Discogs (באנגלית)
- ↑ על פי הכיתוב על עטיפת האלבום
- ↑ תקליט כפול (1979)
- 1 2 יואב קוטנר, על שלושה מופעים וחמישה אמנים, מעריב, 31 במאי 1979
- 1 2 שגיא בן נון, אני ואתה: היחסים המורכבים של שלום חנוך ואריק איינשטיין, באתר nrg, 3 במרץ 2012
- 1 2 התקליטים הטובים של תשל"ט, מעריב, 20 בספטמבר 1979
- ↑ יואב קוטנר, אריק חמוש באנשים שאוהבים לשיר, מעריב, 15 בינואר 1981
- ↑ ש. יסמין, תקליט השנה: "אריק ושלום", מעריב, 27 בדצמבר 1979
- ↑ סמדר שיר, מופע השנה: אריק איינשטיין ושלום חנוך, מעריב, 27 בדצמבר 1979
- ↑ הזוכים ב"ורד הכסף", מעריב, 27 בדצמבר 1979
- ↑ אלבומי ההופעה הטובים ביותר במוזיקה הישראלית: מיוחד, באתר וואלה, 18 באפריל 2012
- ↑ ערן רוסק, טירוף במה: 35 שנה להופעה האחרונה של אריק איינשטיין, באתר חדשות 13, 29 באוגוסט 2016
- ↑
דפנה ארד ובן שלו, הזמר אריק איינשטיין מת הערב בגיל 74, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2013
| שלום חנוך | ||
|---|---|---|
| אלבומים | Shalom (1971) • אדם בתוך עצמו (1977) • חתונה לבנה (1981) • על פני האדמה (1983) • מחכים למשיח (1985) • רק בן-אדם (1988) • בגלגול הזה (1991) • א-לי-מות (1994) • ערב ערב (1997) • אור ישראלי (2003) • שלום חנוך (2009) • המקרה והטעות (2015) • זום (2016) • הרצל לילנבלום (2021) | |
| עם אריק איינשטיין | שבלול (1970) • פלסטלינה (1970) • מוסקט (1999) • מחוברים: שבלול ופלסטלינה (2011) | |
| עם השלושרים | השלושרים (1969) • היושבת בשורה הראשונה / פגישה לאין קץ (1970) • זה לא יכול להיות / תסתכל אלוהים ותראה (1970) | |
| עם תמוז | סוף עונת התפוזים (1976) | |
| אלבומי הופעה | בהופעה חיה (1978) • אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת (1979) • שלום חנוך בהופעה - רומן אמיתי (1989) • יציאה (עם משה לוי) (2004) • שלמה ארצי ושלום חנוך בקיסריה (2005) • 4 תחנות (2011) • יציאה 2 (עם משה לוי) (2012) | |
| אוספים ומארזים | לא יכול לישון עכשיו (1992) • משירי שלום חנוך (1995) הקופסה (2004) • המיטב (2006) • האלבומים המקוריים (2013) | |
| סינגלים | הטוב, הרע ואחותך (2020; עם טונה) | |
| שלום חנוך – שירים | ||
|---|---|---|
| שבלול (1970) | "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" • "אבשלום" • "קח לך אישה" • "למה לי לקחת ללב" • "מה שיותר עמוק יותר כחול" • "הבלדה על יואל משה סלומון" | |
| פלסטלינה (1970) | "כתבו עליו בעיתון" • "מאיה" | |
| אדם בתוך עצמו (1977) | "אדם בתוך עצמו" | |
| חתונה לבנה (1981) | "הדרכים הידועות" | |
| על פני האדמה (1983) | "שיר ללא שם" • "הבלדה על יואל משה סלומון" • "כי האדם עץ השדה" | |
| מחכים למשיח (1985) | "זה לא נח" • "מחכים למשיח" • "קרן שמש מאוחרת" | |
| רק בן-אדם (1988) | "נגד הרוח" | |
| בגלגול הזה (1991) | "ככה וככה" • "בגלגול הזה" | |
| א-לי-מות (1995) | "לאט לאט" | |
| מוסקט (1999) | "כל אחד רוצה" • "גיטרה וכינור" | |
| אור ישראלי (2003) | "אהבת נעורי" | |
| שירים נוספים | "הטוב, הרע ואחותך" | |
בקרת זהויות  |
|
|---|