טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית, ובשמותיו הנוספים טיפול הורמונלי לטרנסג'נדרים, טיפול הורמונלי חליפי (HRT) או טיפול הורמונלי מאשש-מגדר (Gender-affirming hormone therapy; בראשי תיבות GAHT), הוא סוג של טיפול הורמונלי שבו הורמוני מין (למשל אסטרוגן וטסטוסטרון) ותרופות הורמונליות אחרות ניתנות לטרנסג'נדרים או לנון-קונפורמיים מגדרית (אנ'), במטרה להתאים יותר בין מאפייני המין המשניים (Secondary sexual characteristic) שלהם לזהות המגדרית שלהם. סוג זה של טיפול הורמונלי אפשרי בשתי צורות, בהתאם למטרת הטיפול – גברור (מסקוליניזציה, באנגלית Masculinization) או נישוי (פמיניזציה, באנגלית Feminization):

גם אינטרסקסים עשויים לעבור טיפול הורמונלי, בין אם בתקופת ילדותם, כדי לאשש את המין ששויך להם בלידתם, או בשלב מאוחר יותר, כדי להתאים את מינם לזהות המגדרית שלהם. כמו כן, גם א-בינארים עשויים לפנות לטיפול הורמונלי, על מנת להשיג איזון רצוי של הורמוני המין שלהם או לסייע בהתאמת גופם לזהות המגדרית שלהם.[1]

טיפול זה מאפשר לאנשים לחיות באופן אותנטי במגדר שלהם, בלי קשר למין אליו שויכו בלידתם או לדרך בה המעבר המגדרי שלהם מתבצע. הוא מאפשר לכל אדם לבקש רק את השינויים או ההתערבויות הרפואיות שהוא רוצה כדי לאשש את הזהות המגדרית שלו, שינויים העשויים לכלול טיפול הורמונלי (טיפול הורמונלי חליפי או טיפול הורמונלי מאשש-מגדר).[2]

דרישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרישות הרשמיות לשם התחלת טיפול הורמונלי מאשש-מגדר שונות מאוד בהתאם למיקום הגאוגרפי ולמוסד הטיפול הספציפי. מרשם רפואי להורמונים מאששי-מגדר יכול להינתן על ידי מגוון רחב של נותני שירותי בריאות, בין היתר על ידי רופאים ראשוניים (רופאי משפחה או רופאי ילדים למשל), אנדוקרינולוגים ורופאים מיילדים-גניקולוגים.[3]

לאורך ההיסטוריה, מרכזי בריאות רבים דרשו הערכה פסיכיאטרית או מכתב ממטפל טרם התחלת הטיפול. כיום, מרכזים רבים משתמשים כיום במודל הסכמה מדעת, שאינו דורש הערכה פסיכיאטרית רשמית שגרתית, אלא מתמקד בהפחתת חסמים בפני טיפול, תוך הבטחה שהאדם יבין מהם הסיכונים, היתרונות, החלופות, המשתנים הלא-ידועים, המגבלות והסיכונים שבחוסר טיפול.[4] ארגוני בריאות שונים הפונים בין היתר ללהט"בים (כשהבולטים שבהם הם מרכז הבריאות הווארד בראון (אנ') משיקגו[5] והורות מתוכננת[6]) תומכים בסוג זה של מודל הסכמה מדעת. מנגד, ישנם חוקרי ביואתיקה הטוענים כי ילדים אינם מסוגלים להסכים לטיפולים הורמונליים מסוימים.[7]

במהדורה השמינית של המסמך הרפואי "תקני טיפול בריאותי עבור אנשים טרנסקסואלים, טרנסג'נדרים ונון-קונפורמיים מגדרית" (אנ') ממליץ האיגוד המקצועי העולמי לבריאות טרנסג'נדרים (WPATH) כי מטופלים המבקשים טיפול הורמונלי מאשש-מגדר יאובחנו כבעלי דיספוריה מגדרית על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש או נותן טיפול הורמונלי המוסמך בתחום הטיפול בטרנסג'נדרים. כמו כן, ממליץ המסמך כי המטופל ייתן הסכמה מדעת, כלומר יסכים לטיפול לאחר שנודע לו על כלל המשמעויות והסיכונים הכרוכים בכך, ושיכולתו לספק הסכמה כזו תוערך על ידי איש מקצוע המוכשר לכך. לפני התחלת טיפול הורמונלי מאשש-מגדר, מומלץ כי המטופל יעבור הערכה באשר לחששות רפואיים ונפשיים משמעותיים, ובאם קיימים חובה להתייחס אליהם ולפקח עליהם במידה סבירה, ויקבל חוות דעת רפואית.[8]

דיספוריה מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי קווים מנחים ומוסדות בין-לאומיים רבים, דרישת קדם להתחלת טיפול מאשש-מגדר היא דיספוריה מגדרית מתמשכת ומתועדת-היטב. דיספוריה מגדרית היא אי-נוחות או מצוקה פסיכולוגית שאדם עשוי לחוות אם המין הביולוגי ששויך לו בלידתו אינו תואם את זהותו המגדרית.[8] בין הסימנים לדיספוריה מגדרית נמנים גורמי לחץ נפשי נלווים כגון דיכאון, חרדה, דימוי עצמי נמוך ובידוד חברתי.[9] לא כל האנשים הנון-קונפורמיים מגדרית חווים דיספוריה מגדרית.[10]

אפשרויות טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווים מנחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיגוד המקצועי העולמי לבריאות טרנסג'נדרים (WPATH) והאגודה האנדוקרינית (אנ') גיבשו קווים מנחים המהווים בסיס לנותני שירותי בריאות בטיפול בחולים טרנסג'נדרים במדינות מסוימות.[11] כמו כן, ישנם המשתמשים בהנחיותיה של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו.[12] עם זאת, אין מערכת מוסכמת כללית של קווים מנחים.

עיכוב התבגרות מינית אצל מתבגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלבי טאנר בהתפתחות הפיזיולוגית של המאפיינים המיניים הנקביים
שלבי טאנר בהתפתחות הפיזיולוגית של המאפיינים המיניים הזכריים

מתבגרים אשר חווים דיספוריה מגדרית עשויים להעדיף טיפול הורמונלי מדכא-התבגרות, בתחילת התבגרותם המינית. על פי מסמך "תקני טיפול בריאותי" של WPATH, מומלץ לנותני טיפול הורמונלי מדכא-התבגרות להמתין לפחות עד שהמתבגרים יגיעו להתפתחות גופנית בשלב טאנר שני.[8] שלב טאנר שני מוגדר כהופעה של מעט שיער ערווה (זכר ונקבה יחד), התפתחות ניצני שדיים (נקבה) או צמיחה קלה של שק האשכים (זכר).[13]

התרופה המועדפת לדיכוי ההתבגרות הן עבור אנשים שזוהו כזכר בלידתם והן עבור אנשים שזוהו כנקבה בלידתם הוא אגוניסטים ל-GnRH (אנ').[8] שיטה זו מדכאת זמנית את ציר ה-HPG (אנ'), האחראי על ייצור הורמונים (אסטרוגן, טסטוסטרון) הגורמים להתפתחות מאפייני מין משניים (אנ') בגיל ההתבגרות, ובכך מקטינה את ייצורם.[14]

WPATH מסווג את הטיפול ההורמונלי מדכא-ההתבגרות כהתערבות טיפולית "הפיכה לחלוטין". דחיית ההתבגרות נותנת לאנשים יותר זמן לחקור את זהותם המגדרית, לפני שיחליטו על התערבויות קבועות יותר, ומונעת את השינויים הגופניים הקשורים לשלב ההתבגרות.[8] עם זאת, מספר סקירות העלו חששות לגבי תוצאות לוואי אפשריות של הטיפול הכוללות פגיעה בדחיסות העצמות והשלכות פסיכוסוציאליות כתוצאה מעיכוב תהליך הבגירה, ולגבי ההשפעה של הטיפול על ההתפתחות התקינה של המוח, בשל חוסר בנתונים לכאן או לכאן.[15]

בשנים האחרונות הטילו מספר מדינות הגבלות חמורות על השימוש בתרופות מעכבות התבגרות עבור דיספוריה מגדרית אצל מתבגרים, בעקבות חששות שעלו בעקבות סקירות שיטתיות של המחקרים הרלוונטיים,[16][17][18][19] או בטענה שעיכוב גיל ההתבגרות מהווה התעללות בילדים.[20][21] מגבלות אלו הובילו למנוסה של משפחות לילדים טרנסג׳נדרים למדינות עם תנאים מקלים יותר.[20]

טיפול הורמונלי נקבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול הורמונלי נקבי (Feminizing hormone therapy) משמש בדרך כלל נשים טרנסג'נדריות, המעוניינות לפתח מאפייני מין משניים נקביים. גם א-בינארים עשויים להעדיף טיפול הורמונלי נקבי, כדי להתאים את גופם לביטוי המגדרי הרצוי שלהם.[22] טיפול הורמונלי נקבי כולל בדרך כלל טיפול תרופתי לשם דיכוי ייצור הטסטוסטרון ולגרימת הנישוי (Feminization). סוגי התרופות כוללים אסטרוגנים, אנטי-אנדרוגנים (בלוקרים לטסטוסטרון) ופרוגסטוגנים.[23] לרוב, האסטרוגן משולב עם האנטי-אנדרוגן כדי לדכא ולחסום את הטסטוסטרון.[24] הדבר מאפשר דה-מסקוליניזציה (אנ') ועידוד של נישוי (אנ') והתפתחות השד. אסטרוגנים ניתנים בדרכים שונות כולל הזרקה, מדבקה טרנסדרמלית (אנ') המודבקת על העור וטבליות דרך הפה.[25]

ההשפעות הרצויות של טיפול הורמונלי נקבי מתמקדות בפיתוח מאפייני מין משניים נקביים. בין השפעות אלו נמנות: התפתחות רקמת השד, חלוקה מחדש של השומן בגוף, ירידה בכמות שיער הגוף, צמצום מסת השריר ועוד.[24] הטבלה שלהלן מסכמת כמה מההשפעות של טיפול הורמונלי נקבי בנשים טרנסג'נדריות:

ההשפעות של טיפול הורמונלי נקבי בנשים טרנסג'נדריות
השפעה זמן עד לתחילת ההשפעה הצפויה[א] זמן עד להשפעה הצפויה המרבית[א][ב] קביעות ההשפעה, אם הטיפול ההורמונלי מופסק
התפתחות השד והגדלת הפטמה / הילת הפטמה 2–6 חודשים 1–5 שנים קבוע
דילול/האטה בצמיחת שיער פנים/גוף 4–12 חודשים > 3 שנים[ג] הפיך
הפסקה/היפוך בהתקרחות הזכרית הטיפוסית 1–3 חודשים 1–2 שנים[ד] הפיך
התרככות העור / ירידה בשמנוניות העור ובאקנה 3–6 חודשים לא ידוע הפיך
חלוקה מחדש של השומן בגוף בדפוס הנקבי 3–6 חודשים 2–5 שנים הפיך
ירידה במסת השריר/כוח 3–6 חודשים 1–2 שנים[ה] הפיך
הרחבה ועיגול של האגן[ו] לא צוין לא צוין קבוע
שינויים במצב רוח, ברגשנות ובהתנהגות לא צוין לא צוין הפיך
ירידה בחשק המיני 1–3 חודשים 3–6 חודשים הפיך
ירידה בזקפות ספונטניות / זקפות בוקר 1–3 חודשים 3–6 חודשים הפיך
תפקוד לקוי של הזקפה וירידה בנפח השפיכה (אנ') 1–3 חודשים משתנה הפיך
ירידה בייצור זרע / פוריות (אנ') לא ידוע > 3 שנים הפיך או קבוע[ז]
ירידה בגודל האשך 3–6 חודשים 2–3 שנים לא ידוע
ירידה בגודל הפין אין[ח] N/A N/A
ירידה בגודל בלוטת הערמונית לא צוין לא צוין לא צוין
שינויים בקול אין[ט] N/A N/A
ביאורים ומקורות
ביאורים:
  1. ^ 1 2 ההערכות מייצגות תצפיות קליניות שפורסמו ושלא פורסמו.
  2. ^ הזמן בו כבר לא סביר שיופיעו שינויים נוספים כאשר המינון הנשמר מרבי. ההשפעות המרביות משתנות במידה רבה בהתאם לגנטיקה, הביטוס גופני (מבנה גוף), גיל, ומצב הסרת בלוטת המין. באופן כללי, אנשים מבוגרים עם בלוטות מין שלמות עשויים להיות בשלב מוקדם יותר של נישוי (פמיניזציה) בסך הכול.
  3. ^ הסרה מלאה של שיער פנים וגוף זכרי דורשת הליך אלקטרוליזה, הסרת שיער בלייזר, או שניהם. ניתן להשיג הסרת שיער זמנית על ידי גילוח, אפילציה, שעווה ושיטות אחרות.
  4. ^ התקרחות משפחתית בקרקפת עלולה להתרחש אם נטילת האסטרוגן מופסקת.
  5. ^ משתנה באופן משמעותי בהתאם לכמות הפעילות הגופנית של האדם.
  6. ^ מתרחש רק אצל אנשים בגיל ההתבגרות, שטרם סיימו את תהליך סגירת סחוס הגדילה.
  7. ^ יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע בוודאות האם ההשפעה קבועה, אך סביר להניח שישנה השפעה קבועה של טיפול באסטרוגן על איכות הזרע (אנ'), ויש להתייעץ לגבי אפשרויות של שימור זרע לפני תחילת הטיפול ולשקול אותן.
  8. ^ ישנם תיעודים סותרים, לא בקשר לנשים טרנסג'נדריות, המראים כי נמצאה ירידה משמעותית, אם כי מינורית, של גודל הפין אצל גברים החולים בסרטן הערמונית אשר עוברים טיפול להפחתת אנדרוגן.[26][27][28][29]
  9. ^ טיפול על ידי פתולוג תקשורת באימוני קול (אנ'), כדוגמת טיפולי נישוי קול, הוא יעיל.

מקורות: קווים מנחים:[30][31][32] ביקורות/ספרים:[33][34][35][36] מחקרים:[37][38]

טיפול הורמונלי זכרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול הורמונלי זכרי (Masculinizing hormone therapy) משמש בדרך כלל גברים טרנסג'נדרים, המעוניינים לפתח מאפייני מין משניים גבריים. טיפול הורמונלי זכרי כולל בדרך כלל שימוש בטסטוסטרון לשם דיכוי ייצור האסטרוגן ולגרימת גברור (Masculinization).[39] הטיפול יכול להינתן בין היתר דרך הפה, פרנטלית (שלא דרך הפה), על ידי שתל תת-עורי (אנ'), או באופן מקומי במתן טרנסדרמלי על העור (באמצעות מדבקה (אנ') או ג'ל). המינון הוא ספציפי למטופל ונידון עם הרופא המטפל.[40] השיטות הנפוצות ביותר הן זריקות תת-עוריות (אנ') ותוך-שריריות (אנ'). מינון זה יכול להינתן על בסיס שבועי או דו-שבועי, בהתאם למטופל.

שלא כמו טיפול הורמונלי נקבי, אנשים העוברים טיפול הורמונלי זכרי אינם זקוקים בדרך כלל לדיכוי הורמונים נוספים, כגון דיכוי אסטרוגן. מינונים טיפוליים של טסטוסטרון בדרך כלל מספיקים כדי לעכב את ייצור האסטרוגן לרמות פיזיולוגיות רצויות.[14]

ההשפעות הרצויות של טיפול הורמונלי זכרי מתמקדות בפיתוח מאפייני מין משניים גבריים. בין השפעות אלו נמנות: עלייה במסת השריר, התפתחות שיער פנים, התעבות הקול, עלייה בצמיחת שיער הגוף ועיבויו, ועוד.[41]

ההשפעות של טיפול הורמונלי זכרי בגברים טרנסג'נדרים[4][8]
שינויים הפיכים שינויים בלתי הפיכים
הגברת החשק המיני התעבות הקול
חלוקה מחדש של השומן בגוף צמיחת שיער פנים/גוף
הפסקת ביוץ/מחזור התקרחות
גדילת מסת השריר הגדלת הדגדגן
התגברות ההזעה קפיצת גדילה / סגירת לוחיות הגדילה
אקנה ניוון שד
עלייה במספר תאי הדם האדומים

יעילות והנחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירות ומחקרים מהעשור השני של המאה ה-21 מצאו השפעות חיוביות על בריאותם הנפשית של מטופלים בטיפול הורמונלי,[42][43][44] כולל משמעותית ירידה ברמות החרדה, דיכאון ואובדנות.[45][46] במדינות רבות, כולל בישראל, וכן במהדורה השמינית של המסמך הרפואי "אמות מידה לטיפול בריאותי עבור אנשים טרנסקסואלים, טרנסג'נדרים ונון-קונפורמיים מגדרית" (אנ') של האיגוד המקצועי העולמי לבריאות טרנסג'נדרים (WPATH), מומלץ על מתן טיפול הורמונלי לכל המטופלים המעוניינים בכך אשר עומדים בתנאי הזכאות לטיפול, בכפוף להסכמה מדעת ולאחר קבלת מידע על תופעות הלוואי והסיכונים.[47][48][8]

יעילותו של טיפול הורמונלי לטיפול בדיספוריה מגדרית אצל ילדים ובני נוער שנויה במחלוקת. מחקרים שונים טוענים כי טיפול הורמונלי משפר פרמטרים חשובים בבריאותם של ילדים ובני נוער הסובלים מדיספוריה מגדרית,[49][50] אך עם זאת, במספר סקירות מהשנים האחרונות נמצא שאין מספיק ראיות לתמוך בטענה שהטיפול יעיל, או שהמחקר התומך בטענה זו חלש באופן יחסי.[51][52][53][54][55] ישנה הסכמה גורפת על כך שדרוש מחקר נוסף על מנת להפריך או לאשש את יעילות הטיפול עבור אוכלוסיות אלו.

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול הורמונלי לאנשים טרנסג'נדרים הוכח בספרות הרפואית כבטוח לרוב, כאשר הוא מתקיים בפיקוח של איש מקצוע רפואי מוסמך.[56] ישנם סיכונים פוטנציאליים בטיפול הורמונלי, אשר יהיו תחת מעקב באמצעות הקרנות ובדיקות מעבדה כגון ספירת דם (המוגלובין), תפקודי כליות וכבד, רמת הסוכר בדם, אשלגן וכולסטרול.[40][23][11] נטילת יתר של תרופות מעבר להוראות שניתנו עלולה להוביל לבעיות בריאותיות כגון סיכון מוגבר לסרטן, התקף לב עקב עיבוי הדם, קרישי דם ועלייה ברמת הכולסטרול.[40][57]

טיפול הורמונלי נקבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסמך הרפואי "אמות מידה לטיפול" שפורסם על ידי האיגוד המקצועי העולמי לבריאות טרנסג'נדרים (WPATH) מסכמים רבים מהסיכונים הקשורים לטיפול הורמונלי נקבי (כמפורט להלן).[8]

סיכונים של טיפול באסטרוגן[8]
סיכון מוגבר ככל הנראה סיכון מוגבר אפשרי לא חד משמעי/ללא סיכון מוגבר
פקקת ורידים סוכרת מסוג 2 סרטן השד
אירועים קרדיווסקולריים יתר לחץ דם
עלייה ברמות הטריגליצרידים עלייה ברמות הפרולקטין
עלייה זמנית באנזימי כבד
אבני כיס מרה

טיפול הורמונלי זכרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסמך הרפואי "אמות מידה לטיפול" שפורסם על ידי האיגוד המקצועי העולמי לבריאות טרנסג'נדרים (WPATH) מסכמים רבים מהסיכונים הקשורים לטיפול הורמונלי זכרי (כמפורט להלן).[8]

סיכונים של טיפול בטסטוסטרון[8]
סיכון מוגבר ככל הנראה סיכון מוגבר אפשרי לא חד משמעי/ללא סיכון מוגבר
פוליציטמיה ירידה ברמות ה-HDL אוסטאופורוזיס
עלייה במשקל עלייה זמנית באנזימי כבד אירועים קרדיווסקולריים
יתר לחץ דם
סרטן השד, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלות, סרטן רירית הרחם

שיקול הפוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית עשוי להגביל את פוטנציאל הפוריות.[58] אם אדם טרנסג'נדר יבחר לעבור ניתוח להתאמה מגדרית, פוטנציאל הפוריות שלו יאבד לחלוטין.[59] לפני תחילת טיפול כלשהו, ניתן לשקול מצבים של בעיות פוריות ואפשרויות של שימור פוריות. האפשרויות כוללות הקפאת זרע, הקפאת ביציות והקפאת רקמת השחלה.[58][59]

בישראל קיימת המלצה למטופלים שעתידים לעבור טיפול הורמונלי לעבור קודם לכן טיפול לשימור פריון.[60][61]

מחקר שהוצג בכנס האגודה האנדוקרינית (אנ') לשנת 2019 מראה כי גם לאחר שנה של טיפול בטסטוסטרון, גבר טרנסג'נדר יכול לשמר את פוטנציאל הפוריות שלו.[62]

זכאות לטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

נותני שירות רבים משתמשים בגישת ההסכמה מדעת, לפיה על אדם שמעוניין בטיפול הורמונלי לחתום על הצהרת הסכמה מדעת ולהתחיל בטיפול, ללא תהליכי סינון רבים. עבור נותני שירות אחרים, הזכאות לטיפול נקבעת באמצעות כלי אבחון מרכזיים כגון ICD-10 או המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM). בעיות פסיכיאטריות עשויות לעיתים קרובות להילוות או להידמות לאי-התאמה מגדרית ולדיספוריה מגדרית. מסיבה זו, המטופלים נמדדים באמצעות קריטריונים של DSM-5 או ICD-10, בנוסף לבדיקה לאיתור הפרעות פסיכיאטריות. האגודה האנדוקרינית דורשת מרופאים המאבחנים דיספוריה מגדרית ואי-התאמה מגדרית לעבור הכשרה בהפרעות פסיכיאטריות, עם מיומנות ב-ICD-10 וב-DSM-5. כמו כן, על נותן שירותי הבריאות לקבל הערכה יסודית של בריאותו הנפשית של המטופל ולזהות גורמים פסיכו-חברתיים פוטנציאליים שעשויים להשפיע על הטיפול.[63]

ICD-10[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-ICD-10 דורש כי למטופלים יהיה אבחון של טרנסקסואליות או הפרעת זהות מגדרית בילדות. הקריטריונים לטרנסקסואליות כוללים:[64]

  • רצון לחיות ולהתקבל כבן המין השני, אשר בדרך כלל מלווה בתחושת אי-נוחות או חוסר הלימה עם מינו האנטומי של האדם.
  • רצון לעבור ניתוח וטיפול הורמונלי כדי לגרום לגוף להיות תואם ככל האפשר למין המועדף.

לא ניתן לאבחן אנשים עם טרנסקסואליות אם התסמינים שלהם הם כנראה תוצאה של הפרעה נפשית אחרת, או של פגם גנטי או כרומוזומלי (אנ').

כדי שילד יאובחן עם הפרעת זהות מגדרית בילדות, לפי הקריטריונים של ICD-10, עליו להיות טרם גיל ההתבגרות, והוא אמור לחוות מצוקה עזה ומתמשכת בקשר להיותו מהמין השני. על המצוקה להופיע לפחות שישה חודשים. כמו כן, הילד חייב לענות על אחד מהבאים:

  • מתעסק בפעילויות סטריאוטיפיות של המין השני – כפי שקיים בקרוס-דרסינג, המדמה לבוש של המין השני, או רצון עז להצטרף למשחקים ולבילויים של המין השני – ודחייה של משחקים ובילויים סטריאוטיפיים של אותו המין.
    או
  • בעל הכחשה מתמשכת הקשורה לאנטומיה שלהם. ניתן לראות זאת באמונה של הילד או הילדה כי הם יגדלו להיות בני המין השני, שאיברי המין שלהם מגעילים או שהם ייעלמו, או שעדיף היה שלא יהיו להם את איברי המין שלהם.

DSM[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-DSM-5 קובע שעל לפחות שניים מהקריטריונים הבאים להימשך לפחות שישה חודשים, עבור אבחון של דיספוריה מגדרית:[65]

  • רצון עז להיות ממגדר אחר מהמגדר ששויך לו
  • רצון עז שיתייחסו לאדם כאל מגדר אחר מהמגדר ששויך לו
  • חוסר התאמה משמעותי בין המגדר הנחווה או המבוטא של האדם לבין מאפייניו המיניים של האדם
  • רצון עז למאפיינים המיניים של מגדר אחר מהמגדר ששויך לאדם
  • רצון עז להיפטר מהמאפיינים המיניים של האדם עקב אי-התאמה למגדר הנחווה או המבוטא שלו
  • אמונה חזקה שיש לאדם את התגובות והתחושות האופייניות למגדר שונה מהמגדר ששויך לו

בנוסף, המצב חייב להיות קשור למצוקה או ליקוי משמעותיים מבחינה קלינית.[65]

מוכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים מסוימים – אם כי פחות מבעבר – דורשים מהמטופלים לבלות פרק זמן מסוים בחייהם בתפקיד המגדר הרצוי שלהם, טרם התחלת טיפול הורמונלי. תקופה זו נקראת לפעמים "ניסיון בחיים האמיתיים" (Real-life experience; בראשי תיבות RLE). ב-2009 הצהירה האגודה האנדוקרינית (אנ') כי לאנשים צריך להיות תיעוד של שלושה חודשים של RLE, או לעבור טיפול פסיכולוגי לפרק זמן שנקבע על ידי המטפל הנפשי שלהם, בדרך כלל לפחות שלושה חודשים.[66]

פעילים טרנסג'נדרים ופעילים נון-קונפורמיים מגדרית (אנ'), כדוגמת קייט בורנשטיין, טענו כי שיטת ה-RLE מזיקה מבחינה פסיכולוגית ומהווה סוג של "שמירת סף", אשר למעשה חוסמת אנשים מלבצע את המעבר המגדרי (Gender transition) זמן רב ככל האפשר, אם לא לצמיתות.[67]

נגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהטרנסג'נדרים בוחרים ליטול בעצמם תרופות הורמונליות חליפיות, לעיתים קרובות מפני שלרופאים באזור המגורים שלהם יש מעט מדי ניסיון בתחום זה, או מפני שאין רופא זמין. אחרים נוטלים בעצמם משום שהם מחויבים להציג מכתב מפסיכותרפיסט, המציין שהם עומדים בקריטריונים האבחוניים ומקבלים החלטה מושכלת לבצע מעבר מגדרי, כתנאי לקבלת מרשם להורמונים. מטפלים רבים דורשים לפחות שלושה חודשים של פסיכותרפיה מתמשכת או ניסיון בחיים האמיתיים עד שיכתבו מכתב כזה. כמו כן, מכיוון שאנשים רבים חייבים לשלם עבור ההערכה והטיפול הרפואי מכיסם, העלויות עלולות להיות גדולות עד כדי מניעתם מהם.

הגישה לתרופות עשויה להיות גרועה גם כאשר שירותי הבריאות ניתנים בחינם. בסקר מטופלים שנערך על ידי שירות הבריאות הלאומי (NHS) של הממלכה המאוחדת בשנת 2008, 5% מהנשאלים הודו כי הם נזקקו לנטילת תרופות עצמית, ו-46% לא היו מרוצים ממשך הזמן שנדרש לקבל טיפול הורמונלי. הדו"ח סיכם, בין היתר, כי "על ה-NHS לספק שירות שהגישה אליו קלה, כדי שחולים פגיעים לא ירגישו שהם נאלצים לפנות לטיפולים עשה-זאת-בעצמך כגון קניית תרופות באינטרנט, עם כל הסיכונים הכרוכים בכך. מטופלים חייבים לדעת לגשת לעזרה מקצועית ולייעוץ כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות לגבי הטיפול בהם, בין אם הם רוצים להשתמש בשירותי ה-NHS או בדרך פרטית, מבלי לסכן את בריאותם ואכן את חייהם".[68] מתן עצמי של תרופות הורמונליות חליפיות עשוי להיות בעל השפעות בריאותיות וסיכונים שליליים.[69]

ישנן חברות פרטיות המנסות להגדיל את הנגישות לתרופות הורמונליות חליפיות ולסייע לטרנסג'נדרים לנווט במורכבות שבגישה לטיפול.

מספר ארגונים רפואיים הביעו חשש מאי-נגישות של חלק מהמטופלים לטיפול הורמונלי, ויישמו קווים מנחים שנועדו לטפל בתופעה.[48][70] בפברואר 2024 פרסמה האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מסמך מדיניות בו הובהרה חשיבות הנגישות של טיפול מאשש-מגדר לקטינים טרנסג'נדרים, והובעה התנגדות לחקיקה ופוליסות שונות המגבילות גישה לטיפולים אלו.[71][72]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל:
פורטל להט"ב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ferguson, Joshua M. (30 בנובמבר 2017). "What It Means to Transition When You're Non-Binary". Teen Vogue. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ "Gender-Affirming Hormone Therapy 101: Introducing the #HRTSavesLives Campaign". 10 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Deutsch MB, Feldman JL. Updated recommendations from the world professional association for transgender health standards of care. Am Fam Physician. 2013 Jan 15;87(2):89-93.
  4. ^ 1 2 UCSF Transgender Care, Department of Family and Community Medicine, University of California San Francisco. Guidelines for the Primary and Gender-Affirming Care of Transgender and Gender Nonbinary People; 2nd edition. Deutsch MB, ed. June 2016. Available at transcare.ucsf.edu/guidelines.
  5. ^ Schreiber, Leslie. "Howard Brown Health Center Establishes Transgender Hormone Protocol". www.howardbrown.org. Howard Brown. אורכב מ-המקור ב-2011-10-08. נבדק ב-2011-08-25.
  6. ^ "What Health Care & Services Do Transgender People Require?". www.plannedparenthood.org. נבדק ב-2019-10-16.
  7. ^ Antony Latham, ?Puberty Blockers for Children: Can They Consent, The New Bioethics
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 E. Coleman et al., Standards of Care for the Health of Transgender and Gender Diverse People, Version 8, International Journal of Transgender Health
  9. ^ "Gender dysphoria". nhs.uk (באנגלית). 2017-10-23. נבדק ב-2021-11-15.
  10. ^ Olson-Kennedy, J; Cohen-Kettenis, P. T.; Kreukels, B.P.C; Meyer-Bahlburg, H.F.L; Garofalo, R; Meyer, W; Rosenthal, S.M. (באפריל 2016). "Research Priorities for Gender Nonconforming/Transgender Youth: Gender Identity Development and Biopsychosocial Outcomes". Current Opinion in Endocrinology, Diabetes, and Obesity. 23 (2): 172–179. doi:10.1097/MED.0000000000000236. ISSN 1752-296X. PMC 4807860. PMID 26825472. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Unger, Cécile A. (בדצמבר 2016). "Hormone therapy for transgender patients". Translational Andrology and Urology. 5 (6): 877–884. doi:10.21037/tau.2016.09.04. ISSN 2223-4691. PMC 5182227. PMID 28078219. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ "Guidelines for the Primary and Gender-Affirming Care of Transgender and Gender Nonbinary People | Transgender Care". transcare.ucsf.edu. נבדק ב-2021-05-13.
  13. ^ Emmanuel, Mickey; Bokor, Brooke R. (2021), "Tanner Stages", StatPearls, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, PMID 29262142, נבדק ב-2021-11-12
  14. ^ 1 2 Bangalore Krishna, Kanthi; Fuqua, John S.; Rogol, Alan D.; Klein, Karen O.; Popovic, Jadranka; Houk, Christopher P.; Charmandari, Evangelia; Lee, Peter A. (2019). "Use of Gonadotropin-Releasing Hormone Analogs in Children: Update by an International Consortium". Hormone Research in Paediatrics (באנגלית). 91 (6): 357–372. doi:10.1159/000501336. ISSN 1663-2818. PMID 31319416.
  15. ^ Simone Mahfouda, Julia K Moore, Aris Siafarikas, Florian D Zepf, Ashleigh Lin, Puberty suppression in transgender children and adolescents, Lancet Diabetes Endocrinol
  16. ^ The National Board of Health and Welfare (NBHW), Care of children and adolescents with gender dysphoria
  17. ^ NHS England, Interim service specification for specialist gender dysphoria services for children and young people – public consultation
  18. ^ Council for Choices in Health Care in Finland (COHERE Finland), Palveluvalikoimaneuvoston suositus Alaikäisten sukupuoli-identiteetin variaatioihin liittyvän dysforian lääketieteelliset hoitomenetelmät
  19. ^ The Florida Department of Health, Treatment of Gender Dysphoria for Children and Adolescents
  20. ^ 1 2 אני קונן בריאן, ג׳ואן קנן, Conservative states are blocking trans medical care. Families are fleeing., פוליטיקו, ‏27 בנובמבר 2022 (באנגלית)
  21. ^ עזין ע׳וריישי, Texas Governor Pushes to Investigate Medical Treatments for Trans Youth as ‘Child Abuse’, New York Times, ‏23 בפברואר 2022 (באנגלית) (ארכיון)
  22. ^ "Hormone Use for Non-Binary People | GenderGP". GenderGP.com. נבדק ב-2020-10-18.
  23. ^ 1 2 "Information on Estrogen Hormone Therapy | Transgender Care". transcare.ucsf.edu. נבדק ב-2019-08-07.
  24. ^ 1 2 "Overview of feminizing hormone therapy | Gender Affirming Health Program". transcare.ucsf.edu. נבדק ב-2021-11-12.
  25. ^ "Overview of feminizing hormone therapy | Gender Affirming Health Program". transcare.ucsf.edu. נבדק ב-2021-11-16.
  26. ^ Elliott S, Latini DM, Walker LM, Wassersug R, Robinson JW (בספטמבר 2010). "Androgen deprivation therapy for prostate cancer: recommendations to improve patient and partner quality of life". J Sex Med. 7 (9): 2996–3010. doi:10.1111/j.1743-6109.2010.01902.x. PMID 20626600. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Higano CS (בפברואר 2003). "Side effects of androgen deprivation therapy: monitoring and minimizing toxicity". Urology. 61 (2 Suppl 1): 32–8. doi:10.1016/S0090-4295(02)02397-X. PMID 12667885. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Higano CS (באוקטובר 2012). "Sexuality and intimacy after definitive treatment and subsequent androgen deprivation therapy for prostate cancer". J. Clin. Oncol. 30 (30): 3720–5. doi:10.1200/JCO.2012.41.8509. PMID 23008326. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ Eberhard Nieschlag; Hermann Behre (29 ביוני 2013). Andrology: Male Reproductive Health and Dysfunction. Springer Science & Business Media. pp. 54–. ISBN 978-3-662-04491-9. {{cite book}}: (עזרה)
  30. ^ Hembree WC, Cohen-Kettenis PT, Gooren L, Hannema SE, Meyer WJ, Murad MH, Rosenthal SM, Safer JD, Tangpricha V, T'Sjoen GG (בנובמבר 2017). "Endocrine Treatment of Gender-Dysphoric/Gender-Incongruent Persons: An Endocrine Society Clinical Practice Guideline" (PDF). J. Clin. Endocrinol. Metab. 102 (11): 3869–3903. doi:10.1210/jc.2017-01658. PMID 28945902. S2CID 3726467. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ Coleman, E.; Bockting, W.; Botzer, M.; Cohen-Kettenis, P.; DeCuypere, G.; Feldman, J.; Fraser, L.; Green, J.; Knudson, G.; Meyer, W. J.; Monstrey, S.; Adler, R. K.; Brown, G. R.; Devor, A. H.; Ehrbar, R.; Ettner, R.; Eyler, E.; Garofalo, R.; Karasic, D. H.; Lev, A. I.; Mayer, G.; Meyer-Bahlburg, H.; Hall, B. P.; Pfaefflin, F.; Rachlin, K.; Robinson, B.; Schechter, L. S.; Tangpricha, V.; van Trotsenburg, M.; Vitale, A.; Winter, S.; Whittle, S.; Wylie, K. R.; Zucker, K. (2012). "Standards of Care for the Health of Transsexual, Transgender, and Gender-Nonconforming People, Version 7" (PDF). International Journal of Transgenderism. 13 (4): 165–232. doi:10.1080/15532739.2011.700873. ISSN 1553-2739. S2CID 39664779.
  32. ^ Bourns, Amy (2015). "Guidelines and Protocols for Comprehensive Primary Care for Trans Clients" (PDF). Sherbourne Health Centre. נבדק ב-15 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Fabris B, Bernardi S, Trombetta C (במרץ 2015). "Cross-sex hormone therapy for gender dysphoria". J. Endocrinol. Invest. 38 (3): 269–82. doi:10.1007/s40618-014-0186-2. hdl:11368/2831597. PMID 25403429. S2CID 207503049. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ Moore E, Wisniewski A, Dobs A (באוגוסט 2003). "Endocrine treatment of transsexual people: a review of treatment regimens, outcomes, and adverse effects". The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 88 (8): 3467–73. doi:10.1210/jc.2002-021967. PMID 12915619. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ Asscheman, Henk; Gooren, Louis J.G. (1993). "Hormone Treatment in Transsexuals". Journal of Psychology & Human Sexuality. 5 (4): 39–54. doi:10.1300/J056v05n04_03. ISSN 0890-7064. S2CID 144580633.
  36. ^ Levy A, Crown A, Reid R (באוקטובר 2003). "Endocrine intervention for transsexuals". Clin. Endocrinol. (Oxf). 59 (4): 409–18. doi:10.1046/j.1365-2265.2003.01821.x. PMID 14510900. S2CID 24493388. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ de, Blok Christel; Klaver, Maartje; Nota, Nienke; Dekker, Marieke; den, Heijer Martin (2016). "Breast development in male-to-female transgender patients after one year cross-sex hormonal treatment". Endocrine Abstracts. doi:10.1530/endoabs.41.GP146. ISSN 1479-6848.
  38. ^ de Blok CJ, Klaver M, Wiepjes CM, Nota NM, Heijboer AC, Fisher AD, Schreiner T, T'Sjoen G, den Heijer M (בפברואר 2018). "Breast Development in Transwomen After 1 Year of Cross-Sex Hormone Therapy: Results of a Prospective Multicenter Study". J. Clin. Endocrinol. Metab. 103 (2): 532–538. doi:10.1210/jc.2017-01927. PMID 29165635. S2CID 3716975. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ "Masculinizing hormone therapy - Mayo Clinic". www.mayoclinic.org. נבדק ב-2019-08-02.
  40. ^ 1 2 3 "Information on Testosterone Hormone Therapy | Transgender Care". transcare.ucsf.edu. נבדק ב-2019-08-07.
  41. ^ "Overview of masculinizing hormone therapy | Gender Affirming Health Program". transcare.ucsf.edu. נבדק ב-2021-11-12.
  42. ^ Walter P. Bouman et al, Socio-demographic variables, clinical features and the role of pre-assessment cross-sex hormones in older trans people, Journal of Sexual Medicine, 2016 doi: 10.1016/j.jsxm.2016.01.009
  43. ^ Colt St. Amand et al, The Effects of Hormonal Gender Affirmation Treatment on Mental Health in Female-to-Male Transsexuals, Journal of Gay & Lesbian Mental Health 15, 2011, עמ' 281-299 doi: 10.1080/19359705.2011.581195
  44. ^ William Byne et al, Report of the American Psychiatric Association Task Force on Treatment of Gender Identity Disorder, Archives of Sexual Behavior 41, 2012, עמ' 759-796 doi: 10.1007/s10508-012-9975-x
  45. ^ Marco Colizzi, Transsexual patients’ psychiatric comorbidity and positive effect of cross-sex hormonal treatment on mental health: Results from a longitudinal study, Psychoneuroendocrinology 39, 2014, עמ' 65-73 doi: 10.1016/j.psyneuen.2013.09.029
  46. ^ Brendan J. Nolan et al, Early Access to Testosterone Therapy in Transgender and Gender-Diverse Adults Seeking Masculinization - A Randomized Clinical Trial, JAMA Network Open, 2023 doi: 10.1001/jamanetworkopen.2023.31919 (באנגלית)
  47. ^ Gender Dysphoria - Treatment, NHS (באנגלית)
  48. ^ 1 2 משרד הבריאות, אגף לבריאות הנפש, הנגשה תרבותית של שירותי בריאות נפש לאנשים על הקשת הטרנסית, באתר מעברים לקשת הטרנסית, ‏1 בינואר 2021
  49. ^ Diane Chen et al, Psychosocial Functioning in Transgender Youth after 2 Years of Hormones, The New England Journal of Medicine 388, 2023, עמ' 240-250 doi: 10.1056/NEJMoa2206297 (באנגלית)
  50. ^ Diana M.Tordoff et al., Mental health outcomes in transgender and nonbinary youths receiving gender-affirming care., JAMA Netw Open doi: doi:10.1001/jamanetworkopen.2022.0978
  51. ^ National Institute for Health and Care Excelence, National Institute for Health and Care Excellence (2020). Evidence review: gender-affirming hormones for children and adolescents with gender dysphoria, National Institute for Health and Care Excelence, A part of the UK Cass Review Independent Review of Gender Identity Services for Children and Young People
  52. ^ Stephen B. Levine and E. Abbruzzese, Current Concerns About Gender-Affirming Therapy in Adolescents, Current Sexual Health Reports, 2023
  53. ^ Jonas F. Ludvigsson et al, A systematic review of hormone treatment for children with gender dysphoria and recommendations for research, Acta Paediatrica, 2023
  54. ^ E. Abbruzzese, Stephen B. Levine and Julia W. Mason, The Myth of “Reliable Research” in Pediatric Gender Medicine: A critical evaluation of the Dutch Studies—and research that has followed, Journal of Sex & Marital Therapy, 2023
  55. ^ Romina Brignardello-Petersen and Wojtek Wiercioch, Effects of gender affirming therapies in people with gender dysphoria: Evaluation of the best available evidence.
  56. ^ Weinand, J. D.; Safer, J. D. (ביוני 2015). "Weinand J, Safer J. Feb 2015. "Hormone therapy in transgender adults is safe with provider supervision; A review of hormone therapy sequelae for transgender individuals." Journal of Clinical & Translational Endocrinology (2015)". Journal of Clinical & Translational Endocrinology. 2 (2): 55–60. doi:10.1016/j.jcte.2015.02.003. PMC 5226129. PMID 28090436. {{cite journal}}: (עזרה)
  57. ^ Task Force on Oral Contraceptives; Koetsawang, Suporn; Mandlekar, A.V.; Krishna, Usha R.; Purandare, V.N.; Deshpande, C.K.; Chew, S.C.; Fong, Rosilind; Ratnam, S.S.; Kovacs, L.; Zalanyi, S. (במאי 1980). "A randomized, double-blind study of two combined oral contraceptives containing the same progestogen, but different estrogens". Contraception. 21 (5): 445–459. doi:10.1016/0010-7824(80)90010-4. ISSN 0010-7824. PMID 7428356. {{cite journal}}: (עזרה)
  58. ^ 1 2 TʼSjoen, Guy; Van Caenegem, Eva; Wierckx, Katrien (2013). "Transgenderism and reproduction". Current Opinion in Endocrinology, Diabetes and Obesity. 20 (6): 575–579. doi:10.1097/01.med.0000436184.42554.b7. ISSN 1752-2978. PMID 24468761.
  59. ^ 1 2 De Sutter, P. (2001). "Gender reassignment and assisted reproduction: present and future reproductive options for transsexual people". Human Reproduction (Oxford, England). 16 (4): 612–614. doi:10.1093/humrep/16.4.612. ISSN 0268-1161. PMID 11278204.
  60. ^ שימור פוריות, באתר מעברים לקשת הטרנסית
  61. ^ מרפאה מגדרית - שימור פריון, באתר בית החולים ליס לנשים וליולדות
  62. ^ "Ovary function is preserved in transgender men at one year of testosterone therapy | Endocrine Society". www.endocrine.org. נבדק ב-2019-03-25.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  63. ^ "CORRIGENDUM FOR "Endocrine Treatment of Gender-Dysphoric/Gender-Incongruent Persons: An Endocrine Society Clinical Practice Guideline"". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 103 (7): 2758–2759. 2018-07-01. doi:10.1210/jc.2018-01268. ISSN 0021-972X. PMID 29905821.
  64. ^ "ICD-10 Diagnostic Codes". ICD-10:Version 2010. נבדק ב-2014-06-08.
  65. ^ 1 2 American Psychiatry Association (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM-5) (5th ed.). Washington, DC and London: American Psychiatric Publishing. pp. 451–460. ISBN 978-0-89042-555-8.
  66. ^ Hembree, Wylie, C; Cohen-Kettenis, Peggy; Delemarre-van de Waal, Henriette; Gooren, Louis; Meyer III, Walter; Spack, Norman; Tangpricha, Vin; Montori, Victor (בספטמבר 2009). "Endocrine Treatment of Transsexual Persons: An Endocrine Society Clinical Practice Guideline". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 94 (9): 3132–54. doi:10.1210/jc.2009-0345. PMID 19509099. {{cite journal}}: (עזרה)
  67. ^ Bornstein, Kate (2013). My Gender Workbook, Updated : How to Become a Real Man, a Real Woman, the Real You, or Something Else Entirely (2nd ed.). New York: Routledge. ISBN 978-0415538657.
  68. ^ "Survey of Patient Satisfaction with Transgender Services" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2016-01-08.
  69. ^ Becerra Fernández A, de Luis Román DA, Piédrola Maroto G (באוקטובר 1999). "Morbilidad en pacientes transexuales con autotratamiento hormonal para cambio de sexo" [Morbidity in transsexual patients with cross-gender hormone self-treatment] (PDF). Med Clin (Barc) (בספרדית). 113 (13): 484–7. ISSN 0025-7753. PMID 10604171. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-12-08. נבדק ב-2018-11-11. {{cite journal}}: (עזרה)
  70. ^ Rebekah Thomas et al, Ensuring an inclusive global health agenda for transgender people, Bulletin of the World Health Organization 95, 2017, עמ' 154-156 doi: 10.2471/BLT.16.183913 (אורכב 04.03.2021 בארכיון Wayback Machine)
  71. ^ APA Policy Statement on Affirming Evidence-Based Inclusive Care for Transgender, Gender Diverse, and Nonbinary Individuals, Addressing Misinformation, and the Role of Psychological Practice and Science, האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, ‏פברואר 2024 (באנגלית)
  72. ^ Erin Reed, World's Largest Psych Association Passes Policy Supporting Trans Youth Care By Massive Margin, Erin in the Morning, ‏28 בפברואר 2024 (באנגלית)
טרנסג'נדריוּת
זהות מגדרית א-בינארי/ג'נדרקוויר (אג'נדר • ביג'נדר • טריג'נדר • פאנג'נדר) • אנדרוגיני • טרנסג'נדר (אישה טרנסית, גבר טרנס, נוער טרנסג'נדרי) • טרנסקסואליות • מגדר שלישי (בורנשה • נזילות מגדרית • היג'רה • ח'נית' • Two-spirit) • סיסג'נדר • קתואי • פאפאפין
היסטוריה מהומות סטונוול • מהומות קפיטריית קומפטון (ארצות הברית)
בריאות דיספוריה מגדרית (בילדים) • היריון טרנסג'נדרי • הסרת שיער • התאמה מגדרית (טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית • ניתוח להתאמה מגדרית) • ייעוד מגדרי
זכויות ומשפט הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית • טרנספוביה (טרנסמיזוגניה • TERF) • אלימות (אלימות נגד להט"ב • Trans panic)
חברה ותרבות אירועים (יום הזיכרון הטרנסג'נדרי • יום הנראות הטרנסג'נדרית הבין-לאומי • מצעד הטרנס • שבוע המודעות הטרנסג'נדרי) • אנשים (א-בינארים) • התאבדויות בני נוער • דת (יהדות) • הדגל הטרנסג'נדרי • חרטה • ייצוג במדיה • ספורט
גישות ותאוריות ביטוי מגדרי • בינאריות מגדרית • דדניימינג • זהות מגדרית • טרנסמיזוגניה • טרנס-פמיניזם • נון-קונפורמיות מגדרית • סיסג'נדריות • קרוס-דרסינג
ראו גם אינטרסקס • מגדר • לימודי מגדר • להט"ב • מין (ייעוד מגדרי) • נטייה מינית
לקטגוריה • לפורטל להט"ב

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיפול_הורמונלי_להתאמה_מגדרית&oldid=38157390"