שבירת הלוחות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חוסרים נכרים - תאריך האירוע, הרשות של משה לכך. אותיות פורחות. פירוט רב בקשר לחטא העגל שאין מקומו כאן, ציטוטים נרחבים מהמקרא במקום כתיבה אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סיפור שבירת הלוחות שהתרחש בשבעה עשר בתמוז מתאר את שבירת לוחות הברית בידי משה. הסיפור מופיע בספר שמות, פרק ל"ב.

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף פרק ל"א משה מקבל את לוחות הברית מאלוהים.

חטא העגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חטא העגל

בתחילת פרק ל"ב מסופר על העם שראו שמשה מתעכב[א], והחליטו להכין פסל אלילי במקומו ולסגוד לו. העם נותן לאהרן זהב והוא יוצר ממנו עגל.

"וַיַּרְא הָעָם כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ, אֵלָי. וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל-הָעָם אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל-אַהֲרֹן. וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם."

ירידת משה מהר סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה משליך את לוחות הברית לאחר שנודע לו החטא. מתוך תנ"ך הולמן, 1897.

למחרת, כאשר משה ירד מֵהַר סיני, משה ראה את חטא העגל והתמלא כעס על כך שכפרו באלוהים, ושבר את לוחות הברית. לאחר מכן משה לקח את עגל הזהב, טחן אותו לאבקה דקה, השליך את האבקה על פני המים והשקה בהם את בני ישראל.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מידו [מִיָּדָיו] אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר. וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וַיַּשְׁקְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

בנוסף הוא אסף אליו את שבט לוי, שלא עבדו לעגל, ובקריאת ”מִי לַה' אֵלָי“ (פס' כ"ו) הורה להם להרוג את כל אלו שעבדו לעגל. בני לוי הרגו כ־3,000 איש, כאשר בנוסף מתו מספר לא ידוע במגפה, ועל פי דרשת חז"ל גם עקב שתיית המים.

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה היה בהר סיני 40 יום ו-40 לילה