פרשת ויקהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקהל
פסוקים שמות, ל"ה, א'ל"ח, כ'
מספר פסוקים 122
מספר תיבות 1558
תוכן איסור מלאכה בשבת, חומרי הגלם למשכן והאחראים על בנייתו, תיאור בניין המשכן וכליו
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (0)  לא תעשה (1)
משפט מוות בשבת
הפטרה
אשכנזים מלכים א', ז', מ'נ'
ספרדים ואיטלקים מלכים א', ז', י"גכ"ו
תימנים מלכים א', ז', י"גכ"ב
איור של בניית כלי המקדש
איור המתאר תפירה ובנייה של כלי המשכן

פרשת ויקהל היא פרשת השבוע העשירית בספר שמות. על פי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ל"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק ל"ח, פסוק כ'.

פרשה זו עוסקת בעיקרה בעניינים הנוגעים להקמת המשכן. הציוויים על הקמת המשכן שפורטו בפרשות תרומה ותצוה באים לכלל ביצוע בפרשה זו ובפרשת פקודי שאחריה, ולמעשה פרשת ויקהל חוזרת בשינויים קלים על הנאמר בפרשת תרומה.

את פרשת ויקהל קוראים בין התאריכים כ"ב באדר-כ"ט באדרשנה מעוברת באדר א').

קריאת הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את פרשת ויקהל קוראים בין התאריכים כ"ב באדר-כ"ט באדרשנה מעוברת באדר א'). ברוב השנים הפשוטות, קוראים את פרשת ויקהל ביחד עם פרשת פקודי, לרוב יחד עם פרשת החודש ובשנים מסוג הכז יחד עם פרשת פרה. בשנים פשוטות מסוג השא קוראים את פרשת ויקהל לבדה, ביחד עם פרשת פרה. בשנים מעוברות קוראים את פרשת ויקהל לבדה, בשנים מסוג החא והשג בלי אחת מארבע הפרשיות ובשאר השנים המעוברות ביחד עם פרשת שקלים.

תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת ויקהל יכולה לחול בעשרה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת פקודי:

בנפרד:

תוכן הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הפרשה ישנה פסקה קצרה על איסור עשיית מלאכה בשבת, ובפרט על איסור הבערת אש בשבת. מכאן למדו חז"ל שמלאכות שבת נגזרות מהמלאכות שנעשו בהקמת המשכן. אחר כך בא תיאור התרומות וחומרי הגלם השונים שנתרמו למשכן, ונושא מינוי בצלאל בן אורי, אהליאב בן אחיסמך ו"כל איש חכם לב" לעבודה במלאכות העדינות הדורשות כישרון מיוחד.

עיקר הפרשה מוקדש לתיאור בניית המשכן וכליו, בסדר זה:

  1. יריעות המשכן,
  2. קרשי המשכן,
  3. הארון,
  4. שולחן לחם הפנים,
  5. המנורה,
  6. מזבח הזהב,
  7. מזבח הנחושת,
  8. כיור,
  9. קלעי החצר.

סדר הדברים שונה מסדר הציוויים בפרשת תרומה, ופרשני המקרא הציעו הסברים שונים לעניין זה.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטרת פרשת ויקהל היא בספר מלכים, בתיאור בניין בית המקדש הראשון. למנהג הספרדים והאיטליאנים מפטירים בספר מלכים א', פרק ז', פסוקים י"גכ"ו, והתימנים מסיימים בפסוק כ"ב. במנהג האשכנזים מפטירים בהמשך אותו פרק, בפסוקים מ'נ'.

אולם, ברוב מוחלט של השנים פרשת ויקהל חלה באחת משבתות ארבע הפרשיות ואין מפטירים בה את הפטרתה הרגילה. בכל השנים הפשוטות היא חלה בשבת פרה (בשנות השא והכז) או בשבת החודש (בשאר השנים הפשוטות). ברוב השנים המעוברות היא חלה בשבת שקלים. רק בשנים מעוברות מקביעות השג והחא (כ-10% מהשנים) פרשת ויקהל אינה חלה באף אחת מארבע הפרשיות, ואז מפטירים בה את ההפטרה הרגילה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות: