לקייה – הבדלי גרסאות
←היסטוריה: הוספנו שמות של משפחות בישוב וכן הכנסנו תאור חיובי לגבי השינוי שעובר הישוב תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
היישוב הוקם בשנת [[1990]] אף על פי שתוכנן לקום כבר ב-1974 לבדואים שהתגוררו אז באזור [[תל ערד]]. |
היישוב הוקם בשנת [[1990]] אף על פי שתוכנן לקום כבר ב-1974 לבדואים שהתגוררו אז באזור [[תל ערד]]. |
||
בני השבטים החלו להתאגד במקום כבר בשנת [[1985]]. בין השבטים המרכיבים את היישוב נמנים שבט אלסאנע |
בני השבטים החלו להתאגד במקום כבר בשנת [[1985]]. בין השבטים המרכיבים את היישוב נמנים שבט אלסאנע (שהוא השבט הגדול ביותר בלקייה), אלאסד, אלבדור, אבו סעד, אבו עאיש ושבט אבו מחארב. כיום ישנם ביישוב כ-14,400{{הערה|שם=יפרח|{{השילוח|[[יהודה יפרח]]|"הכרוניקה, אוקטובר 2019"|הכרוניקה-אוקטובר-2019| 16, אוקטובר 2019}}}} תושבים ועוד כ-4,500 תושבים בפזורה בקרבת היישוב. בשנת [[1999]] נערכו הבחירות הראשונות למועצה המקומית בהן זכה השייח אבראהים אבו מחארב, והיום ראש המועצה הוא סאלם אבו עאיש. |
||
בשנת 2019 העלה דו"ח מבקר המדינה כי הרשות המקומית בלקייה לא דואגת לתחזוקה מינימלית של התשתיות ואינה פועלת למניעת ונדליזם. בנוסף הרשות המקומית אינה פועלת כראוי לגביית תשלומי ארנונה ומים. מלבד זאת {{הערה|שם=יפרח}}. |
בשנת 2019 העלה דו"ח מבקר המדינה כי הרשות המקומית בלקייה לא דואגת לתחזוקה מינימלית של התשתיות ואינה פועלת למניעת ונדליזם. בנוסף הרשות המקומית אינה פועלת כראוי לגביית תשלומי ארנונה ומים. מלבד זאת, הרשות המקומית משלמת 'פרוטקשן' גבוה מכספי הציבור{{הערה|שם=יפרח}}. |
||
בשנת 2021 ישוב לקיה בראשות אחמד אלאסד עובר שינוי אדיר |
|||
במגוון רחב של תחומים : חינוך ,תברואה , רווחה . |
|||
(הקמת נקודת מד״א ,שדרוג הכביש הראשי ,חיבור מוקד 24/7 למען התושבים ,בנית בית ספר יסודי חדש-אלאמל,הגברת שירות הנקיון בישוב, קידום התירות . |
|||
== אוכלוסייה == |
== אוכלוסייה == |
||
גרסה מ־11:39, 9 בפברואר 2021
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | אחמד אלאסד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 396 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 16,957 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 124 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 5.4% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,398 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 95 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[3] | 7,070 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 185 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת צפון הנגב רגילה)   לקייה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[4] |
1 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 247 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[3] |
0.3572 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 231 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל לקייה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.laqye.muni.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לַקִיָּה (בערבית: اللقية) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. כלל תושביה הם בדואים.
היסטוריה
לקיה הוקמה למען הבדואים שחיו באזור צפון הנגב, כחלק ממערך של שבעה יישובים שכוללים בנוסף ללקיה את רהט, כסייפה, חורה, תל שבע, שגב שלום וערערה בנגב.
היישוב הוקם בשנת 1990 אף על פי שתוכנן לקום כבר ב-1974 לבדואים שהתגוררו אז באזור תל ערד. בני השבטים החלו להתאגד במקום כבר בשנת 1985. בין השבטים המרכיבים את היישוב נמנים שבט אלסאנע (שהוא השבט הגדול ביותר בלקייה), אלאסד, אלבדור, אבו סעד, אבו עאיש ושבט אבו מחארב. כיום ישנם ביישוב כ-14,400[5] תושבים ועוד כ-4,500 תושבים בפזורה בקרבת היישוב. בשנת 1999 נערכו הבחירות הראשונות למועצה המקומית בהן זכה השייח אבראהים אבו מחארב, והיום ראש המועצה הוא סאלם אבו עאיש.
בשנת 2019 העלה דו"ח מבקר המדינה כי הרשות המקומית בלקייה לא דואגת לתחזוקה מינימלית של התשתיות ואינה פועלת למניעת ונדליזם. בנוסף הרשות המקומית אינה פועלת כראוי לגביית תשלומי ארנונה ומים. מלבד זאת, הרשות המקומית משלמת 'פרוטקשן' גבוה מכספי הציבור[5].
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בלקייה 16,957 תושבים (מקום 124 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 5.4%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 55.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,429 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[6]
רמת האבטלה גבוהה במגזר הבדואי באופן כללי, אם כי לקיה בולטת באחוז אבטלה גבוה אף ביחס לממוצע במגזר, כ-19% אחוז[דרוש מקור]. אפשרויות התעסוקה כוללות מפעלים ועסקים שונים באזורי תעשייה אשר נמצאים בחורה, רהט ובבאר שבע.
בלקיה קיימת קבוצת כדורגל "הפועל בני לקיה" אשר משחקת בליגה א' נוער. בעבר התקיימה קבוצת בוגרים אשר שיחקה בליגות הנמוכות[7].
נציגים בולטים בקהילה
- אסמעיל אבו סעד, פרופסור במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופעיל חברתי ישראלי
- אמל אלסאנע-אלחג´וג´, מנהלת אג'יק - מכון הנגב, המרכז הערבי-יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף, היא פעילה למען הזכויות האישה במגזר הבדואי מגיל 17[8].
- פרופ' ג'יהאד אל-סאנע - נחשב בין החלוצים בהייטק במגזר הערבי בכלל והבדואי בפרט, מרצה באוני' בן-גוריון בנגב וממקימי בית הספר למצוינות "עהד"
- ג'מעה אזברגה, חבר הכנסת העשרים מטעם מפלגת בל״ד והרשימה המשותפת.
- דר' סלימאן אבו בדר - מרצה במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופעיל חברתי ישראלי, עבד בעבר בצוות הכלכלי של מדינות צפון אפריקה במשרדי הבנק העולמי.
- פרופ' סלמאן אלבדור : לשעבר פרופסור במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופעיל חברתי ישראלי, כיום משמש כראש המחלקה לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת הווארד בוורגינינה.
-
מבט מן האוויר, 2012 -
סימניה - עבודת רקמה בפרויקט "רקמת המדבר" בלקיה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פרופיל לקייה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- לקייה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
מירב ארלוזורוב, החברה הבדואית מציגה: סדום ועמורה זה כאן - וזה ממש לא מזיז לאף אחד, באתר TheMarker, 27 באוגוסט 2019- טלי חרותי-סובר, דור המדבר: מרכז הרקמה של נשות לקייה, באתר ynet, 14 בפברואר 2007
- רקמת המדבר
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 1 2 יהודה יפרח, "הכרוניקה, אוקטובר 2019", השילוח, 16, אוקטובר 2019
- ^ פרופיל לקייה באתר הלמ"ס
- ^ [1]
- ^ אמל אלסאנע אלחג'וג' זכתה בפרס שלמה בובליק
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע |  |
| ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
| מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
| יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
| יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר | |