מסאפר יטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסאפר יטא (כפר)
مسافر يطا
מדינה / טריטוריה הרשות הפלסטינית (בשטח C)
נפה חברון
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 768 (2006)
קואורדינטות 31°22′48″N 35°10′51″E / 31.38°N 35.18083333°E / 31.38; 35.18083333 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אל-מפקרה, מסאפר יטא

מסאפר יטאערבית: مسافر يطا) היא קבוצה של 19 כפרים פלסטיניים קטנים בנפת חברון שבדרום הגדה המערבית, הנמצאים בין 14 ל-24 ק"מ דרומית לעיר חברון, ושוכנים סביב העיר יטא.

הכפרים נמצאים בשטח C ובשליטה ישראלית מלאה. מרבית התושבים יושבים על שטח אש של צה"ל ובהליכי פינוי מהכפרים במשך שנים, עובדה היוצרת חוסר ודאות לגבי עתיד הכפרים.

תחילת הכפרים מהתיישבות במערות בסביבה. יש המקשרים בין המילה "מסאפר" למילה הערבית שפירושה "טיול", וטוענים כי השם רומז למרחק הקצר שבין הכפרים ליטא, ויש המקשרים למילה הערבית שפירושה "כלום", לאור האמונה המקומית ש"שום דבר" לא יוכל לחיות באזור זה.[דרוש מקור]

תיאור ומיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפרים במסאפר יטא הם:

  1. ח'רבת ג'ינבא
  2. ח'רבת אל-מרכז
  3. ח'רבת אל-חלאווה
  4. ח'רבת אל-פח'ית
  5. ח'רבת א-תבאן
  6. ח'רבת אל-מג'אז
  7. ח'רבת אספי אל-פוקא
  8. ח'רבת אספי אל-תחתא
  9. מר'אייר אל-עביד
  10. מנטיקת שיעב אל-בטם
  11. קוואוויס
  12. ח'רבת ביר אל-עיד
  13. אל-בקלה
  14. ח'רבת אל-מקעורה
  15. א-רכיז
  16. ח'לת א-דבע
  17. סאדת א-ת'עלה
  18. סארורה
  19. ח'רבת א-טובא

לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשישה מהיישובים המרכיבים את מסאפר יטא (מנטיקת שיעב אל-בטם, ח'ירבת טוויל א-שיח', ח'רבת אל-פח'ית, ח'רבת ביר אל-עיד, ח'רבת אספי, ומר'אייר אל-עביד) היו 768 תושבים בשנת 2007.

בקרבת מקום נמצא הכפר א-תוואני המשמש כמרכז היישובים הבדואיים של מסאפר יטא. מסאפר יטא מנוהל על ידי ועדת פיתוח מקומית שחבריה ממונים על ידי משרד הפנים של הרשות הפלסטינית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת מגורים בח'ירבת ג'ינבה מסאפר יטא

לפי צבי מסיני, בהתבסס על מחקרים קודמים, מוצא הפלסטינים באזור יטא ודרום הר חברון הוא משבט יהודי מח'ייבר (שבחצי האי ערב) שגורש על ידי מוחמד[1].

הקרן לחקר ארץ ישראל הבריטית ביקרה באזור ב-1881 ותיעדה את ההתיישבות במערות הטבעיות הנפוצות במקום[2].

שטח אש 918[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 הכריז צה"ל על חלק מהשטח בו שוכנים הכפרים, כשטח אש 918[3]. ביולי 1981 יזם שר החקלאות אריאל שרון מהלך, בו הורחב שטח האש באופן משמעותי לכ-30,000 דונם, כך שיעצור את התפרסות היישובים הערביים באזור. הנושא עלה לדיון בוועדת השרים להתיישבות והוא הסביר כי הוא מעדיף שהצבא ישתמש בשטחים הללו בשל "התפשטות ערביי ההר הכפריים"[4].

לאחר הסכם אוסלו ב' כל אזור מסאפר יטא הוגדר חלק מ"שטח C", ובהתאם לכך יש לישראל שליטה צבאית ואזרחית מלאה עליו.

בשנת 1999 קיבלו מרבית התושבים באזור צווי פינוי מידי בשל "שהייה בלתי חוקית בשטח אש". בעקבות עתירות שהוגשה בשם התושבים, הורה בג"ץ לצה"ל בצו ביניים לאפשר להם לשוב לכפריהם. ההליכים המשפטיים נגררו מאז משך 22 שנים ותושבי האזור סובלים מחוסר ודאות לגבי עתידם[5]. עד שנת 2007 עזבו כ-850 מתוך כ-3,500 מתושבי אזור מסאפר יטא את מקומות המגורים שלהם, במערות ובמאהלים[6].

באוגוסט 2013 הוציא צה"ל צווי פינוי ל-1,300 תושבי שמונה כפרים באזור מסאפר יטא, כדי לפנות את שטח אש 918[7].

בינואר 2018 חסם צה"ל בסלעים וחפר תעלות בדרכים בין שישה כפרים באזור[8].

בפברואר 2019 הרס המנהל האזרחי את מערכת המים של הכפרים, אנשי המנהל קרעו וקטעו צינורות באורך כולל של כשישה ק"מ[9].

אחת מהסצנות בסרטה של הבמאית נעמי שחורי "שוקן, על גבול הקונצנזוס" (2020), צולמה באחד הכפרים במסאפר יטא.

ביוני 2021 הרס צה"ל באמצעות בולדוזר את הדרכים המקשרות בין היישובים ובינם לבין העיר יטא, וכן פגע בצינורות המים המספקים מי שתייה לכפרים באזור[10]. בפברואר 2022 הרס צה"ל באמצעות בולדוזר בארות מים בכפרים של מסאפר יטא[11].

הכרעת בג"צ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2022 דחה בג"ץ[12] את עתירות תושבי הכפרים שהגישו האגודה לזכויות האזרח כנגד פינויים משטח האש, ומתח ביקורת על "היעדר ניקיון כפיים מוחלט של העותרים" ועל "שיהוי כבד"[13].

הקביעה המשפטית המשמעותית ביותר העולה מפסק הדין, שכתב השופט דוד מינץ בהסכמתם של השופטים יצחק עמית ועופר גרוסקופף, היא כי בית המשפט רשאי להסתמך על חקיקה ישראלית, כולל צווים של המפקד הצבאי, על מנת לגבור על הוראות המשפט הבינלאומי:

"גם אם נניח כי יש לבחון את פעולות המפקד הצבאי באזור בהתאם להוראות האמנה 'המנהגיות', אין חולק כי כאשר הוראת חוק מפורשת בחוק הישראלי עומדת מול כללי המשפט הבינלאומי, הדין הישראלי מכריע"[14].

בג"ץ הוסיף וקבע, כבמקרים קודמים[15], כי טענת העותרים המתבססת על סעיף 49(1) של אמנת ז'נבה הרביעית אינה משקפת 'דין מנהגי' במשפט הבינלאומי, שהוא בעל כוח נורמטיבי רב יותר, אלא 'דין הסכמי' בלבד ובכל מקרה הוא חל ביחס לגירוש המוני למטרות השמדה או עבודות כפייה בלבד כך שאינו מסייע לתושבים במקרה הנוכחי.

התנחלויות בסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורים שנחסמו בפני פלסטינים באזור מסאפר יטא בעקבות הקמת מאחזים

ההתנחלות מעון, הוקמה בלב האזור בשנת 1981 כהיאחזות נח"ל ואוזרחה בשנת 1982.

בסביבה הוקמו מספר מאחזים, חלקם על אדמה פרטית בבעלות תושבי מסאפר יטא[דרוש מקור]

  • המאחז "חוות מעון" הוקם סמוך לכפר א-תוואני ב-1997, החווה פונתה ב-1999 מאחר שהיא הוקמה על קרקע פרטית. היא הוקמה שוב ב-2002 בסמוך[16]. ב-2006 שוב חולקו צווי הריסה למבנים במקום, אך הם לא בוצעו[17].
  • המאחז מצפה יאיר הוקם סמוך לח'ירבת ביר אל עיד ב-2000.
  • המאחז "אביגיל" הוקם באזור ב-2001[18].

במקביל החל המנהל האזרחי במהלכים שיטתיים לפינוי והריסת חלק מהכפרים באזור לשם הרחבת המאחזים, ואילו צה"ל ביקש לפנות את רובם לשם שימוש בשטח אש 918[19].

הסכסוך עם אנשי המאחזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקפה על חירבת אל מופקרה, ספטמבר 2021

ילדי האזור בדרכם לבית הספר עוברים סמוך למאחזים, החיכוך הביא למספר תקיפות כלפיהם, מאז תחילת מאז שנת 2000 צה"ל שולח ליווי שיגן עליהם[20]

חלון מנופץ בבית בחירבת אל מופקרה, ספטמבר 2021

ב-28 בספטמבר, בעיצומו של חג שמחת תורה, 2021 הגיעו אל הכפר אל-מופקרה עשרות מתנחלים מאביגיל וחוות מעון, שחלקם רעולי פנים, ותקפו באבנים ואלות את תושבי הכפרים ורכושם[21]. לטענת המתנחלים, התקיפה נעשתה כתגובה ליידוי אבנים על קבוצת נערים שהלכה מאביגיל לחוות מעון. לטענת תושבי הכפרים התקרית החלה לאחר ששני רועים ערבים רעו כ-200 מטרים מהמאחז אביגיל תושב ניסה לגרשם ודקר בסכין אחדות מהכבשים, מכך התפתחו חילופי זריקות אבנים בין מתנחלים לערבים סמוך ליישוב. לאחר מכן הגיעו עשרות גברים אל הכפר בן 11 המשפחות, אל-מופקרה, הסמוך ותקפו את התושבים והמבנים באבנים ואלות. המתפרעים פצעו 6 מתושבי המקום, ובהם ילד בן 4 שנפגע מאבן בראשו ואושפז בבית חולים. כמו כן נגרם נזק רב לכ-10 כלי רכב ולכ-10 בתים. כוחות צה"ל, שליוו את המתנחלים, התערבו רק בשלבים מאוחרים של התקרית על מנת להרחיק את הגברים מהכפר וירו רימוני גז על הפלסטינים. האירוע סוקר בישראל ומחוצה לה, בין השאר ברשתות CNN[22] ואל-ג'זירה[23] ובמגזין Foreign Policy[24]. מחלקת המדינה של ארצות הברית והאיחוד האירופי גינו את האירוע וציינו כי יש להעמיד לדין את העבריינים[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי מסיני, ההתחברות - בעיית ארץ ישראל שורשיה ופתרונה, הוצאת ליעד, 2014
  2. ^ Palmer, 1881, p. 433
  3. ^ חיים לוינסון, כל הרעות החולות של הכיבוש - דיווח משטח 918 בדרום הר חברון, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2013
    גדעון לוי ואלכס ליבק, ביקור בארץ האש שבדרום הר חברון, באתר הארץ, 5 ביולי 2013
  4. ^ עופר אדרת, מסמך בן 40 שנה שהתגלה בארכיון חושף את התוכנית שהגה שרון לסילוק אלף פלסטינים מבתיהם, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2020
  5. ^ תמר פלדמן, הבית שלכם הוא שטח אש, באתר הארץ, 17 במרץ 2013
  6. ^ עמירה הס, טקטיקת חברון, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2007
  7. ^ עמירה הס, המדינה: יש לפנות 1,300 תושבי שמונה כפרים - כדי לחסוך זמן נסיעה לחיילים, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2013
  8. ^ עמירה הס, אובדן דרך: תושבי שישה כפרים בגדה לא מבינים למה צה"ל חסם להם את הגישה הביתה, באתר הארץ, 4 בינואר 2018
  9. ^ עמירה הס, מה יש למינהל האזרחי נגד מים זורמים, באתר הארץ, 2 בפברואר 2019
  10. ^ באסל אל עדרה, צה"ל ניתק עשרה יישובים בדרום הר חברון מהעולם, באתר "שיחה מקומית", 12 ביוני 2021
  11. ^ סרטון: צה"ל הורס בארות מים בכפר ח'לת א-דבע, בעמוד הפייסבוק של Quds News Network‏, 2 בפברואר 2022.
  12. ^ בג"ץ 413/13 מוחמד מוסא שחאדה אבו עראם ואחרים נ' שר הבטחון ואחרים, ניתן ב-4 במאי 2022
  13. ^ בג"ץ: אפשר לפנות מאות פלסטינים המתגוררים בשטח אש בדרום הר חברון, ynet, ‏4.5.22
  14. ^ יובל יועז, פינוי מסאפר יטא: פסק הדין של מינץ תחת אש ויעבור כנראה לדיון נוסף בהרכב מורחב, באתר זמן ישראל, 9 במאי 2022
  15. ^ ראו למשל: בג"ץ 698/80 קוואסמה נ' שר הביטחון, פ"ד לח(1) 617 (1981); בג"ץ 253/88 סג'דיה נ' שר הביטחון, פ"ד מב(3) 801, 815 (1988); בג"ץ 814/88 נסראללה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד מג(2) 265, 269-268 (1989);
  16. ^ עמוס הראל, מכולות המגורים והדיר חזרו לחוות מעון, באתר הארץ, 29 במאי 2003
  17. ^ עמוס הראל, חולקו צווי הריסה למבנים בחוות מעון, באתר הארץ, 31 במאי 2006
    עמירה הס, פלסטיני נדקר בהר חברון. עדים: הדוקר ברח לחוות מעון, באתר הארץ, 21 במרץ 2011
  18. ^ הסיפור של מאחז אביגיל, באתר עמותת "כרם נבות"
  19. ^ עמירה הס, שטח 918 בהר חברון בדרך להפוך לעיר ואם בישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2012
  20. ^ מיכל גרינברג,עמוס הראל, מתנחלי מעון תקפו ילדים פלשתינאים, באתר הארץ, 7 במאי 2006
    עמירה הס, ילדים בגדה זקוקים כבר 14 שנה לליווי צה"ל כדי שיגן עליהם ממתנחלים, באתר הארץ
  21. ^ הגר שיזף, בחירבת אל-מופקרה עוד המומים מהתפרעויות המתנחלים, וחוששים שיחזרו שוב, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2021.
  22. ^ 1 2 US condemns attack by West Bank settlers on Palestinian villagers, באתר CNN, ‏2 באוקטובר 2021 (באנגלית).
  23. ^ 450 settler attacks on Palestinians in two years: Israeli NGO, באתר CNN, ‏14 בנובמבר 2021 (באנגלית).
  24. ^ Israeli Settlers Escalate Violence in West Bank, באתר Foreign Policy, ‏9 בנובמבר 2021 (באנגלית).