משתמש:OvedC/טיוטא/3
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
שיחה |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| ||
דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
חזית בית חולים בילינסון | |
מאפייני הארגון | |
---|---|
סוג | בית חולים כללי |
אוניברסיטה | אוניברסיטת תל אביב |
בעלים | שירותי בריאות כללית |
מנכ"ל | ד"ר איתן וירטהיים |
היסטוריה | |
תאריך ייסוד | 1936 |
שירותים | |
מספר מחלקות | 40 |
מיטות | 1300 |
https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he | |
גאוגרפיה | |
כתובת | ז'בוטינסקי 39, פתח תקווה |
מיקום | פתח תקווה, ישראל |
פרמטר , הוא ערך בלתי תקין של "רוחב,אורך".פרמטר , הוא ערך בלתי תקין של "רוחב,אורך".
|
בית החולים בילינסון הוא בית חולים בבעלות שירותי בריאות כללית, נמצא בצפון מערב פתח תקווה, ומהווה חלק מהמרכז הרפואי רבין, מאז 1996.
בית החולים, המוגדר כבית חולים "רביעוני", מטפל בלמעלה מ-243,762 חולים בשנה, עם ממוצע ביקורים בשנה של 997,033 ביקורים, שמגיעים מישראל אך גם מהמדינות השכנות ומהרשות הפלסטינית. נולדים בו כל שנה כ-7,449 יילודים בממוצע, בכ- 7,260 לידות. בית חולים בילינסון הוא המרכז החשוב ביותר להשתלות ולטיפול בסרטן בישראל.
מנהלת בית חולים בילינסון היא ד"ר לנה קורן פלדמן[1][2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית החולים הוקם בין פתח תקווה לתל אביב ונחנך ב-27 באוקטובר 1936[3]. מטרתו הייתה להעניק שירות רפואי לבני היישוב המתגוררים במושבות יהודה והשרון. התכנון הראשוני היה ל-60 מיטות אשפוז[4]. חלק מסוים מתקציב ההקמה היה סכום כסף שנאסף מתרומה של פועלי ארץ ישראל שהקדישו שני ימי עבודה כל אחד למטרה זו. עם ייסודו של בית החולים, נפתח גם בית הספר לסיעוד, המהווה כיום מוסד אקדמי המקנה תואר בוגר אוניברסיטה (.M.A) בסיעוד.
מבנה בית החולים תוכנן על ידי האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, ובתחילה נקרא "בית החולים למושבות יהודה והשרון" וכלל עם הקמתו כ-70 מיטות. כשלושה שבועות לאחר הקמתו נפטר ד"ר משה בילינסון, היוזם של הקמת בית החולים ויו"ר הוועד המפקח של קופת חולים, ובית החולים הוסב על שמו.
בית החולים הוקם על ידי שלושה רופאים שהגיעו מגרמניה אחרי עליית היטלר לשלטון ב-1933 - פרופ' הרי הלר שעמד בראש בית החולים וכן ניהל את המחלקה לרפואה פנימית, פרופ' ארוין רבאו שעמד בראש המחלקה הגינקולוגית ופרופ' פאול נתן שעמד בראש המחלקה לכירורגיה.
בנובמבר 1947, פרשו מנהל בית חולים בילינסון, ד"ר הארי הלר וכל שמונה מנהלי המחלקות מבית החולים, וזאת אחרי כישלון משא ומתן על תנאי העבודה שנערך במשך שנה. רופאים אלו התקבלו לעבודה בשרות הרפואי הצבאי[5].
בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים נפתח הבניין המרכזי של בית החולים.
ב-1957 הוקמה המחלקה למחלות עור ומין על ידי פרופ' יצחק קצנלנבוגן.
ב-1964 הוקמה המחלקה לכירורגיית חזה ולב על ידי פרופ' מוריס לוי.
בשנות השבעים הוקמה מחלקת נשים ויולדות. החל משנת 1979 ניהלה את המחלקה ירדנה עובדיה (רופאה) שהייתה לפני כן סגנית מנהלת המחלקה[6].
ב-1991 פוצלה מחלקת הילדים מבית החולים, ובסמוך אליו נבנה בית חולים שניידר לרפואת ילדים.
ב-1996 אוחד בית החולים עם בית חולים גולדה השרון, וביחד הם קרויים "המרכז הרפואי רבין".
בנוסף למגדל האשפוז על שם גור שאשא, שנחנך בשנת 2002[7], כולל בית החולים את המרכז לרפואת נשים על שם הלן שניידר, את מרכז דוידוף לחקר מחלת הסרטן[8] ואת המרכז על שם רפאל רקאנטי לחקר הגנטיקה.
במרץ 2014 נחנך בבית החולים חדר מיון ממוגן בשטח של כ-5,000 מ"ר, הגדול מסוגו בישראל. מעליו נבנה מגדל אשפוז שאליו יעברו מכון הלב ומחלקות האשפוז של בית חולים השרון[9]. ב-6 באוגוסט 2014 נפתח חדר המיון לקליטת חולים[10].
במבואה של מגדל האשפוז על שם גור שאשא נמצא "מוזיאון תולדות האמנות על שם שמואל פלאטו-שרון" - תערוכה קבועה של עשרות העתקי ציורים מפורסמים שנתרמה על ידי שמואל פלאטו-שרון[11]. הוא גם תרם פסלים רבים לגן הפסלים במקום.
בשנים 2020[12] ו-2021[13], זכה בית החולים בילינסון בציון 10 ובמקום הראשון בדירוג איכות בתי החולים בישראל של משרד הבריאות.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבילינסון הוקם בנק הדם הראשון (1938), הושתלה הכליה הראשונה בארץ מאם לבנה (1964) והתבצעה השתלת הלב הראשונה בישראל - שנה אחת בלבד לאחר השתלת הלב הראשונה בעולם (1968). ב־1995 התבצעה בבילינסון השתלת הלב המלאכותי הראשונה בישראל[14].
ב-1970 נפתח מכון הלב הראשון בישראל. בשנת 1975 נפתחה היחידה הראשונה לטיפול נמרץ בפג וביילוד בישראל. בבית החולים נפתחו מחלקת העור הראשונה בישראל, וכן המכון הנפרולוגי ויחידת הדיאליזה הראשונים במדינה[14].
מרכז דוידוף לטיפול ולחקר מחלות הסרטן בבילינסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרכז דוידוף לטיפול ולחקר מחלות הסרטן בבילינסון נפתח בשנת 2004[15], והוא בין המרכזים החדשניים במזרח התיכון לטיפול במחלות ממאירות[16][17]. במרכז מטופלים כ-15 אחוז מכלל חולי הסרטן בישראל[18].
במרכז דוידוף 3 מערכים שונים – אונקולוגי, המטולוגי ותומך: המערך האונקולוגי כולל את היחידה לטיפול קרינתי (הכוללת 5 מכשירי הקרנות משוכללים), היחידה לטיפול יום בכימותרפיה וטיפולים ביולוגיים, יחידת אשפוז ומרפאות חוץ. המערך ההמטו אונקולוגי כולל יחידה מובילה בהשתלות מח עצם ויחידת אשפוז, בנוסף למרפאות חוץ ויחידה לטיפולי יום[16].
תכנון המרכז ארך כ-5 שנים על ידי שתי קבוצות אדריכלים, אמריקאית וישראלית: חברת KP – שותפות אמריקאית המתמחה בתכנון בתי חולים בעולם בכלל ומרכזי סרטן בפרט, וקבוצת אדריכלים ישראלים – המשרדים: ספקטור-עמישר ולרמן-סדומיהערה|אודות מרכז דוידוף, באתר בית חולים בילינסון}}
המרכז, שמשתרע על פני שטח של כ-20,000 מר, מתנשא לגובה של 8 קומות, אשר חלקן תת-קרקעיות. ברחבת הכניסה ניצב פסל שיש של הפסל האיטלקי פבלו אצ'וגרי ושמו כוח החיים.
במרכז דוידוף נמצא "מרכז מידע למחלות הסרטן עש מאיר ליזר"[19], כדי לתת מענה לצורך במידע מקצועי, מהימן ועדכני בנושאי מחלת הסרטןאורית ענבר, "100 מחקרים קליניים בשנה". נחנך מרכז חדש לחקר הסרטן במרכז דוידוף, באתר SchokenGroup, 25 ביולי 2023.
מערך החדשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערך החדשנות בבית חולים בילינסון תבסס על מנוע הביג דאטה של שירותי בריאות כללית[20]. מדובר במאגר עצום של תיקים רפואיים ואימג'ים של MRI ,CT ואולטרסאונד של גוף הבריאות הגדול ביותר בישראל ואחד הגדולים בעולם[21][22].
חלק מהפיתוחים האחרונים של בילינסון, הם: מצלמות בינה מלאכותית שמזהות מתי מאושפז עומד ללקות בשבץ מוחי[23], מחט מוכוונת AI שמאתרת רקמות חולות און ליין בזמן ניתוח, מוניטורים ביתיים שמתריעים במצבים של אי ספיקת לב וגם שימוש ב-ChatGPT במחלקות האשפוז להפגת בדידות אצל מטופלים (הרובוט "בילי"[24]). כמו כן, פותחה המערכת של קתוורקס לאבחון בזמן צנתור, המפיקה מידע פיזיולוגי אובייקטיבי ומקיף, ומספקת חיווי תלת-ממדי של זרימת הדם בעורקי הלב[25].
במסגרת מערך החדשנות, נפתח בית חולים וירטואלי, שמאפשר לספק טיפול מלא לחולים בביתם, באמצעות פגישות וירטואליות[26].
מרכזי מצוינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא מצאתי אסמכתאו למרכזי מצוינות: מוח, השתלות, סרטן (דוידוף) ויולדות.
בשנת 2018, שירותי בריאות כללית בחרו במערך העיניים – שירות הקרנית ובמערך הלב- מכון הצנתורים כמרכזי המצוינות בבילינסון[27].
בשנת 2020 שירותי בריאות כללית בחרו במרכז לבריאות לב האישה, במרכז לנוירוכירורגיה תפקודית, במרכז לבריאות לב האישה במערך לקרדיולוגיה ובמרכז לנוירוכירורגיה תפקודית במחלקה הנוירוכירורגית כמרכזי המצוינות בבילינסון[28].
תוכניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נא להעביר אליי חומר ואסמכתאות, תודה!
מנהלי בית חולים בילינסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרופ' הארי הלר | 1936-1949 |
ד"ר יצחק גרינברג | 1949-1953 |
ד"ר יוסף שתקאי | 1953-1962 |
ד"ר פנחס קורן | 1962-1974 |
פרופ' אנדרה דה-פריס | 1974-1976 |
פרופ' צ'ירו סרודיו | 1976-1983 |
פרופ' יהודה דנון | 1984-1987 |
פרופ' יאיר שפירא | 1987-1988 |
פרופ' ארנסטו לובין | 1988-1990 |
פרופ' דן אופנהיים | 1990-2007 |
ד"ר ערן הלפרן | 2007-2019 |
ד"ר איתן וירטהיים | 2019- ועד היום |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט הרשמי של בית חולים בילינסון
- טקס הנחת אבן הפינה לבנין חדש, יומני כרמל נובמבר 1949 (התחלה 5:24)
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת בתכנון רם כרמי בבית חולים בילינסון, באתר 'חלון אחורי', 20 ביוני 2016
- בניית קופח וביח למושבות יהודה והשרון (ביח בילינסון), באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, יומן כרמל, קיץ 1935
- טקס חניכת בית החולים בילינסון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, יומן כרמל, 14 בנובמבר, 1936
- בנין בית חולים חדש ליד בית החולים בילינסון על ידי קופת חולים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, יומן כרמל, 19 בנובמבר, 1949
- צעיר שבגופו הושתלה כליה שוחרר מבית החולים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, יומן כרמל הרצליה, 1965
- ניתוח השתלת לב ראשון בישראל נערך בבית החולים בילינסון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1968
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיכל גילת, מנהלת חדשה לקמפוס בילינסון: ד"ר לנה קורן פלדמן, באתר SchokenGroup, 31 ביולי 2023
- ^ דינה חלוץ, ד"ר לנה קורן פלדמן, מנהלת בית החולים הצעירה בארץ: "הגיל זה לא אישיו", באתר ynet, 14 באוגוסט 2023
- ^ טקס אבן הפינה להקמת מבנה בית החולים ("בית החולים למושבות יהודה והשרון" לימים בית החולים ע"ש בילינסון) נערך בתאריך 12 בפברואר 1935 (מתוך "דבר" 13.2.1935).
- ^ אזכור לכך - כתבה ב"דבר" 13.2.1935
- ^ שפרה שורץ יובל שנים ל"מרד" הרופאים בבי"ח בילינסון (1947), הרפואה 1988
- ^ אורי דרומי, עם כנפיים ברקע אדום על החזה, באתר הארץ, 31 במאי 2006
- ^ מידע על מגדל האשפוז באתר בית החולים
- ^ מידע על מרכז דוידוף באתר בית החולים
- ^ ירון קלנר, פתרון לעומס? נחנך חדר המיון הגדול בישראל, באתר ynet, 25 במרץ 2014
- ^ תמי מאור, נפתח מיון חדש וממוגן בבילינסון, באתר "local פתח תקווה", 6 באוגוסט 2014
- ^ מוזיאון תולדות האמנות על שם שמואל פלאטו-שרון
- ^ מעיין הרוני, מנצח בבריאות: ביה"ח בילינסון במקום הראשון בדירוג איכות בתי החולים בישראל, באתר מעריב אונליין, 9 בנובמבר 2020
- ^ אדיר ינקו, הדירוג נחשף: אלו בתי החולים המובילים בישראל, באתר ynet, 28 ביולי 2021
- ^ 1 2 היסטוריה וציוני דרך, באתר בית חולים בילינסון
- ^ בשיתוף מרכז דוידוף, בילינסון, "הסרטן לא הפך למחלה קלה, אבל הטיפול התפתח בצורה דרמטית", באתר ynet, 4 במאי 2023
- ^ 1 2 מרכז דוידוף לסרטן, באתר בית חולים בילינסון
- ^ ynet, בילינסון קיבל תרומת ענק של 120 מיליון שקל לחקר הסרטן - ממייסד חברת שבבים אמריקנית, באתר ynet, 17 במאי 2023
- ^ אודות מרכז רפואי רבין - בתי החולים בילינסון והשרון
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של מרכז מידע למחלות הסרטן עש מאיר ליזר
- ^ מעין מנלה, כנס בילינסוןד"ר אורית וימפהיימר: "ניצול דאטה קיים יכול למנוע מחלות ולהציל בני אדם", באתר כלכליסט, 31 בינואר 2023
- ^ אדריאן פילוט, ועידת טוקיוד"ר איתן וירטהיים: "החדשנות נמצאת בלב האסטרטגיה של בילינסון", באתר כלכליסט, 30 במאי 2023
- ^ ד"ר איתן וירטהיים, דעהמקדימים תרופה למכה: בילינסון מקדם חדשנות טכנולוגית למען עתיד הרפואה, באתר כלכליסט, 20 במרץ 2023
- ^ מאיה נחום שחל, כנס בילינסון"בסיוע של בינה מלאכותית אנו יודעים לזהות כשמטופל מפתח אירוע מוחי ולטפל מיד", באתר כלכליסט, 31 בינואר 2023
- ^ בשיתוף פורום Reboot, הזוכה בתחרות "יוזמת הבריאות המובילה של השנה" - בילי הרובוט, באתר ynet, 20 בפברואר 2024
- ^ עמיר קורץ, ועידת לונדוןבכיר בבילינסון שהקים סטארט-אפ: "נותן מידע על עורקי הלב ללא הליך פולשני", באתר כלכליסט, 21 במרץ 2023
- ^ עומר כביר, Mind the Tech NYפרופ' ליאור פרל: בילינסון מקים בית חולים וירטואלי, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2024
- ^ שירותי בריאות כללית בחרו שלושה מרכזים מצטיינים במרכז רפואי רבין
- ^ הלב והמוח של בילינסון – המצוינות בשבילכם, 22.11.2020
בילינסון קטגוריה:מרכז רפואי רבין קטגוריה:פתח תקווה: בתי חולים קטגוריה:בתי חולים ביישוב קטגוריה:כביש 481