פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/יולי
| 1_ביולי | 1 ביולי 1940 מתרחשות פרעות דורוחוי. פרעות דורחוי הן פוגרום שערכו יחידות צבא רומניות ביהודי העיירה דורוחוי (Dorohoi) שברומניה. לפי דו"ח רומני רשמי, נרצחו בפרעות 53 יהודים ועשרות נפצעו. לדברי יהודי המקום, מספר הנרצחים נע בין 165 ל-200. מעשים אלה נעשו ברומניה, בטרם נכנסה למלחמת העולם השנייה, לפני שכרתה ברית עם גרמניה הנאצית ובטרם דרך חייל גרמני על אדמת רומניה. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 2_ביולי | -
|
הוספה |
| 3_ביולי | -
|
הוספה |
| 4_ביולי | -
|
הוספה |
| 5_ביולי | -
|
הוספה |
| 6_ביולי | -
|
הוספה |
| 7_ביולי | -
|
הוספה |
| 8_ביולי |  8 ביולי 1920, כ"ב בתמוז תר"ף, יומה השני של "הועידה השנתית" של ההסתדרות הציונית העולמית בלונדון; לראשונה מאז פרצה מלחמת העולם הראשונה. הוועידה קבלה החלטות בתחום החינוך הכללי והדתי בארץ ישראל, בתחום ההתיישבות, בין השאר על תפקידה של הקרן הקימת ברכישת קרקעות בבעלות העם היהודי, וביחסים הבינלאומיים: "לחיות בשלום ובידידות עם התושבים הבלתי-יהודיים בארץ ישראל". |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 9_ביולי | .JPG) 9 ביולי 1959, פרצו מהומות ואדי סאליב בחיפה במחאה על אפליה וקיפוח עדתי. במהלך המהומות נהרג אדם ונפצעו רבים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 10_ביולי |  10 ביולי 1933, ט"ז בתמוז תרצ"ג, באספה גדולה בתל אביב, אשר כינסה הרבנות הראשית למען שמירת שבת השתתפו תושבים רבים, ובהם ראש העיר מאיר דיזנגוף. הנאספים קראו לממשלת המנדט לחוקק חוקים לשמירת השבת במרחב הציבורי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 11_ביולי |  11 ביולי 1927, י"א בתמוז תרפ"ז, ברעידת אדמה שהתרחשה בארץ ישראל בשלטון המנדט הבריטי נהרגו כמאתיים ושישים נפש ונפצעו קשה 356 מכל העדות והדתות. בירושלים פעל "ועד העיר ליהודי ירושלים" וטיפל בחסרי קורת גג ובבתים שניזוקו. בתל אביב הוקמה "ועדה לנפגעי הרעש" על ידי "ועד הקהילה" של תל אביב. עיריית תל אביב שלחה מזון לנזקקים כתוצאה מהאירוע בעיר שכם. ההנהלה הציונית תרמה לקרן הסיוע הממשלתית הבריטית מאה אלף לי"מ, כדי שתעבירם אל נפגעים ונזקקים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 12_ביולי |  12 ביולי 1906 זוכה אלפרד דרייפוס מכל אשמה והוחזרו לו דרגותיו. דרייפוס היה קצין יהודי בצבא צרפתי. הוא הואשם בבגידה, משפטו זכה לשם פרשת דרייפוס. בשנת 1893 החל דרייפוס לשרת במטה הכללי, שם היה היהודי היחיד. בעקבות האשמתו, דרגותיו נשללו ממנו בטקס צבאי פומבי משפיל שנערך ב-5 בינואר 1895, הוא נידון למאסר עולם וגורש לאי השדים. ב-1904 תבע דרייפוס חקירה חדשה, וב-12 ביולי 1906 הכריז בית המשפט לערעורים כי דרייפוס חף מכל פשע. הוא הוחזר לצבא הצרפתי והועלה לדרגת מאיור (רב-סרן) ובנוסף הוענק לו אות "אביר לגיון הכבוד" בטקס פומבי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 13_ביולי | -
|
הוספה |
| 14_ביולי | -
|
הוספה |
| 15_ביולי |  15 ביולי 1099, י"ז בתמוז ד'תתנ"ט, לאחר מצור צלבני שארך כחודש על ירושלים נפרצה החומה והצלבנים שעטו לתוכה ורצחו את רוב תושביה יהודים ומוסלמים. המצור על ירושלים היה שיאו של מסע הצלב הראשון, אשר פתח את התקופה הצלבנית בארץ ישראל. תושבי העיר וחיל המצב המוסלמי הפאטימי עמדו על נפשם כנגד הצלבנים שהיו מצוידים במכונות מצור. החומה נפרצה בקטע שגבל בשכונה היהודית: ג'וּדֶרִיה JUDEARIA, בצפון-מזרח העיר. על כך כתב בספרו תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל, ההיסטוריון יהושע פראוור: "השכונה שלתוכה פרץ גוטפריד (מבויון עם כוחותיו החמושים) הייתה 'שכונת היהודים', שם שנשתמר במשך המאה הי"ב, אף לאחר שנעלמו תושביה. (לאחר הפריצה) התחילו גדודים צלבניים זורמים בעקבותיו לעיר פנימה. המוסלמים והיהודים נסוגו לעבר הר-הבית, שם חשבו, כנראה, להיערך להתגוננות אחרונה. אולם עם ניפוץ התקווה אחזו יהודי ירושלים בידיהם מעשי אבותיהם. בני הקהילה נתרכזו בבית-הכנסת (או בבתי-הכנסת) לזעוק לאביהם שבשמים. הצלבנים סגרום ושרפום חיים בתוכו. החרב המתהפכת כילתה את חמתה בכל אלה שנסוגו ברחובות-העיר הצרים להר-הבית. ... יומיים השתוללו הצלבנים בעיר וערכו טבח שלא היה כמוהו מאז ההרג הרב שעשו הרומאים ביהודים, אלף שנה לפני כן". |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 16_ביולי |  16 ביולי 1942, התחיל גירוש היהודים מפריז (מכונה גם: "מצוד ולודרום ד'היב", בצרפתית: "Rafle du Vélodrome d'Hiver", בתרגום מילולי: "אצטדיון החורף"), הוא נמשך יומיים ובוצע על ידי משטרת צרפת על פי הוראות הנאצים, תחת שם הקוד "מבצע רוח האביב". המצוד של תושבי צרפת הכבושה היהודית היה חלק מתוכנית הפתרון הסופי. כ-13,152 יהודים נאספו ורוכזו במתחם "ולודרום ד'היב" בפריז, ולאחר מכן נשלחו למחנה דראנסי הסמוך ולמקומות נוספים, לקראת שילוחם למחנות ההשמדה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 17_ביולי |  17 ביולי 1948, הוכרזה ירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל, בחלקה המערבי שבריבונות ישראלית. מאז 1948 מעמדה המשפטי והבינלאומי של ירושלים סבוך. תוכנית החלוקה קבעה כי ירושלים תהיה חלק מאזור בשליטה בינלאומית (שאמור היה לכלול גם את בית לחם), באמצעות מושל זר שימונה על ידי האו"ם ומועצה שתורכב מנציגי התושבים של האזור. אולם במהלך מלחמת העצמאות חולקה למעשה ירושלים בין ישראל לבין ירדן וההכרזה בוצעה בעיצומה של המלחמה, כחודש לאחר הכרזתה של המדינה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 18_ביולי |  18 ביולי 1994, אירע הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה, כאשר מחבל מתאבד לבנוני פוצץ מטען שהוטמן במכונית תופת, רצח 85 נפשות ופצע 330. הפיגוע היה אחד משניים, שהתבצעו בארגנטינה בשנות התשעים כנגד מטרות ישראליות ויהודיות, ונחשב לאחד הפיגועים הקשים ביותר שבוצעו בה. ארגון חזבאללה, אף שלא לקח אחריות על הפיגוע, טען כי הפיגוע בוצע בתגובה לחיסולו של עבאס מוסאווי בידי צה"ל בפברואר 1992. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 19_ביולי |  19 ביולי 1942, היינריך הימלר הורה על פינוי היהודים כולם, מהגיטאות בערים ומחנות המעצר השונים שהקימו הנאצים, באזור גנרלגוברנמן, עד ה-31 בדצמבר אותה שנה. גנראל-גוברנמן היה שטח כבוש נרחב במזרח אירופה שלא סופח לגרמניה הנאצית, ובו התגורר הקיבוץ היהודי הגדול בעולם. הוראה זו הייתה שלב בביצוע תוכנית "הפתרון הסופי", אשר חוללה את השואה. בשל הוראתו של הימלר, התגברו השילוחים אל מחנות ההשמדה, שהגדול שבהם היה באושוויץ. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 20_ביולי |  20 ביולי 1994, במסגרת המשא ומתן להסכם השלום בין ישראל לירדן, טסו אל הממלכה ונחתו בשטחה, בפעם הראשונה וכמחווה של ידידות, כלי טיס ישראלים: זוג מסוקי יסעור מטייסת 'מובילי הלילה', אשר הושקה ב-6 בינואר 1966, כטייסת המסוקים הכבדה הראשונה של חיל האוויר הישראלי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 21_ביולי |  21 ביולי 1947, בלילה שלמחרתו 22 ביולי, פוצצה תחנת הרדאר של הצבא הבריטי בכרמל, בפעם השלישית, על ידי הפלמ"ח, על פי פקודת מפקדת ההגנה וכחלק מן המאבק בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. יחידת אנשי הפלמ"ח, שתקפה את הרדאר בהכרמל הצרפתי אשר מנתה 14 לוחמים, יצאה ברכב מקיבוץ שער העמקים ובסמוך למתקן הרדאר הגדול עשתה את דרכה רגלית. אנשי הפלמ"ח חתכו את הגדר הראשונה בשעה 22:30; ולאחר מכן נתגלו על ידי חייל בריטי אשר ירה לעברם, ופצע והרג את אחד הלוחמים. תוך כדי חילופי אש הצליחו הלוחמים לפוצץ חלק מהמתקן, וגרמו להוצאתו משימוש לכמה שבועות. יחידה נוספת של אנשי פלמ"ח יצאה גם היא בדומה לתקוף את מתקן הרדאר הקטן, ונעה ברגל בסמוך משעה 24:00. כאשר נתגלו על ידי חיילי המחנה, נפתחה אש לעברם, ואחד הלוחמים נפצע קל. בינתיים, הצליחו החבלנים להניח את המטענים והמתקן הושמד. ויחידת אנשי הפלמ"ח נסוגה לקיבוץ יגור. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 22_ביולי |  22 ביולי 1946, פיצוץ מלון המלך דוד (King David) בירושלים. במסגרת מבצעי תנועת המרי העברי כנגד השלטון הבריטי בארץ ישראל, ובעקבות אירועי השבת השחורה, פוצץ האצ"ל את האגף הדרומי של מלון המלך דוד. מפקדת ההגנה בחרה במלון כיעד לפעולת תגמול, בשל היותו אכסניה לאנשי מנהל של השלטון המנדטורי, במקביל לפעולת אנשי ההגנה והלח"י באתרים אחרים. בפיצוץ נהרגו, כפי הידוע, 91 נפשות, מתוכם 28 בריטים, 41 ערבים, 17 יהודים, וחמישה אחרים, וכ-45 נפצעו. בעקבות זאת, ובשל זעמם של השלטונות הבריטים הודיע דוד בן-גוריון על ניתוק מהאצ"ל, והסתיימה פעולתם המשותפת של שלושת ארגוני בתנועת המרי העברי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 23_ביולי | 23 ביולי 1787, בצו שהוציא הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה חויבו היהודים אשר נשאו שם משפחה היהודי, בדרך כלל עברי, להשמיט אותו; ולשאת, בנוסף לשמם הפרטי כבחירתם, שם משפחה קבוע בשפה הגרמנית. הצו הוצא כנראה לנוחות מערך הרישומים של מנגנוני השלטונות באימפריה. רבים תרגמו לגרמנית את שמם המקורי, ואחרים בחרו בשם החדש על פי מקצועם, או בשם סתמי כמו באום (baum, עץ) או ואלד (wald, יער). ברוב המקרים היה הליך השינוי כרוך בתשלום, והתעריף נקבע על פי יוקרתו של השם. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 24_ביולי |  24 ביולי 1882, כ"ח באב תרמ"ב, נרכשו קרקעות מהכפר ג'עוני, על ידי על ידי דוד שוב, נציג חבורה יישוב ארץ-ישראל על ידי עבודת אדמה שנוסדה ברומניה. באתר התיישבה קבוצת 17 משפחות יהודיות מצפת וקראה לו גיא אוני. כנראה, היה זה היישוב היהודי הראשון ערב תקופת העלייה הראשונה, שאף הקדים בכמה שבועות את פתח תקווה. לימים, הרוחב היישוב הפך למושבה ונקרא ראש פינה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 25_ביולי |  25 ביולי 1993, פרץ מבצע דין וחשבון, בגבולה הצפוני של מדינת ישראל עם לבנון, ונמשך עד 31 ביולי 1993. המבצע זכה גם לכינוי: "מלחמת שבעת הימים". הוא החל בעקבות הסלמת המצב הביטחוני בגבול הצפון, שבה הותקפו יישובי הצפון ברקטות על ידי ארגון החזבאללה ונהרגו שישה חיילי גבעתי, צנחנים ונ"מ. בעקבות כך, הורתה ממשלת ישראל בראשות ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין לצה"ל לצאת למבצע. מטרת המבצע הייתה הפעלת לחץ על ממשלת לבנון לפעול כנגד החזבאללה. זו בוצעה באמצעות הפגזה ארטילרית בכפרים ובתוכם, על ידי חיל התותחנים. מטוסי חיל האוויר ביצעו קרוב לאלף גיחות הפצצה נקודתיות. כתוצאה מכך, נטשו כ-300 אלף תושבים שיעים מדרום לבנון את בתיהם. הבנות "דין וחשבון" שנחתמו עם סיום המבצע דיברו על מניעת פגיעה באזרחים במבצע צבאי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 26_ביולי |  26 ביולי 1903, פתיחת הסניף הראשון של בנק אפ"ק של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, בעיר יפו. מנהלו היה זלמן דוד ליבונטין, ממייסדי ועד חלוצי יסוד המעלה והמושבה ראשון לציון, בתרמ"ב 1882. סניפים נוספים נפתחו גם בירושלים, ביירות וחברון. הבנק סייע בהלוואות פיתוח ליזמים, אנשי היישוב הישן והחדש; בירושלים למשל, נעזרו בו יזמים בענף הדפוס; ותרם בכך, לפיתוחם של ענפי חקלאות ותעשייה בחברה היהודית הארצישראלית מראשית המאה ה-20. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 27_ביולי | 27 ביולי 1941, כ"ב תמוז תש"א, נערך שלב נוסף ברציחתם של יהודי קובנה בליטא, בתקופת השואה. החיילים הגרמנים והמגויסים הליטאים, אשר ענדו סרט על זרועם, פרצו לבתים וגררו בכוח את יושביהם אל הרחוב, וגם תפסו עוברים ושבים. היהודים הובלו אל מבצרי הפורט השביעי והתשיעי. ולאחר, התעללות בהם, הם נרצחו. כמו בקיבוצי יהודים אחרים באירופה, פעלו בקובנה מחתרות חמושות קטנות, שחלק מחבריהן הצליחו להימלט. בין הנרצחים בקובנה היה הרב אלחנן וסרמן ותלמידי ישיבת "כנסת ישראל", ששכנה בפרבר סלובדקה בקובנה. מסעי הרציחות נמשכו עד יולי 1944, ואז החלו שילוחי היהודים למחנה ההשמדה באושוויץ. מעטים מיהודי קובנה שרדו, עם כניסתו של הצבא האדום לעיר. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 28_ביולי |  28 ביולי 1923, נחנכה ההאופרה הארצישראלית בבית קולנוע עדן בתל אביב. מייסד בית האופרה היה המוזיקאי היהודי הרוסי מרדכי גולינקין, מוזיקאי ומנצח מסנקט פטרבורג. במרכז האירוע רב המשתתפים, הייתה הצגתה של היצירה לה טרוויאטה של ורדי, בביצועם של זמרים מהארץ ומאירופה, לראשונה ביישוב היהודי בארץ ישראל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 29_ביולי |  29 ביולי 1947, י"ב באב תש"ז, הוצאו להורג לוחמי האצ"ל יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר, על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בשל השתתפותם במבצע הפריצה לכלא עכו. הפריצה בוצעה על ידי האצ"ל ב־4 במאי 1947, לאחר שתוכננה בקפידה זמן רב. חומת כלא עכו נפרצה על ידי חומר נפץ, ואז נמלטו ממנו אסירים רבים, בהם 27 אסירי האצ"ל והלח"י ו-180 אסירים ערבים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 30_ביולי |  30 ביולי 1980, י"ז באב תש"ם, נחקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, הידוע גם כחוק ירושלים בכנסת התשיעית. החוק קובע כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל ומקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון. חוק היסוד קובע חובת שמירה על המקומות הקדושים בעיר לכלל הדתות וקובע כי ירושלים תזכה לתקציב מיוחד שיקרא מענק הבירה, אשר יועבר לפיתוח העיר, תשתיותיה, רווחת תושביה ושמירת צביון העיר. בשנת 2001 תשס"א, נוספו לחוק 3 סעיפים, אשר קבעו כי לא תעבור סמכות מתחום ירושלים לכל גורם זר, מדיני או שלטוני ושתחום ירושלים, על פי החוק, הוא התחום שנקבע ב-28 ביוני 1967. ושני סעיפים אלו ניתנים לשינוי רק באמצעות חוק יסוד אחר וברוב חברי הכנסת. כמו כן נקבע בתיקון כי "אין בהוראות חוק-יסוד זה כדי לגרוע מהוראות חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות), התשנ"ה-1994, או מהוראות כל דין". |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 31_ביולי | 31 ביולי 1941, מינויו של ריינהרד היידריך חבר בכיר במפלגה הנאצית בגרמניה ומראשי האס אס, לאחראי על ביצוע "הפתרון הסופי", תוכניתם של הנאצים להכחדת כל יהודי אירופה. המינוי נעשה על פי מסמך כתוב, שעליו חתם הרמן גרינג, מראשי המשטר הנאצי בראשותו של אדולף היטלר. היידריך השתמש במסמך החתום על ידי גרינג, בתכתובת עם שאר המשרדים במשרדי הממשל, לצורך אשרור תוכניות רצח המוני רבות ושונות שבוצעו על ידי היחידות שבפיקודו; וכן, להדגשת תפקידו כאחראי על ביצוע הפתרון הסופי. עותק מהמסמך נשלח יחד עם ההזמנות לועידת ואנזה, ואחריה הם הופצו לכל הרמות הפיקודיות של ה-אס אס. | עריכה | תבנית | שיחה |