לדלג לתוכן

פרדריק מיסטרל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדריק מיסטרל
Frédéric Mistral
לידה 8 בספטמבר 1830
Maillane, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 במרץ 1914 (בגיל 83)
Maillane, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Cimetière de Maillane עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Joseph Étienne Frédéric Mistral עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Mèste Franc, Lou Felibre Calu, Lou Felibre de Bèuvezet, Lou Canounge de N-D. de Casten, Jan Chaplo Verne, Lou Medecin di Torro, Un Jouine Felibre, Tounin Clapo, Lou Tout-Obro, Antoine Chansroux, Un Maianen, Cousinié Macàri, Gui de Mount-Pavoun, Lou Felibre dóu Mas, Michèu Gai, Grand la Borgno, Lou Cascarelet, Lou Felibre de Bello Visto, Ambròsi Boufarel עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי Homer of Provence עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי פליבריז' עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מיראייו, Lou Pouèmo dóu Rose, Lis Isclo d'Or, Lou Tresor dóu Felibrige, Calendau עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אוקסיטנית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ Antoine Blaise Crousillat עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אקס-מרסיי (1896–1971) עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מארי מיסטרל (1876–1914 (כ־38 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Marius Ferréol עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לספרות (1904)
  • Vitet Prize (1884)
  • Alfred Née Award (1897)
  • אביר בלגיון הכבוד (14 באוגוסט 1863)
  • מפקד בלגיון הכבוד (28 במאי 1909)
  • קצין בלגיון הכבוד (4 בינואר 1895)
  • פרס ז'אן ריינו (1890) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרדריק מיסטרלצרפתית: Frédéric Mistral; 8 בספטמבר 183025 במרץ 1914) היה סופר, מחזאי ומשורר צרפתי, זוכה פרס נובל לספרות (יחד עם חוזה אצ'גרי), ממחדשי הספרות הפרובנסאלית. מ-1854 עמד בראש תנועת הפליבריז' (Félibrige) ששאפה להחיות את תרבות פרובאנס.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיסטרל סיים לימודי משפטים באקס-אן-פרובאנס, בירתה העתיקה של פרובאנס, אך מעולם לא עסק במקצוע, אלא הקדיש את עצמו לשירה. הוא ירש אחוזה מאביו ופרט לטיפול בה הקדיש את כל עיתותיו לשירה והיה למשורר החשוב ביותר של פרובאנס.

כתב יצירות רבות בשפה הפרובנסאלית, בהן הפואמה הכפרית "Mireio" (הקציר), שנכתבה לפי דגם של אובידיוס, ב-1859, שעובדה לאופרה, וכן קובצי שירה, מילון ותרגום ספר בראשית.

יצירתו, מיראייו, היא האפוס העממי של שפת פרובאנס ונמנית עם יצירות המופת של הספרות. שנתיים לאחר הופעתה קיבלה את פרס האקדמיה הצרפתית. בשנת 1867 פרסם את הפואמה קאלנדאו. בספרו, אי הזהב, פרסם אוסף של רומאנסים ושירים. בספר נרטו, שפורסם בשנת 1884, הוא מספר בחרוזים אפיזודות מתקופת האפיפיורים ששכנו באביניון. הטרגדיה המלכה יאגו, משנת 1890, מצטיינת ביופי שירי נדיר. בין השנים 1879 - 1886 חיבר מילון ניופרובנסאלי בשני כרכים. על ההישג הזה זכה בפרס אינסטיטו דה פראנס.

מספר אוניברסיטאות גרמניות העניקו לו פרסי כבוד.

הוא היה אחד משבעת מייסדי האסכולה החדשה של שפת לאנג ד'אוק (אוקסיטנית, שפרובנסאלית היא אחד מניביה), שחתרה להשיב לתחיה את השפה, המנהגים והתלבושות הקדומים של האזור. מיסטרל היה מנהיג הקבוצה.

ב-1904 זכה בפרס נובל לספרות. בנימוקי מתן פרס נובל נאמר שהוא ניתן: "לאור הספונטניות הרעננה, חרוזיו המזהירים והאמנותיים המשקפים בנאמנות כה רבה את הנוף ואת חיי הכפר במולדתו וגם בשל פעילותו החשובה כחוקר השפה הפרובנסאלית".

נכשל בשאיפתו להשריש שפה פרובנסאלית חיה בדרום צרפת.

פסל להנצחתו מוצג בז'רדן דה פואט בפריז.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


פסלו של מיסטרל בארל