לואיז גליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואיז גליק
Louise Glück
Louise Glück circa 1977.jpg
לידה 22 באפריל 1943 (בת 79)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קולומביה, קולג' שרה לורנס, ג'ורג' ו. היולט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית אמריקנית, אנגלית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Wild Iris, Averno, Meadowlands, Faithful and Virtuous Night עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1968–הווה (כ־55 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ רוברט לוואל, ריינר מריה רילקה, אמילי דיקנסון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג John Dranow (1 בינואר 1977) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Noah Dranow עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1975, 1987)
  • חבר הקרן הלאומית לאמנויות
  • פרס נובל לספרות (2020)
  • חבר הקרן הלאומית לאמנויות
  • Tomas Tranströmer prize (2020)
  • פרס לנן לספרות (1999)
  • המדליה הלאומית למדעי הרוח (2015)
  • פרס הספר הלאומי לשירה (2014)
  • חבר הקרן הלאומית לאמנויות (1970)
  • פרס בולינגן (2001)
  • פרס פוליצר לשירה (1993)
  • פרס פן ניו אינגלנד (2007)
  • משורר הקונגרס (2003)
  • פרס וולאס סטיבנס
  • Eunice Tietjens Memorial Prize
  • National Book Critics Circle Award for Poetry עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הַמַּטָּלָה

הַעֲלָטָה מִתְפַּזֶּרֶת, דַּמֵּה בְּנַפְשְׁךָ, בְּעוֹדְךָ בַּחַיִּים.
הִנֵּה אַתָּה שָׁם – מְמֻסְגָּר בִּקְלִפָּה נְקִיָּה אַתָּה צָף
מִבַּעַד לִקְנֵי סוּף מִשְׂתָּרְגִים, שָׂדוֹת מוּצָפִים בְּכוּתְנָה.
אַתָּה חָפְשִׁי. הַנָּהָר מְכֻסֶּה דּוֹק שֶׁל חֲבַצָּלוֹת,
צְמָחִים מוֹפִיעִים, חֳטָרִים מִתְעַבִּים לִתְמָרִים. וְעַכְשָׁו
כָּל הַפַּחַד כֻּלּוֹ מְפַנֶּה מָקוֹם: הָאוֹר
מַשְׁגִּיחַ עֲלֶיךָ, אַתָּה חָשׁ בִּרְצוֹנָם הַטּוֹב שֶׁל הַגַּלִּים
בְּעוֹד זְרוֹעוֹת מִתְרַחֲבוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם; אָהוּב,

הַמַּפְתֵּחַ סוֹבֵב, הִתְמַשֵּׁךְ –
זֶהוּ הַנִּילוּס, הַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת,
בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה מֵאִיר לְךָ מַזָּל.

לואיז גליק, תרגם מאנגלית משה דור

לואיז אליזבת גליק (אנגלית: Louise Elisabeth Glück;‏ נולדה ב-22 באפריל 1943) היא משוררת אמריקאית-יהודייה זוכת פרס פוליצר לשירה (1993), פרס הספר הלאומי ופרס נובל לספרות לשנת 2020.[1]

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליק נולדה בעיר ניו יורק להורים מהגרים מהונגריה, וגדלה בלונג איילנד.

למדה בבית הספר התיכון ג'ורג' וו היולט, שם סיימה את לימודיה בשנת 1961. לאחר מכן למדה בשרה לורנס קולג' ומאוחר יותר באוניברסיטת קולומביה. גליק מתגוררת בקיימברידג', מסצ'וסטס, ומלמדת באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת בוסטון.

בספרה הראשון, "בכורה", המבטא עוצמה יוצאת דופן של זעם ואכזבה, ניכרות השפעות של משוררות וידוייות קודמות, ובייחוד השפעתה של המשוררת סילביה פלאת. לואיז גליק מרבה לטפל בכתיבתה בנושאי האובדן, הבידוד והדחייה. היא כותבת בשפה פשוטה, ישירה, אפילו בוטה לעיתים, ודייקנית מאוד. עם השנים השתחררה מהקדרות המאפיינת את רוב שיריה.

לואיז גליק פרסמה 11 ספרי שירה, בהם: "בכורה" (1968), שזכה בפרס אקדמיית המשוררים האמריקנים; "הגן" (1976); "ניצחון אכילס" (1985), שזכה בפרס הלאומי של חוג מבקרי הספרים; "אררט" (1990); "איריס הבר" (1992), שזכה בפרס פוליצר לשירה; "ויטה נובה" (1999); "שבעת העידנים" (2001); היא פרסמה גם ספר מסות חשוב, "הוכחות ותאוריות – מסות על שירה" (1994). בשנים 2003–2004 שימשה גליק כמשוררת הקונגרס של ספריית הקונגרס, תואר הידוע גם בתור "משוררת החצר האמריקאית".

ספריה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגב הספר נדפס: "כל שיר בספר עומד בפני עצמו, וכל השירים קשורים ביניהם. בנוסף לפניותיה לאלהים בשירים הנקראים שחרית או ערבית, היא משוחחת עם הפרחים, העצים והעשבים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משיריה בתרגום לעברית:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]