לואיז גליק

הַמַּטָּלָה
	הַעֲלָטָה מִתְפַּזֶּרֶת, דַּמֵּה בְּנַפְשְׁךָ, בְּעוֹדְךָ בַּחַיִּים.; הִנֵּה אַתָּה שָׁם – מְמֻסְגָּר בִּקְלִפָּה נְקִיָּה אַתָּה צָף; מִבַּעַד לִקְנֵי סוּף מִשְׂתָּרְגִים, שָׂדוֹת מוּצָפִים בְּכוּתְנָה.; אַתָּה חָפְשִׁי. הַנָּהָר מְכֻסֶּה דּוֹק שֶׁל חֲבַצָּלוֹת,; צְמָחִים מוֹפִיעִים, חֳטָרִים מִתְעַבִּים לִתְמָרִים. וְעַכְשָׁו; כָּל הַפַּחַד כֻּלּוֹ מְפַנֶּה מָקוֹם: הָאוֹר; מַשְׁגִּיחַ עֲלֶיךָ, אַתָּה חָשׁ בִּרְצוֹנָם הַטּוֹב שֶׁל הַגַּלִּים; בְּעוֹד זְרוֹעוֹת מִתְרַחֲבוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם; אָהוּב,; ; הַמַּפְתֵּחַ סוֹבֵב, הִתְמַשֵּׁךְ –; זֶהוּ הַנִּילוּס, הַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת,; בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה מֵאִיר לְךָ מַזָּל.
	לואיז גליק, תרגם מאנגלית משה דור

לואיז גליק
Louise Glück
לידה	22 באפריל 1943 (בת 79); ניו יורק, ארצות הברית
בן או בת זוג	John Dranow (1 בינואר 1977)
צאצאים	Noah Dranow
מספר צאצאים	1
מדינה	ארצות הברית
לאום	יהודים
מקום לימודים	אוניברסיטת קולומביה, קולג' שרה לורנס, ג'ורג' ו. היולט
שפות היצירה	אנגלית אמריקנית
יצירות בולטות	The Wild Iris, Averno, Meadowlands, Faithful and Virtuous Night
תקופת הפעילות	1968–הווה (כ־54 שנים)
הושפעה מ	רוברט לוואל, ריינר מריה רילקה, אמילי דיקנסון
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1975, 1987); המדליה הלאומית למדעי הרוח (2015); פרס הספר הלאומי לשירה (2014); פרס נובל לספרות (2020); חבר הקרן הלאומית לאמנויות; חבר הקרן הלאומית לאמנויות; פרס לנן לספרות (1999); חבר הקרן הלאומית לאמנויות (1970); משורר הקונגרס (2003); פרס בולינגן (2001); פרס פוליצר לשירה (1993); פרס פן ניו אינגלנד (2007); Tomas Tranströmer prize (2020); Eunice Tietjens Memorial Prize ;

לואיז אליזבת גליק (אנגלית: Louise Elisabeth Glück;‏ נולדה ב-22 באפריל 1943) היא משוררת אמריקאית-יהודייה זוכת פרס פוליצר לשירה (1993), פרס הספר הלאומי ופרס נובל לספרות לשנת 2020.^[1]

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליק נולדה בעיר ניו יורק להורים מהגרים מהונגריה, וגדלה בלונג איילנד. למדה וסיימה לימודיה בתיכון, בשנת 1961, בבית הספר ג'ורג' וו היולט, ניו יורק. ולמדה לימודי המשך בקולג' שרה לורנס ומאוחר יותר באוניברסיטת קולומביה. גליק מתגוררת בקיימברידג', מסצ'וסטס, ומלמדת באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת בוסטון.

בספרה הראשון, "בכורה", המבטא עוצמה יוצאת דופן של זעם ואכזבה, ניכרות השפעות של משוררות וידוייות קודמות, ובייחוד השפעתה של המשוררת סילביה פלאת. לואיז גליק מרבה לטפל בכתיבתה בנושאי האובדן, הבידוד והדחייה. היא כותבת בשפה פשוטה, ישירה, אפילו בוטה לעיתים, ודייקנית מאוד. עם השנים השתחררה מהקדרות המאפיינת את רוב שיריה.

לואיז גליק פרסמה 11 ספרי שירה, בהם: "בכורה" (1968), שזכה בפרס אקדמיית המשוררים האמריקנים; "הגן" (1976); "ניצחון אכילס" (1985), שזכה בפרס הלאומי של חוג מבקרי הספרים; "אררט" (1990); "איריס הבר" (1992), שזכה בפרס פוליצר לשירה; "ויטה נובה" (1999); "שבעת העידנים" (2001); היא פרסמה גם ספר מסות חשוב, "הוכחות ותאוריות – מסות על שירה" (1994). בשנים 2003–2004 שימשה גליק כמשוררת הקונגרס של ספריית הקונגרס, תואר הידוע גם בתור "משוררת החצר האמריקאית".

ספריה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איריס הבר, תרגמו מכבית מלכין ויואב ורדי, שירים, כרמל 2012. ספר דו לשוני שניתן לקרוא בו גם את המקור.

בגב הספר נדפס: "כל שיר בספר עומד בפני עצמו, וכל השירים קשורים ביניהם. בנוסף לפניותיה לאלהים בשירים הנקראים שחרית או ערבית, היא משוחחת עם הפרחים, העצים והעשבים".

שירים בודדים שלה תורגמו בידי ערן צלגוב, עודד פלד, משה דור, גיורא לשם ואחרים, ונדפסו בכתבי-עת ספרותיים.
שירה "אושר" במגזין מרפסת, בתרגום רעות בן-יעקב.
ויטה נובה, תירגמו מאנגלית: מכבית מלכין ויואב ורדי, הוצאת כרמל, 2022^[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת תרגומים לשירים של לואיז גליק באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
יובל פלוטקין, הזוכה בפרס נובל לספרות: המשוררת האמריקאית-יהודיה לואיז גליק, באתר ynet, 8 באוקטובר 2020
אלכסנדרה אלטר, לואיז גליק: "נדהמתי לחלוטין מכך שהם בחרו משוררת אמריקאית לבנה", באתר הארץ, 11 באוקטובר 2020

משיריה בתרגום לעברית:

מאנגלית: נבה קרסניקר, ‏רק צורות עקומות יהיו, הו! 14, חורף 2016־2017, טבת תשע״ז, עמ' 166–168
מאנגלית: שמעון זנדבנק, ‏המכתבים, מטעם 14, עמ' 82–82
מאנגלית: רות אלמוג, שירים מתוך "אוורנו", באתר הארץ, 21 ביוני 2013
לואיז גליק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לואיז גליק, באתר פרס נובל (באנגלית)

לואיז גליק, ברשת החברתית Goodreads

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ יובל פלוטקין, הזוכה בפרס נובל לספרות: המשוררת האמריקנית לואיז גליק, באתר ynet, 8 באוקטובר 2020
^ שני פוקר, "ויטה נובה": המעבר לעברית משבש את שיריה של לואיז גליק, באתר הארץ, 30 ביוני 2022

[1] יובל פלוטקין, הזוכה בפרס נובל לספרות: המשוררת האמריקנית לואיז גליק, באתר ynet, 8 באוקטובר 2020

[2] שני פוקר, "ויטה נובה": המעבר לעברית משבש את שיריה של לואיז גליק, באתר הארץ, 30 ביוני 2022

[1]

[2]

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: לואיז גליק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לואיז גליק