יאסונרי קאוובטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאסונרי קאוובטה
川端 康成
לידה 11 ביוני 1899
אוסקה, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 16 באפריל 1972 (בגיל 72)
יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת טוקיו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Dancing Girl of Izu, The Old Capital, The House of the Sleeping Beauties, Thousand Cranes, Snow Country, The Sound of the Mountain עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1924 – 16 באפריל 1972 (כ־48 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Hideko Kawabata עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לספרות (1968)
  • פרס ההצטיינות בתרבות (1961)
  • פרס קיקוצ'י קאן (1944, 1958)
  • קצין מסדר האמנויות והספרות (1960)
  • מסדר התרבות (1961)
  • לוחית גתה של עיריית פרנקפורט (1959)
  • מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה
  • Japan Art Academy Prize עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יאסונרי קאוובטה
יפןיפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא קאוובטה.

יָאסוּנָארִי קַאווָבָּאטָה, (ביפנית: 川端 康成‏, Kawabata Yasunari‏; 14 ביוני[דרושה הבהרה] 189916 באפריל 1972) היה סופר יפני וזוכה פרס נובל לספרות לשנת 1968.

קאוובטה הוא היפני הראשון והאסיאתי השלישי (אחרי רבינדרנת טאגור וש"י עגנון) שזכה בפרס נובל לספרות.

קאוובטה נולד באוסקה, יפן וידע יתמות ושכול. בגיל שנתיים התייתם מאביו, גדל עם הסבים ועם אחותו, כשבגיל 7 נפטרה גם סבתו. בגיל 9 נפטרה אחותו ובגיל 14 איבד גם את סבו. בשלב זה עבר קאוובטה לעיר הולדתה של אימו. הוא למד באוניברסיטה האימפריאלית של טוקיו (כיום אוניברסיטת טוקיו) וסיים בשנת 1924.

בנוסף לכתיבתו הספרותית, קאוובטה היה גם כתב של העיתון היומי "מאיניצ'י שימבון" (毎日新聞,‏ Mainichi Shinbun) באוסקה ובטוקיו. מלחמת העולם השנייה ואובדן יקיריו בילדותו, השפיעו מאוד עליו ועל יצירתו.

בשנת 1972 שלח יד בנפשו. הועלו בנושא זה מספר תאוריות שגרסו, בין היתר, מחלה קשה או השפעת התאבדותו של יוקיו מישימה שעוררה הדים רבים ביפן, אך העדר הסבר כתוב לגבי מניעיו הותיר בעינו את המסתורין האופף את הסתלקותו.

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנאהבים הצעירים, תרגום מגרמנית - צבי ארד, עם עובד, תשל"ב 1972.
  • יופי ועצבות, תרגום מאנגלית - שרונה עדיני, כנרת, 1987.
  • האגם, תרגום מיפנית - שונית שחל-פורת, עקד/גוונים, תשנ"ה 1994.
  • בית היפהפיות הנמות וסיפורים אחרים, תרגום מיפנית - שונית שחל-פורת, כתר, 1999.
  • אני בן יפן היפה, מיפנית: איתן בולוקן, לוקוס, 2020[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאסונרי קאוובטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]