חואן רמון חימנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חואן רמון חימנס
Juan Ramón Jiménez
לידה 23 בדצמבר 1881
מוגר, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במאי 1958 (בגיל 76)
סן חואן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Juan Ramón Jiménez Mantecón עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מוגר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים High School La Rábida עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה, ליריות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי Generation of 1914 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Zenobia Camprubí (2 במרץ 191625 באוקטובר 1956) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לספרות (1956)
  • דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו (1951) עריכת הנתון בוויקינתונים
fundacion-jrj.es
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חואן רמון חימנס (ספרדית: Juan Ramón Jiménez‏; 24 בדצמבר 188129 במאי 1958) היה משורר וסופר ספרדי.

שמו נקשר בעיקר ביצירת דמותו של החמור פְּלָטֶרוֹ, אחד משני הגיבורים הראשיים ביצירה "פְּלָטֶרוֹ וַאֲנִי", המתאר את מערכת היחסים בין חמור כפרי לבין משורר האוהב אותו אהבת נפש. ספר זה אינו רק ספרו המפורסם ביותר של חימנס, אלא גם אחד מנכסיה החשובים ביותר של ספרות ספרד במאה ה-20. הוא ראה אור בעברית לראשונה בשנת 1963 בתרגום עמנואל אולסבנגר ותרגום חדש שלו מאת רמי סערי התפרסם בהוצאת כרמל בשנת 2006.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חימנס נולד בכפר מוגר שבאזור אנדלוסיה בדרום ספרד. כשהיה בן חמש-עשרה עבר לסביליה בה למד ציור ומשפטים, אך כעבור שנים מעטות נטש הן את תחום הציור והן את לימודי המשפטים והתמסר כולו לכתיבה. השירים הראשונים נכתבו בהשפעת גוסטבו אדולפו בקר. בעקבות פרסום שיריו הראשונים בכתב העת "וידה נואווה" ("חיים חדשים"), הזמינו אותו המשוררים פרנסיסקו ויליאספסה ורובן דריו בשנת 1900 למדריד. בבירת ספרד הצטרף חימנס לחוגים המודרניסטים של תקופתו ומאוחר יותר ייסד שני כתבי-עת ספרותיים.

מות אביו בשנת 1900 גרם לו לדיכאון עמוק, ובעקבות כך אשפזו אותו בני משפחתו בבית חולים לחולי נפש בבּוֹרְדוֹ. לאחר ששהה שם ארבעה חודשים הועבר לבית הבראה במדריד, שבו שהה עד שנת 1902. בשנת 1905 חזר המשורר לכפר הולדתו, אולם שש שנים לאחר מכן החליט להשתקע סופית במדריד. בשנת 1913 הכיר את סנוביה קמפרובי אימר, אמריקאית ממוצא ספרדי, אשתו לעתיד ומשענתו עד אחרית ימיו.

בני הזוג התחתנו בשנת 1916. שנים רבות לאחר מכן, בשנת 1935, דחה חימנס הצעה למשרה באקדמיה הספרדית, וכעבור שנה העניקה לו הממשלה הרפובליקנית דרכון דיפלומטי ומינתה אותו לנספח התרבות של ספרד בשגרירותה שבוושינגטון. בפרוץ מלחמת האזרחים ב-1936 עזבו בני הזוג את ספרד ולא חזרו עוד אליה עד יום מותם. הם עברו לארצות הברית, לאחר מכן לקובה ולבסוף לפוארטו ריקו. למרות הצלחותיו הספרותיות הרבות חזר היוצר לחוות התקפי דיכאון, שבשנת 1946 אף גרמו לאשפוזו למשך שמונה חודשים. האקדמיה השוודית העניקה לחואן רמון חימנס את פרס נובל לספרות ב-25 באוקטובר 1956. מות אשתו שלושה ימים לאחר מכן הנחית על היוצר הספרדי מהלומה שממנה לא התאושש עד יום מותו.

ספריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משיריו מתוך "פלטרו ואני" בתרגום רמי סערי: