אימרה קרטס

אימרה קרטס
Kertész Imre
	אימרה קרטס, 2007
לידה	9 בנובמבר 1929; בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	31 במרץ 2016 (בגיל 86); בודפשט, הונגריה
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
אירועים משמעותיים	survivor of Nazi concentration camps
מקום לימודים	Madách Imre High School
שפות היצירה	הונגרית, גרמנית
יצירות בולטות	ללא גורל, Liquidation
תקופת הפעילות	? – 31 במרץ 2016
בן או בת זוג	Albina Vas (?–1995); Magda Ambrus (1996–2016) ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לספרות (2002); מדליית גתה (2004); פרס אדלברט פון שאמיסו (2001); הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה (2003); מסדר סטפנוס הקדוש של הונגריה (2014); תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה החופשית של ברלין (2005); פרס הספרות של לייפציג (1997); פרס ז'אן אמרי (2009); פרס מריון סמואל (2007); פרס טיבור דרי (1989); פרס פרידריך גונדולף (1997); פרס מילאן (1983); פרס קושוט (1997); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה (2001); פרס הרדר (2000); עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2004); מדליית ארנסט רויטר (2006); Literaturpreis des Landes Brandenburg (1995); פרס שאנדור מאראי (1996); אזרחות כבוד של בודפשט (2002); מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה ;

זהו שם הונגרי; שם המשפחה הוא קרטס.

אימְרֶה קֶרְטִס (בהונגרית: Kertész Imre;‏ 9 בנובמבר 1929 בבודפשט, הונגריה – 31 במרץ 2016) היה סופר הונגרי-יהודי, זוכה פרס נובל לספרות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרטס נולד ב-1929 בבודפשט, לזוג יהודי מתבולל, לאסלו וארנקה (לבית יעקב) קרטס. הוריו נפרדו בגיל חמש. ב-1944, בגיל 15 גורש על ידי הנאצים לאושוויץ-בירקנאו ולאחר מכן לבוכנוואלד, אך הצליח לשרוד. לאחר תום מלחמת העולם השנייה שב לבודפשט והחל לעבוד כעיתונאי. ב-1951 השתלט הקו הקומוניסטי גם על עיתונו והוא פוטר ונאלץ לעזוב את מקצוע העיתונות לחלוטין. לפרנסתו הוא החל לעסוק בתרגום ספרים, בעיקר כתבים של גדולי הפילוסופים, מגרמנית להונגרית.

הוא פרסם את הספר הראשון שלו, "ללא גורל", העוסק בחוויותיו כנער בשואה, בשנת 1975, אך הספר לא זכה להכרה ציבורית עד שנת 1988. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי תורגמו ספריו והחלו להופיע בגרמנית ובלשונות אירופאיות נוספות. ארבעה מהם אף תורגמו לעברית.

בשנת 2002 הוענק לו פרס נובל לספרות.

בשנת 2005 יצא לאקרנים הסרט "ללא גורל" בבימויו של לאיוש קולטאי, על פי ספרו של קרטס. קרטס טען שהסרט, יותר מהספר, קרוב לביוגרפיה שלו.

קרטס היה נשוי פעמיים. הוא התאלמן מאשתו הראשונה אלבינה ואש ב-1995, ונישא כעבור שנה למגדה אמברוש, לה נשאר נשוי עד מותו ב-2016. בשנות חייו האחרונות חלה במחלת פרקינסון.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

1975 Sorstalanság ללא גורל, רומן
1977 Detektívtörténet סיפור בלשי
1977 A nyomkereső הגשש
1988 A kudarc הכישלון
1990 Kaddis a meg nem született gyermekért קדיש על ילד שלא נולד
1991 Az angol lobogó הדגל הבריטי
1992 Gályanapló יומן ספינה
1993 A holocaust mint kultúra: három előadás השואה כתרבות: שלוש הרצאות
1993 Jegyzőkönyv פנקס רשימות
1997 Valaki más: a változás krónikája מישהו אחר: כרוניקת השינויים
1998 A gondolatnyi csend, amíg a kivégzőosztag újratölt שקט למחשבה בזמן שכיתת היורים טוענים שוב את נשקם
2001 A száműzött nyelv השפה שהוגלתה
2003 Felszámolás חיסול

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללא גורל - תרגמה מהונגרית מרים אלגזי, עם עובד, 1994
קדיש לילד שלא נולד - תרגם מהונגרית איתמר יעוז קסט, המעורר, 2002
פיאסקו - תרגם מהונגרית מרדכי ברקאי, מחברות לספרות, 2005
סיפור בלשי - תרגם מהונגרית מרדכי ברקאי, מחברות לספרות, 2007
חיסול - תרגם מהונגרית רמי סערי, הוצאת רימונים, 2021

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אימרה קרטס בוויקישיתוף

אימרה קרטס, ברשת החברתית Goodreads
אימרה קרטס (1929-2016), דף שער בספרייה הלאומית
אימרה קרטס, באתר פרס נובל (באנגלית)
פרקים ראשונים מתוך הספר "ללא גורל" באתר עם עובד
פרק מתוך "סיפור בלשי", אימרה קרטס, באתר 'טקסט'
אריק גלסנר, "סיפור בלשי" של אימרה קרטס, מקור ראשון, 2007
שירי לב-ארי, גלותו התמידית של מי שבחר לחיות, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2002
רמי סערי, מחירו היקר של המצפון, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2005
החיים כפאשלה, מנחם בן, nrg
דפנה לוי, מבעד לעיני הרוצח, באתר ynet, 17 באפריל 2007
"ללא גורל" - סקירה ספרותית מאת ג'קי מצגר באתר יד ושם
ביקורת סרטים מאת אסף טל על הסרט "ללא גורל", על פי ספרו של קרטס, באתר יד ושם
הסופר אימרה קרטש הלך לעולמו, באתר ynet, 31 במרץ 2016
אימרה קרטס, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
אימרה קרטס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אימרה קרטס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022)