פרנסואה מוריאק
 | |
| לידה |
11 באוקטובר 1885 בורדו, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
1 בספטמבר 1970 (בגיל 84) פריז, צרפת |
| עיסוק |
סופר, עיתונאי, משורר, מחבר רומנים, מחזאי, תסריטאי, מבקר ספרותי |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| פרסים |
פרס נובל לספרות (1952) צלב גדול של לגיון הכבוד הפרס לרומן של האקדמיה הצרפתית (1926) פרס אמיל אוז'ייה |
| חתימה |
 |
  | |
פרנסואה מוריאק (בצרפתית: François Mauriac; 11 באוקטובר 1885 - 1 בספטמבר 1970) עיתונאי, עורך עיתון, משורר וסופר צרפתי זוכה פרס נובל לספרות.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוריאק נולד בעיר בורדו בחבל אקוויטניה שבצרפת. הוא למד ספרות באוניברסיטה של בורדו וב-1905 עבר לפריז כדי להמשיך בלימודיו, אך מקץ מספר חודשים החליט להקדיש את עצמו לכתיבה. קובץ שיריו הראשון "ידיים שלובות" פורסם ב-1909. כתיבתו של מוריאק הופרעה בעת מלחמת העולם הראשונה, כאשר שירת בבלקן בבית חולים של "הצלב האדום". ב-1922 פרסם את הרומן "נשיקה למצורע" שזכה להצלחה בציבור. ב-1933 נבחר לחבר האקדמיה הצרפתית. במשך מלחמת העולם השנייה המשיך בכתיבה ופרסם את "היומן השחור". פרנסואה מוריאק כתב למעלה משלושים נובלות, ומחזות אחדים שהוצגו על ידי "קומדי פרנסז" בפריז. הוא היה גם עיתונאי ושימש כעורך של העיתון "לה פיגרו".
בשנות החמישים תמך פרנסואה מוריאק בעצמאות אלג'יריה, וגינה את עינויי השבויים שנפלו בידי הצבא הצרפתי. הוא פרסם את זיכרונותיו האישיים, וביוגרפיה של שארל דה גול. ב-1952 זכה בפרס נובל לספרות, וב-1958 זכה באות לגיון הכבוד הצרפתי. כל יצירותיו של פרנסואה מוריאק הופיעו ב-12 כרכים ב-1950–1956. הוא עודד את אלי ויזל לכתוב על חווייתו האישית את השואה לאחר מלחמת העולם השנייה.
נכדתו הייתה השחקנית אן ויאז'מסקי שנישאה לבמאי הצרפתי ז'אן לוק גודאר.
פרנסואה מוריאק נפטר בפריז ב-1970, ונקבר בבית העלמין דה וֶמַר שמצפון לעיר.
מספריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנשיקה למצורע, (1922), בעברית יצא בתרגומו של יהושע קנז, עם עובד, 1981.
- מדבר האהבה, רומן, (1924), בעברית יצא בתרגומה של בבה ינאי, עם עובד, תל אביב, 1964.
- תרז דסקרוּ, רומן, (1927), בעברית יצא בתרגומה של אביבה ברק, כנרת, תל אביב, 1984.
- פקעת הצפעונים, רומן, (Le Noeud de Viperes) ,(1932), תורגם על ידי יעקב חסון והופיע בשנת 1960 בהוצאת עם עובד
- תעלומת פרוֹנטנק (1933)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרנסואה מוריאק, באתר פרס נובל (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סיפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) | |
