ריצ'רד פיינמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריצ'רד פיינמן
Richard Feynman
1918 –‏ 1988
RichardFeynman-PaineMansionWoods1984 copyrightTamikoThiel bw.jpg
תרומות עיקריות
עבודתו בתחום תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית.

ריצ'רד פיליפס פיינמןאנגלית: Richard Phillips Feynman‏; 11 במאי 1918 - 15 בפברואר 1988) - פיזיקאי יהודי אמריקני, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1965 על עבודתו בתחום האלקטרודינמיקה הקוואנטית. תרם רבות לפיתוחה של תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית בפרט, לפיזיקה בכלל, וכן היה מרצה רב-השראה. היה שותף ב"פרויקט מנהטן" לפיתוח הפצצה האטומית וחבר בולט ב"ועדת רוג'רס" שחקרה את נסיבות אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.

לפרסומו של פיינמן הוסיפו גם הרפתקאותיו ועלילותיו השונות, כפי שתוארו בספריו "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!" ו"מה אכפת לך מה חושבים אחרים?".

ריצ'רד פיינמן, שגם בסביבה ליברלית כמו האקדמיה נחשב לפורץ גבולות בחשיבתו וליוצא דופן בהגיגיו, הקדים פעמים רבות את זמנו, וחזה התפתחויות טכנולוגיות עתידיות שנים רבות ואף עשרות שנים לפני שאלה באו לעולם. בין "נבואותיו": המצאת הטרנזיסטור, המחשב הקוונטי, והננוטכנולוגיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד פיינמן

פיינמן נולד בפאר רוקאווי (Far Rockaway), קווינס, ניו יורק; הוא היה הבן הבכור להוריו, שהיו יהודים חילוניים. כצעיר הושפע מאביו אשר עודד אותו לשאול שאלות על מנת לצאת מגבולות החשיבה המסורתית. אמו תרמה לאישיותו את חוש ההומור שלו, שנשאר איתו כל חייו. בתור ילד הוא התעניין בתיקון רדיו, ניחן בחוש לנושאי הנדסה, והתנסה במעבדת כימיה ביתית. בצעירותו הוא גם התעניין במתמטיקה ופיתח נושאים שונים כמו נגזרת חלקית בשימוש בסימנים שהוא המציא, עוד לפני שנכנס לקולג'.

פיינמן קיבל תואר ראשון מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ב-1939, ותואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון ב-1942. מנחה התזה שלו היה ג'ון ארצ'יבלד וילר. אחרי שסיים את כתיבת התזה שלו על מכניקת הקוונטים, הראה אותה וילר לאיינשטיין, אך האחרון פקפק בה. בזמן מחקר הדוקטורט, נשא פיינמן לאשה את ארלין גרינבאום אשר אובחנה כחולת שחפת, מחלה חשוכת מרפא באותה תקופה.

במהלך מלחמת העולם השנייה עבד במעבדות לוס-אלאמוס במסגרת פרויקט מנהטן לפיתוח פצצת האטום. אשתו הראשונה התגוררה בבית חולים סמוך, אך נפטרה במהלך המלחמה. לאחר המלחמה, קיבל משרת פרופסור באוניברסיטת קורנל. בשנת 1951, לאחר שנת שבתון בברזיל, עבר ללמד במכון הטכנולוגי של קליפורניה, שם לימד רוב ימיו.

עבודתו הפיזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר עבודתו של פיינמן הייתה בתחום מכניקת הקוונטים. הוא פיתח מספר גישות לחשוב על הדינמיקה הקוונטית, כאשר הבולטת שבהם היא האינטגרל המסילתי והפרופגטור. לפי גישת אינטגרל המסלול של פיינמן, מערכת קוונטית מתקדמת בזמן בין נקודות שונות במרחב דרך כל המסלולים האפשריים, כאשר כל מסלול משוקלל במופע (פאזה) מרוכבת שפרופורציונית לפעולה הקלאסית של המסילה, כלומר: לאיבר \ \exp{( - i S / \hbar )}. מגישה זו אפשר לקבל את עקרון הפעולה המינימלית הקלאסי כאשר לוקחים בחשבון את ההתאבכות בין המסלולים. מסלולים יתאבכו בצורה בונה סביב מסלול מסוים, רק אם כל הפאזות במסלולים קרובים אליו יהיו דומות מאוד לפאזה המקורית. כלומר, השינוי בפאזה - שהוא השינוי בפעולה \ \delta S יהיה אפס.

פיינמן גם הציע את פירושו לפתרונות בעלי האנרגיה השלילית של משוואת דיראק, הלא הם האנטי-חלקיקים. לפי פיינמן, אנטי-חלקיק הוא בעצם חלקיק רגיל שנע אחורה בזמן ובא אלינו מהעתיד. פיינמן גם הוכיח שפרשנות זו עקבית עם כל התכונות שנצפו עבור אנטי-חלקיקים ושקולה להתייחסות אליהם כאל "חורים".

מאמצו הגדול ביותר, עליו קיבל גם את פרס נובל לפיזיקה, הוא פיתוח תורת אלקטרודינמיקה קוונטית (Quantum Electrodynamics או בראשי תיבות QED) המטפלת בתופעת האלקטרומגנטיות באופן קוונטי מלא. בין השאר ביצע פיינמן קוונטיזציה של השדה החשמלי והמגנטי והציג אותם כ"קווזי"-חלקיקים נושאי כוח הנקראים "פוטונים". עבודתו של פיינמן הפכה בהמשך בסיס למודל הסטנדרטי כאשר גם הכוחות הגרעיניים טופלו בצורה זו.

פיינמן ידוע בשל תרומתו הרבה להוראת הפיזיקה. סדרת הספרים שנכתבה בעקבות הרצאותיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה - הרצאות פיינמן על פיזיקה (לא תורגמו לעברית) - היא אחת מסדרות הספרים הפופולריות והמוערכות ביותר בקרב הפקולטות לפיזיקה. ספרים אלה נחשבים למאתגרים במיוחד, ורמתם גבוהה מרמת הלימודים הממוצעת בתואר ראשון. כפיצוי על כך, הם כוללים דיונים מעניינים ונקודות מבט חדשות.

הפיזיקאי האנס בתה, מורו של פיינמן, אמר: "יש שני סוגי גאונים. הגאון ה'רגיל', העושה דברים, אך משאיר לך את האפשרות לחשוב שגם אתה היית יכול לעשותם, אילו רק השתדלת, וישנו ה'קוסם', זה שאין לך מושג איך הוא עושה דברים. פיינמן היה קוסם".

חקירת אסון הצ'לנג'ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר אסון התרסקות המעבורת "צ'לנג'ר" ב-1986, התבקש פיינמן להיות חלק מוועדת חקירה לברור נסיבות התאונה. פיינמן התגייס למשימה בהסתייגות רבה, משום שהיה בשלבים אחרונים של מחלת הסרטן, ונעתר לבקשה להצטרף לוועדה רק לאחר פניה אישית של נשיא ארצות הברית אליו. פיינמן למד את התחום במהירות, בעיקר באמצעות תחקור ישיר של מהנדסי נאס"א. בשלב מסוים הגיע פיינמן למסקנה שראשי הוועדה שבה לקח חלק, לא היו מעוניינים להגיע לחקר האמת, אלא ביקשו לסיים את החקירה ללא מהומות.

לאחר שמצא את הסיבה להתפוצצות המעבורת, הדגים אותה פיינמן באופן פרובוקטיבי בניסוי פיזיקלי פשוט ששודר בטלוויזיה. לדעת פיינמן, הסיבה לפיצוץ נבעה מהטמפרטורה הנמוכה ששררה בעת המראת המעבורת, שגרמה לחלק מהאטמים להפוך לקשיחים ולאבד מגמישותם ומיעילות האטימה שלהם, ובשל כך נגרמה דליפת דלק. מלבד המסקנות הפיזיקליות, היו לפיינמן גם מסקנות בתחום הארגוני. לדעתו, האווירה ששררה בנאס"א הייתה כזו, שמנהלים בכירים בנאס"א העדיפו "שקט תעשייתי" על פני הקשבה לחששות המהנדסים. באופן זה, יכולים היו המנהלים להגן על עצמם מפני מחדלים ותביעות אפשריות. המהנדסים, מצידם, למדו עם הזמן שאם הם מעוררים דאגות ומפנים אותן כלפי מעלה, הדבר לא מתקבל בעין יפה. באופן זה, לטענת פיינמן, אף על פי שהיו מהנדסים שחששו שכשל באטמים עלול לגרום לאסון, לא ננקטה כל פעולה ממשית על מנת למנוע אותו. חקירת אסון המעבורת ומסקנותיה מתוארות בספרו של פיינמן "מה אכפת לך מה חושבים אחרים?".

מספריו אשר ראו אור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אור וחומר, יצא בישראל בשנת 1988, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בתרגומו של דודו פונדק
  • "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!", יצא בישראל בשנת 1995, בהוצאת מחברות לספרות, בתרגומו של עמנואל לוטם
  • מה אכפת לך מה חושבים אחרים?, הוצאת מחברות לספרות
  • המשמעות של כל זה - הרהורים של מדען אזרח, יצא בישראל בשנת 1999, בהוצאת מחברות לספרות, בתרגומו של יונתן פרידמן
  • החדווה שבגילוי דברים, יצא בישראל בשנת 2006, בהוצאת מחברות לספרות, בתרגומו של עמנואל לוטם

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך הספר "חריגות סבירות לחלוטין מן הנתיב המוכר" (Perfectly Reasonable Deviations from the Beaten Track): "אמרתי לו שאני אתאיסט תקיף ככל שיעלה בידו למצוא"