שמואל מסטצ'קין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

שמואל מֶסְטֶצְ'קִין (19082004) היה אדריכל ישראלי, מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית וממובילי זרם "הסגנון הבינלאומי" בתל אביב של שנות ה-30.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסטצ'קין נולד בשנת 1908 בעיר וסילקוב שבאוקראינה, ובשנת 1923 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה חי ופעל עד יום מותו בגיל 96, בבית שאותו תיכנן ב"כיכר הבימה". את הכשרתו המקצועית כאדריכל רכש מסטצ'קין בבית הספר הידוע ה"באוהאוס" בדסאו שבגרמניה, שם למד בין השנים 19311933. עם שובו ארצה עבד במשרדו של האדריכל יוסף נויפלד ובשנת 1937 פתח את משרדו הפרטי. אחד מן המבנים הבולטים, אותם תיכנן מסטצ'קין בתקופה זו, הנו מבנה מגורים ברחוב רופין הקרוי "בית קרייתי" (ע"ש מזמין הפרויקט: אחיו של מסטצ'קין - מרדכי קרייתי). מבנה זה מכיל את כל המרכיבים המאפיינים את סגנון הבנייה הבינלאומי: הטיח הלבן, האופקיות השלטת, הצורות הנקיות, חלונות זכוכית ורטיקלים המסמנים את חדרי המדרגות. החידוש שהכניס מסטצ'קין במבנה זה היה השימוש בסמטריה מוחלטת, דבר שנחשב עד לאותה העת כאלמנט שעבר זמנו.

היה ממובילי זרם "הסגנון הבינלאומי" בתל אביב של שנות ה-30. בשנות ה-50 התעדכן מסטצ'קין עם רוח הזמן, והשתלב עם הסגנון הברוטליסטי ששלט באותה העת בישראל.

השפעתו של מסטצ'קין על התכנון והעיצוב בישראל רבה, החל מהקמתם של עשרות מבנים שהפכו את תל אביב לעיר הלבנה - שזכתה להכרזה של אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. כמו כן תרם לתנועה הקיבוצית, שבה שימש כאדריכל ראשי של הקיבוץ הארצי תחת הנהלתו של ישראל פיינמסר: עשרות חדרי אוכל מנומנטלים, אולמות תרבות וספורט, מוסדות חינוך ובתי מגורים.

כמו כן השתתף בתכנון גדרות הגנה ומבני שמירה במטה הפלמ"ח. מגדל מחנאי שאותו תכנן במחנה הנוער העובד ביער בן שמן בשנת 1928, ומגדל מפותח יותר ומאוחר יותר ממחנה נוסף בשנת 1934. המגדל השני הרשים את ידידו שלמה גור, והיה להשראה למגדלי ה"חומה ומגדל" שגם בתכנונם היה שותף. בסוף שנות הששים החל לעבוד עם בנו, האדריכל יוסי מסטצ'קין על מספר פרויקטים משותפים ובראשם מבני ציבור בקיבוץ עין גדי ו"משכן ברנר וחבריו" (בית הנוער העובדה והלומד) ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב.

מבקרת האדריכלות, אסתר זנדברג, הספידה את מסטצ'קין עם מותו: "מסטצ'קין התחנך על תנועת העבודה וערכיה והיה ממייסדי הנוער העובד. כאדריכלים רבים בני דורו, היה מעורב בפעילות ציבורית באגודת האדריכלים ועמד בראשה בין השנים 1963-1959. ב-1980 היה הראשון שקיבל את אות יקיר האדריכלים, וב-2001 קיבל תעודת הוקרה מטעם עמותת האדריכלים על מפעל חייו. עם זאת, נדמה שההערכה הפומבית שזכה לה בחייו פחותה בהרבה מהמורשת האדריכלית שהותיר".

בפעילותו בנוער העובד היה יוזם רעיון "חדרי המלאכה ע"ש מקס פיין" ללימוד מיקצועי לנוער עובד, שלימים צמח להיות רשת בתי ספר מקצועיים של ההסתדרות "עמל".

ארכיון מסטצ'קין נמצא בארכיון יד יערי (ארכיון השומר הצעיר) בגבעת חביבה

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]